החוקים לרווח גדול במאמץ קטן

החוקים הבאים יאפשרו לכם לייצר רווח מכל דבר, גם ברמה האישית וגם ברמה העסקית, ובעצם – בכל רמה שתעלה על דעתכם.

החוקים הם בעצם ״מסגרות מחשבה״ ומבוססים על ההנחה שהיגיון ואינטליגנצייה (או חוכמה) הם שני דברים שונים. היגיון חשוב הרבה יותר וגם קל יותר להשגה. היגיון הוא בעצם שיטת מחשבה.

למעשה, הקשר בין חוכמה לרווח הוא לא כל כך חזק, יש אנשים מאוד חכמים שלא יודעים להרוויח (כסף או רווח אישי). כי הם לא מבינים שכדי להרוויח צריך לחשוב ולהתמקד ברווח! בשביל זה נוצרו החוקים. החוקים האלה התגבשו אצלי במהלך השנים בלי שממש הגדרתי אותם. אבל עכשיו, הם מוגדרים ומוגשים לכם כדי למקסם את הרווח שלכם.

אם אתם תרוויחו מכך, זה הרווח שלי.

החוק הראשון – ״חוק הרווח!״

חוק הרווח יעזור למקד אתכם במה שחשוב. אציין שרווח אינו חייב להיות כספי, אלא יכול להיות בכל תחום שחשוב לכם. כשנמצאים במיקוד – הסיכוי להצליח עולה, כי כל תשומת הלב ממוקדת למטרה.

בשלב הראשון, חשוב להבין, בכנות, מה חשוב לכם, ואז – להתמקד במחשבה – מה יקדם את הרווח שלכם? לצורך העניין, גם התנדבות בקהילה יכולה להניב רווח, אז זה בסדר לחשוב במובן הרווחי – מה הרווח שלי מקהילה משגשגת ואיך אני יוצר קהילה כזאת שתניב לי ולקהילה את הרווח הזה?

אינטרסנטים על סטרואידים

״האם יש לי רווח מהפעולה שאבצע ומה הסיכון שיש בה?״

זו השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם תמיד. כן, זה אומר להיות אינטרסנטים. סופר אינטרסנטים.

לדוגמה ידידה שאלה אותי אם ללמוד להיות טייסת נוסעים או אחות? לימודי האחיות זולים. לימודי הטיסה יעלו פי שלוש לשלוש שנים. אך התגמול בשכר יהיה פי שניים מאחיות. עניתי לה שברור ששווה להשקיע עוד קצת כסף בלימודים. שלוש שנים ללמוד להיות טייסת, ואז ארבעים שנה להרוויח כפול בלי שום סיכון. אפשר להבין את ההיגיון שעומד מאחורי החישוב הזה.השיקול של שכר הלימוד במקרה הזה הוא לא רלוונטי כי הרווח הכלכלי אחר כך הוא כפול. בשלושים שנות עבודה, הרווח שלה יהיה מעל מיליון דולר. מחשבה חופשית קטנה שינתה לה את החיים!

מחשבה חופשית היא תפיסת חיים פרקטית. אם קיבלתם החלטה שאין רווח בצידה, זו לא מחשבה חופשית אמיתית.

לא נכשלתי, הכשילו אותי.

מה לעשות עם כישלון, דחייה או מהמורות בדרך? להרוויח מהם!

קחו שני אנשים שחוו את אותו כישלון – אחד יקבל מוטיבציית על – לעבור את המכשול, והאחר – יישבר ויוותר. אני מעריך שחלוקת האוכלוסייה היא 10% מהסוג הראשון ו-90% מהסוג השני. זה לא קשור לחוכמה, אלא רק לאופן שבו האדם התמודד עם אירוע כזה. הסטטיסטיקה מראה שהאנשים המצליחים בעולם יודעים להיבנות ולקבל מוטיבציה מכישלונות, מדחיות ומקשיים אחרים בדרך. איך עושים את זה? הינה חמישה עקרונות שיסייעו לכם להפוך כישלון לרווח:

• כישלון הוא דבר טוב. הוא מעיד על ניסיון. החיפוש המתמיד אחר הזדמנויות משפר ומאמן את היכולות שלך גם אם הדרך רצופה כישלונות ודחיות. גם דחייה, כישלון או קושי אחר יכולים להיות חיוביים במסלול החיים שלך – אם תשכיל להשתמש בהם כדי לייצר מוטיבציה להתקדמות.
• עם זאת, כשנתקלת באירוע מהסוג הזה – צריך לדעת מתי לסגת לרגע, לשקול שוב את הדברים ולקבל החלטה מושכלת – לנטוש ולעבור הלאה או ״לתקוף״ שוב.
• הנסיגה לרגע מאפשרת התרחקות מסוימת וקבלת החלטה שאינה מושפעת מרגש. 
• אם החלטת לתקוף שוב – חשוב לצאת מהאירוע עם מידע חדש או עם הפניה למקור שירים אותך ממצב של כישלון למצב של למידה מהניסיון…
• בסופו של דבר חשוב לזכור – אם נכשלת במשהו, זה לא אומר עליך או עלייך כלום. אתם לא הכישלון.
• תקראו את הספר Rejection Proof של Jia Jiang.

מכעס, קנאה ונקמה לרווח – איך נטרלתי את הרגש והפכתי אותו לרווח?

בחברת השש-בש שהקמנו בתחילת שנות ה-2000, היו חילוקי דעות קשים ביני לבין המשקיעים והמנכ״ל. הגענו למצב שהם היו נגד כל מה שאמרתי או שרציתי. במהלך הזמן הם קנו ממני חלק מהמניות שלי, אבל באחד הימים, כשנסעתי עם אחד המשקיעים ברכב, הוא אמר לי בזלזול, ״אם תרצה לעזוב, נשלם לך מיליון דולר על המניות שנשארו לך.״ ״סגור,״ עניתי לו והושטתי יד. המשקיעים קנו ממני את שארית המניות שלי ועשו מסיבה ענקית לרגל עזיבתי הסופית את החברה. כמובן שבעסקת המכירה הסופית הזו, הכנסתי גם את השותפים שהיו נאמנים לי, אלעד וגל. כמה שנים מאוחר יותר הקמנו יחד את Plus500. את הכעס והרצון לנקום על יהירות המשקיעים ניתבתי להקמת Plus500. המשקיעים, אגב, סגרו את החברה אחרי כמה שנים.

זו רק דוגמה אחת, אבל לאורך השנים ניתבתי תחושות כעס, גם על אנשים ספציפיים, לרווח. לא ״נקמתי״ בלי שיהיה לי רווח מכך. אני לא חזק ברגשות קנאה, אבל רבים מתמחים בזה. אני מציע לעבור הלאה ולהתרכז ברווח, ולרוב הרווח נמצא בלעבור הלאה ולהתקדם ולנצח בלי לנקום, לנטור או לקנא.

לוותר או לעולם לא

לדעת מתי לוותר ומתי ״לעולם לא לוותר״ היא יכולת איזון קריטית להצלחה בעסקים, בזוגיות ובחיים בכלל, בתזונה, בספורט, בחברויות ועוד.

ויתור הוא קצת כמו מכירה, קשה לנו למכור בגלל הטיית הבעלות, כשאנחנו הבעלים של חפץ או רעיון אנחנו מייחסים לו שווי גדול מהשווי האמיתי שלו. כך קשה לנו גם לוותר.

לוויתור נלוות מחשבות של מה אם… אם אפסיד יותר, אם לא אמצא משהו יותר טוב, אם אקבל החלטה לא נכונה.לעיתים איזון יהיה מתוך אינטואיציה ולעיתים מתוך שיקול קר של בעד ונגד. כל אחד צריך למצוא את הדרך לאיזון בחייו מתוך הבנה שיש לו משמעות רבה לרווח.

דוגמאות לרווח ענק במאמץ מחשבתי קטן

כמה דוגמאות לריווחיות בנושאים שונים כאשר מפעילים מחשבה חופשית:

• ״עדיף בית קטן על מגרש גדול״;
• ״טכנולוגיה לא משפרת את איכות החיים״;
•  ״מעטים משנים דעה למרות שזה טוב לשנות דעה״;
• ״לנשום מהאף ביום ובלילה״;
• ״להשקיע רק בתעודות סל להרבה שנים״;
• ״משפט בבית משפט צריך לקחת שבוע ולא שנים״;
• ״מה צריך לעשות כדי להגדיל את הסיכויים שלי לעשות כסף?״ (תשובה בחוק הבא);
• ״לכל אחד יש תחום שהוא יכול לנצח בו״;
• ״האוכל משפיע על כל תחום בחיינו ואנחנו לא אוכלים נכון״;
• ״חלב פרה לא מתאים לבני אדם, חלב עיזים כן״.

החוק השני -״חוק הקוף״

הדגם הקודם של האדם היה קוף

לפני 7 מיליון שנה אבותינו התפצלו לראשונה מאבותיהם השימפנזים המודרניים, קרובי משפחתנו.קופי האדם המוקדמים החלו עם הזמן ובהדרגה ללכת זקוף. תכונה זו מבדילה אותנו מקופים אחרים וכנראה הופיעה לפני כ-6 מיליון שנים.

לפני כ-4 מיליון שנים הופיעה קבוצה בשם אוסטרלופיתצ'ינים. הם היו קטנים, גודל המוח שלהם היה בערך באותו גודל כמו השימפנזים המודרניים, אבל השיניים והלסתות שלהם היו דומות יותר לשלנו.

לפני כ-2.5 מיליון שנים נמצאה העדות הראשונה לשימוש בכלים על ידי Homo habilis, להם כבר היה מוח גדול באופן משמעותי מהאוסטרלופיתצ'ינים.

הומו ארקטוס הופיע לפני כ-1.9 מיליון שנים. הם היו ההומינינים הראשונים שעזבו את אפריקה והצליחו לשלוט באש.

לפני 500,000 שנה נמצא את ההומו היידלברגנסיס. לבני האדם המוקדמים הללו היה מוח גדול והם אולי היו הראשונים שחיו בקבוצות חברתיות מורכבות, קברו את מתיהם וצדו בעלי חיים גדולים.

הניאנדרטלים הסתעפו מההומו היידלברגנסיס לפני כ-400,000 שנה וחיו באירופה ובאסיה.

המין שלנו, הומו ספיינס, הופיע באפריקה לפני כ-300,000 שנה. היינו הראשונים להשתמש בשפה, ליצור יצירות אמנות ולפתח כלים מתקדמים. לפני כ-70,000 שנה התחלנו לנדוד על פני הגלובוס, ובסופו של דבר החלפנו את כל שאר המינים האנושיים.

לבסוף, לפני כ-10,000 שנה, הומו ספיינס החל ליצור יישובי קבע ולפתח חקלאות, מה שסימן את תחילתה של הציוויליזציה האנושית כפי שאנו מכירים אותה.

על מי חובת ההוכחה?

יש חוק קריטי ששווה להבין – נקרא לו ״חוק חובת ההוכחה״ – הסיכוי שחומר, צורה של חומר או התנהגות, שבני האדם לא היו חשופים אליו עשרות אלפי שנה וכרגע חושפים אדם אליו – יהיה טוב לבני אדם – הוא אפסי. רוב הסיכויים שהוא מזיק. חובת ההוכחה היא על המוסיף חומר חדש לאדם, כגון אוכל מהונדס גנטית, שמני צמחים, cbd, מריחואנה וסמים שונים, שייקים, חיטה מהונדסת, סוכר נקי, מלח, חומרים במשחת שיניים סודיום-בלה-בלה, מטוגנים שונים, כל סוגי החטיפים ועוד אלפי דוגמאות. יש חומרים שהם באוכל טבעי והם מאוד בעייתיים לנו, קוראים להם לקטינים ולדעתי ההשפעה שלהם גדולה ממה שאנשים מדמיינים כי הם נמצאים באוכל שנקשר לבריאות – הרצאה על לקטינים ומה הם יכולים לעשות. יש גם את הצד ההופכי של החוק: מה שהאדם היה חשוף אליו עשרות אלפי שנה רוב הסיכויים שטוב לאדם: שמש, בשר, דגים, פירות וכולי.

רוב הבשר, דגים, ירקות ופירות שמוכרים לנו היום הם לא כמו שאכלו פעם. אפשר להתקרב למה שאכלו על ידי אכילת חיות שאוכלות עשב ולא תערובת, שגדלות במרעה ולא בכלובים וכן דגים wild caught שלא גדלו בבריכות וקיבלו אוכל שלא מתאים להם. לדוגמה אנחנו בנויים לדגים צלויים כי 700 אלף שנה האדם אוכל אותם כבר: אתר לבישול דגים – עדות קדומה לבישול בגשר בנות יעקב.

חומרים חדשים שנכנסים לתוכנו

החומרים הלא טבעיים שאנחנו חשופים אליהם: חומרי טעם וריח, משחות שיניים, חומרי ניקיון, משחות לפנים, בשמים, מרככי כביסה, חומרים לשיער, איפור מכל הצורות, חומרי הדברה, חומרי דישון וכדומה. קשה לחזות איך החומרים האלה משפיעים על הבריאות שלנו, אך לפי ״חוק הקוף" רוב הסיכויים שהם מזיקים לנו בצורות שלא חשבנו עליהם. דוגמה קטנה: במשחות שיניים יש חומרים שיכולים לגרום לכאבי בטן קשים – ההשפעה תהיה שונה על כל בן אדם.

חומרי ניקוי ושאר החומרים המלאכותיים שבהם רובכם משתמשים (טבליות מדיח, אקונומיקה וחומרי ניקוי רצפה, חומרי הדברה וכו') מוצאים את דרכם לאוכל שאתם אוכלים. על צריכת חומרים אלו משלמים בבריאות.

המפעל שיצר אדם

האבולוציה היא השיטה המופלאה ביותר שאני נתקלתי בה, ואלא אם כן תציעו שיטה אחרת, אז כנראה שגם אתם. היא יצרה אותנו ואת כל החי והצומח, ולא, זה לא סותר את האמונה. אם אתם אנשים מאמינים, זו כנראה דרכו ליצור אדם. אם אתם רוצים ללמוד על סובארו, לכו למפעל של סובארו, ככה תלמדו הכי הרבה על המכונית הזו. בדיוק כמו האדם, ההומו ספיינס, יש לנו אפשרות לראות את המפעל שייצר אותנו ב-3.5 מיליארד שנה האחרונות מהתא הראשון ו-200 מיליון שנה מהיונק הראשון. המפעל הזה הוא האבולוציה. לכן, צריך לתת לאבולוציה משקל ענקי במחשבות שלנו, זה ייצר לנו רווח אין-סופי כי האבולוציה מנצחת כל מדען או חוקר במעבדה, תרופה חדשה או סתם אפליקציה. היא יכולה להסביר לכם מה צריכים לאכול, איך לנהוג, עם מי להתחבר ואיך ללמוד ועל מה לחלום כדי להרוויח חיים טובים. הרווח הזה ימנע מאנשים לבלף אתכם עם עובדות כביכול.

אז לבחור לנהוג כפי שבני האדם הקדמונים נהגו בטבע, עד כמה שניתן, ורק להעתיק ולשפר. למה להעתיק? בהרבה מובנים הם היו מאושרים יותר ובריאים יותר מאיתנו. אני לגמרי לא בטוח שמשרד עדיף על ציד או סתם שעשוע בטבע.

לצורת חיים זו הגוף והדעת שלנו הסתגלו והותאמו! לנסות לנצח את הטבע עם טכנולוגיה, תרופות, קוסמים, משחות, עשבי פלא, ידעונים ומיצים, לרוב נועדו לכישלון.

החוק שמסביר חיים טובים

מחקר מהרווארד הראה ש״מערכות היחסים״ שלנו הן הגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר על הבריאות שלנו, יותר מעישון ויותר מכסף. זה המנבא מספר אחת לאיכות החיים.

לפני 60 אלף שנה כשהומו ספיינס אחת נשכחה לבד ליד נחל, וכל השבט היה רחוק ממנה, האבולוציה היא זו שהפעילה אצלה את תגובת העצב וגרמה לשליחת אותות כימיים בגוף שלה שיעזרו לה לשרוד. היא הייתה לחוצה ועצובה, התעוררה פעמים רבות בלילה מפחד מטורפים והייתה בלחץ לחזור לשבט שלה. האותות האלה טובים ליום-יומיים, אבל כשחווים את אותן תחושות הישרדות במשך תקופה ארוכה, קוראים לזה ״המגפה של המודרניזציה״.אנחנו לא אמורים להיות בלחץ תקופות ארוכות. הסיבה היא חוסר התאמה בין הצורה שנבנינו לחיות בה לבין הצורה שבה אנחנו חיים היום, הסימפטומים הם עצב ובדידות. שימו לב ש״חוק האדם הקדמון״ פתר את הסיבה בלי להיכנס למנגנון הביולוגי של מה גורם לחץ מתמשך לגוף שלנו, אך בעזרת המחקר מהרווארד וקצת אנתרופולוגיה הגענו למסקנה חשובה לרווח עצום – שווה לשמור ולטפח מערכות יחסים בשביל רווח עצום לאיכות חיינו. כשיש אנשים סביבנו קשה – יותר קשה להיות עצוב.

ב״חוק המיקום״ יש דרך מעולה לשמור ולטפח מערכות יחסים.

מי תכנן את הטבע?

מי ״שתכנן״ את הטבע לא רצה לתת לבני האדם את האפשרות להתעלות עליו.

כשרואים בעיה בריאותית ומתלבטים אם זה גנים או סביבה, רוב הסיכויים שזו הסביבה, כלומר האוכל. ההתנהגות או דרך החיים שלנו לא תואמים לאיך שנבנינו.

מהחוק הזה מגיעים למסקנה שאנחנו מותאמים לאכול: בשר, דגים, לחם טף מוחמץ, מוצרי חלב מוחמצים של עיזים ופירות בשלים. עוד על זה בתזונה חופשית. מהחוק הזה אפשר להבין איך אנחנו צריכים ללכת, לשבת, לרוץ, להרים משאות ולישון כמו שהתכוונה האבולוציה. על זה תקראו בחיי יום יום. החוק הזה ביחד עם מחשבה חופשית פותר את סוגיית הגוף והנפש, דבר שייתן לכם רווח אין-סופי כמעט לעומת דרכים לא אבולוציוניות כמו תרופות וניתוחים.

האם זה הגנים או הסביבה?

כשיש שאלה אם זה הגנים או הסביבה, עדיף להמר שהסביבה היא שאחראית לדרך פעולתנו ולא הגנים. באופי ובמאפיינים פיזיים כמו גובה או צורת פנים לרוב זה גנים, אך בשאר הדברים זו הסביבה ומסלול החיים שלנו. בשורה התחתונה – הכול תלוי בנו. אם כואב לכם הקרסול בריצה, אל תאשימו את הגנים שלכם, זה בסך הכול משהו שאתם עושים לא נכון.

להדחיק זה אבולוציוני

בזמנים קדמונים היו מדחיקים טראומות ומאורעות לא נעימים ולא חופרים בהם כמו היום בפסיכולוגיה החדשה. מבחינה אבולוציונית נראה הגיוני שנוצרנו לעבור הלאה ולא להמשיך להתעסק בעבר ולרחם על עצמנו. האם לדבר על העבר ולהיזכר במאורעות קשים זו התניה חברתית או מה שבאמת כדאי לעשות? נראה הגיוני שעדיף להדחיק ולא לחפור בעבר אלא רק ללמוד ממנו. יש לנו מנגנון טבעי שמאפשר לשכוח את העבר ולעבור הלאה. אצל נשים הוא עובד טוב בלידות.

שחקני פוטבול והאדם הקדמון

האם פוטבול הוא משחק שטוב לנו? כדי להגיע לתשובה נחשוב על האבולוציה של האדם. לא קיבלנו זעזועים ונפילות רבות כל יום במשך שנים, ולכן לא הותאמנו להתמודד עם זה. ואכן אצל שחקני פוטבול יש שכיחות גבוהה יותר למחלות ראש כגון אלצהיימר, פרקינסון ו-CTE. האמת – כשאני נוגח בכדורגל אני מרגיש סחרחורת לכמה שניות, אנחנו כנראה לא בנויים להשתמש בראש שלנו כסופג חבטות.

החוק השלישי – ״חוק 24 השניות״

עשרים וארבע שניות, זוז

ב-Plus500 היה לנו חוק בין החבר׳ה, קראנו לו חוק 24 השניות, הרעיון היה שמה שאפשר לעשות כרגע תוך 24 שניות עושים כרגע. זו הייתה יכולה להיות שיחה חשובה, החלטה או גיוס עובד משמעותי שצריך לסגור. לא דוחים שום דבר שאפשר לעשות כרגע. כשהייתי מנכ״ל, ואנשים היו נכנסים אליי ושואלים ״מתי אפשר לדבר איתך?״ התשובה הייתה כמעט תמיד, ״אני מפעיל את חוק 24 השניות, דבר!״ כמובן שלפעמים היה צריך להאריך את הפעולה למשך 24 דקות או 24 שעות, או חס וחלילה, לא עלינו, ל־24 ימים, אבל העיקרון היה ברור. וכן… נולדתי חסר סבלנות.

גם בחיי האישיים שלי, למדתי מאימא שלי, עניינים קטנים או גדולים שאפשר לעשות כרגע, מבצעים ולא דוחים. מה הרווח בכך? יש לזה יתרון גדול לסיום משימות, משימות שאנחנו מתחילים יש נטייה הרבה יותר גדולה לסיים אותם, כשלא מזניחים דברים, הם מתבצעים ומתקדמים. וכן אני לא אוהב לנטוש משימות או לעזוב משהו באמצע. לעיתים תוך כדי שיחה עם אנשים, הם מציעים כל מיני רעיונות, ואני כבר מבצע אותם תוך כדי השיחה.

חוק 24 השניות הוא לא חוק פשוט, הוא נוגד את הנטייה הטבעית של אנשים לדחות משימות, אבל הוא אחד החוקים החשובים בחיי המחשבה החופשית. אשתי ואני מחנכים ככה את ילדינו. 

אגב, אני נתקל הרבה באנשים מוצלחים ממש שבלי לדעת זאת, מיישמים כל הזמן את ״חוק 24 השניות״.

למה לדבר מחר אם אפשר עכשיו?

גם בשיחה טלפונית, כשצלצלה אליי מועמדת לעבודה ואמרה, ״זה בקשר לעבודה שלי ב-Plus500, רציתי לקבוע איתך שיחה, התשובה שלי הייתה כמובן, ״דברי!״

זה כלי שאני עובד איתו גם בחיים האישיים, דבר קטן או גדול שאפשר לסגור עכשיו, אני אסגור או אתחיל אותו עכשיו, בדיוק כמו הקטע הזה, שנזכרתי שאני צריך להוסיף אותו. חוק 24 השניות עובד!

חבר, שקרא את הסעיף הזה, כתב לי, ״כשביקרתי אותך ב-Plus500, הייתה משימה קטנה שהיה צריך לעשות, ופשוט עשית אותה בעצמך. כששאלתי אותך – למה לא להעביר למישהו אחר? אמרת, ״מכיר את חוק 24 השניות? ייקח לי יותר זמן להסביר את המשימה מאשר לעשות אותה בעצמי. זה ממש הדהד בי והשתמשתי בזה הרבה אחר כך, כנראה מאות פעמים. בקיצור – החוק חשוב לחיים!!!״

לקפוץ למים בלי בגד ים תוך 24 שניות

כן, כן, גם פה אני מחפש רווח בלי להתאמץ יותר מדי.

בדיוק כמו שנמצאים במסלול ורוצים לדעת שאנחנו בכיוון הנכון, בדיוק כך נכנס העניין של 24 שניות לכיוון נכון.

כדי לבדוק דברים שלוקחים לפעמים כמה חודשים, אפשר לקצר את התהליך ופשוט לבדוק אותו כאילו יש לכם הכול, רק כדי לקבל תשובה מהירה אם אתם בכיוון או לא. זה רווח גדול במאמץ קטן, כי אתם בודקים כיוון בלי להשקיע הרבה. כל חיי עשיתי את זה, זה כדי לקבל כיוון מהר.

נניח שאתם רוצים להיות עורכי דין, כנסו להרצאה בפקולטה ותראו אם זה בכלל מתאים לכם.

אתם רוצים למכור כדור פלא? תקימו אתר כאילו יש לכם את הכדור ותראו אם יש עניין. אתם רוצים לבדוק שוק של מכירה וקנייה של נעליים, תפתחו קבוצת וואטסאפ ותבדקו אם יש ביקוש. דברו עם הלקוחות.

ב-Plus500 רצינו לבדוק אם מערכת מסחר ממש טיפשית תעבוד או לא, אז במקום לפתח אותה, פשוט הקמנו אתר שמדמה כאילו יש לנו אותה כבר. היה לנו רק אתר וניסינו לבדוק איך אנשים מגיבים, הרי הם לא יודעים שאין באמת מערכת. זה היה כישלון חרוץ. וכך, במקום להשקיע כמה חודשים בפיתוח מערכת, השקענו רק כמה שעות בפיתוח אתר וקיבלנו תשובה לכיוון. התשובה הייתה ״לפח״.

הצעתי לילדים שלי למכור בננות פלנטיין מבושלות במושב, והם מייד התחילו לתכנן הרים וגבעות, זה כנראה האופי האנושי. אמרתי להם, ״רגע, קודם תכינו כמה בננות פלנטיין בבית, שימו שלט קטן ״פלנטיין פלא מדרום אמריקה – עכשיו ב-15 שקלים!״ ותראו אם זה בכלל מעניין מישהו.

אז אני מקווה שתבינו מפה, שתמיד כדאי לבדוק אם אתם בכיוון. גם אם צריך לבלף קצת, כל עוד אף אחד לא נפגע מזה.

הקרוקודיל מחכה 24 ימים

סבלנות היא שם המשחק, חכה שיגיע הטרף ואז – התנפל עליו.

הוא מחכה שם לפעמים שבועות עד שיבוא הטרף, אבל כשמגיע הטרף, הוא מתנפל עליו.

הדברים הטובים באים לעיתים נדירות, לכן צריך להיות סבלניים, סבלניים מאוד.

הדברים הבינוניים שמקבלים כל הזמן, צריך ללמוד לסנן.

דוגמה טובה היא בהשקעות, פעמים בודדות בשנה, או אפילו בשנים, יש הזדמנויות השקעה טובות בשוק ההון. דוגמה נוספת היא ביישום רעיון – עדיף לחכות שתרגישו בטוחים ואז לבצע אותו ולא ללכת על הרעיון הראשון.

בבחירת פעילות – עדיף לחשוב על הטווח הארוך. בבחירת הדרך הנכונה בין עצלות לטווח ארוך, כדאי להתנגד לעצלות וללכת על הטווח הארוך. לדוגמה לקרוא ספרים עיוניים שנכתבו על ידי אנשים חכמים עם קבלות זה לחשוב על הטווח הארוך בשעות הפנאי.

מסגרת יפה בראש שלכם ״לחוק 24 השניות״

כאן תוכלו לקרוא מה זו מסגרת.

כשמסגרתי את החוק לרעיון, דמיינתי דברים מפחידים וקשים שלא תמיד בא לעשות, ובמקום לברוח ולדחות אותם, דמיינתי שאני ״מתנפל״ עליהם. כשאתם חותרים למגע עם בעיה או עם מטלה עסקית או הנדסית, אתם עושים את הצעד הראשון הכל כך קשה לפעמים, אתם מקבלים מידע ראשוני. אתם מראים לבעיה, לאנשים סביבכם ובעיקר לעצמכם שאתם לא מפחדים ושאתם יכולים לפתור את העניין, וזה הקטע הקריטי בחתירה למגע שהוא סוג של חוק 24 השניות. זו הצהרה: ״באתי ואני עומד לעבוד על זה עד שזה ייפתר.״ גם כשמישהו מבקש מכם משהו, תחתרו למגע מולו עם ״בוצע.״

בום זה מה שאני רוצה

בשיחות איתי פעמים רבות אנשים מופתעים מהישירות, למשל, ״אני רוצה שפרסומת שלנו תופיע בראש האתר במשך שנה, נשלם לכם X,״ בלי יותר מדי דיבורים או התחנפויות. חתירה למגע מונעת גם בזבוז זמן.

לפעמים אני מפעיל זאת גם עם תחכום מסוים. למשל כשרציתי להגיע למנכ״ל מסוים, שלחתי אימייל שהכותרת שלו הייתה: ״זו הפעם ה-15 שאני מנסה להשיג אותך,״ למרות שזו הייתה הפעם הראשונה. אבל רציתי לחתור למגע. הקושי הוא לא לפגוע ולהבין מי עומד מולך, יהיר או צנוע, מה האינטרס שלו.

אתה הדחפור

אילון מאסק לא סתם ישן על הרצפה במפעל לייצור טסלה, הוא ידע שזה ידחוף את כולם להשקיע כמוהו, הוא הדחפור. ב-Plus500 עבדתי שנה ראשונה מהמסדרון, זה הרגיש לי נכון שכולם ייתקלו בי וייראו אותי.

כדי להרוויח, ולא משנה באיזה תחום, אנחנו צריכים להרגיש התקדמות.

אם אתם לומדים למבחן בחשבון, בכל שאלה שאתם פותרים, אתם צריכים להרגיש התקדמות, כמו דחפור שמתקדם לאט, כל הזמן להרגיש התקדמות. אם אין התקדמות, תבינו מה מעכב את ההתקדמות.

כשהפרויקט שאתם עובדים עליו, תקוע, תגיבו ותבינו מה לא עובד שם. הזמן לא מקדם דברים. רק אתם.

כשפיתחנו את התוכנה של השש-בש, רציתי לראות כל יום התקדמות באתר, בשרת ובכל דבר שהיה קשור לחברה. כשלא הייתה התקדמות, הלכתי לבדוק מה מעכב. בקיצור, אתם הדחפור, ורק אתם.

לחתור לבדיקה ו״וידוא הריגה״

כשהייתי בתיכון שמתי לב לתופעה מעניינת, בכל פעם שבדקי את המבחן שעשיתי, תמיד מצאתי טעויות. כשכולם קמו ומסרו את הטופס ברגע שסיימו את המבחן, אני השקעתי עוד כמה דקות ובדקתי את כל התשובות, זה בהחלט מאמץ קטן לרווח גדול. בחשבון ובפיזיקה זה יחסית קל כי בודקים שהתוצאה מתיישבת עם הנוסחאות. אני אוהב להשתמש בביטוי הצבאי ״וידוא הריגה״ כדי להבהיר את הנקודה. נניח שהמבחן היה שעה וחצי, השקעתי עוד 10 דקות בבדיקת התשובות. לרוב, הבדיקה הנוספת הזו העלתה לי את הציון ב-10%, והזמן שזה לקח – זניח. בואו איתי 20 שנה קדימה, ב-Plus500 ובכל חברה שהייתי מעורב בה, תמיד בדקתי הכול.

אם אמרו לי שסידרו את המייל שיהיה בסגול, הייתי מוודא זאת – שולח מייל לעצמי ובודק שהוא סגול. אגב, לרוב הוא לא היה סגול, כי ״אופס״ שכחו פסיק ב-html. זה שיפר בטירוף את ההתקדמות של החברה כשכל הזמן בדקתי. זה גרם לאחרים מסביבי גם כל הזמן לבדוק. בסך הכול בני האדם הם יצורים שאוהבים להיות מיושרים לנורמות, ואם הנורמה היא לבדוק כל הזמן שאין בעיות, אז כולם פועלים כך, ויש רווח עצום. ואכן, כשכולם כל הזמן בודקים, יש מוצר מושלם. את הבדיקה הזו – וידוא הריגה – אני מיישם בכל תחומי החיים, וברוב המוחלט של הפעמים אני מגלה שהיה שווה להשקיע את הזמן לבדוק שוב.

אז בפעם הבאה שאומרים לכם שעשו מה שביקשתם, תבדקו שוב. יכול להיות שהם לא מכירים את חוק הבדיקה 'וידוא הריגה'.

החוק הרביעי – ״חוק החמור״

הדעות שלנו צריכות להיות גמישות

לעיתים מישהו מתחיל לדבר איתי, ואני ממלמל לעצמי משהו בסגנון ״איזה קשקוש, זה לא נכון, זה בולשיט.״זה נכון ובריא להטיל ספק, אבל הרבה פעמים אני אומר לעצמי, ״תן לו רגע סיכוי לשכנע אותך, תאפס את מה שאתה חושב רגע, אולי זה נכון?״באחד מעשרה מקרים זה עובר אליי, ואני משתכנע, אני בודק בעצמי, זה רווח עצום שהייתי מפסיד, אם הייתי סתם חמור. ככה קרה לי כששמעתי הרצאה על ״למה ירקות מנסים להרוג אתכם?״ חקרתי וראיתי שזה נכון, הרווחתי כמו מטורף, אני לא צריך לאכול יותר ירקות.

רק חמור לא משנה את הדעה שלו. בלי ״חוק החמור״ אי אפשר לחשוב חופשי. תנסו לשנות את הדעה שלכם על דברים לפחות פעם ביום. כשאומרים לי ״וואלה שינית את הדעה שלך, מה זה?״ התשובה שלי תמיד הייתה ״אני לא חמור, קיבלתי נתונים נוספים ושיניתי את דעתי.״

בלי לשנות דעה אי אפשר להרוויח, לא כל הדעות שלכם נכונות ככה כמו שהן היום, ובלי שתשנו דעה לא תוכלו לתקן אותן. אנחנו כל הזמן למדים.

תפעילו את ״חוק החמור״ ותשנו את דעתכם על מה שאתם חושבים על אנשים, על ריבים שהיו באשמתכם ושהפלתם את האחריות על האחר. החוק אומר – קחו אחריות על האירוע ותשנו דעה כי אתם לא חמורים.

על אחרים ״חוק החמור״ חשוב לא פחות

גם לאחרים קשה מאוד לשנות דעה, ולכן אם יש משהו שכולם נולדו לתוכו ובטוחים באמת שלו, יהיה מאוד קשה לשנות את דעתם. לוקח זמן להפנים וליישם את חוק החמור כי קשה לנו להודות ב״טעות״ ואולי להרגיש טיפשים, אבל שווה לנסות, ואולי, רק אולי, תצליחו להסביר לאנשים אחרים את ״חוק החמור״.

״הפקפוק״ – דעה זה לא אמת

אין דבר כזה במחשבה חופשית להתייחס ל-״ההוא אמר״ כאמת שלנו, זה לא נחשב אמת, אלא דעה בלבד. גם אם זה הרמב״ם, איינשטיין או כל אדם בשר ודם אחר.

אני מאמין לעצמי ומפקפק בשאר ואני לא חמור.

בני אדם אוהבים חופש ומשגשגים בחופש, ועם זאת שוכחים להקדיש זמן לחופש מחשבתי כי הוא כל כך נסתר! לכן כשניגשים לסוגיה מסוימת, תתחילו מ-0 הנחות שגויות או לא מבוססות, רק ככה פותרים בעיות מסובכות, בפשטות – על ידי מחשבה חופשית. כשאומרים לכם משהו, תחשבו אם ההיפך גם נכון.זה שכולם עושים משהו, לא אומר שהוא נכון. זה בסך הכול אומר שכולם עושים את זה.

חלק נכון וחלק לא

הרמב״ם היה חושב חופשי מהגדולים שקמו לעם היהודי. הייתה לו מחשבה ללא פחד, והוא השתמש במדעים ובהיגיון כדי להביע את דעתו על אין-ספור דברים.

אבל שימו לב, אלה רק דעות של יהודי חכם מאוד, הן לא תורה מסיני והן אינן מחייבות אותנו כאנשים חופשיים וכחושבים חופשי. אני מקווה שאתם מפקפקים גם במה שאני כותב פה ורואים בו דעה אישית שלי בלבד. הרמב״ם כתב, ״אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש כפי הצורך״. זאת כמובן דעתו ומבחינתי זו דעה שכמובן אינה נכונה ואינה מוסרית.

הרמב״ם ידע להפריד היטב בין העולם המדעי לבין עולם הרוח כשקרא להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה. ההפרדה הזו מדהימה, ובעצם מפרידה בין מה שהוא לא דעה לבין מה שהוא דעה.

אין בן אדם שאומר רק דברים נכונים. בדרך כלל, כשאני קורא ספר, אני לוקח, במקרה הטוב, 10% מהרעיונות ובמקרה הרע – רק 1%. ככה גם אנשים שאני מדבר איתם, רוב הדברים אינם נכונים או מעוותים. לכן אל תפסלו אדם כי שמעתם כמה דברים לא נכונים, ומצד שני אל תקחו כל מה שמישהו אומר כאמת מוחלטת. אל תהיו ״חמורים״ של הכול נכון או כלום, בדרך כלל חלקים קטנים נכונים, צריך לשפוט כל סוגיה לגופה, אבל כן חשוב לתת משקל למי האדם שמולנו.

מישהו אמר לי ש-ChatGPT מרבה לטעות, זה נכון, אבל התשובות שלו עדיין נכונות יותר מתשובות של אדם ממוצע. כל תשובה צריך לשפוט בנפרד עם הכלים של מחשבה חופשית.

כדי שתרוויחו מ״חוק החמור״, אל תפרידו בין דעה לעובדה, תחשבו בעצמכם מה נכון ומה לא נכון ואל תתנו למישהו לנצל את זה שאתם סומכים עליו ושתקבלו מיד את מה שהוא אומר. תחשבו לבד. תחשבו חופשי.

לחשוב מחדש על הכול

העולם מתקדם כל הזמן בהיבטי טכנולוגיה באופן שיאפשר לנו להבין טוב יותר את המציאות, לכן חובה להתאים את עצמנו לעולם המתחדש.

הרעיון של חשיבה מחדש בעצם סובב סביב ערעור האמונות, הנורמות והעקרונות שלנו. זהו תרגיל אינטלקטואלי של הערכה ביקורתית של הנחות היסוד ושל נקודות המבט שלנו, שלעיתים קרובות מושרשים בנו עמוק לאורך זמן, ועיצובם מחדש על סמך תובנות, ראיות או נקודות מבט חדשות.

בשנותינו המעצבות ובגידולנו אנו יורשים השקפת עולם מסוימת מהסביבה שלנו, כולל מהמשפחות, בתי הספר, הקהילות והתרבות שלנו. לדוגמה אנשים מסוימים עשויים לגדול ולהאמין שהצלחה היא ליניארית ומוגדרת על ידי קידום, עושר או הכרה. עם זאת, עם גישת החשיבה המחודשת, אפשר להטיל ספק בהשקפה המסורתית הזו של הצלחה ואולי להבין שאפשר להגדיר הצלחה טוב יותר במונחים אישיים, כמו מציאת עבודה מספקת, שמירה על מערכות יחסים בריאות או תרומה חיובית לחברה.

היתרונות של חשיבה מחדש הם רבים. זה מקל על צמיחה אישית ויכולת הסתגלות ועוזר לנו לנווט בעולם המתפתח במהירות. על ידי פקפוק באמונות שלנו, אנו הופכים פתוחים יותר לנקודות מבט ולרעיונות שונים, מטפחים אמפתיה והבנה במערכות היחסים שלנו. מבחינה מקצועית, חשיבה מחודשת מקדמת חדשנות ופתרון בעיות, ומניעה אותנו למצוא דרכים חדשות וטובות יותר לעשות דברים.

היכולת לחשוב מחדש גם מגינה עלינו מפני המלכודות של הטיות קוגניטיביות. הטיות קוגניטיביות יכולות לעוות את תפיסת המציאות שלנו, להעיב על השיפוט ועל קבלת ההחלטות שלנו. לדוגמה, הטיית אישור מובילה אותנו להעדיף מידע שמאשר את האמונות הקיימות שלנו תוך התעלמות מראיות סותרות. אם אנו מאמינים שעיר הולדתנו היא המקום הטוב ביותר לחיות בו, אנו עשויים להתמקד בהיבטים החיוביים שלה תוך כדי ביטול החסרונות שלה. חשיבה מחודשת מעודדת אותנו לבחון הטיות כאלה בצורה ביקורתית ולאמץ השקפה מאוזנת ומושכלת יותר.

תקחו רק את זה

ואם לא תקחו מפה כלום, לפחות תקחו את החוק הזה שהוא התמצית של מחשבה חופשית – גדלנו לתוך תבניות וחוקים שניטעו בנו על ידי ההורים שלנו או הגיעו מהסביבה שבה חיינו בלי שהקדשנו לכך מחשבה – אם הם נכונים או לא – תבדקו כל דעה או הנחה שלכם מחדש.

החוק החמישי – ״חוק הנץ״

מה שראיתי זו התחלה מצוינת לרווח

זהו החוק הכי קריטי בכל מחשבה חופשית.

רוב הדברים היפים שהרווחתי מהם, פשוט ראיתי אותם. בשנת 98' ראיתי במחשב שלי פרסומת לקזינו ברשת, מה שהיום הוא 888, וישר סיקרן אותי איך קזינו מציע שירותים באינטרנט.

תאמינו למה שאתם רואים ותשתמשו בזה לרווח!

מה שראינו, שמענו או הרגשנו אי אפשר לקחת מאיתנו. כל מה שאתה רואה, שומע, מרגיש, מריח על בסיס תצפית, זו האמת מבחינתך.

זה העולם שלך והוא שלך, יש לך את החופש לחשוב.

ראיתי שיטה

לאחרונה חייתי עם המשפחה שנה בעמק הסיליקון כדי שהילדים ילמדו אנגלית ואת התרבות האמריקאית. כשהייתי בן 10 חייתי עם הוריי שנתיים בעמק הסיליקון. החוויה הזו נתנה לי יתרון מטורף בעסקים, ורציתי את אותו הדבר גם לילדים שלי. הפעם, בתור מבוגר, ראיתי את הרצינות האמריקאית לעסקים, את יתרון הגודל, התרבות, הנימוסים, ההגירה והממשל שתומך בשמירה על ההון, ואז הבנתי בפעם הראשונה למה מניות של חברות אמריקאיות מקבלות פרימיום על חברות בשאר העולם. תמיד חשבתי שהחברות האמריקאיות מתומחרות גבוה ללא סיבה. הפעם כשהפעלתי את ״חוק הנץ״, וממש ראיתי את ארה״ב מקרוב, פיענחתי את העניין. ואכן כשמסתכלים על תשואות של שווקי מניות, ארה״ב במקום הראשון בעולם. ואיך אני עושה מזה רווח? כשאני מתמחר חברות מארה״ב, אני נותן להם פרימיום. תמחור נכון הוא הבסיס לרווח בבורסה.

אפשר לקרוא פה איך אפשר להרוויח מהשיטה האמריקאית בישראל בשילוב עם ״חוק התוכי״.

הרבה יותר חשוב ממחקרים

רוב הזמן אין מחקר מבוסס וקל יותר להתבסס על מה שאנחנו רואים או מרגישים. לדוגמה רואים שהאתיופים ללא עודף משקל וחיים על טף ושהאמריקאים עם עודף משקל קיצוני וחיים על חיטה. לא צריך כאן מחקר, אפשר להסיק ישירות עם עוד הצלבות שיש משהו רע מאוד בחיטה לעומת הטף.

הרבה פעמים אני נתקל בתגובות ״אבל אין מחקר״, זה נכון, גם לתומאס אדיסון לא היה מחקר ש״כדאי להמציא חשמל״.

דרווין בנה קריירה מהחוק הזה

בשנות ה-30 של המאה ה-19 נסע צ'רלס דרווין על ה-HMS ביגל כחוקר טבע. מסעו לקח אותו לסביבות רבות ומגוונות, כולל איי גלפגוס הייחודיים. שם הוא צפה במינים קרובים אך נבדלים, כמו צבים וחוחיות, כל אחד מותאם לאי הספציפי שלו. מסוקרן מהווריאציות, הוא למד יותר על מינים שונים וסביבותיהם בבית. תצפיות אלו הובילו אותו להציע את תיאוריית הברירה הטבעית, המציעה שמינים מתפתחים לאורך דורות באמצעות התאמות המועילות להישרדות. לפיכך, כישורי הצפייה החדים של דרווין מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב הבנתו את האבולוציה.

דארווין היה חושב חופשי מהגדולים אי-פעם.

תסמכו על עצמכם, אפילו אם אתם משוגעים

כשאתם ב״תצפית״ כמו הנץ, תסמכו על עצמכם.

זהו החוק הכי חשוב במחשבה חופשית. זה החושים שלכם צריכים להביא לכם רמזים לציד הבא. חוש הראיה הוא הכי קריטי, לא סתם חלק ענק במוח שלנו עסוק בלפענח מה אנחנו רואים. היופי בתצפית הוא שלרוב היא ייחודית לכם.

מה אתם רואים בעיניים שלכם? מכאן מתחיל הפתרון. האם יש לכם נסיון אישי עם השאלה או הבעיה. במידה ואתם לא משוגעים ניתן להניח שזה הדבר הכי בטוח מבחינתכם, תשתמשו במה שאתם רואים, שומעים וכדומה.

תשומת לב זו תכונה של הנץ

הנץ נודע ביכולת המיקוד שלו, הוא ממקד את תשומת הלב במקום אחד ולא מתפרס. זו תכונה שמומלץ לנו לאמץ. המוח של האדם בנוי כך שהוא יכול להתרכז במשהו אחד בזמן נתון, וכשאנחנו קופצים מדבר לדבר לוקח לנו זמן לחזור. העולם המודרני מלא בהסחות דעת ובפיתויים, אבל המרוויחים הגדולים הם אלה שיודעים להתרכז. המיקוד והריכוז מתאימים לאדם מטבעו. בטבע שממנו באנו, לא היו אלף הסחות דעת, הודעות וסרטונים. תשומת הלב שלנו הייתה לרוב ממוקדת במקום אחד, בדבר אחד. יש לזה השפעה עצומה ומיטיבה על החיים שלנו, המוח מתגמל אותנו כשאנחנו נותנים תשומת לב ממוקדת ועסוקים בהווה. תשומת לב היא בעצם סוג של אהבה.

לראות הכול ממבט על

חוק ה״נץ״ הוא לא רק לראות ולהאמין לעצמנו, אלא הוא גם מבט מלמעלה שעוזר לנו לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית יותר, ולא רק מהזווית שלנו. אני עושה את זה כבר בצורה טבעית, אבל צריך להתאמן על זה.

חבר שעבד איתי פוטר, ולא הגנתי עליו בפיטורים. רבנו על כך, והוא לא דיבר איתי כמה שנים. יום אחד חשבתי על הריב איתו ממבט-על והבנתי ששיניתי את התנהגותי ״מהגנה עליו״ ל״חוסר הגנה״. מייד התקשרתי אליו ״חוק 24 השניות״ וביקשתי סליחה. אנחנו שוב חברים היום.

זו דוגמה אמיתית ברמה האישית, אבל המבט-על חשוב בכל דבר שאתם עושים. יש לנו היכולת לדמיין הכול בראש וכאילו מ״למעלה״. תנסו את זה גם בעסקים וגם בדברים שאתם מתכננים, לראות בראש מבט-על של הדברים, וככה לפענח ולקבל תובנות מעניינות.

למה לעזאזל?

כשמישהו אומר משהו, נסו להבין מתוך איזה רצון הוא אומר את זה, איפה שמע על זה ומה מניע אותו לומר זאת, בקיצור תמיד תחפשו סיבה ו״תעלו״ רמה כדי להסתכל על הדברים מלמעלה.

בשיחה או ויכוח חשוב להגיע לשורש האמיתי של הטיעונים של הצד השני. התאמנו כל הזמן בבדיקת הסיבה לדברים, לרוב הדברים שקורים יש סיבה. לכן כששואלים למה? מתאמנים בלהבין את הסיבה לדברים. לא לכל דבר יש סיבה, אז כדאי להיזהר בכך. לפעמים התוצאה רנדומלית או בלתי ניתנת לפתרון ולפעמים לא כדאי להתעכב שם, אלא להמשיך להתקדם.

אך זכרו שיש דברים שנמצא את הסיבה שלהם, יש כאלה שלא נמצא ויש כאלה שנמצא אותה אחרי שכבר שכחנו שבכלל חיפשנו.

להתמקם על ״הר״ נותן יתרון

בכל התמקמות אנחנו מחפשים יתרון כלשהו. כשאתם לומדים חשבון ברמה גבוהה, אתם מקבלים יתרון מחשבתי על פני אחרים. הכול יחסי בחיים.

כדי לא לעבוד קשה המיקום שלנו קריטי, במלחמה המיקום באזורים שולטים קריטי, ככה גם בחיים. תחשבו על זה ככה, הרבה יותר קל לזרוק אבנים מההר, גם רואים יותר טוב וגם קל יותר לאבן לעוף רחוק, תתמקמו על הר.

זמר ממוצע מרוויח 1,000 שקל, מפתח תוכנה ממוצע מרוויח 30,000 שקל. כדי להתמקם טוב מבחינת השכר החודשי, שווה לעמוד על הר וללמוד פיתוח תוכנה. זו רק דוגמה למיקום.

להתמקם ולהרוויח ב״מערכות יחסים״

אחרי שהגענו למסקנה שיש רווח עצום, אולי הגדול מכולם, במערכות היחסים שלנו עם חברים, הורים, ילדים, בני זוג, קרובי משפחה, קולגות וכו', חשוב למצוא את הדרך הפשוטה ביותר לשמר ולפתח אותן.

כשחושבים על פתרון דרך מחשבה חופשית, כלומר ״מאמץ הקטן ביותר בשבילי לרווח הגדול ביותר״ מגיעים למסקנה שצריכים אותם קרוב. לקולגות זה קל כי רואים אותם תמיד במשרד, ולכן זה חשוב להיות במשרד.

עם חברים זה קל יותר כשגרים קרוב, ואכן רואים שלילדים הכי כיף כשהם גרים ליד החברים שלהם. בארה״ב, שאני כל כך מהלל, לא הבינו את זה, ואכן החברויות מרגישות הרבה יותר רדודות מהישראלים שגרים אחד ליד השני ואין צורך בהסעות.

על הורים וילדים

גם הורים שרוצים ליהנות (״להרוויח״ אושר) מהילדים שלהם כשהם גדלים, הדרך הטובה ביותר היא פשוט לגור ממש לידם. ככה גרו פעם. למעשה המצאת המכונית לא עזרה לנו, היא פשוט הרחיקה את כולם מכולם. לפי ״חוק האריה״ גם החברים שלנו וגם אנחנו רוצים פשוט לנוח ולא לעבוד קשה, לכן החשיבות של לגור קרוב אחד לשני היא קריטית לחיים טובים. לפעמים אפילו 5 דקות נסיעה זה יותר מדי.

כשדוב רץ אחרינו

כשדוב רץ אחריך ואחרי חבר שלך, אתה רק צריך לרוץ מהר יותר מהחבר. לא צריך לרוץ יותר מהר מהדוב. המיקום שלכם זה מה שחשוב.

החוק אומר – תמיד תחשבו איפה כדאי לעמוד לפי הסיכויים הטובים כדי לנצח. תמקמו את ״לוח השחמט״ שהוא החיים שלכם, כך שיהיה לכם סיכוי טוב לנצח, המיקום שלכם בחיים זה הדבר הכי חשוב כדי שתוכלו לנצל מזל טוב שלפעמים מגיע. רק עם עבודה יסודית וחוכמה נעשים בעלי מזל.

להשקיע מאמץ במה שמתאים לאופי שלי

לא צריך להשקיע מאמץ בלבחור איפה להשקיע זמן, וזה הסוד הגדול של ״מיקום״.

אני חסר סבלנות באופי שלי ורוצה שהכול יקרה עכשיו. בהשקעות ובפוקר זהו חיסרון כי שניהם דורשים סבלנות רבה. אני מודע לזה. לכן שניהם רק תחביב עבורי ולא מקצוע. לעומת זאת, חוסר הסבלנות ממש טוב לעסקים שבהם מייצרים דברים כי הוא גורם לי לדחוף את כולם בחוסר סבלנות שלי.

תתעסקו בדברים שמתאימים לאופי שלכם ושנותנים לכם יתרון.

התמקמות בבחירת מקצוע

בבחירת מקצוע, למשל, הסטטיסטיקה מאוד חשובה, לדוגמה אם מקצועות הכספים מכניסים בממוצע 20 אלף שקל בחודש ומקצועות העיצוב מכניסים 4,000 שקל בחודש, כשאתם בוחרים ללמוד או לעבוד במקצוע כספים, אתם כבר בנקודת התחלה טובה יותר של 20 אלף שקל. אם בממוצע מי שמקים חברה עושה מיליון שקל בחודש, זה אפילו עוד יותר טוב. החוק תופס לכל דבר בחיים, זוהי דוגמה לכסף, אבל אפשר ליישם אותו בבריאות, בבחירת בן זוג או בספורט.

ובשאלה איך למקסם את הסיכוי לעשות כסף? לבנות תוכנית שתהיה מורכבת מכמה שיותר אחוזים טובים.

גם באוכל אפשר ״להתמקם״

גם בתזונה, בסיס סטטיסטי טוב אומר להיות בצד הנכון של ההימור על האוכל, תקראו על זה בתזונה חופשית.

ילד שאוכל אוכל שמתאים לבני אדם, יש לו יתרון על אחרים, יהיה לו קל יותר לחשוב, קל יותר לעשות ספורט ובקיצור יהיה לו יתרון ומיקום טוב מאחרים.

החוק השישי – ״חוק האריה״

מאמצון זה מאמץ קטן

האריה רוצה לנוח, לא לעבוד קשה ושיהיה לו נוח לשכב בצל. ככה גם בני האדם, מונעים על ידי רצון במאמץ מינימלי ובנוחות.

אין אחד שלא רוצה לשכב בצל ושכולם יעבדו בשבילו. יש אחד שלא יודה בזה. כן, אנשים רוצים לעבוד בעבודה קלה, בעצלות נעימה.

גם המחשבה שלנו עצלנית

כמונו, גם המחשבה שלנו רוצה מינימום מאמץ למקסימום רווח, הבעיה היא כשהיא רוצה שתניחו לה.

המחשבה שלנו לא רוצה לעבוד קשה, לכן יש לנו מסגרות בראש שהן רעיונות שלמים. אנחנו לא צריכים לחשוב כל פעם על הרעיון מאחורי משהו, המחשבה שולפת את הרעיון המתאים או את התשובה המתאימה. זה התאים מאוד בסוואנה באפריקה, כי אם זברה רוצה לנגוח בנו, אין הרבה זמן לחשוב, תוכנית פעולה מיידית חייבת להישלף. בעולם המודרני החשיבה העצלה הזאת מכניסה אותנו לבעיות ולהטיות מחשבתיות שונות. לדוגמה אנחנו שולפים תשובות בלי לבדוק אותן שוב, גם אם יש עובדות חדשות. אנחנו שומרים בקנאות על הדעות שלנו, המחשבה שלנו עצלנית כמונו. הרווח הגדול הוא שבפעם הבאה שאתם שולפים תשובה או דעה, תנסו לחשוב על זה מחדש ותצעקו למוח שלכם ״תפסיק להיות כזה עצלן!״

תרוויחו מלהבין שכולם פועלים כמו אריה, לא רק אתם

נכון לחשוב תמיד במושגים של מאמץ מינימלי לרווח הכי גדול. למשל הבנתי שאני תמיד מעדיף צלחת פלסטיק בבית, ועכשיו כשהייתי באמצע הסעיף הזה גם הבנתי למה. צלחת פלסטיק היא קלה, ואין לי חשק לצלחת זכוכית כבדה. אין פה תחכום, רק הטמעה של מהות החוק. לעבוד קל עם מקסימום נוחות.

״חוק המאמץ״ הזה מתקשר לנוסחה של הספר ״רווח גדול במאמץ קטן״ כי זה מה שהניע אותי כל השנים, כנראה קצת יותר מאחרים.

עכשיו תקחו את החוק הזה ותרוויחו ממנו בעסקים, ברמה האישית וכן ברמת המדינה, תניחו שאנשים רוצים נוחות עם מאמץ קטן. תשלבו את חוק ״המאמץ״ עם הרגלים מחוק ״השיטה״ וקיבלתם פצצת ניוטרון. אני למשל תמיד שם ספר ליד השולחן שלי כך שיהיה לי קל להתחיל לקרוא.

עם טסלה וגוגל מתאמצים פחות

הטסלה מייצרת לנו נוחות כי לא צריך לנסוע לתחנת דלק לתדלק; אמאזון מייצרת לנו נוחות כי לא צריך לנסוע לחנויות; נטפליקס מייצרת לנו נוחות כי הכול מוצע לנו בלי לזפזפ בערוצים. סקירה זריזה על עסקים מצליחים מראה שהם פשוט מייצרים לנו נוחות ומאמץ קטן יותר מהעסק שהקדים אותם. הספר הזה גם אמור לייצר לכם נוחות, לחסוך לכם את המאמצים שלי ולקבל חוקים מוכנים, זו נוחות!

גוגל מאפשרת לנו מאמץ מינימלי בלחפש ולגשת למידע. השיטה הזו כבשה את העולם כי זו נוחות מדהימה.

אני לוקח מה שקרוב אליי

אם אתם רוצים שהילדים יאכלו תפוח, פשוט שימו אותו איפה שהם נמצאים רוב הזמן. אתם רוצים לקרוא ספר, שימו אותו ליד המיטה שלכם או איפה שאתם יושבים. שההרגל יתחיל ללא מאמץ.

בני אדם, כמו כל היצורים, בדרך כלל מחווטים לחפש יעילות ולהימנע ממאמץ מיותר – חוק המכונה לפעמים ״חוק המאמץ הקטן ביותר״. נטייה זו התפתחה ככל הנראה כמנגנון הישרדותי – בסביבות שבהן משאבים (כמו מזון) היו מועטים, אבותינו נדרשו לספק את צרכיהם תוך הוצאת כמה שפחות אנרגיה. בדרך זו, הם יכולים לחסוך באנרגיה עבור פונקציות קריטיות כמו לשמור על טמפרטורת הגוף או לסייע לגוף לרפא פציעות.

העולם המודרני רוצה לנוח

בעולם המודרני חוק זה מתורגם להעדפה לפתרונות שהופכים את חיינו לקלים או ליעילים יותר. אנו מעריכים טכנולוגיות, שירותים ומוצרים שחוסכים לנו זמן ומאמץ מכיוון שהם משחררים אותנו להתמקד בדברים אחרים שחשובים לנו כמו לבלות עם אנשים אהובים או לעסוק בתחביבים.

התכונה של האריה שתיקחו אליכם

האריה תלוי בעיקר בעצמו, אף אחד, חוץ מהאדם, לא יכול לצוד אותו. הוא אחראי על הגורל שלו בפעולות שלו. כך גם אנחנו אחראים על עצמנו. כמובן שנדרש לכך איזון כי נחמד להיות תלויים באחרים, אבל בדברים החשובים ביותר כדאי שתהיו תלויים בעצמכם ולא בחסדי אנשים אחרים. צריך לעבוד כדי להגיע לזה.

החוק השביעי – ״חוק התוכי״

לא סתם להעתיק, עדיף גם לשפר

יש מאמץ קטן ורווח עצום בהעתקה מהמוצלחים, מהיפים, מהשורדים.

העתקה ושיפור רעיונות ודברים מוצלחים קיימים עדיפים ברוב המקרים מאשר להמציא מחדש את הגלגל. תחשבו שאתם רוצים לבנות בית, כמובן הכי חכם ללכת לבתים שאתם אוהבים ולהעתיק את האלמנטים הטובים.

כמובן שצריך לזהות מי מוצלח בתחום ומי פחות. להידבק למוצלחים כמו דבק ולחקור בדיוק מה גורם להם להצליח. ככה עשיתי ב-Plus500 וגם בכל החברות שהייתי מעורב בהן.

התוכי ידוע כמחקה אחרים. אנחנו גם נרוויח מחיקוי, אבל לא מחיקוי של מישהו שלא מצליח, אלא נעתיק מהמוצלחים ונשפר אותם.

כשאתם לוקחים משהו ומשפרים אותו, הוא שלכם מאותו רגע, והרווח מגיע אליכם. תחשבו שהעתקתם מהחברה הכי מוצלחת למכירת נעליים, איך הם מציגים את הנעליים, זה יכול לחסוך לכם שנים של התנסויות.

יותר חשוב מה לא להעתיק

חלק קריטי ״בחוק התוכי״ הוא לדעת מה לא להעתיק. אולי אפילו יותר חשוב ממה ״כן להעתיק״. ולפעמים חשוב לחקור את ה״לא מוצלחים״.

לדוגמה אם אתם נתקלים במישהו ש״פשט רגל״, תבררו מה גרם לו להגיע למצב הזה. הרבה פעמים זה בגלל שותף או סתם מה שלא צפו או יהירות. אני תמיד מתעניין גם באלה שלא הצליחו, ובאלה שכן – מה לא מוצלח בהם. כלומר, ״חוק התוכי״ הוא דואלי – יש רווח מטורף מלא להעתיק את הלא מוצלח, זה חוסך זמן ועבודה. מבחינה הסתברותית זה עובד, זה חוקי והרבה יותר חכם מלהמציא משהו חדש.

כך בדיוק בנינו את Plus500, ראינו מודל עסקי טוב בחברה בלונדון, בנינו דומה ושיפרנו.מכל תחומי החיים זה כלי קריטי, כשרואים מישהו מוצלח, שווה להבין איך עשה את זה.כשרואים שירות מוצלח, שווה להעתיק ולשפר אותו לחברה חדשה. סיכויי ההצלחה עולים כשמעתיקים ומשפרים.

ה״אבולוציה״ מעתיקה ומשפרת

גם האבולוציה פועלת באותו אופן. היא יצרה את האדם מאפר. יצורים מועתקים, המועתקים והמשופרים שורדים, השאר נעלמים. ככה עובד הטבע. אם יש תכונה שגורמת למוות, לרוב היא לא תועבר לדור הבא.

החוק השמיני – ״חוק הספירלה״

אין אפשרות במכה הראשונה לצאת במוצר, בשירות או עם היכולת האישית שאתם רוצים. זה פשוט לא עובד ככה. בחוק הספירלה אנחנו מחקים את האבולוציה עם שינויים איטיים ומתמשכים.

לנסות, לקבל פידבק, לשפר, לנסות שוב וכך הלאה. התהליכים במוח שלנו עובדים בדיוק כך. ככה, למשל, אנחנו לומדים ללכת.

החוק הזה כל כך חשוב, ואני ארחיב לגבי השם שלו בפסקה הבאה.

שמות שמסבירים את החוק

״באופן איטרטיבי״ – מהכוונה לעשות משהו חוזר ונשנה מתוך כוונה להשיג שיפור או התקדמות.

״בהתקדמות מחזורית״ – מתייחס לתהליך מתמשך שבו כל מחזור מתבסס על הקודם, בדומה למעגלים המתרחבים של ספירלה.

״בלולאה מתקדמת״ – ניתן להשתמש במונח זה כדי להציע תהליך שחוזר כל הזמן לנקודת ההתחלה שלו, אבל בכל פעם ברמה מתקדמת יותר.

״במחזור מצטבר״ – ביטוי זה מציע שכל מחזור או סיבוב מוסיפים בהדרגה למה שהושג קודם לכן.

״בהסלמה הדרגתית״ – ביטוי זה יכול לסמן תהליך שבו כל צעד או מחזור מביאים דברים לרמה או עוצמה גבוהה יותר, בדומה לרדיוס הגובר של ספירלה.

״במעגל מתרחב״ – זה מצביע על כך שכל 'מעגל' או מחזור של התהליך גדול או מתקדם יותר מהקודם, בדומה למעגלים המתגברים בספירלה.

תמיד השתמשתי בספירלה

בכל מה שעשיתי תמיד השתמשתי בכלי החשוב הזה. הוא פותר שני קשיים בהתחלת פרויקט חדש: האחד, הוא מושך אותך ואת הצוות לתוך הפרויקט כי יש משהו מוחשי; והשני, הוא מתחיל את המחזוריות הכי חשובה של משוב, בנייה, משוב, בנייה שזהו תהליך שמדמה את האבולוציה עצמה.

גם גוגל התחילה בשורת קוד קטנה.

תתחילו את המשימה במשהו קטן שניתן יהיה להתרשם ממנו, משהו שילהיב אתכם ויקשה עליכם להתנתק מהמשימה.

הגדירו לעצמכם תמיד לסיים משימות, גדולות או קטנות, לפחות בסיבוב אחד של הספירלה. לקבוע לעצמכם משימה ולבצע אותה חלקית זה קצת כמו לשקר לעצמכם. משימות קטנות הן קריטיות כי מהן אנחנו מתרגלים לסיים וליהנות מהסיום. משימות שקיבלתם ואמרתם שתבצעו – בצעו. אל תשקרו לאחרים ולא לעצמכם כי יש לזה השפעה עצומה על איך החיים שלכם ייראו. אפשר לתרגל את זה במשימות יומיות שאתם רושמים לעצמכם – רק תדאגו שכולן יתבצעו.

שימו לב, לאנשים מפסידנים בדרך כלל יהיה תירוץ למה לא. תעשו טובה, תהיו מנצחים, לא מפסידים.

לעשות את הצעד הראשון בספירלה

'חתירה למגע' או 'הצעד הראשון' הם קריטיים בחוק הספירלה. קשה לנו יותר להפסיק משהו מלהתחיל אותו. לכן יש יתרון גדול בלהתחיל משהו, גם אם זה צעד קטן. כלומר בכל מטרה שלנו, להתחיל להבין מה עומד מולנו על ידי פעולה ראשונית שתיתן לנו עוד מידע או שתאפשר לנו להבין את הדרך, ולפעמים בעקבות המידע הנוסף מהניסיון, נחליט פשוט לוותר. אם הייתי רוצה לדעת אם פסיכולוגיה יכולה להתאים לי כמקצוע, הייתי עושה ״צעד ראשון״ או ״חותר למגע״ בעזרת קריאה של ספר שכתב פסיכולוג מפורסם. זה יסייע לי להבין טוב יותר את הנושא וגם להבין אם הוא מתאים לי.

חתירה למגע, על פי ההגדרה הצה״לית, מתבצעת כאשר כוח שנמצא ערוך ללחימה, במארב או בתנועה, מזהה אויב, מצמצם טווח ומסתער עליו. בשורה התחתונה, אני נמצא במצב שבו אני יכול לצפות, לראות או לשמוע את האויב ואז אני צריך לטפל בו.

בצבא הישראלי יש לו משמעות רבה במלחמה מול מחבלים וטרוריסטים. אני יכול להבין את הבסיס לכך ואת היתרון שהעיקרון הזה מעניק הוא בכך שאם האויב יודע שאתה מתכוון להתנפל עליו, הוא ייכנס למוד בריחה. האויב מבין שהחייל הישראלי נחוש עד הרגע האחרון.

הנפקה בעזרת ״הצעד הראשון״

קידמתי את ההנפקה של Plus500 בעזרת ״הצעד הראשון״. שלחתי רואה חשבון מוכשר אבל ללא ניסיון לדפוק על דלתות בלונדון, ל״חתור למגע״. הבנק הראשון והשני דחו אותנו, אבל דרכם הגענו לבנקים נוספים. בסוף הצלחנו כי חתרנו למגע, אפילו שהיינו חסרי ניסיון. בכל בעיה או צורך – שווה לחתור למגע.

הייתה טענה שלא שווה לעשות כסף מדומה באפליקציית מסחר. במקום ללכת מסביב לבעיה, פשוט הגדרנו שתי קבוצות ובחנו באיזה מהן יש לחברה יותר רווח – כשאין את האופציה בכלל או כשיש אופציה לכסף מדומה. קיבלנו תשובה ברורה שיש יתרון כספי לתת אופציה גם לכסף מדומה. חתרנו למגע עם הבעיה.

החוק התשיעי – ״חוק הנמלה״

מה שאתם קוראים פה הוא ניסיון שלי לייצר ״שיטה״ מהדרך שעשיתי. שיטה שאולי אם תשתמשו בה עם חוק ״התוכי״, בכלל יהיה שמח פה.

נמלה היא לא יצור חכם, אבל בעזרת שיטה היא מייצרת דברים חכמים. נמלה ידועה כבעלת מערכת מאורגנת ושיטתית ביותר עבור היבטים שונים בחייה. נמלים מרוויחות בטירוף משיטה, וככה אני מקווה שגם אתם תעשו.

תחפשו את השיטה לכל דבר

לעיתים סדר וארגון לבדם – מסייעים לפתור בעיות סבוכות. על זה בנויה הצלחת ארצות הברית. הסדר מתחיל בארה״ב בשלטון, שלוש רשויות בהפרדה יפה.

כדי לחשוב ולתכנן אנחנו צריכים סדר וארגון. זה מהות ההומו ספיינס – לתכנן מהלכים קדימה. כדי לתכנן אנחנו צריכים לדעת מה לסדר ומה לארגן. תלמדו את עצמכם לפשט ולסדר כל הזמן, אחרת הדברים מסתבכים ומתבלגנים.

קודם סדר אסתטי מסביבכם ובבית שלכם, ואז סדר בכל המשימות שלכם. אי אפשר לעשות דברים גדולים בלי סדר.

ללא השקעת אנרגייה דברים לא יקרו וילכו ויתבלגנו. ואם לא נפשט אותם – הם יסתבכו.

אפילו בדברים הקטנים – שיטה שקבעתי לגבי שטיפת הכוסות בבית, כתבנו שמות על הכוסות והגדרנו שכל אחד אחראי רק על הכוס שלו, רק הוא משתמש בה והוא גם שוטף אותה. לפני כן, הילדים היו מוציאים 30 כוסות ביום. היום 0. זו דוגמה לרווח גדול (לא שוטפים 30 כוסות ביום) במאמץ קטן (רשמתי פעם אחת את השמות על הכוסות).

בלימודים בטכניון גם עשיתי שיטה מהלימודים. לפני כל מבחן – שלושה ימי לימודים, מ-7 בבוקר עד 16 אחרי הצוהריים, ותמיד להתחיל בפתרון מבחנים קודמים. זו שיטה שעבדה כי בעזרתה לא הייתי צריך לשאול יותר מדי שאלות. כמובן שלפעמים צריך חריגות.

אותן שיטות יישמתי בחברת Plus500, אבל משודרגות – הבאנו אנשים שייבנו שיטות. הקפדנו שלכל פעולה, תהיה שיטה.

לסדר

סדר עוזר לאינטליגנצייה לעבוד נכון כי המידע נגיש בצורה נוחה.

כאדם פרטי, כדי שהמשימות שלנו יהיו מסודרות, וכן, גם אם אתם עסק – תמיד משתלם להעסיק אנשים שיסדרו את המספרים ואת שאר הדברים.

לא סתם המדינות העשירות בעולם הן גם המסודרות בעולם: נורדיות, קנדה וארה״ב. הדבר נכון גם לחברות עסקיות ולצבאות. סדר נותן כוח.

אחד התתי-כלים של סדר הוא הרגל, הכלים הקריטיים ביותר. הרגלים בונים אופי ומשנים את מי שאתם לאט לאט, כשעושים את אותו הדבר הרבה פעמים, זאת שיטה.

הרגל זו שיטה

הרגלים קבועים הם הדרך היחידה להתקדם בצעדים קטנים. הדרך היחידה להצליח היא להתקדם בצעדים קטנים. לכן כמו בשאלה בפסיכומטרי – הדרך היחידה להצליח היא דרך הרגלים קבועים. כלומר הרגלים קבועים היא הדרך היחידה לשפר את מדד השגשוג בחייכם שאני קורא לו הצלחה.

הרגל הוא בעצם לחזור על משהו הרבה פעמים וכשזה משהו שתורם לכם רווח, זה ממש טוב.

השיטה היא לטפל בבעיה

הטיפול בבעיה חשוב הרבה יותר מהטיפול בסימפטום. גם בחיים האישיים כשהילד שלכם לא מפנה את הצלחת שלו, וגם בעסקים. רוב הזמן אנחנו מטפלים בסימפטום כי הבעיה נסתרת.

כשעושים את אותו הדבר הרבה פעמים, זאת שיטה. הבעיה היא הבעיה ולא הסימפטום.

ג'ף בזוס שבנה את החברה ששינתה את הדרך שאנשים קונים אמר את המשפט החזק הזה: ״אתה לא מתקן את הסימפטום, אתה מסדר את הבעיה שגרמה לסימפטום – וזה סוד ההצלחה של אמאזון ב-20 השנה האחרונות״ (12:33 ביוטיוב הזה). בהמשך הסרטון, בדקה 29:30, בזוס מספר למה כדאי לטייל בחלל ולהביא מחצבים. ובכן, גם הוא לא צודק בהכול, וחייבים תמיד לפקפק. בהפעלת מחשבה חופשית מבינים שעדיף לשמור על הכוכב שלנו מלחפש מחצבים בכוכבים אחרים. טעות שגם אילון מאסק עושה עם החזון של spaceX.לרוב, אנחנו כלל לא מודעים ששיטה עומדת מאחורי המעשים שלנו.

חפשו את השיטה הנכונה לטווח הארוך ולא פתרון זמני.

שיטה זו לא אינטליגנצייה

הנמלה היא יצור די טיפש, אבל בגלל השימוש בשיטות לניהול כלל הנמלים, הן הופכות למנגנון מאוד חכם.

הרבה פעמים מתבלבלים בין שיטה לאינטליגנצייה. איינשטיין מצא שיטת חשיבה ייחודית של ניסויים מחשבתיים. הוא גרס ששיטה חשובה לא פחות מאינטליגנצייה כללית. בעסקים ובחברות ניתן לראות שגם שיטה שהומצאה לפני הרבה שנים, יכולה לגרום לעסק לשגשג שנים.בכל דבר שאתם עושים מסתתרת שיטה שהיא הסיבה שבגללה אתם עושים את זה. השאלה היא – האם זו השיטה הנכונה? שיטה עדיפה מניחוש והיא מעלה את הסיכוי לפעולה הנכונה במקום להסתמך על המזל.

כשמחפשים פתרון לבלגן בבית, יש להבין קודם למה הוא מתבלגן במקום לחפש מי יסדר אותו.

דוגמאות לשיטות ולא כישרון מולד: הצורה שמסי מכדרר את הכדור, צורת הממשל בארץ, הדרך שבה אתם מברכים מישהו שאתם פוגשים, הצורה שאתם חושבים על סוגיות, הדרך לחשיבה חופשית זו בעצם שיטת חשיבה.

לשיר יפה זו שיטה ולא גנים, כל אחד יכול לשיר עם אימון בעזרת השיטה הנכונה.

דוגמה לשיטה הגדולה בעולם

ארה״ב כיום היא האימפריה החזקה בעולם. הגדולה של ארה״ב זו השיטה של החיים בארה״ב, שיטת הממשל בארה״ב אפשרה לארה״ב לשגשג במשך השנים. אין לארה״ב את האנשים הכי חכמים או הכי גדולים, אבל השיטה בארה״ב גורמת לאנשים לעבוד נכון וחכם ןזו טובת הכלל.

כל דבר בארה״ב מפותח לשיטה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, זה חלק מהגדולה שלהם.