חשיבה

ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַתחֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה.
תוכן העניינים

חשיבה

מאמץ מחשבתי קטן לרווח גדול

למסגר בכל מקום ובכל זמן

לשנות את מי שאתה

הרגל מוצלח

מילה היא חוזה בינינו

״כישרון״ להשקיע זמן

לומדים מתרגול ולא מנוסחאות

לזלו מראה שכולנו נולדנו שווים

אין משוב, אין למידה

״דופק״ לעומת המדען שמשפר לימודי פיזיקה

כותרת כלשהי לסעיף הכי חשוב פה

דיווידנדים זה טוב

חינוך ליהדות

מורים טובים מביאים מורים טובים

איך מייצרים מאיר הר ציון?

אינטליגנצייה שנייה – לשפר את החשיבה עצמה

שפה שנייה, אינטליגנצייה שלישית

איך זה שכולם עם הפרעות קשב וריכוז

אני, אני, אני

בנים ובנות

לחנך שלהתקדם זה ערך

ללמד קבלת החלטות

ריבית דריבית

לימוד וידאו, לא רוצה להיות תוכי!

שיטה ללימוד שיטות

חלק X

אנשים שמדברים על אנשים שמדברים על רעיונות

ללמוד לבד

אנליטיות מביאה מוסריות?

לעשות את הצעד הראשון

להילחם בקנאה

מעשים שווים אלף מילים

תלמדו לתת ולקבל משוב כנה

נימוס מביא יופי

עצמאות אמיתית זה חופש

קשיים מאמנים בלצאת מהם

לחשוף אחרת לא ידעו

עזבו את הסימפטום

מה חשוב שההורים ידעו

גנים

אנשים הכי אוהבים להיות עם חברים

אוניברסיטה מקדמת בטירוף את החברה

קראתי והחכמתי

חשיבה מופשטת

טווח ארוך מנצח בדרך כלל טווח קצר

קריאה ושמיעה של ספרים

העשירים קוראים ספרים

למה חשוב לכם ולילדיכם לקרוא ספרים עיוניים וביוגרפיות

איך לשמוע ספרים ואיפה לקנות ספרים

למה ספרים חשובים לנו כל כך?

לשון הרע זה רע

הטיות מחשבתיות

המוח שלנו עובד עלינו

הטיית ״קנאה״

הטיית ״ככה גדלתי״

הטיית ״הבמה״

הטיית ״הבעלות״

הטיית ״תמריצים וחיזוקים על שיקול דעת״

הטיית ״האיש עם הפטיש״

הטיית ״הסיבוך במקום פישוט״

הטיית ״ההכחשה״

הטיית ״בחירת צד״

הטיית ״פעילות מייצרת דעה״

הטיית ״אסוציאציה״

הטיית ״הדדיות ונקמה״

הטיית ״לפעול כפי שמצפים מאיתנו״

הטיית ״העקביות והמחויבות״

הטיית ״השוואה״

הטיית ״בעל הסמכות״

הטיית ״תלות כימית״

הטיית ״החמצה״

הטיית ״מוח לא־מתמטי״

הטיית ״זמינות ובהירות מידע״

הטיית ״לחץ״

פיזיקה

היקום סופי

המפץ הגדול והשערה מתי יהיה המפץ הבא

הזמן הוא בדיד

הסבר להגבלה של מהירות האור

חיים מחוץ לכדור הארץ

רשימה אין-סופית לבתי ספר

מאמץ מחשבתי קטן לרווח גדול

להרוויח חשיבה

לכל אחד יש מציאות שונה שנבנית מאופן החשיבה שלו. המטרה שלי להקנות לכם כלים שישפרו את החשיבה שלכם ובעזרתה את המציאות שלכם.

החינוך לעבודה קשה לא נותן כלום לאף אחד, הוא בדרך כלל מביא לתוצאה הפוכה. החינוך הנכון הוא לחפש מאמץ קטן לרווח גדול. אחד הדברים היפים בחינוך שיש תחבולות קטנות שאפשר לעשות על עצמנו ועל ילדים כדי להשיג את הרווח הענק הזה. אחת מהן היא ההבנה שההנאה מהרצון יותר גדולה מההנאה כאשר משיגים משהו, כלומר תמיד צריך לשאוף למשהו, ההנאה הזו היא זו שדוחפת אותנו כל הזמן ונותנת לנו משמעות.

רוצים לשפר את החשיבה שלכם במאמץ קטן?

קל מאוד, תפסיקו לקפוץ ממקום למקום בתשומת הלב שלכם.

מכירים את האנשים שמתרכזים בטירוף וצריך ממש להעיר אותם?

תשומת הלב שלהם לא מופנית להרבה מקומות, אלא הם מתמקדים במקום אחד.

אני כזה. לקפוץ ממקום מחשבתי אחד לשני זה יקר מאוד ומבזבז לכם ״רווח״ ומייצר בלבול.

המוח שלנו בנוי באופן שמאפשר לנו להתרכז בדבר אחד בזמן נתון, וכשאנחנו קופצים מדבר לדבר לוקח לנו זמן לחזור. העולם המודרני מלא באלף הסחות דעת ופיתויים, אבל המרוויחים הגדולים הם אלה שיודעים להתרכז. המיקוד והריכוז מתאימים לאדם מטבעו מבחינת האבולוציה, הרי לא היו אלף הסחות וסמסים וסרטונים. תשומת הלב שלנו הייתה לרוב במקום אחד בדבר אחד. יש לכך השפעה עצומה על החיים הטובים שלנו, המוח מתגמל אותנו כשאנחנו נותנים תשומת לב ועסוקים בהווה. תשומת הלב היא בעצם סוג של אהבה.

הילדים שלנו רוצים את תשומת הלב שלנו, כך גם החברים שלנו וכך גם בשאר מערכות היחסים שלנו. כלומר לדעת לתת תשומת לב לא משפר רק את החשיבה, אלא גם את מערכות היחסים שלנו, שהן אבן יסוד בחיים טובים.

מנהל אגדי ועדיף מהנדס

חינוך לחשיבה נכונה מתחיל בבית הספר. החינוך משקף לנו איך נראה בעוד עשר שנים ויותר.

כדי להתקדם, מערכות החינוך צריכות כל הזמן להשתפר, לא לקפוא, לנסות דברים חדשים, למדוד הצלחה וכל הזמן השתפר. כך, במשרד החינוך, כמו במשרד הבריאות ובשאר משרדי הממשלה, צריכים כל הזמן לקיים פיילוטים, לנסות שיטות חדשות, ואם הם מצליחים – להרחיב אותם.

מה שכולם מפספסים במערכת החינוך בארץ זה החשיבות של מנהל ״אגדי״ למערכת החינוך, מנהל או מנהלת, שיהיו קודם כל בעלי השכלה של מהנדס אנליטי עם רקע פדגוגי ולא הפוך.

לכל פעולה בחינוך דרוש משוב שבעזרתו אפשר למצוא דרכים לייעל מה שעשינו או לבטל אותו.

הבעיות במערכת החינוך אינן השכר הנמוך של המורים או מספרם המועט, אלא מבנה המערכת, חוסר הניהול, השליטה והיצירתיות בה שמושך אליה כוח אדם לא טוב דיו. הפתרון הוא ניהול מרכזי חזק של מנהל או מנהלת ומהפכה בכל מערכת החינוך: צמצום מקצועות, הקניית ערכים, יצירת בני אדם. הדבר החשוב הוא לשפר את יכולת החשיבה של התלמידים ולא ללמוד לשנן.

אין נתונים על ישראל אבל זה הימור טוב להניח שאנחנו כמו ארה״ב שבה האינטליגנציה הממוצעת יורדת, הסיבה בסבירות גבוהה היא מיעוט קריאה של הדור החדש בגלל הרשתות החברתיות והסרטונים חסרי המחשבה שאנחנו מוצפים בהם, האינטליגנציה בארה״ב יורדת לפי המחקר הזה.

למסגר בכל מקום ובכל זמן

מה זו מסגרת?

״מסגרת״ היא האופן שבו המוח שלנו זוכר רעיונות ותהליכים, זהו מודל מחשבתי שהמוח מייצר כדי להבין מה הוא רואה ואיך להגיב. תחשבו על מסגרת כעל הבלוקים של המחשבה, אפשר לייצר חדשים, לבנות מגדלים, להרוס מגדלים, הכול אבל בנוי ממסגרות שכמעט כולן כוללות מסגרות בתוכן.

מדובר על האופן שבו אנו בונים את ההבנה האינדיווידואלית שלנו, את המציאות שלנו בהתבסס על החוויות, האמונות, הערכים, הידע והתרבות שלנו. המציאות שלנו היא לא מסגרת אחת, אלא כנראה מורכבת ממיליוני מסגרות קטנות. מסגרת שהשתמשנו בה לאחרונה קל לנו יותר לשלוף.

חשוב לזכור שבעוד שמסגרת המציאות שלנו יכולה להנחות אותנו, היא רק ייצוג של העולם ולא שיקוף מדויק של המציאות האובייקטיבית. ״אוויר חם עולה למעלה״ זו מסגרת מחשבתית שתלויה בעוד מסגרת של מה זה ״אוויר״ ומה זה ״עולה״.

המסגרת הכי קרובה

בכל תחום יש מודלים במוח שלנו, תבניות מוכנות להתמודדות מהירה עם מצבים דומים, שמגדירים את המציאות. יש הרבה מודלים כאלה להבנה מהירה של מה שאתם רואים. לדוגמה אתם רואים מישהו מולכם מחייך ואתם ישר מרגישים פחות מאוימים, זו מסגרת מחשבתית חשובה.

לכן כל בן אדם זוכר את המציאות באופן שונה, כי המסגרות הקיימות אצלו שונות מהאחר, ואת המציאות אנחנו מתייגים למסגרות קיימות או מייצרים חדשות.

למסגר בהרבה תחומים

יש יתרון ענק למי שממסגר בתחומים רבים.

רוב האנשים ממסגרים מתחום מרכזי אחד.

בדיוק כמו ששחקן כדורגל מקבל יתרון אם שיחק לפני זה כדורסל, זה עוזר לראות את הסובבים אותו יותר טוב.

מסגרות מעולם המעשה ומעולם הרוח משתלבות הכי טוב אחת בשנייה.

הדרך הטובה היא פשוט להתעסק בהרבה תחומים שמעניינים אתכם, ככה לומדים הרבה מסגרות של המציאות. אני תמיד אהבתי יותר לפעול ופחות לחקור, ככה הקמתי כמה חברות. אהבתי תנ״ך, מוסיקה, פסיכולוגיה, כדורגל, פוקר, מתמטיקה, פיזיקה וכלכלה. מסגרתי משם הרבה דברים שכדרך קבע אני ״מעביר״ מאחד לשני.

חכם הוא מי ששולף מסגרות אמיתיות במהירות מכל תחום

היכולת לשלוף ולהתאים ולייצר מסגרות מתאימות זו בעצם חוכמה.

היכולת לייצר מסגרות חדשות כמובן מבוססת על מסגרות קיימות.

מסגרות קיימות נרכשו עם הזמן, ולכן אנשים לא נולדים עם מסגרות אלא מייצרים אותם, כמו כל דבר שמצריך יכולת, גם לייצר מסגרות דורש אימון.

מסקנה חשובה פה היא שלא נולדים חכמים, אלא מקבלים את היכולת הזו באימון.

ברור שיש גם אלמנט גנטי, אך האימון הרבה יותר חשוב.

איפה הרווח במסגור

זה שקול לשאלה – איפה הרווח בחוכמה? מסגור נותן הבנה טובה יותר של המציאות ויכולת לצפות את העתיד טוב יותר מאחרים, זה יתרון ענק לרווח חומרי ולא חומרי. נניח שמסגרתי שהקזינו מרוויח סטטיסטית על אנשים, מפה כבר אפשר למסגר שלא כדאי להמר בשביל הכסף, אלא רק בשביל הכיף. סתם דוגמה קטנה ליתרון הממסגר. הרווח הפחות צפוי במסגרות זה להתאמן בלהעביר מסגרות מתחום לתחום. הרווח כשתהיו בעלי מיליוני מסגרות הוא בשליפה מהירה שלהן והעברה שלהן ושדרוג שלהן. שדרוג, מחיקה וייצור קורה על ידי משוב וזו נקודה קריטית, לפעמים צריך למחוק מסגרות, במיוחד אלה שגדלנו עליהן. לדוגמה ״כסף עושים אנשים חכמים״, תמחקו אותה ותמסגרו ״כסף עושים אנשים שהתאמנו להרוויח״.

נניח שיש לכם מסגרת ״פסיכולוגית״ שאנשים לא אוהבים לעבור על הוראות. אתם רוצים לפרסם את החברה שלכם, לכן בפרסומת תתנו הוראה ״כנס עכשיו לאתר ותקנה.״ חשוב כמובן לקבל פידבק אם זה עבד, כי מסגרת מהימנה היא מוכחת. העולם שלנו מקושר ודומה בהרבה תחומים, לכן הרווח העצום הוא בהעברת מסגרות מתחום לתחום. את Plus500 הקמנו והרווחנו כסף ענק בעקבות מסגרת מתמטית שהייתה לי בראש ולקחנו אותה לתחום הפיננסים. כמובן שכדי לבנות את Plus500 היה צורך באלפי מסגרות קטנות שהיו שונות אצל כל מייסד. אחת המסגרות הייתה ״להעתיק ולשפר חברות מוצלחות״. מסגרת נוספת הייתה ״להעתיק רק את העיקר,״ ואז אין צורך בפרויקט ענק ואין-סופי. קחו דוגמה את גוגל, היא לא העתיקה את כל יאהו, רק את ״תיבת החיפוש״.

איך לצבור מסגרות?

אין פה פתרון קסם, לפי הניסיון שלי כדי לצבור מסגרות צריך לחשוב על דברים, לקרוא, ללמוד שפה שנייה וכן להתאמן במתמטיקה, בפיזיקה, ובמדעים שבהם יש מסגרות מאוד אמינות שלא מצריכות פידבק. בפעילות יש מסגרות שכמעט אי אפשר ללמוד בספרים והן מסגרות ממש מהמציאות, כגון ״כשמקימים חברה כולם מאוד מסתדרים, אך זה משתנה עם הזמן,״ זו סתם דוגמה למסגרת שאפשר לקבל רק מפעילות אמיתית.

שפה שנייה מייצרת מסגרות כי ישנן מילים שמייצגות מסגרת שאין בשפה הראשית שלכם, כגון ״optimize״ באנגלית. גם שפת תכנות למשל, כי יש בה מסגרות.

לכן הרבה יותר חכם למסגר ולא לשנן, הרעיון הוא מה שחשוב.

חשיבות המדעים במסגרות אמיתיות

הרווח הגדול ביותר הוא כשאנחנו מקבלים מסגרת אמיתית, והוא כמובן קורה במדעים וכן בספרים עיוניים ובעיתונים שכותבים סיפורים אמיתיים. מהפרשנות אפשר להתעלם. הסכנה היא לקבל מסגרות לא אמיתיות, למשל מספרים דמיוניים, אינטרנט, יוטיוב או במחשבות לא מבוססות. לכן אני תמיד מנסה למסגר ממקורות אמינים ולהצליב עם מה שאני יודע.

האימון הכי טוב למסגרות

זה הסעיף הכי חשוב במסגרות כי הוא ישפר את עצם המחשבה שלכם. הוא ממש בנאלי, אבל אם לא לקחתם כלום – לפחות תקחו את זה. הדרך שאני מתאמן במסגרות היא פשוט לחשוב על דברים. כן, פשוט לחשוב על אירועים, מקרים, רגשות, טבע, רווח ולשאול ״למה?״ ככה גם הגעתי לרעיון ״המסגרות״ ול״מחשבה חופשית״.

אז בפעם הבאה שאתם נוסעים באוטובוס ושמים את הראש על החלון, מתאמנים בלמסגר, אני מקווה, תזכרו שככה אני עושה גם כשאני לא באוטובוס.

לשנות את מי שאתה

יום אחד כשהלכתי עם חברים באילת, קפצה לראש שלי שורה משיר לגבי החבר הזמר מבינינו ״It aint easy changing who you are, It aint easy being a rock star״, זה היה בקטע הומוריסטי עליו, כי הוא היה רחוק מלהיות כוכב רוק. הוא הלחין את השיר הזה, והוא מצוין אגב, אבל קפץ לי שזה באמת קשה לשנות את מי שאתה היום. אחרי שהשתניתי מתקופת ״העסקים״, השינוי היה הדרגתי ומאוד איטי, אבל נבע מכך שרציתי להיות קרוב לטבע ומהרגל של ללכת בטבע. וכך זה העצים את זה.

הרגלים מגדירים מי אתה, ולכן כשאני רוצה לשנות משהו, אני חושב למה הייתי רוצה להשתנות ולא חושב על יעד שלא קשור אליי. עדיף לחשוב על שינוי החברה או על עצמך ולא סתם על יעד ״להרוויח כסף״. שיפור מתמשך על ידי שיטה, ואז נהנים מהדרך. וזו בדיוק החוליה החסרה להצלחה שלא ידעתי להגדיר עד עכשיו.

כדי להרוויח, ולא משנה מה, לא מספיקה תוכנית, שאפתנות או רעיון, צריכים לבנות הרגלים ליעד, ואת זה עשיתי כל השנים בלי להיות מודע לכך. זה התחיל בבוקר מוקדם מקריאת עיתוני כלכלה עד משחק יומי במוצר שלנו ועד קריאת ספרים על עסקים ועוד המון הרגלים. כדי להצליח בבגרויות היה לי הרגל ללמוד שלושה ימים מהבוקר עד 16:00.

הקטע הלא טריוויאלי, וזו הנקודה שתלכו או תרוצו איתה הביתה, היא שזה יותר חשוב לחשוב במובן של מי אתה רוצה להיות מאשר לאן אתה רוצה להגיע.

כי ״איפה שאני רוצה להגיע״ נובע מהרצון שלנו להיות משהו. ״אני רוצה להיות אדם טוב״ או ״להיות סופר״. השינוי ממש קשה אבל תמצאו את הפתרון לזה ב״הרגל מוצלח״. הדרך לשנות את מי שאתה היא דרך הרגלים, וכשמשהו הופך להרגל אז הוא קל.

להפוך להיות ״פסנתרן״ דומה ללהפוך להיות ״מתמטיקאי״, צריך הרגל יומי כדי להיהפך לאחד מהם או לשניהם.

הרגל מוצלח

בתחבולות נעשה הרגלים

אם הגעתם עד לכאן אתם כבר יודעים שכדאי לחפש שיטות שעובדות ולא משהו חד פעמי. הרגל זו שיטה, זו שיטה לתחמן את עצמנו לטובה.

אם תצליחו להשתלט על ההרגלים שלכם, תשלטו לאן אתם הולכים ויהיה לכם קל להיות מה שאתם רוצים. אפשר לשלוט על ההרגלים בטריקים, כי הם מאוד חמקמקים. ההרגלים שלנו נועדו לסוואנה באפריקה ופחות לדירה קומה 8 במרכז תל אביב.

שיפורים קטנים ומתמשכים

הצלחה לא קורית בין לילה, היא תהליך ארוך של שיפור יום-יומי קטן על ידי הרגלים.

ב-Plus500 לא הייתי צריך לחשוב איך לכבות שריפות כי היה לי הרגל לטפל בבעיה לתמיד ולא בסימפטומים, לכן זה היה קל. הרגל לא מצריך מאמץ.

הרגל נוסף היה תמיד לשאול את עצמי בכל הצעה מה הרווח ומה הסיכון, הרגשתי שלאחרים אין את ההרגל הזה, אבל אצלי, מילדות, תמיד קפצו הסיכוי והסיכון.

הרגל הוא לא עבודה

כשעושים משהו מתוך הרגל זו לא עבודה, זה מרגיש פרס. זה כמו באג בראש שלנו שאנחנו מנצחים לטובה, זה עזר בזמנים קדומים לעשות דברים סיזיפיים חוזרים וליהנות מהם. הנטייה להרגלים תרמה להישרדות שלנו. כמו בכל דבר, יש כאלה שזה נטוע אצלם חזק, ויש כאלה שפחות, אבל לכולם כדאי להרוויח מהנטייה להרגלים. אפשר להרוויח גם בניפוץ הרגלים, וזו מחשבה חופשית בסוף להרוויח, לא רק לחפור. אני, בלי ממש לשים לב, ממש נהנה ליישם הרגלים, אחד ההרגלים שתמיד אהבתי הוא לקום מוקדם.

הקול הפנימי של ההתמכרות הוא המפתח

התמכרות היא בעצם הרגל רע, שלא טוב לנו ושאנחנו כל הזמן חוזרים עליו.

המוח שלנו משקר לנו, במקרה הזה, מאותת לנו ״לא תסתדרו בלי קפה,״ ״אי אפשר לאכול בלי מלח, זה לא טעים,״ ״אתה לא חכם מספיק ללמוד חשבון.״ הוא מציב לנו ״עובדות״. המפתח לניצחון פה הוא לא להאמין להן, והאמת שלרוב המשפט הזה ״לא תסתדר בלי״ או ״אי אפשר בלי״ הוא שקרי כי אנחנו, בני האדם, יצורים סתגלנים, יכולים להתרגל כמעט להכול, והסוד הגדול הוא שבסוף אנחנו נהנים כמעט באותה צורה. למרות שהמוח לפעמים מאותת ״אי אפשר בלי״, תלמדו לסתור אותו ויהיה לכם קל לחשוב חופשי על הרבה נושאים ולשבור הרגלים רעים.

גם אני נלחמתי לשבור הרגלים רעים, אחד מהם הוא עישון, מגיל 20 עד גיל 30 עישנתי בערך קופסה ליום, לקח לי שנתיים להילחם בהרגל הזה עד שניצחתי, זה היה ממש ממש קשה. פשוט לא ויתרתי, נשברתי וחזרתי לעשן איזה 10 פעמים בשנתיים האלה. אז הינה גם זו הצלחה שלקחה שנתיים.

הרגל לא לשכוח וכל הזמן לשפר

ב-Plus500 היה לי הרגל קטן לרשום על דף את כל הדברים החשובים שיש לעשות בעסק ואז לדחוף אותן יום יום, כמו ״להיכנס לאסטוניה,״ ״להנפיק,״ וגם דברים קטנים ״לסגור עם תומר את הצבע של הלוגו,״ זה היה הרגל לרשום ולבצע כדי שלא אשכח, ההרגל הזה איתי גם במחשבה חופשית, יש לי רעיון אז אני כותב אותו בוואטסאפ לעצמי. ההרגלים האלו הגדירו בעצם את החברה ואותי.

זה התחבר למה שרציתי עבור Plus500, שתהיה חברת מופת, אז ההרגל לשפר אותה כל הזמן התחבר לזה.

מי אתה ולא מה אתה רוצה להשיג

הפעולה מעצימה את השינוי ומוכיחה לנו שמה שאנחנו רוצים להיות – באמת קורה. לכן זה קריטי לדבר בפעולות שהופכות להרגלים שמשנים אותנו למה שאנחנו רוצים להיות. היום, כשמישהו שואל אותי שאלה, ואני שוקל אם לשקר, אני אומר לעצמי ״אני לא שקרן״ ולא ״לא אשקר,״ זה יותר קל כשהרגל מתחבר למי שאתה. מאוד קשה להיות כל הזמן מישהו אחר, ולכן ההרגלים חייבים להתיישר עם מי שאתה, למשל ספורטאי, אמין, חברותי ונדיב אז ההרגלים שיתאימו הם ספורט, לומר אמת, להיות פעיל חברתית ולרוץ בבוקר. גם בחברה כשיש לה חזון איך היא אמורה להיות, קל לבנות הרגלים ושיטות לחברה, אך הם צריכים להתלכד עם מה שמייצג המותג.

הרגלים לחופש

כשחושבים על זה במחשבה חופשית, הרגלים נותנים לנו חופש מחשבתי. הרגלי כסף טובים מאפשרים לנו להיות חסרי בעיות כספיות, הרגלי אוכל גורמים לנו להיות בריאים. ואז יש זמן להיות חופשיים ולא להתעסק בבעיות שחוסר הרגלים טובים גורמים לנו. תמיד הגעתי מוכן למבחנים כי היה לי הרגל ללמוד כמה ימים לפני המבחן, זה לא היה מאמץ עבורי, כי הייתי רגיל לכך.

ראיתי, שמעתי והרחתי

מה שמניע אותנו לעשות הרגל הוא בדרך כלל טריגר מסוים, אין מילה טובה לזה בעברית חוץ ממזנק. אבל זו מילה קשה שהייתי צריך לחפש אותה, וזו פעם ראשונה שנתקלתי בה. הכוח הוא לפי עוצמת החושים, אצל בני האדם חוש הראייה הוא המפותח ביותר ולכן המשמעותי ביותר, וכדאי להשתמש בו לטוב ולרע.

כשאתם מריחים שוקולד, אתם רוצים לאכול שוקולד. אתם רואים את הטלוויזיה, אז בא לכם לנוח ולראות סרט. בדרך כלל יש טריגר להרגלים שלנו.

חוש הראייה תופס חלק ענקי מהמוח שלנו, לכן הראייה מהווה טריגר משמעותי מאוד להרגלים שלנו.

אחד הדברים שמאוד עוזרים להטמיע ולזכור הרגלים שאנחנו רוצים, הוא לומר אותם בקול רם. זה מפעיל את הטריגר של חוש ״השמיעה״.

אין אנשים שעומדים בפיתויים

יש אנשים שמסתירים אותם. כשאין גלידה במקרר, הילדים שלי לא מבקשים גלידה. הסוד הגדול הוא לא להפעיל את הטריגרים להרגלים שאנחנו לא רוצים וכן להציג את הטריגרים להרגלים שאנחנו רוצים. לכל אחד יש כמות מסוימת של פיתויים שהוא יכול לעמוד בהם. הרווח הגדול שלנו הוא בדרך כלל לא לראות את הטריגרים. קשה מאוד להתאמן בלא להתפתות, אבל הרבה יותר קל להסתיר את הפיתויים במכוון, וזה בדיוק מחשבה חופשית בשיא תפארתה, רווח גדול במאמץ קטן. מאמץ קטן להסתיר טריגר, מאמץ מטורף להימנע מטריגר לפיתוי זמין. למשל כשרציתי להשתמש פחות בנייד, השארתי אותו באוטו. ואז נאלצתי לצאת לאוטו לקחת אותו כל פעם שרציתי לבדוק משהו, זה ממש הוריד לי את השימוש בנייד.

מחקרים הראו שהאנשים הכי יציבים, פשוט למדו לא להיתקל בפיתויים. זהו. זה הסוד הגדול.

בא לי, לא בא לי

אחת השיטות הנחמדות שלי הן ״ערימת הרגלים״. אני כבר עושה את כל מה שלא בא לי במכה אחת: לכבס, לזרוק את הזבל ולקפל כביסה. אני קורא לזה ״ערימת הרגלים״. אני עושה את זה גם בהליכה, צירפתי אליה את ההרגל להקשיב לספר שמע, והיום כשאני הולך, חסר לי מאוד לא להקשיב לספר שמע. אני מקשיב לספר ברמקול כמובן ולא באוזניות אלחוטיות שדי מקרינות לנו את המוח ולא מומלצות.

כמה חזרות על ההרגל

כדי להטמיע הרגל הדבר הכי חשוב הוא כמה חזרות אנחנו עושים ממנו ולא כמה זמן הוא נמשך. נניח שאני רוצה להטמיע הרגל לקרוא, עדיף לקרוא 20 דקות כל יום, ולא שעתיים פעם בשבוע. זה שונה מדברים אחרים שאנחנו רגילים אליהם כמו אימון ריצה.

שההרגל יהיה נוח להתחיל

כשאנחנו מתחילים משהו, קשה לנו לעצור בדיוק כמו שקשה להתחיל. וזה המאמץ הקטן שחיפשנו, המאמץ להתחיל.

כשהילד הקטן שלי בכיתה א לא רצה לעשות שיעורי בית, לא התרגשנו כמובן, אבל הצעתי לו לשים אותם בשולחן במטבח פתוחים לעשייה ולא לעשות אותם, כי אתעצבן אם יעשה אותם. אחרי ארוחה ראיתי שהוא עושה תרגיל בחשבון. זה עבד עליו. עכשיו הייתי צריך לחשוב על המהלך הבא שיעשה אותם באווירה רגועה בחדר, להכניס לו את זה כהרגל. רק הרגל יגרום לי להפסיק לעבוד ולהיות במאמץ קטן ורווח גדול בשבילי ובשבילו.

בדיוק בגלל ״חוק הנוחות״ חשוב שיהיה לנו קל להתחיל את ההרגלים שלנו.

אם אתם רוצים לצאת לריצה יומית, ממש יעזור אם כל מה שתצטרכו, זה לצאת מהבית ולהתחיל לרוץ. ברגע שתחליפו לבגדי ספורט, כבר די בטוח שתרוצו, בקיצור, תדאגו שההתחלה תהיה נוחה.

הרגל בסביבה מתאימה

אחד הדברים היפים שאבא שלי בנה לנו בחדר היה שולחן גדול וארונות מתאימים. לא היה לנו כסף לקנות ריהוט, אז אבא בנה בעצמו כשאני מסתכל עליו וקצת עוזר ומפריע. כשסגרתי את הדלת בחדר שלי, הייתה אווירה שקטה וחסרת הסחות. אני זוכר עד היום את ההרגשה של השקט והסדר שעזרה לי להתרכז בשיעורי בית ולימוד.

היום הבנתי למה זה כל כך תרם לי, כי זה נתן לי להיכנס להרגל של ללמוד בלי הסחות, להרגל של להתרכז, לא היו טריגרים להרגלים שלא תרמו לי. מאז אני ממש נהנה מההרגל של להתרכז כי אנחנו נהנים מהרגלים, זו תכונה שנבנתה במיליוני שנות אבולוציה. ברגע שסגרתי את הדלת בחדר והיה שקט, זה יצר אצלי טריגר ללמוד. בגלל זה עבודה במשרד יעילה מעבודה מהבית לרוב האנשים, זה מעורר אצלם את הטריגר ״לעבוד״.

תבנו לילדים שלכם ולכם סביבה כזו, ויהיה להם קל. כן, נייד לידם זה טריגר נוראי, כדאי שהוא לא יהיה שם.

מילה היא חוזה בינינו

תעשו לכם חיים קלים

אתם רוצים חיים קלים? תוודאו שמילה זו מילה בבית שלכם. ואחרי זה – במקום העבודה שלכם.

אנחנו מתקשרים אחד עם השני בעזרת מילים. הדבר הכי חשוב להקנות לילדים שלנו ולעצמנו הוא הרגל שמילה זו מילה. אחרת אין בסיס יציב בבית. אחרת אין משמעות לתקשורת וכל דבר צריך לבדוק ולומר כמה פעמים. יש פה רווח גדול מאוד אם גם בחיי המשפחה וגם בחיים העסקיים והחברתיים שלנו אנחנו סובבים עם אנשים שמילה זו מילה. הילדים לומדים מאיתנו כשהם רואים שאצלנו מילה זו מילה.

דמיינו עולם

דמיינו עולם שרוב מה שאנשים אומרים אחד לשני הם באמת מבצעים. לפעמים אין ברירה וצריך לבלף קצת כדי לא לפגוע, אבל רוב הזמן אפשר להישאר נאמנים למילה. האנשים הכי מסכנים שהכרתי הם אלה שלא עמדו במילה שלהם.

אני מגדל את הילדים שלי באותו חינוך שאני קיבלתי, ״למילה יש ערך״ ועומדים במה שאומרים.

״כישרון״ להשקיע זמן

המסלול שלי

כשהייתי בן עשר, עברתי עם משפחתי לארה״ב. התגוררנו בעמק הסיליקון של היום. כך רכשתי אנגלית כשפה שנייה, ואני ממש חושב היום בשתי השפות. הכרתי על בשרי את התרבות האמריקאית שדוגלת בבניית שיטה לכול ובהתנהלות שיטתית שמכוונת לטפל בדברים באופן יסודי ומעמיק. אבא שלי דיבר הרבה על הטכניון ועל מתמטיקה ופיזיקה, מה שגרם לי להשקיע בשני המקצועות האלה. כל אבות החברים שלי בילדות למדו או היו חברי סגל בטכניון. בעידוד הוריי קראתי את עיתון 'הארץ' ובעיקר את מדור הכלכלה שלו ושל 'מעריב'.

אימא ואבא

הוריי כל הזמן דיברו איתנו על כך שהכול אפשרי ושמשפחת גונן לא מפחדת משום דבר. גדלתי בשכונת 'דניה' בחיפה, שכונה של עשירים, של אנשי עסקים, היינו מעניי השכונה. העובדה הזו דחפה אותי להצליח כמוהם. הוריי תמיד דיברו על הכסף שעושים במקצוע שלומדים, ולכן מגיל צעיר הבנתי שבהקמת חברות אפשר להרוויח הרבה יותר טוב, גם ראיתי את דוד שלי מארה״ב, שלמה גונן, שהצליח שם בכוחות עצמו. כל התקופה שיחקתי כדורגל, כדורסל, סקווש וגלישה. ספורט שכל הזמן דוחף להישגיות.

לאס וגאס

ואז נתקלתי בלאס וגאס בטיול עם חברים והבנתי שתחום ההימורים יכול להיות ממש טוב לי רק צריך להיות בצד הבית. תקראו שוב את המסלול שלי ותבינו שלא מדובר פה בגנים בכלל, רק מסלול קצת נדיר שאם מבינים מה כל צומת נתנה, קל לבנות מסלולים יפים כאלה לילדים או לכם: אנליטיות באמצעות מתמטיקה ופיזיקה שנותנת יתרון חשיבתי, שפה שנייה שלפי מחקרים גם נותנת יתרון מחשבתי, תרבות של מושלמות ונימוס כמו התרבות האמריקאית, אמונה עצמית ביכולת, לימוד במוסד אקדמי גבוה, השתתפות בקבוצת ספורט לבניית אופי והישגיות, קריאה עיונית של עיתונים וספרים ורצון להצליח. הכול זה השפעה של הסביבה. שום דבר לא הלך בקלות, תמיד ההתחלה הייתה קשה מאוד. לכן כל כך חשוב לעשות מהפכה במערכת החינוך בישראל ולהטמיע את העיקרון שבבסיס ההצלחה יש אימון ועבודה קשה. כשמפעילים מחשבה חופשית, מבינים שלא נולדים מוצלחים, נולדים שווים.

לומדים מאפס

אני ראיתי את זה בכל הקריירה שלי, ג׳וני לוי לדוגמה שעובד איתי על מחשבה חופשית, לימד את עצמו להיות מעצב בעזרת כמה קורסים ומעצב הכול בעצמו. אלעד אבן חן שהתחיל איתנו ב-Plus500 בלי ידע בבורסה הפך להיות מנהל כספים מוביל. יש לנו את היכולת ללמוד הכול, הכול תלוי ברצון ובזמן ולפעמים גם השפעה של הגיל. אומנם אנחנו אוהבים לייחס הצלחה ל״כישרון טבעי״, כשלמעשה הרוב זה ״כישרון״ להשקיע זמן.

קטע חשוב

אם אין לכם כוח לקרוא את הסעיף הזה – תמצאו כוח. חשוב מאוד להסביר אותו לילדים ולנוער כדי שיאמינו שהכול אפשרי עם אימון מכוון. אי אפשר לעשות משהו גדול בלי לחלום, ואי אפשר לחלום בלי להאמין.

המונח ״פיץ׳ מושלם״ perfect pitch, הידוע גם בשם ״שמיעה אבסולוטית״, מתייחס ליכולת הנדירה של אדם לזהות או לשחזר תו מוזיקלי ללא כל טון התייחסות. ניסויים שונים נערכו כדי להבין את טיבה של ״שמיעה אבסולוטית״ ואם ניתן לרכוש אותה או לשפר אותה באמצעות אימון.

שכיחותה נדירה יחסית, והערכות מצביעות על כך שלכ-1 מתוך 10,000 אנשים יש את היכולת הזו.

למוצרט הייתה את היכולת הזו. אז מוצרט היה 1 מ-10,000 ובעל הורים עם השכלה מוסיקלית שדחפו אותו מגיל 3 שזה נניח 1:1,000 כלומר מוצרט היה אחד ל-10,000,000?

כשמפעילים מחשבה חופשית זה לא מסתדר, זה מרגיש נדיר מדי המכפלות הללו.

לפני כמעט ארבעה עשורים, קאזוקו אגוצ'י, מדריכת מוזיקה יפנית צעירה, הייתה מאוכזבת מחוסר יכולתה להחזיק ב״שמיעה אבסלוטית״. כתוצאה מכך, היא יצרה תוכנית למידה מוקדמת המכונה שיטת ההדרכה של אגוצ'י אקורד שנועדה לסייע ללומדים צעירים ברכישת צליל מושלם.

רבים מאמינים ש״שמיעה אבסולוטית״ היא כישרון מולד – או שנולדים איתה או לא.

למוזיקאים בולטים כמו מוצרט, בטהובן, מריה קארי, ג'ימי הנדריקס ויאני יש ״שמיעה אבסולוטית״. מאז כניסתה של השיטה של ​​אגוצ'י, אלפי ילדים יפנים פיתחו בהצלחה את המיומנות לזהות תווים באוזן.

חשבו שנולדים עם זה, אבל לומדים את זה

בשנת 2012 פרסם החוקר Ayako Sakakibara מחקר שהשתתפו בו 24 ילדים שלמדו באמצעות שיטת הוראת האקורדים של Eguchi. מתוך 22 שהשלימו את המחקר, כולם השיגו ״שמיעה אבסולוטית״. המחקר הצביע על כך שעם חשיפה והכשרה נכונה, ניתן לפתח ״שמיעה אבסולוטית״ ושזו לא רק מתנה ייחודית המוענקת לכמה נבחרים. שיטת Eguchi מסתמכת על מפגשי אימון קצרים, תכופים וממוקדים. הפיצוח חייב להתחיל מגיל מוקדם מאוד.

אז איך זה קשור להגשמת היעדים שלנו? נקודת מוצא אחת מלימוד ״שמיעה אבסולוטית״ היא שהיכולת שלנו ללמוד או להשיג אינה מוגבלת; אלא האופן שבו אנו ניגשים למטרות שלנו הוא החשוב באמת. התלמידים בבית הספר של אגוצ'י לא עסקו בלמידה אקראית, אלא עברו מערכת מובנית של תרגול מכוון כדי לרכוש גובה רוח מושלם.

Suresh Kumar Sharma, איש הודי עם זיכרון יוצא דופן, חרט את שמו על דפי ההיסטוריה כששבר את שיא העולם בדקלום המקומות העשרוניים של Pi מהזיכרון. קבוע מתמטי זה המיוצג על ידי האות היוונית ״π״, הוא היחס בין היקף המעגל לקוטרו והוא מספר אי-רציונלי עם אין-סוף מקומות עשרוניים. השיא הקודם הוחזק על ידי Rajveer Meena מהודו, שדיקלם 31,415 ספרות ב-2015.

באוקטובר 2020 שארמה לקח על עצמו את האתגר לשבור את השיא. במהלך 17 שעות ו-14 דקות, הוא דקלם בקפידה 50,000 מקומות עשרוניים של Pi ללא שגיאות. ההישג המדהים שלו תועד על ידי שיאי גינס וביסס את מקומו כמחזיק השיא העולמי החדש. יש לו מוח מבריק או שפשוט התאמן כמו חזיר בר, מה דעתכם?

שינון ודקלום ספרות Pi הפך לאתגר פופולרי עבור חובבי זיכרון ברחבי העולם, עם תחרויות שמתקיימות מדי שנה ביום 14 במרץ (14.3 המייצגות את שלוש הספרות הראשונות של Pi: 3.14). ההישג של שארמה משמש כהשראה לאלה המנסים לדחוף את גבולות הזיכרון האנושי וכעדות למסירות ולמיקוד הנדרשים כדי להשיג הישג יוצא דופן שכזה.

נולדים טובים בחשבון?

זוהי השאלה הגדולה ביותר שכמעט כולם מתעסקים בה.

האם אני יכול להיות טוב בחשבון?

האם אני אוכל להיות מוזיקאי טוב?

כן, כל מה שצריך זה לאתגר את עצמכם ולהוציא אתכם מאזור הנוחות. ככה תמצאו טכניקות ושיטות להשתפר. כשנתקלים במחסום, כל מה שצריך זה ללכת בדרך אחרת.

יש היום תשובות לשאלות האלו, והן מאוד חד-משמעיות. כן, הכול אפשרי וזה עניין של אימון מכוון מגיל מתאים.

חשוב להבין שלהתאמן או לעסוק במקצוע זה ממש לא מספיק. מחקרים מראים שרופאים שעושים אותו דבר 20 שנה הרבה פעמים פחות טובים מרופא חדש. זמן לא נותן לנו כלום בלי פידבק ושיפור מתמיד של התוצאה.

ההבנה החשובה מכולן בחינוך – החשיבות הגדולה ביותר זו כמות הזמן המושקע ולא הכישרון. זמן השקעה > יכולת > תפוקה גדולה > יכולת… יש שני תנאים חשובים לפתח יכולת: ככל שהגיל קטן יותר, זמן ההשקעה משליך על היכולת בצורה משמעותית יותר, וכן זמן ההשקעה צריך להיות עם היזון חוזר להצלחה – כלומר להבין מתי יש הצלחה או כישלון אחרת המוח שלנו לא יודע לשפר יכולות. לדוגמה יש אנשים, לא רבים, שהם מאוד יעילים במשימות ובפתרון בעיות – הסיבה היא בדרך כלל שהם באו מחוסר מסוים ושהרבה שנים הם מתאמנים בלפשט ולהגיע לפתרון כמה שיותר מהר, הם לא תמיד מודעים לזה.

לומדים מתרגול ולא מנוסחאות

פוקוס, פידבק ותיקון זו הדרך הכי טובה עבור המוח שלנו ללמוד, ולכן בכל מערכות החינוך חשוב לתת דגש על תרגול, אפילו תרגול בלי תיאוריה בכלל. ככה למדתי פיזיקה בטכניון, ראיתי שאני לא מבין כלום בהרצאות, אז הלכתי רק לתרגולים, זה היה קצת קשה בהתחלה אבל תוך כדי תרגול התחלתי להבין.

כדי לנצח כאשר אנו עוסקים בתרגול מכוון, המוח שלנו עובר שינויים משמעותיים. על ידי התמקדות במיומנויות ספציפיות והקדשת זמן ומאמץ לשיפורן, אנו משנים את מבנה המוח שלנו ומאפשרים לנו להיות מיומנים יותר במשימות שנבחרו.

חיזוק קשרים עצביים: במהלך תרגול מכוון, הקשרים בין נוירונים (תאי המוח האחראים על העברת מידע) מתחזקים. ככל שהקשרים האלה, או הסינפסות, גדלים יותר, המוח נעשה יעיל יותר בעיבוד וביצוע משימות הקשורות למיומנות המתורגלת.

להיות מפוקס במאה אחוז עם יעדים

באימון מכוון חשוב להיות בפוקוס מלא בזמן האימון ולא בחצי אוזן. הדרך הטובה להשיג את זה היא עם שינה בריאה ושילוב של ספורט. לקבוע לעצמך יעדים לשיפור ולהרגיש התקדמות. הזמן הכי טוב הוא אחרי הקימה בשעה קבועה כי אין מה שימנע מכם ללמוד ולהתאמן וכך גם האימון נכנס לכם לשגרה. ההנאה מדברים שהם בשגרה נגרמת בגלל סיבה אבולוציונית, קל לנו לבצע את הדברים שבשגרה, לעומת הפעם הראשונה שהיינו צריכים לבצע אותם. בכל תקופת לימודיי וכן בתקופת בניית החברות שלי תמיד הייתי מתחיל זמן קצר אחרי הקימה בשעה קבועה ובדרך כלל עד כשעה לסשן כזה. מחקרים הראו שזה הזמן הכי טוב להתרכז בו. וכמובן חשוב לקום עם יקיצה טבעית, ללא שעון מעורר, ככה הגוף שלכם מבחינה הורמונלית קם. מחקרים הראו שככל שאנשים ישנים יותר, ככה הם מתקדמים טוב יותר. גם ההיגיון תומך בזה. אני אחסוך מכם את המחקרים הללו, חפשו אותם או שתסמכו עליי.

הזמן שלי תמיד היה מתוכנן ללמידה או לאימון, ככה לא היו הפתעות, הייתה שגרה והזמן היה עובר נחמד יותר.

מתקדמים ואז נתקעים, זה לא גנים!

ברוב המקצועות והיכולות בהתחלה מתקדמים הכי מהר ואז נתקעים. תנסו להבין מה לא מצליח לכם ואיפה הבעיה, נסו לצאת מאזור הנוחות שלכם ולפתור את הבעיה בדרך אחרת, זה בדיוק אימון מכוון, זה יכול להיות בתחום התוכנה, בשירה, בריצה או בכתיבה. רוב האנשים נתקעים מתישהו, אבל קבוצה קטנה מאוד של אנשים לא מוותרת ומוצאת דרכים להתקדם, תהיו בקבוצה הקטנה הזו, זה לא גנים, זו שיטת עבודה. לפעמים מדריך חדש יכול לעזור אחרי שקיבלתם את כל מה שיכולתם מהמדריך הקודם.

הפעלה של אזורי מוח חדשים ומשימות שלא יועדו להם

בהתאם למשימה המתורגלת, חלקים שונים במוח הופכים פעילים יותר במהלך תרגול מכוון. לדוגמה תרגול בכלי נגינה מפעיל את הקורטקס המוטורי (האחראי על השליטה בתנועה) ואת קליפת השמע (האחראית על עיבוד הצליל). ככל שאזורי מוח אלו הופכים פעילים יותר, הם גם מתפתחים ומתחזקים ותורמים לשיפור הביצועים. ההוכחה להפעלה של אזורים במוח למשימות שלא באמת יועדו להם אפשר לראות באנשים עיוורים שבעצם ״מתאמנים״ לראות עם הידיים.

אנשים עיוורים מסתמכים על חוש המישוש שלהם כדי לקרוא ברייל, מערכת של נקודות מוגבהות המייצגות אותיות ומספרים. כאשר הם מאבדים את הראייה, המוח שלהם מסתגל לעיבוד מידע בצורה שונה, תוך שימוש בחלקים שונים של המוח כדי להבין ברייל.

אצל אנשים רואים, קליפת המוח החזותית היא החלק במוח שאחראי על עיבוד מידע חזותי. עם זאת, מוחותיהם של אנשים עיוורים מייעדים מחדש את קליפת המוח החזותית כדי לעבד מידע מישוש במקום זאת. כאשר אנשים עיוורים קוראים ברייל, קורטקס הראייה שלהם הופך להיות פעיל ועוזר להם לפרש את הנקודות המורמות באמצעות מגע.

קליפת המוח הסומטו-סנסורית היא החלק במוח המעבד מידע חושי מהמגע והגוף מהגוף. אצל אנשים עיוורים, קליפת המוח הסומטו-סנסורית הופכת להיות רגישה יותר ומגיבה יותר לגירוי מישוש, כגון תחושת נקודות ברייל. הפעלה משופרת זו עוזרת להם לקרוא ברייל בצורה מדויקת ויעילה יותר.

אנשים עיוורים מראים לעיתים קרובות קישוריות מוגברת בין אזורי מוח שונים, כגון הקורטקס הסומטוסנסורי, קליפת הראייה ואזורי עיבוד השפה. תקשורת משופרת זו בין אזורי מוח מאפשרת להם לעבד ולהבין ביעילות ברייל באמצעות חוש המישוש שלהם.

יכולתו של המוח להסתגל ולארגן את עצמו מחדש מכונה נוירופלסטיות וממלאת תפקיד מכריע ביכולתם של אנשים עיוורים לקרוא ברייל. כאשר הם מאבדים את הראייה, המוח שלהם עובר שינויים משמעותיים, מה שמאפשר להם לעבד מידע מישוש בצורה יעילה יותר ולהשתמש בו למשימות כמו קריאת ברייל.

המוח יותר גמיש לפי גיל

לכל סוג אימון יש את הגיל האידיאלי להתחיל אותו. חשוב להתחיל חשבון, נגינה, קריאה וסוגי ספורט מגיל צעיר כדי להשאיר את יכולות הלימוד האלה פתוחות. אני, לדוגמה, לא קראתי בגיל צעיר והיום אני מתקשה לנסח ולכתוב יפה. פעם חשבו שמוצרט גאון מפני שניגן בגיל 4, היום היוטיוב מפוצץ בילדים כאלה.

נוירופלסטיות היא היכולת של המוח להסתגל ולארגן את עצמו מחדש במהלך חיינו. תרגול מכוון משפר את הנוירופלסטיות ומאפשר למוח ליצור קשרים ומסלולים עצביים חדשים כאשר אנו לומדים מיומנויות חדשות או משכללים מיומנויות קיימות. רואים את זה ביכולת נגינה על פסנתר.

נגינה בפסנתר היא מיומנות מורכבת הדורשת תיאום בין המוח לגוף. בואו נחקור כיצד פלסטיות המוח משתנה עם הגיל והשפעתה על לימוד נגינה בפסנתר.

במהלך הילדות וההתבגרות, המוח הוא פלסטי ויכול בקלות ליצור קשרים חדשים ולהסתגל לחוויות חדשות. זהו זמן אידיאלי ללמוד לנגן בפסנתר, מכיוון שהמוח יכול לפתח במהירות את הקשרים העצביים הדרושים לנגינה בכלי. לצעירים לעיתים קרובות קל יותר ללמוד לקרוא תווים, לשנן שירים ולפתח מיומנויות מוטוריות עדינות לנגינה.

בבגרות, הפלסטיות של המוח פוחתת בהשוואה לזו בילדות. עם זאת, מבוגרים עדיין מסוגלים ללמוד לנגן בפסנתר ולחוות שינויים מוחיים הקשורים לנוירופלסטיות. ייתכן שמבוגרים יצטרכו להקדיש יותר זמן ומאמץ לתרגול, אך הם עדיין יכולים לפתח את הקשרים העצביים הדרושים כדי להיות מיומנים בנגינה בפסנתר. בנוסף, מבוגרים יכולים להפיק תועלת מהמיקוד המוגבר, המשמעת וההבנה שלהם במושגים מורכבים.

ככל שאנו מתבגרים, הפלסטיות של המוח פוחתת עוד יותר, ולמידת מיומנויות חדשות כמו נגינה בפסנתר יכולה להפוך למאתגרת יותר. עם זאת, זה עדיין אפשרי, גם עבור אנשים מבוגרים, ללמוד לנגן בפסנתר ולחוות את היתרונות של נוירופלסטיות. תרגול קבוע יכול לסייע בשמירה על תפקוד קוגניטיבי ואף להאט את הירידה הקוגניטיבית הקשורה לגיל. מבוגרים יצטרכו להיות סבלניים ועקביים עם התרגול שלהם כדי להשיג התקדמות.

זיכרון טווח קצר מול טווח ארוך

באימון מכוון אנחנו רוצים לפעול על הזיכרון לטווח ארוך, הוא זוכר דפוסים ומתקשה לזכור רצפים חסרי משמעות. שמתי לב לזה בבית הספר, כשהתקשיתי לשנן שירים או פסוקים מהתנ"ך, זה פשוט לא היה בתחום שהתעמקתי בו ושהתאמנתי עליו. הספר הראשון שקראתי היה בגיל 20, הפירמה של ג׳ון גרישם, אבל נוסחאות למבחנים בחשבון תמיד זכרתי בעל פה ללא שום קושי, זה נכנס אצלי לזיכרון לטווח ארוך.

המוח שלנו מחווט לזהות דפוסים וליצור קשרים בין פיסות מידע קשורות. היכולת הזו לזכור רצפים ומתאמים הגיוניים היא לרוב יעילה יותר מניסיון להיזכר בפריטים אקראיים, לא קשורים. שחקני שחמט הם דוגמה מצוינת לאופן שבו המוח שלנו מצטיין בלזכור דפוסים ורצפים משמעותיים.

שחקני שחמט מקצוענים נבדלים משחקנים רגילים באלפי מצבי הלוח שנמצאים אצלם בזיכרון טווח ארוך. בניסוי ראו שהם זוכרים מצבי לוחות הרבה יותר טוב משחקנים רגילים, אך כאשר מסדרים את הלוח בצורה רנדומלית, הם זוכרים את הלוחות כמו שחקנים רגילים. זה מראה בדיוק איך האימון המכוון עובד על הזיכרון לטווח ארוך.

שחמט הוא משחק מורכב שדורש מהשחקנים לתכנן אסטרטגיה ולתכנן את המהלכים שלהם מראש. שחקני שחמט ברמה הגבוהה ביותר מפגינים יכולת מדהימה לזכור רצפים של מהלכים ותוצאותיהם. המוח שלהם מיומן בצורה יוצאת דופן בזיהוי דפוסים ויצירת קורלציות בין סידור החלקים על הלוח לבין אסטרטגיות מוצלחות.

שחקני שחמט לומדים לעיתים קרובות משחקים היסטוריים ולומדים מהלכי פתיחה נפוצים המכונים ״פתיחות״ כדי להשיג יתרון על יריביהם. פתיחות אלו כוללות רצפים של מהלכים שהוכחו כיעילים במשחקים קודמים. על ידי למידה וזיהוי של דפוסים אלה השחקנים יכולים להתאים במהירות את האסטרטגיות שלהם כדי להתמודד עם המהלכים של היריב.

אחת הסיבות לכך ששחקני שחמט יכולים לזכור את הרצפים הללו ביתר קלות היא שהם ״מחלקים״ מידע. Chunking הוא תהליך קוגניטיבי שבו אנו מקבצים פיסות מידע קשורות יחד, מה שהופך אותם לקלים יותר לזכור. שחקני שחמט יכולים לזכור עמדות לוח מורכבות מכיוון שהם מקבצים חלקים קשורים ליחידה מנטלית אחת או ״נתח״. כך קל יותר להיזכר ברצפים שלמים של מהלכים במקום במיקומים אקראיים של חלקים בודדים.

ככל ששחקני השחמט צוברים ניסיון ומומחיות, יכולתם לזהות ולזכור דפוסים ורצפים משמעותיים משתפרת. הם מפתחים ספרייה מנטלית נרחבת של עמדות לוח ואסטרטגיות מוכרות שאליהם הם יכולים לגשת במהירות וליישם במהלך משחק. ידע זה מאפשר להם להתמקד בחשיבה אסטרטגית ברמה גבוהה יותר במקום לנסות לזכור מהלכים בודדים.

מה הכישרון? מה האימון שהביא לכישרון?

בסופו של דבר ההבדל ביכולות תלוי ביכולת להתרכז לאורך זמן ובעשיית ניסיונות שעוד לא נעשו. עצם האימון הזה מלמד יצירתיות. היכולת להתרכז לאורך זמן היא לא מולדת, זו יכולת נרכשת. בשלב מסוים בציר הזמן כשהיכולת משתפרת, אנחנו מרגישים הנאה. נגנים מקצועיים נהנים מאוד מהנגינה וכך גם רקדני על.

ההורים והמורים צריכים להעניק לילד או לתלמיד את הביטחון בעצמו ואת ההכרה, וכך בתקופות קשות הילד לא יוותר, הרי תמיד באות תקופות קשות.

הרבה פעמים הבן אדם שהצטיין במשהו, פשוט מצא שיטת לימוד חכמה ולא יותר.

אז כשאתם רואים את מסי, תשאלו את עצמכם תמיד מה הכישרון? מה האימון שהביא לכישרון?

לזלו מראה שכולנו נולדנו שווים

אני יודע שאני טוב במתמטיקה כרגע ואני יודע שזה הוביל אותי להצלחה בחיים, טכניון, חשיבה לוגית, החלטות, אפילו חתונה.

ולכן היה לי חשוב שגם לבת שלי תהיה החירות הזו שיש לי. ניסיתי להבין מה גורם לאנשים להצליח בלמידה כי אני חושב שאני לא ״טוב במתמטיקה מלידה״ ונתקלתי בסיפור הבא:

פעם, בעיירה קטנה ומוזרה בהונגריה, גרה משפחה יוצאת דופן – הפולגארים. אב המשפחה היה לסלו, אשתו קלרה ושלוש בנותיהם – זוזסה (סוזן), זסופיה (סופיה) ויהודית. לסלו פולגאר היה פסיכולוג חינוכי שהאמין בתוקף ש״גאונים נוצרים, לא נולדים״. היה לו רעיון מהפכני – לגדל את בנותיו כילדות פלא שחמט כדי להוכיח שעם הסביבה הנכונה ועבודה קשה, כל אחד יכול להצטיין בתחום נתון.

לסלו החל ללמד את בנותיו שחמט בגיל צעיר מאוד. סוזן, הבכורה, התחילה לשחק כשהייתה רק בת ארבע, סופיה ויהודית הלכו בעקבותיה. הבנות זכו לחינוך ביתי על ידי הוריהן, עם דגש חזק על שחמט ועיסוקים אינטלקטואליים אחרים. לסלו וקלרה יצרו סביבה מגרה לבנותיהם, סיפקו להן אלפי ספרים בנושאים שונים, כמו גם אין-ספור חידות שחמט ומשחקי שחמט ללימוד.

האחיות פולגאר התאמנו בחריצות והקדישו שעות בכל יום לחידוד כישוריהן על לוח השחמט. העבודה הקשה שלהם החלה להשתלם, ועד מהרה הן התחילו להכות גלים בעולם השחמט. סוזן, הבכורה, הפכה לאישה הראשונה שזכתה בתואר מאסטר בין-לאומי בגיל 12. היא המשיכה להיות אלופת העולם בשחמט לנשים ב-1996 והחזיקה בתואר במשך ארבע שנים. סוזן הייתה גם האישה הראשונה שזכתה בתואר גרנדמאסטר על ידי השגת הנורמות והדירוג הנדרשים.

סופיה, האחות האמצעית, הייתה מוכשרת לא פחות. למרות שהיא לא רדפה שחמט באותה עוצמה כמו אחיותיה, היא זכתה להצלחה יוצאת דופן. סופיה זכתה בתואר מאסטר בין-לאומי לנשים וזכתה בכמה טורנירים, כולל בטורניר ניו יורק הפתוחה 1989, שם ניצחה מספר רב-מאסטרים.

אבל הייתה זו האחות הצעירה ביותר, יהודית, שניפצה את כל השיאים והציפיות. עד גיל 15, היא הפכה לגראנדמאסטר הבין-לאומית הצעירה בהיסטוריה ושברה את השיא רב השנים של בובי פישר. יהודית לא רק הייתה השחמטאית החזקה בכל הזמנים, אלא היא גם התחרתה בקביעות עם שחקני השחמט הבכירים והביסה אותם. היא הגיעה לדירוג שיא בעולם – מספר 8 בשנת 2005, הדירוג הגבוה ביותר שהושג אי פעם על ידי אישה.

סיפורן של האחיות פולגאר הוא עדות לאמונתו של אביהן בכוחה של עבודה קשה ונחישות. על ידי התמסרות למשחק השחמט ולרדיפה אחר ידע, האחיות לא רק שברו מחסומים בעולם השחמט הנשלט על ידי גברים אלא גם העניקו השראה לדורות של נערות צעירות ללכת בעקבות חלומותיהן ולאתגר את הסטטוס קוו.

בסופו של דבר, הניסוי של משפחת פולגאר הפך להצלחה שאין להכחישה, והוכיח שעם הסביבה הנכונה, המסירות והתשוקה, כל אחד יכול להגיע לגדולות. וכך, האגדה על האחיות פולגאר ממשיכה לחיות, דוגמה נוצצת לכוחו של הפוטנציאל האנושי.

יש שיטענו שכשם שיש הבחנה בין בני אדם לקופים, בני האדם עצמם שונים מטבעם מבחינת נסיבות הלידה שלהם, מה שמרמז על כך שאיננו נולדנו שווים. עם זאת, המציאות היא שאנו נולדים עם מידה יחסית של שוויון, ללא כישורים או יכולות ראשוניות. ככל שאנו גדלים, אנו מפתחים מיומנויות שונות בתחומים רבים המושפעות באופן משמעותי מגורמים כמו תזונה, הורות, מתח נפשי, סביבה תומכת, חברים, לימודים, הורים בעלי נטייה אקדמית ועוד אין-ספור היבטים. בעוד שמבנה המוח בלידה עשוי להיות שונה, השפעתו זניחה בהשוואה לגורמים סביבתיים, ללא כל חריגה גנטית.

מנקודת מבט גנטית, ההיבט הבולט ביותר הוא האופי של האדם שיכול לקבוע את התחומים שאנו נמשכים אליהם, וכתוצאה מכך את הכישורים שאנו מפתחים בתוכם. למשל, לי באופן אישי יש סלידה משינון, מה שהוביל אותי להיאבק ולקרטע בדיסציפלינות הומניסטיות. כתוצאה מכך, הבקיאות שלי בתחומים הדורשים שליטה חזקה בשפה והבעה.

ואגב, ראיתי שהבת שלי מפתחת ״כישרון״ בחשבון רק בעזרת שעות של אימון, הרבה שעות. בהתחלה ראיתי יכולות רגילות ועם הזמן ראיתי ״כישרון״ ממש לא טבעי מתפתח. וככה הייתי גם אני, רק מכיתה ז התחלתי להשקיע יותר מאחרים בחשבון, כי אבא שלי כל הזמן אמר שלו היה 100. מעין תחרות בריאה, אפס כישרון.

אין משוב, אין למידה

באחד הימים שיחקתי פוקר בשולחן בלאס וגאס, אמרתי לעצמי שהיום אני לא בא להרוויח כסף בשולחן, אני בא רק ללמוד על שיטות חדשות והתנהגויות של אנשים. עשיתי מהלכים רק כדי לבדוק תיאוריות, כמו להמר הרבה מדי או מעט מדי, להציק לאנשים עם העלאות חוזרות ונשנות, לא להסתכל על הקלפים שלי בכלל ולשחק לפי התגובות שאני רואה אצל אנשים וגודל ההימור שלהם. זה פיתח אצלי יכולות נחמדות, בדיוק כמו שעיוור מחזק את חוש המישוש. השינוי הקטן הזה קידם אותי במשחק כמו שאף פעם לא התקדמתי כשבאתי בגישה ״היום אני רוצה להרוויח״.

אי אפשר להפריז בחשיבותם של משוב מדיד וכמותי, תיקון שגיאות ולמידה מתמשכת בהתפתחות האדם. התהליך פשוט – אימון ואז משוב ואז תיקון ואז אימון ואז משוב, ככה הלאה והלאה, זה יכול להיות אלפי איטרציות או בודדות. תהליך איטרטיבי זה חיוני לצמיחה ולשיפור בהיבטים שונים של החיים, כולל תחומים אישיים, מקצועיים והתנהגותיים. משוב ותיקון שגיאות לאחר מכן נחוצים כדי שאנשים יוכלו להתפתח ולהצטיין בכל תחום או פעילות נתונה.

בכל דבר שעושים חשוב לקבל פידבק, נניח הקמתם אתר למכירת משחה נגד התקרחות, אין מורה שייתן לכם משוב אמיתי, אתם צריכים ליצור את המשוב על ידי חישוב יומי של כמה קנו, כמה נכנסו לאתר וכמה זה עלה לכם. ואז יש לכם עם מה לעבוד; עלות לקונה באתר ומספר קונים הם משובים כמותיים טובים.

במקצועות מסוימים או בפעילויות מסוימות, כגון סקייטבורד, משוב ניכר בקלות. לדוגמה אם גולש סקייטבורד לא מצליח לבצע טריק כמו שצריך, הוא יכול להבחין מיד בביצועים שלו על סמך התוצאה. המשוב הברור הזה מאפשר לו להתאים את הטכניקה ולנסות שוב, מה שמוביל בסופו של דבר לשיפור.

לעומת זאת, ישנם תחומים שבהם משוב עשוי להיות לא כל כך פשוט, כמו פוקר. במקרה זה, שחקן עשוי לקבל החלטה נכונה אסטרטגית שתגרום להפסד בשל אלמנט המקרה. כתוצאה מכך, זה יכול להיות מאתגר לקבוע אילו היבטים במשחק שלהם טעונים שיפור.

הקניית הצורך במשוב וביצוע תיקונים אצל ילדים חיוניים לצמיחתם ולהתפתחותם. ככה המוח שלנו עובד, הוא חייב משוב כדי ללמוד.

זה חל לא רק על עיסוקיהם האקדמיים אלא גם על ההתנהגות והכישורים החברתיים שלהם. על ידי לימוד הילדים להיות קשובים למשוב ונכונים לבצע התאמות, אנו מציידים אותם בכלים הדרושים לשיפור מתמיד לאורך חייהם.

באופן אידיאלי, מערכת החינוך צריכה לפעול על בסיס עיקרון זה של משוב ותיקון ולאפשר שיפור מתמיד לתלמידים בכל הרמות. למרבה הצער, זה לא תמיד המצב. לעיתים קרובות המערכת לא מצליחה לספק משוב עקבי ומשמעותי, במיוחד כאשר התלמידים מתקדמים בציונים גבוהים יותר וממשיכים ללימודים מיוחדים.

במערכת חינוך המתפקדת היטב, התלמידים יקבלו משוב רציף, המאפשר להם לזהות תחומי חולשה ולשפר את כישוריהם בהתאם.

תרגיל טוב לתלמידים ללמוד ליצור מנגנון עם משוב כמותי, הוא שבוע הרצאות, כל יום עולים התלמידים ומדברים 5 דקות על נושא מסוים, מקבלים ציונים ומשוב משאר הכיתה ולמוחרת כל אחד מתקן ועולה שוב, כך שאחרי שבוע אמורים לראות ולצפות בציונים. כל יום הילד רואה ציון משוקלל של הכיתה ותגובות וביום למוחרת אמור לשפר. זה בדיוק מנגנון שיפור שטוב בכל תחום בחיים.

בנוסף, מחנכים ומנהלים עוקבים אחר התקדמות התלמידים כדי לזהות פערים פוטנציאליים בתוכנית הלימודים או בשיטות ההוראה ולבצע התאמות נדרשות. על ידי אימוץ גישה מונעת משוב, מערכת החינוך תוכל לשרת טוב יותר את התלמידים על ידי טיפוח אהבה ללמידה ויכולת להסתגל לאתגרים חדשים כמתנה לכל החיים.

גם מערכות בינה מלאכותית (AI) שדומות לצורה שמוח האדם לומד, מסתמכות על משוב ותיקון כדי לשפר את הביצועים שלהן. זה מושג לעיתים קרובות באמצעות תהליך שנקרא ״אימון״ שבו מודלים של בינה מלאכותית מוזנים בנתונים ומקבלים משוב על התפוקות שלהם. הינה כמה דוגמאות:

למידה מפוקחת, בסוג זה של למידת מכונה, מודל AI מסופק עם נתונים מסומנים (צמדי קלט-פלט) ולומד לבצע תחזיות או החלטות על סמך המשוב שהוא מקבל במהלך האימון.

 דוגמה: מודל בינה מלאכותית לזיהוי תמונה מקבל קבוצה של תמונות מתויגות, שבהן הוא לומד לזהות אובייקטים בתוך התמונות על סמך התוויות הנכונות שהוא מסופק.

למידת חיזוק, בגישה זו, סוכן בינה מלאכותית לומד על ידי אינטראקציה עם הסביבה שלו וקבלת משוב בצורה של תגמולים או עונשים על סמך פעולותיו.

 דוגמה: מערכת AI למשחק שחמט מקבלת משוב בצורה של ניצחון או הפסד במשחקים, מה שמאפשר לה להתאים את האסטרטגיה שלה ולהשתפר עם הזמן.

ספר שמסביר את הנושא הזה מעולה הוא Peak של אנדרס אריקסון.

״דופק״ לעומת המדען שמשפר לימודי פיזיקה

מערכת החינוך היום מוטת מורים, אך היא צריכה להיות מוטת תלמידים. מורה לא נבחן על פי כישוריו או יכולותיו, הוא ישר מתקבל לעבודה. הבעיה היא לא תקציבית, היא רק בניהול. פחות מורים ויותר כסף. מורים טובים מביאים מורים טובים וגם משאירים אותם במערכת, כולנו מחפשים אנשים טובים סביבנו.

כשמנהלי החינוך יהיו מתחום אנליטי החינוך יקפוץ רמה. קחו לדוגמה את הפיזיקאי שמשפר את דרכי הוראת הפיזיקה.

קארל וימן הוא פיזיקאי וחוקר חינוך בעל שם שהקדיש חלק נכבד מהקריירה שלו לשינוי החינוך לפיזיקה. בתור זוכה פרס נובל לפיזיקה (2001), וימן הוא לא רק מדען מוכשר אלא גם תומך נלהב לשיפור הדרך שבה מלמדים פיזיקה בבתי הספר ובאוניברסיטאות. המחקר שלו מתמקד בפרקטיקות הוראה מבוססות ראיות וביישום טכניקות למידה אקטיביות כדי לשפר את ההבנה של התלמידים במושגי הפיזיקה.

מחקרו של וימן על חינוך לפיזיקה הוביל למספר ממצאים והמלצות מרכזיים. אחד העקרונות העיקריים של עבודתו הוא החשיבות להתרחק משיטות הוראה מסורתיות המבוססות על הרצאות, שלעיתים קרובות אינן מצליחות למשוך את התלמידים ולקדם הבנה עמוקה. במקום זאת, וימן דוגל בשימוש באסטרטגיות למידה אקטיביות המעודדות תלמידים לחשוב בצורה ביקורתית, לפתור בעיות וליישם את הידע שלהם בהקשרים של העולם האמיתי.

כדי להשיג זאת, וימן פיתח וקידם את השימוש בטכניקות הוראה אינטראקטיביות, כגון הוראת עמיתים. זה מודל מחשבתי שחובה לקחת לבתי ספר – לתת לתלמידים מכיתות גבוהות ללמד כיתות נמוכות ולקיים פעילויות קבוצתיות לפתרון בעיות. שיטות אלו שואפות למשוך תלמידים בתהליך הלמידה בצורה יעילה יותר ולטפח הבנה עמוקה יותר של מושגי פיזיקה. יתרה מכך, הן עוזרות ליצור סביבת למידה מכילה יותר שכן תלמידים מרקעים שונים יכולים להשתתף באופן פעיל ולתרום לתהליך הלמידה.

מחקרו של וימן הדגיש גם את החשיבות של בניית מודלים מחשבתיים אצל התלמידים בחינוך הפיזיקה. לבניית מודלים חשוב ״הלמה״ ולא המידע. על ידי מתן משוב בזמן אמת והזדמנויות לתלמידים לשקף את הלמידה שלהם, מורים יכולים לתמוך בצמיחת תלמידיהם ולטפל בתפיסות שגויות לפני שהן מושרשות, לעזור להם לבנות ייצוג מנטלי של הפיזיקה ולאפשר למידה הדרגתית מבעיות הולכות ומסתבכות. בבתי הספר היום אין הבנה של החשיבות של המודלים המחשבתיים אצל התלמידים ותנאי הסף לבנייה שלהם: בעיות קטנות, פידבק מהיר, הרגשת הצלחה, השראה מהעולם האמיתי, קושי הולך ומתגבר ויציאה מתמדת מאזור הנוחות.

בנוסף למחקריו על אסטרטגיות הוראה, וימן היה חסיד של שימוש בטכנולוגיה חינוכית בכיתה. הוא פיתח סימולציות ממוחשבות הידועות בשם סימולציות אינטראקטיביות של PhET, ותמך בשימוש בהן כדי לעזור לסטודנטים להמחיש מושגי פיזיקה ולחקור אותם. סימולציות אלו מאפשרות לתלמידים לתמרן משתנים ולצפות בהשפעות ולקדם הבנה עמוקה יותר של העקרונות הבסיסיים.

כותרת כלשהי לסעיף הכי חשוב פה

מסתבר שאצל ילדים, טמפרמנט והקשבה משפיעים על אוצר המילים. כלומר האופי של הילד, ולא האיי קיו שלו, משפיע על היכולת השפתית שלו באמצעות אימון.

בשחמט לשחקנים עם האייקיו הגבוה יש יתרון בהתחלה, אבל רק בהתחלה. לאחר מכן מה שקובע הוא האימון. גם כשתרצו להעסיק עובד בעבודה – קחו את זה שיש לו את הכי הרבה רצון ללמוד ולא את מי שיש לו את הידע הרב ביותר. הנבואה מגשימה את עצמה כשאומרים לילד ״אתה לא טוב בחשבון״. אבל האמת שהילד מרגיש לבד, גם אם לא אומרים לו. וזו הבעיה הגדולה כי ילדים ומבוגרים יודעים לקבל רמזים כשלא מעריכים אותם, ואז למעשה מתחיל מעגל קסמים – הוא לא יעריך את עצמו, ואז לא יהיה לו רצון להתאמן או ללמוד כי זה לא ישנה כלום, יש בו בעיה.

המודל המחשבתי הכי חשוב ללימוד ילדים שילווה אותם בכל תחום, הוא מהפשוטים ביותר, ״התאמנתי באימון מכוון ואז התקדמתי,״ זה מודל ההצלחה שאומר שהתקדמות אינה גנטית או תלויית גורל, אלא תלויה בבן אדם עצמו ואם יתאמן. אני מדקלם את זה לילדיי הרבה ומתעמת איתם. התשובה שלהם בדרך כלל אומרת ״אבל איך אני יכול להיות שחקן כדורסל מקצועי כשאני נמוך״ ואז אני עונה להם ״גובה הוא לא יכולת, הוא תכונה גופנית״. אם יש לילד את המודל הזה בראש הוא יתאמץ ויתקדם בכל תחום מחשבון, ריקוד ועד כדורגל או חידון התנ"ך. זה מודל שעוזר להצליח בעוד תחומים.

אם היה גן להיות מצטיין בתחום, אז שחקני טניס מהנוער הטובים תמיד היו מגיעים להיות בטופ העולמי וזה לא המצב, אי אפשר לדעת משחקני הנוער מי יהיה שחקן טניס ברמה עולמית.

טום בריידי משחקני הפוטבול הטובים בכל הזמנים נבחר במקום 199 מתוך 254 בדראפט, כלומר הוא לא היה מהטובים עם היכולת הכי גבוהה, אך עם השנים ואימון מכוון הוא הגיע לטופ. כל החיים הוא התאמן בלהתאמן ולשפר יכולות, הוא עשה אימון מכוון עם פידבק מכל משחק, אני בטוח שהאחרים לא מתקרבים לזה. הוא גם שיפר את התזונה שלו ואת כל החיים שלו. טום בריידי ידוע בזכות התזונה הקפדנית שלו, שגרת השינה ובחירותיו באורח החיים שלדעתו תרמו לאריכות חייו ולהצלחתו ב-NFL. בריידי אימץ גישה הוליסטית לשמירה על בריאותו וביצועיו שכללה שילוב של תזונה נכונה, שינה ואימון גופני.

כמה היבטים מרכזיים במשטר שלו:

  • שינה – בריידי מדגישה את החשיבות של שינה מספקת ואיכותית כדי לסייע בהחלמה ובבריאות הכללית. בדרך כלל הוא שואף למינימום 9-8 שעות שינה בכל לילה ושומר על לוח זמנים קבוע של שינה.
  • פעילות גופנית והתאוששות – בריידי מקפיד על משטר אימונים מותאם אישית המתמקד בכוח תפקודי, גמישות וניידות. הוא משלב רצועות התנגדות, תרגילי גמישות ויוגה בשגרה שלו. בריידי גם נותן עדיפות לשיטות החלמה, כגון עיסוי, גלגול קצף וקריותרפיה כדי להפחית דלקת וכאבי שרירים.
  • אורח חיים בריא – בנוסף לשגרת התזונה והכושר שלו, בריידי שומר על אורח חיים קפדני התומך בקריירה שלו הכולל: הגבלת צריכת אלכוהול וקפאין, הפחתת חשיפה לרעלים סביבתיים ותעדוף זמן עם משפחה וחברים לרווחה רגשית.

בעזרת שמירה על דיאטה קפדנית, שגרת שינה ובחירות באורח חיים בריא, טום בריידי הצליח לשמור על רמת ביצועים גבוהה לאורך הקריירה הארוכה שלו תוך התרסה על הציפיות לקוורטרבק NFL בגילו.

אבל, ויש כאן ״אבל גדול״, מה שקריטי הוא האימון המכוון ולא משך האימון. אחרת הרבה שחקני פוקר ידפקו את הראש בהפסדים כל החיים – למרות שהם משחקים כל היום, הם לא בונים לעצמם מודלים מחשבתיים חדשים למשחק, הם לא מתקנים טעויות ומקבלים פידבק. כמובן שזה לא רק לפוקר, אלא לרוב היכולות בעולם, 95% לא עושים אימון מכוון ולכן תקועים. דמיינו עולם שכולם יודעים מה זה אימון מכוון, מקווה שאתם עכשיו מאלה אם הצלחתם לשרוד עד לפה. הרבה פעמים צריכים לקחת מאמן שיעזור באימון מכוון ואחרי שלמדתם ממנו הכול, קחו מורה או מאמן חדש.

דיווידנדים זה טוב

חינוך הוא המדד הטוב ביותר לעתיד המדינה והמשפחה. המקום היחיד שבו השקעה של שקל אחד, יכולה להחזיר 100 שקלים עם דיווידנדים. החינוך נותן לבני האדם את מה שהשתוקקו לו במשך אלפי שנה: חופש! אבל כאן מדובר בחופש מחשבתי. בעזרת חופש מחשבתי קל להגיע לחופש פיזי. ״להיות חופשי בארצנו,״ אומר ההמנון. ערכים נבנים כשיש הבנה איך הם משפרים את החיים.

חלק קריטי בחינוך הוא ניהול, אפשר לקרוא על זה כאן: להרוויח כסף עם "החופש לחשוב".

חינוך ליהדות

למידת התנ"ך חשובה להקניית ערכים גם לתלמידים שהם אפיקורסים לגמרי. החינוך ליהדות מאחד אותנו כעם במדינה יהודית. רוח התנ"ך דוגלת בחופש, בטוב לב ובצניעות – ערכים שחשוב שכולם יטמיעו.

מורים טובים מביאים מורים טובים

יש כלל שבדרך כלל תקף בכל המערכות שיש בהן אנשים. מורים מצוינים מביאים מורים מצוינים, ומורים בינוניים מביאים מורים בינוניים ומטה. היום במערכת החינוך בישראל פשתה הבינוניות ומטה וזה כמובן מחלחל מהנהלת משרד החינוך לשטח.

איך מייצרים מאיר הר ציון?

אנשים גדלים בבתים שמסגרת הכללים בהם קבועה, יש הנחות ובדרך כלל לא שואלים יותר מדי שאלות, אלא מקבלים את המציאות: זה האוכל שאוכלים, ככה בתים צריכים להיות, אלה המקצועות הטובים וכדומה. רוב הילדים לא גדלים גם בצורה עצמאית, כלומר הם נכנסים לתוך מציאות קיימת ומסגרת כללים קבועה. הדברים האלה בעצם מונעים מילדים את האימון הדרוש להיות פורץ דרך. הלוחם הנועז, מאיר הר ציון, מספר שכשהיה ממש ילד צעיר, היה מסתובב בכל רחבי המדינה ויוצא לטיולים לבד, הוא התאמן על עצמאות ועל שבירת כללים, ולכן אין פלא שהיה יחיד ומיוחד, הוא לא נולד ככה, הוא התאמן לזה בלי לדעת.

בנוסף, כדי להיות פורץ דרך חובה להיות אדם קורא ספרים, לא נתקלתי באיש חזון שלא היה איש ספר. הרצל, בן גוריון, בגין, גולדה, פרנקלין, ז׳בוטינסקי, אילון מאסק, איינשטיין, ג׳פרסון – כולם היו אנשי ספר. אני לא אומר שזו הדרך היחידה. אבל אני מנסה להסביר למה יש כל כך מעט מנהיגים, יזמים ומנכ"לים בעלי חזון ופורצי דרך. מנהיגים בנוסף צריכים להיות כריזמטים וכן את המזל והיכולת השיווקית להגיע למעלה.

אבל כל אלה לא מספיקים, חסר עוד משהו, בדרך כלל צריכים גם ילדות מאתגרת, כזו שגורמת לך לחלום, לחלום על עתיד אחר, ואז אתה מתאמן בלדמיין עתיד אחר.

תוסיפו לכל אלה שצריך להיות הגונים וישרים ואז בכלל מגיעים לבודדים, בודדי בודדים.

כדי שכל הדברים הללו יסתדרו ויתקיימו, מגיעים למסקנה שאלו באמת אנשים בודדים אבל הם קיימים והם בתוכנו צריך לחפש את הנצנוץ שלהם במחשבה חופשית ו״להרוויח מהם״.

אז בפעם הבאה שהילד שלכם רוצה לבנות בית על עץ או לחפור מנהרה לבית של השכן, תנו לו.

אינטליגנצייה שנייה – לשפר את החשיבה עצמה

חשבון הוא כמו אינטליגנצייה שנייה. חשבון עוזר לנו לבנות מודלים נכונים של המציאות. ללא אימון מתמטי של המוח בתקופת הילדות אי אפשר לבנות מודלים מחשבתיים מתאימים בבגרות, לכן חשוב ללמד ילדים מתמטיקה (חשבון) מגיל צעיר מאוד בכל מוסדות החינוך וחשוב עוד יותר שיתרגלו בבית!

כשאנו משפרים את החשיבה עצמה אנחנו בעצם מרימים את כל היכולות שלנו, מלחשב כמה עולה סוכרייה עם מע״מ ועד לזרוק את הכדורסל לסל, חשבון זה מכפיל כוח מטורף.

הכוח של המתמטיקה הוא בהשתלבות עם העולם דרך מידע ומודלים לקבלת החלטות הרבה יותר טובות בשילוב עם היגיון. לא על ידי שכנוע עצמי שאני צודק, אלא על ידי סיבוב הגלגל הרבה פעמים ומדידת התוצאות. חשוב להגדיר את הבעיות בעדינות, אבל לפתור אותן בעוצמתיות. דוגמה למודל מחשבתי: כשאני מגרד כרטיס לוטו, הסיכויים שלי לזכות אינם משתנים אם מישהו אחר לקח כרטיס לפניי. המודל שעומד מאחורי קביעה זו: אין שינוי בהסתברות של זכייה או הפסד אם שלפתי כרטיס זה או אחר.

המקצועות שבהם יש לשים דגש הם אלה שמשפרים את החשיבה וקבלת ההחלטות: חשבון, שפה שנייה, קריאה עיונית (כולל עיתונים) ופיזיקה. על יתרונות שפה שנייה – קראו עוד כאן.

שפה שנייה, אינטליגנצייה שלישית

מחקרים מראים שדוברי שתי שפות מקבלים ציונים טובים יותר במבחני אינטליגנצייה. כמובן שלקבל עוד אינטלקט רק מללמוד שפה שנייה, זה רווח גדול במאמץ קטן. בדיוק מה שאנחנו מחפשים, או לפחות מה שאני מחפש.

שתי אופציות במקביל

שפה שנייה גורמת לנו לחשוב הרבה יותר חופשי ומחוץ לקופסה על כל נושא, מפני שהמוח מתרגל להפעיל שתי אופציות תמיד לכל שפה רלוונטית. מחקרים שונים הראו ששפה שנייה משפרת את עצם החשיבה שלנו. מעניין שבדרך כלל מהגרים הם בעלי שפה שנייה דבר שכנראה עוזר להצלחה שלהם בעיקר במדינות עם שיוויון הזדמנויות כמו ארה״ב. אנגלית, או כל שפה שנייה, אך עדיף אנגלית, היא בעצם מכפיל כוח כי היא משפרת את כל החשיבה שלנו ולא רק בנושא מסוים, בניגוד למשל לשינון חומר בהיסטוריה שלא משפר את עצם החשיבה.

שפת תוכנה היא שפה

שפת תוכנה היא כמו שפה לכל דבר, היא גם משפרת את עצם החשיבה שלנו.

המחשב הוא כמו מוח שני בשבילנו, בייחוד אם אנחנו יודעים לפתח בתוכנה או להשתמש בגוגל דוקס, ואפילו באקסל, וכמובן חיפוש ב-ChatGPT מוסיף הרבה ליכולת החשיבה שלנו והפענוח. חשוב ללמד ילדים איך להפעיל אותם נכון כדי להעלות את האינטליגנצייה של הילד בשיתוף המכונה.

השער לעולם של ידע הוא אנגלית

רוב הספרות המקצועית בעולם כתובה באנגלית. כל מקצוע שנלמד ברמת תואר שני מתנהל כמעט לגמרי באנגלית. לכן יש יתרון ענקי למי שדובר שפה שנייה, ועדיף שזו תהיה אנגלית כמובן. למחשבה חופשית אנחנו חייבים ידע, ורוב הידע בעולם הוא באנגלית. רוב הספרים הכי חשובים שקראתי הם באנגלית.

מילים שאין בשפה הראשונה שלך

אחת הסיבות ששפה שנייה משפרת את עצם החשיבה היא שאנחנו מקבלים מילים שאין בשפה הראשית שלנו בכלל וזוכים בצורת מחשבה חדשה. למשל בעברית אין ממש את המילים ״מינימלי״ ו״מקסימלי״, וכשלומדים אנגלית מוסיפים לארגז המחשבתי שלנו עוד צורות חשיבה חדשות ומשפרים את החשיבה עצמה. גם בשפת התכנות יש מילים חדשות שבעצם מגדילות עוד יותר את ארגז הכלים, כמו If then או j=100 כלומר להכניס ערך למשתנה, אנחנו ממסגרים מילה לרעיון במוח ואז שולפים את המסגרת הזו בכל תהליך מחשבתי שצריך אותה.

איך זה שכולם עם הפרעות קשב וריכוז

דו״ח של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מצא כי השכיחות של אבחנות ADHD בארצות הברית בקרב ילדים בגילאי 4 עד 17 שנים עלתה מ-7.8% ב-2003 ל-9.5% ב-2007, ול-11.0% ב-2012-2011. זה מצביע על עלייה מתמדת בשיעורי האבחון של ADHD לאורך השנים.

הדבר הברור הוא שכל הזמן בודקים ילדים לכל מיני הפרעות ושבעבר בדקו פחות.

הדבר השני הוא התזונה של ילדים רבים שגורמת להם להתנהג מוזר. תזונה ידועה כמשפיעה על הלך הרוח שלנו ובעיקר על ילדים. אני רואה על ילדיי – כשהם משתוללים וחסרי נחת, אני שואל את אשתי, אם הם אכלו סוכר, והתשובה היא בדרך כלל חיובית. לא צריך מחקרים פה.

מחקרים הראו כי מזונות ודפוסי תזונה מסוימים עשויים להיות קשורים ל-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) ולבעיות התנהגותיות או נפשיות אחרות אצל ילדים. כמה מחקרים הצביעו על קשר פוטנציאלי בין תוספי מזון, צבעים מלאכותיים ותסמיני ADHD בילדים. מטה-אנליזה שפורסמה ב-2012 בכתב העת ״Pediatrics״ דיווחה על קשר קטן אך משמעותי בין צבעי מאכל מלאכותיים לבין תסמיני ADHD מוגברים בילדים. תוספים כאלה כוללים למשל נתרן בנזואט וצבעים מלאכותיים כמו אדום 40 וצהוב 5. עם זאת, לא כל הילדים עם ADHD עשויים להיות רגישים לתוספים אלו, ויש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשר סיבתי מובהק.

גם צריכה מופרזת של סוכר נקשרה למגוון בעיות בריאותיות, כולל השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 ובעיות שיניים. מחקרים מסוימים הראו גם קשר פוטנציאלי בין צריכת סוכר גבוהה ותסמיני ADHD או בעיות התנהגותיות אחרות אצל ילדים. מחקר שפורסם ב-2011 ב״Journal of Attention Disorders״ מצא קשר חיובי בין צריכת סוכר גבוהה ותסמיני ADHD. עם זאת, הקשר בין סוכר להפרעות קשב וריכוז עדיין לא מובן במלואו, ויש צורך במחקר נוסף.

דפוסי תזונה מסוימים, כמו בתזונה המערבית הכוללת מזון מעובד, סוכרים מזוקקים ושומנים לא מן החי, נקשרו לתוצאות בריאות נפשיות גרועות יותר אצל ילדים. לעומת זאת, תזונה בריאה יותר, כמו התזונה הים תיכונית, העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים, נקשרה לבריאות נפשית טובה יותר. מחקר שפורסם בשנת 2017 ב-״The Lancet Psychiatry״ מצא שהתערבויות תזונתיות יכולות לשפר את תוצאות בריאות הנפש, כולל תסמיני ADHD, בילדים.

מחקרים מסוימים הצביעו על כך שחסרים בחומרים תזונתיים ספציפיים, כגון חומצות שומן אומגה 3, ברזל, אבץ, מגנזיום וויטמין D, עשויים להיות קשורים לתסמיני ADHD ולבעיות התנהגותיות או נפשיות אחרות אצל ילדים. כך מחקר שפורסם בשנת 2005 ב״Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology״ מצא שתוסף חומצות שומן אומגה 3 יכול לשפר את תסמיני הפרעת קשב וריכוז בילדים. עם זאת, חשוב לציין שתוספי תזונה צריכים להיעשות תחת פיקוחו של איש מקצוע בתחום הבריאות מכיוון שצריכה מופרזת של חומרים מזינים מסוימים עלולה לגרום גם להשפעות שליליות.

תקראו פה מהי תזונה חופשית ולמה היא מתאימה לבני אדם.

אני, אני, אני

אחד הדברים הכי חשובים בעת החדשה היא הסתכלות של כולם בעיקר על עצמם, ומכאן כל כך חשוב היום החינוך לצניעות. ״נפשי כעפר לכל תהיה״ זה מאפשר לחשוב בלי האגו והאדרה עצמית וזה בדיוק מה שעוזר להתקדם בחיים, לקבל החלטות מבוססות נתונים והיגיון בלי אגו.

בנים ובנות

הפרדה בין בנים לבנות במקצועות ריאליים בשנים הראשונות – מחקרים מראים שהפרדה בין בנים ובנות בשנות הלימוד הראשונות מגדילה את סיכויי ההצלחה של הבנות בשל הבדלים בין בנות ובנים.

לחנך שלהתקדם זה ערך

חינוך להתקדמות תמידית – כלומר לגרום לאנשים לפעול במעגל – קושי או כאב > הסתכלות נוספת ולימוד של התהליך > התקדמות – ולא במעגל – קושי או כאב > האשמת העולם בבעיות > ייאוש וחוסר מעש. אנשים שפועלים במעגל הראשון (כ־10% מהאנשים) הם המצליחים ביותר, אבל התיקון באמצעות חינוך אפשרי ואפילו קל. חינוך לשיפור – ניסיון לשפר כל מה שאפשר ולהתקדם נותן משמעות. השיפור נעשה באמצעות היכולת לשמוע ביקורת, תגובה חיובית עליה ותיקון הדעה בהתאם.

ללמד קבלת החלטות

חשוב ללמד לנהל תהליך קבלת החלטות נכון ואיך ולמה כדאי לשנות דעה בדרך הנכונה. כישורים אלה, שלא יירכשו ללא לימוד, ישנו את פני החברה אם הרוב יחליטו לפעול על פי היגיון. ללמד את כל ההטיות שאיתן אנחנו נולדים, כגון לאשר מה שאנחנו יודעים, לא לקבל עובדות חדשות שנוגדות דעות קיימות, לא לקבל החלטות תחת לחץ נפשי כי הן מבוססות על רגש ועוד ועוד…

ריבית דריבית

ריבית דריבית compounding זהו חוק אוניברסלי שתקף לא רק להשקעות, זהו אחד מפלאי עולם ובחינוך – מהחוקים הקריטיים ביותר. כשאתם משקיעים את מה שלמדתם, דהיינו – את ״הריבית״ – חזרה בחיים, הגידול ביכולות הוא אדיר. דוגמה מכלכלה – השקעה של 10,000 ש"ח ל-25 שנה בריבית 10% שנתית תניב 110,000 ש"ח. זה פי 11 על הכסף. דוגמה בקריירה – כשכל יום לומדים משהו חדש על ידי קריאה (או כל דרך אחרת), נפתחות אין-ספור אפשרויות ללימוד הנשענות על הידע החדש שצברנו. מי שלא לומד, יישאר תמיד במקום שבו הוא עצר. זה בעצם ריבית דריבית בלימוד שיכולה להניב רווחי ענק. תשקיעו חזרה את מה שלמדתם כדי לשפר יכולות, זה מה שאנשים חכמים ומצליחים עושים.

לימוד וידאו, לא רוצה להיות תוכי!

בשנים האחרונות מתפתחת מגמה ברורה של שינוי תפקיד המורה באופן מהותי. שינוי זה מתבטא בהכוונת המורה להיות מכווין דרך לתלמידים ופחות ״מרצה״ המקריא מתוך סילבוס ומערכים כתובים מראש בשיטת המע״מ (מורה עומד מלמד). ניתן לראות שיטות כמו ״כיתה הפוכה״ שבה התלמידים לומדים את החומר ההקנייתי (השלב שבו סופגים ידע) כשיעורי בית מצולמים או כתובים ורק לאחר מכן מגיעים לכיתה ומבצעים את שלב התרגול והדיון. פותחו עוד מספר שיטות כמו חינוך מבוסס פרויקטים (PBL) אשר התפתחה בהייטק ובעמותת 'עתיד פלוס' שהקמתי בשנת 2013 עם שותפי דניאל קובלר. במסגרת עבודת העמותה פיתחנו את תוכנית ״משק טק״ שבה התלמידים למדו את החומרים בעזרת קבוצות חקר קטנות שעבדו יחד כדי לפתור בעיה במשק החקלאי והמציאו אבטיפוס בעזרת מנטורים ולבסוף ניגשו לתחרות הלאומית ליזמות נוער בתחומי האגרוטק. למעשה שלוש שנים ברציפות זכינו בתחרות בשלושת המקומות הראשונים לצד עלייה ניכרת של מאות אחוזים בכמות הניגשים ל-5-4 יח״ל מתמטיקה ומגמות מדעיות מורחבות. השינוי היה כל כך ניכר עד שבכפר הנוער 'כנות' בשנת 2013 רק שני תלמידים סיימו 5-4 יח״ל מתמטיקה, ו-3 שנים לאחר מכן נרשמה עלייה של כמעט 1,000%. הבנו שבעזרת מודלינג חיובי, לצד הובלת אנשי חינוך ורכזי שטח מעולים כמו קורל ביטון (שלימים הפכה להיות מנכ"לית העמותה) ניתן לייצר שינוי ועומק מהותי בלימודי המדעים שאינם ״מוקראים״ לילדים, אלא נעשים הלכה למעשה בשטח ומייצרים מוטיבציה אצל התלמידים להגיע למגמות המדעיות המורחבות לצד מדריכים מעולים בעלי יכולות הדרכה גבוהות וקבוצות למידה קטנות.

לאפשר לסטודנט להיות מורה

אפשר לראות אצל מאמן נבחרת ארה״ב את השיטה בבית ספר למתמטיקה שפתח הוא מכשיר תלמידי תיכון ללמד, וזה עובד מדהים.

בהליכת בוקר בחוף הכרמל בשלהי 2021, פניתי לדניאל, שותפי לדרך בהקמת עמותת ״עתיד פלוס״ עם הרעיון לייצר VBL – video based learning או בעברית ״למידה מבוססת וידאו״. הגעתי לכיוון הזה כי חשבתי שאם אני הייתי מורה, לא הייתי רוצה לחזור כל הזמן על מערכי השיעור כמו תוכי. הייתי רוצה להשקיע את זמני בחינוך משמעותי, בסיוע לחלשים ובמודלינג חיובי שבו אני מסייע לאלו המתקשים באמת בתרגול לצד אלו בכיתה שיכולים לרוץ בקצב גבוה משלהם באופן עצמאי.

המורים ובתי הספר תוגמלו היטב בפרויקט הפיילוט. הפיילוט המשיך בהרחבה בשנת 2022 עם מורים רגילים ב-8 בתי ספר אשר לא קיבלו תגמול משמעותי וזאת במטרה לבחון אם המיזם בר-קיימא בהיקף לאומי. המורים בפיילוט המורחב הראו מוטיבציה ירודה וחוסר יכולת להשקיע זמן והדבר הוביל למסקנה כי על מנת להצליח בקנה מידה לאומי, משרד החינוך צריך להשקיע בהפקת סרטוני איכות בכל מקצועות הליבה עם טובי המורים בארץ וממש לייצר ״כוכבים״ לצד לומדות וטכנולוגיות למידה סביב הווידאו שייצרו חוויה אינטראקטיבית.

היום הדבר קורה בעיקר ב-Yschool ובאתרים בודדים נוספים של חברות פרטיות. להערכתנו, על מנת שהפרויקט יצליח, יש להוציא מכרז של משרד החינוך לחברות פרטיות עם חלוקת המכרז למספר חברות הפקה ולא שליטה של חברה אחת בשוק כגון חברת מט״ח. כל זה לצד תגמול נוסף על הפקות מוצלחות בניקוד אובייקטיבי השואף לכלי מדידה העומדים בסטנדרטים של מחשבה חופשית.

בדרך הזו לא צריך להעסיק רק מורים מקצועיים, אלא אפשר להעסיק גם סטודנטים ותלמידים של כיתות יותר גבוהות שיתרגלו רק את הכיתה, בדיוק כמו באקדמיה שהמתרגלים הם סטודנטים. על הכיתה עדיין יהיה אחראי מורה מקצועי אך הזמן שלו יתפנה יותר להסתכל על הכול מלמעלה ולדאוג לחלשים.

להערכתי, כדאי להשתמש בשיטה זו רק מכיתה ד ומעלה כי תלמידים צעירים יותר חייבים מורה מולם ועבודה על התמדה ויכולת הכוונה עצמית בלמידה.

בית ספר חדש לבדוק היתכנות

קורל ביטון, מנכ״לית העמותה, מקימה בימים אלו יחד עם איש החינוך תיאודור לנדאו בית ספר חדש בשם ״תוהו״ שבא לייצר ״בלאגן חיובי״ בחינוך ויהיה הראשון מסוגו בישראל, לנוער מהפריפריה החברתית כלכלית ששואף להיות עצמאי ומצוין. בית הספר מעניק ליווי והמשכיות מכיתה ט בתנאי אקדמיה ופנימיה, דרך השירות בצה"ל ועד השחרור מהצבא ואפילו בלימודים אקדמיים ותעסוקה אחרי הצבא. בית הספר יהיה שונה לגמרי מבתי הספר הקיימים היום, יותר דומה לאקדמיה מאשר לבית ספר, עם שיעורי בחירה ודגש על מקצועות הליבה – מתמטיקה, ואנגלית – בית ספר דו-לשוני לצד חיבור חזק עם חברות הייטק ותעשייה מתקדמת בשטח.

גם המורה וגם התלמיד לא רוצים להיות תוכי. המורה, הבנו כבר למה, התלמיד-לא רוצה רק לשנן כל היום. רוב הלמידה המסורתית עד היום מבוססת על ראייה של התלמיד כ״מכל״, שרק מקבל בצורה חד-כיוונית. ההנחה היא שבסיס הידע הוא המורה. המציאות היום כבר מלמדת ההיפך. צריך לשבור את התלות במורה כבסיס הידע ולפתח כמה שיותר לומדים עצמאים – לימוד וידאו כשם קוד לכל למידה עצמאית שלא מבוססת מורה. לקרוא בספר, לשמוע הרצאה מוקלטת מחו״ל, לחפש מידע לבד, ללמוד דרך משחק וכולי. למידה בחברותא, רעיון גאוני ופשוט בן מאות שנים שקהילות הדתיים והחינוך התורני עושים את זה בצורה פנומנלית מגיל 3 ב״חיידר״ ויש לחינוך הממלכתי-חילוני הרבה מה ללמוד מהם.

שיטה ללימוד שיטות

לימוד שיטות וגישה לפתרונות – הרבה פעמים מבלבלים אינטליגנציה עם שיטה או גישה לבעיות. סדר וארגון תורמים להבנת הבעיה שלפנינו בלי קשר לאינטליגנציה של פותר הבעיה. בפיתוח תוכנה המפתחים הכי טובים הם אלה שניגשים לבעיות לפניהם בצורה גנרית עם גישה מסוימת כשסביבת העבודה שלהם מדוגמת והם לאו דווקא המפתחים הכי חכמים בארגון. לכן קריטי בבתי ספר ללמד גישה נכונה לסוגי בעיות שונות וזה כמובן כולל סדר, הבנת הבעיה לעומקה, סידור המידע וכולי.

תוכנית JUMP Math של ג'ון מיטון מושתתת על האמונה שכל אחד יכול להצטיין במתמטיקה, אם הוא מקבל את סביבת הלמידה והמשאבים הנכונים. גישה חדשנית זו לחינוך במתמטיקה הייתה נושא למחקרים שונים שביקשו להעריך את יעילותה.

מחקר אחד שנערך על ידי ד״ר ג'ון פולוק מאוניברסיטת טורונטו נועד להעריך את היעילות של תוכנית JUMP Math בשיפור הביצועים במתמטיקה בקרב תלמידים. המחקר כלל תלמידים מכיתות ג עד ו והשווה את הישגיהם במתמטיקה לפני ואחרי ההשתתפות בתוכנית JUMP Math. התוצאות הראו שלתלמידים שהשתתפו בתוכנית היו שיפורים משמעותיים בביצועיהם במתמטיקה עם עלייה ממוצעת של 2.4 כיתות בשנה אחת בלבד.

מחקר נוסף שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מערב אונטריו ואוניברסיטת וילפריד לורייר חקר את ההשפעה של תוכנית JUMP Math על הידע המתמטי והביטחון העצמי של התלמידים. המחקר מצא שתלמידים שהשתתפו בתוכנית הפגינו לא רק שיפור בביצועים במתמטיקה, אלא גם הגבירו את הביטחון העצמי ביכולותיהם המתמטיות.

במחקר אקראי מבוקר משנת 2016, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, אירווין, חקרו את ההשפעה של תוכנית JUMP Math על ההישגים במתמטיקה של תלמידים בכיתות א עד ה. התוצאות הצביעו על כך שתלמידי קבוצת JUMP Math עמדו בביצועים גבוהים יותר מבני גילם בקבוצת הביקורת, דבר המצביע על כך שהתוכנית יעילה בשיפור כישורי המתמטיקה של התלמידים.

מחקרים אלו מספקים ראיות לכך שתוכנית JUMP Math יכולה להוביל לשיפורים משמעותיים בביצועים במתמטיקה ובביטחון העצמי בקרב התלמידים. על ידי פירוק בעיות מורכבות לשלבים ניתנים לניהול, מתן הערכה ומשוב מתמשכים ובניית ביטחון עצמי באמצעות הצלחה, גישת JUMP Math מעצימה את התלמידים לפתח בסיס חזק במתמטיקה ולהתגבר על המחסומים הנפוצים הקשורים בחרדת מתמטיקה. הצלחת תוכנית JUMP Math תומכת ברעיון שעם הכלים וההדרכה המתאימים, כל אחד יכול ללמוד ולהצטיין במתמטיקה.

חלק X

המשפחה מקנה ערכים ודוגמה אישית אך גם חינוך קלוקל מבית שאחר כך קשה לתקן. לכן חשוב להעניק חינוך לאופטימיות ולחשיבה חיובית – כדי לעשות דברים גדולים וחשובים צריכים לחלום, וכדי לממש חלומות צריכים להיות אופטימיים. מומלץ לקרוא Flourish של מרטין זליגמן. בסוף כל יום תשאלו ״מה היה טוב היום?״

חלק X – בכל בן אדם יש חלק X שנלחם בשינוי והתקדמות ע״י תירוצים שונים. למדו את ילדכם להילחם בחלק X שלו וכל הזמן להשתפר ולהתקדם ולשנות את הדעה כשהנסיבות משתנות.

אנשים שמדברים על אנשים שמדברים על רעיונות

אנשים בגדול נחלקים לשני סוגים, סוג שאוהב לדבר על רעיונות ודעות והסוג השני שאוהב לדבר על אנשים וקניות. אני מהסוג הראשון, תמיד יותר עניין אותי תהליכים ורעיונות שיקדמו אותי מאשר לשמוע מה אנשים אחרים עושים או קנו לעצמם.

שווה לחנך את עצמכם ואת ילדכם לא להתעסק במה שיש או אין לאחרים, אלא יותר באיך הגיעו לאן שהגיעו, איך ללמוד ובמה להשקיע את הזמן.

יותר מעניין איך אילון מאסק למשל הגיע לאן שהגיע מאשר כמה כסף הרוויח אתמול. אגב לגבי אילון מאסק, אחד הדברים שצריכים לעניין אתכם הוא שהוא קרא מאות ספרים עיוניים מאז שהיה ילד, וזה אחד הגורמים המרכזיים להצלחה שלו. הגורם השני זה כנראה המחסור שגדל בו, שהוא לקח אותו למקום טוב.

ללמוד לבד

למידה עצמית – את רוב התחומים שבהם אנו מגיעים לרמה גבוהה כגון הלחנה, כדורגל, תוכנה, מתמטיקה, ציור, צילום, נגרות וכדומה, אנחנו לומדים לבד מכוח הרצון להתקדם ובסקרנות. יש שלב שבו אם הילד אינו לומד בכוחות עצמו, הוא לא יוכל לעבור אותו – לרוב התשוקה הזו קיימת בילדים שבאו ממחסור כלשהו, לכן חשוב לחשוף את הילדים לדברים חדשים ולהנחות אותם בכיוון ראשוני ואת השאר להשאיר להם.

אנליטיות מביאה מוסריות?

לפי מחשבה חופשית כן, כי היא מפתחת היגיון. ההיגיון בונה את המוסריות בילדות כי המצפון הוא בעצם הרצון לא לגרום לפגיעה באחר. ככה ילדים בונים את המצפון והמוסריות שלהם מגיל צעיר. אנליטיות בעצם עוזרת לילד לכמת, אך לא רק מספרים, אלא גם רעיונות מופשטים.

לעשות את הצעד הראשון

חשוב לחנך לחתירה למגע עם פעולה ולא רק לתכנן ולתכנן.

חינוך למחשבה ששינוי המציאות אפשרי – אם נפעל. אדם ביקש כל יום במשך שבועות לזכות בלוטו אחרת יפשוט רגל. כל יום בא וביקש לזכות בלוטו. ביום האחרון ממש התחנן ״אני חייב לזכות בלוטו, למה אתה לא נותן לי לזכות?!״ ואז שמע קול: ״אין בעיה, אבל אתה חייב לקנות כרטיס קודם.״

להילחם בקנאה

להשוות את עצמך רק לעצמך מהעבר ולא לאחרים שתמיד יהיו יותר חכמים, יפים, מצחיקים או עשירים. לא תחמוד. חשוב לחנך בדיוק ההיפך ממה שרשתות חברתיות מחנכות והיא להסתכל כל הזמן על אחרים, הפוך! תסתכלו על עצמכם ותשתפרו.

מעשים שווים אלף מילים

דוגמה אישית בכל היבט של החיים שבו רוצים ללמד את הדרך לפעול, כמו הרצון לקבל ביקורת.

צניעות – באמצעות דוגמה אישית.

מינימליזם – באמצעות דוגמה אישית. לא לקנות אלף דברים. רק מה שצריך.

קריאה משפחתית – קל יותר ללמד לקרוא כשכולם קוראים באותו זמן. עדיף ספרי עיון וביוגרפיות. מעשים ומילים שווים – להראות בדוגמה אישית ובהסברים שלמילה יש כוח וצריכים לעשות מה שאומרים ולומר מה שעושים.

לדוגמה אצלנו בבית אם אני או אשתי מבטיחים משהו לילדים, זה תמיד יתבצע, מילה זו מילה, אך אנו מצפים מהילדים בדיוק אותו הדבר. דוגמה במעשים, לא בדיבורים.

תלמדו לתת ולקבל משוב כנה

אחת הבעיות של אנשים זה שהם לא מקבלים ביקורת ורואים בזה פגיעה אישית.

אני מאוד אוהב לשאול אנשים וחברים את דעתם בהרבה נושאים, ואני נתקל לא פעם בפחד לתת לי ביקורת. הרי בשביל זה אני שואל, כדי לקבל ביקורת רק ככה אני יכול להשתפר, במיוחד בעסקים. על השם Plus500 חשבתי בטיול להודו כשגל שותפי וחברי היה איתי, כמובן שאלתי אותו במדרגות מה אתה חושב על השם? הוא אמר לי ״שם מעולה,״ אני מכיר אותו, אם הוא היה חושב שזה שם גרוע, היה פשוט אומר ״חרא של שם,״ רשמתי את השם בבית הקפה ההוא בהודו.

אם מישהו אומר משהו רע על רעיון שלכם, זה לא עליכם! אם ״תיכנסו״ בו, לא תשמעו ממנו יותר ביקורת אמיתית וזה רע לכם מאוד. ביקורת רעה על רעיון – מצוינת לכם, ככה אם תחשבו על זה חופשי ותראו שהוא צודק, תחסכו הרבה עבודה מיותרת. המחשבות והרעיונות שלכם חייבים ביקורת כנה מהסובבים אתכם, אחרת תהיו כמו סדאם חוסיין או אחרים שלא הבינו את המציאות סביבם. חנכו ככה את ילדכם, לבקש ביקורת כנה ולתת ביקורת כנה.

נימוס מביא יופי

חינוך לנימוס – כשחושבים על האחר, תהליכים עצומים מתרחשים אף ברמת המדינה. דברים קטנים משפיעים בסוף על הדברים הגדולים. המדינות המנומסות ביותר הן גם הנקיות ביותר (יפן, הנורדיות ואחרות).

נימוס מביא מוצרים נהדרים וארץ יפה. נימוס נתפס לעיתים קרובות כנימוס חברתי פשוט, אך השפעתו חורגת הרבה מעבר לנעימות ולנימוסים טובים. למעשה, נימוס יכול להוות כוח מניע מאחורי פיתוח של מוצרים מעולים ומדינה יפה. הינה כמה סיבות למה:

  • שיתוף פעולה וחדשנות – נימוס מטפח סביבה חיובית ומכבדת, מעודד אנשים לעבוד יחד ולחלוק רעיונות בחופשיות. רוח של שיתוף פעולה מביאה לפתרונות חדשניים ולמוצרים איכותיים הנותנים מענה למגוון רחב של צרכים והעדפות.
  • שביעות רצון אזרחים – עובדים מנומסים ואדיבים נוטים לספק שירות לקוחות טוב יותר, להבין ולצפות את צורכי הלקוחות שלהם, מה שמוביל להגברת שביעות רצון הלקוחות, נאמנות, ובסופו של דבר, גם לביקוש גבוה יותר למוצרים ולשירותים.
  • משיכת כישרונות והשקעות – סביבה עסקית מנומסת ומכבדת מושכת אנשי מקצוע ומשקיעים מוכשרים מכל העולם. זרם זה של כישרונות והשקעות תורם לפיתוח מוצרים, שירותים ותשתיות מתקדמים, ובסופו של דבר משפר את היופי והשגשוג הכללי של המדינה.
  • הרמוניה חברתית – נימוס עוזר ליצור חברה הרמונית שבה אנשים נוטים יותר לכבד ולתמוך זה בזה. לכידות חברתית זו מקלה על קהילות לעבוד יחד כדי לשפר את סביבתן ולשמור על היופי הטבעי שלהן.
  • תודעה סביבתית – חברה מנומסת נוטה להעריך כבוד לא רק זה לזה, אלא גם לסביבה. תודעה קולקטיבית זו מעודדת פיתוח של מוצרים ידידותיים לסביבה ופרקטיקות בנות-קיימא התורמות ליופי ולרווחה הכללית של המדינה.
  • תיירות ומוניטין בין-לאומי – תרבות מנומסת ומסבירת פנים אטרקטיבית לתיירים. יש סיכוי גבוה יותר לבקר ולהמליץ ​​על מדינה שבה הם מרגישים מכובדים ומוערכים. כך מתחזקת תעשיית התיירות אשר תומכת בשימור אתרי מורשת טבעית ותרבותית ומעצימה את יופיה של המדינה.
  • פתרון קונפליקטים – נימוס הוא מרכיב חיוני לתקשורת אפקטיבית המסייעת לפתור קונפליקטים בצורה ידידותית יותר. זה מוביל להקצאת משאבים וקבלת החלטות טובים יותר וכתוצאה מכך לפיתוח ותחזוקה יעילה של תשתיות ושטחים ציבוריים.

עצמאות אמיתית זה חופש

מה שנראה כעצמאות הוא יותר בעלות של הילד על הזמן שלו וההחלטות שלו, לתת לו אוטונומיה על העולם שלו, לסמוך עליו. הילדים מרגישים כשסומכים עליהם. המונח ״להעסיק ילדים״ לא מוכר אצל השבטים כי הילדים בעלי הזמן והאג׳נדה שלהם, ההגדרה היותר נכונה היא חופש, לתת חופש, לא לשלוט בדיוק כמו שאף אחד לא אוהב כששולטים עליו. ככה גדלתי אני, אני שולט על הזמן שלי ומתעניין ומתעסק במה אני רוצה. הייתה תקופה בגיל 4 שלא רציתי ללכת לגן, אימא שלי הסכימה, וכמה חודשים לא הלכתי לגן.

למצוא תחום שבו רוצים לבצע דבר גדול ונעלה – זה מראה שזהו תחום המתאים להורים או לילדים. חופש לילדים מוביל בסוף לעבודת צוות כי הם קולטים בשלב מסוים שהם צריכים לעבוד בצוות כדי לעשות משהו גדול ולהצליח, ככה גם התפתח האדם, החוזקה של ההומוספיינס זה שיתוף פעולה, ולכן זו תכונה קריטית לפתח אצל ילדים למרות הגדרות שהיום שמים בין בתים, תופעה שלא הייתה קיימת בארץ אבל מתפתחת במהירות.

אני גדלתי בבית שחינך לעצמאות מאז שהיינו קטנים. ההורים היו בעבודה כל היום. אבא שלי יעקב, מהנדס חשמל מהטכניון, עבד ברפא״ל הרבה שנים וחזר הביתה אחרי 10 בלילה. אימא שלי נעמי, עבדה כעובדת סוציאלית בשירות למען הילד, הייתה חוזרת אחר הצוהריים. הכנו לעצמנו אוכל, נסענו באוטובוס לבד לחוגים ובגדול עשינו מה שאנחנו רוצים. לא מתלוננים ולא מתבכיינים כי הכול באחריותך ולא רוצים להקשות על ההורים. היו מלחמות כל יום בבית על הכול, מדני שוקולד עד הטלוויזיה. זה לימד אותי להסתדר לבד על אוכל, כסף, אויבים, ככה היינו לפעמים בין האחים. מעולם לא היינו צריכים לדווח איפה אנחנו ומתי חוזרים. היה חופש מוחלט ותמיכה שאנחנו יכולים לעשות הכול. אני זוכר שאבא שלי תמיד היה אומר ״משפחת גונן לא מפחדת משום דבר״ זה עדיין מהדהד לי, ואני גם חוזר על זה כל הזמן לילדי ״משפחת גונן לא מפחדת משום דבר״.

עצמאות זה לתת לילד לצאת לבד ולשחק עם חברים בשכונה. בארה"ב אין את זה וזהה משפיע על ההתפתחות של הילדים, זה אחד היתרונות הגדולים בישראל. זה הבדל עצום אם צריך להסיע ילד לחברים או שזה קורה לבד. שמתי לב על הילדים שלי – כשאנחנו לא מנסים לשלוט על הרצונות שלהם, הם לא מנסים לשלוט בנו, מי שנותן חופש – מקבל חופש. עצמאות של ילד צריכה לבוא ביטוי גם בהתמודדות שלו לבד עם כעסים ותסכול, אפשר להתאמן בזה ומומלץ לתת לילד עצמאות מלאה על ההתמודדות איתם, לקחת אותם למוטיבציה ולא לייאוש.

קשיים מאמנים בלצאת מהם

כשילדים מבינים שקושי ומחסור הם מכשולים שצריך לעבור, ולא חומות שאי אפשר – לעבור קורים דברים טובים. לכן חשוב לתת להם להתמודד עמם לבד ולוודא שיש להם תקווה. כתבה מעולה על מה שיש למדע לומר בנושא.

קושי יכול להתבטא גם באי רצון לעשות משימות קטנות בבית, אך חשוב להתחיל דווקא ממשימות קטנות. מה שעבד אצלנו בבית הכי טוב זה לתת תפקיד לכל ילד בארוחה, אחד מנקה את המטבח, השני שוטף כלים והשלישי הקטן רק מפנה מהשולחן. כל שבוע התפקידים מתחלפים. בהתחלה הם היו מתלוננים אבל אחרי שבוע וקצת זה טבעי להם לגמרי.

אנחנו לא עוטפים את המשימות במילים יפות ולא הולכים מסביב אלא ישר ולעניין ״קח את הצלחת לכיור.״

אחד הדברים שעזר לי לצאת מקשיים היה שתמיד ראיתי את האופק שמעבר לבעיה הקרובה. כמו כן, הוריי תמיד המעיטו בגודל אתגרים ובעיות משהו בסגנון ״אני יודעת שזה קשה, אבל אתה בטוח תצליח.״ לעזור לילדים זה חשוב, אבל רק כשהם באמת צריכים עזרה, אחרת עדיף לתת להם להתנסות לבד.

בשבט יוקטן כשהילדים לומדים ללכת, האמהות עומדות מאחורי הילד, והוא מרגיש שהוא הולך בעצמו. לעומת ההורים המתערבים שיעמדו מלפני הילד ויחזיקו לו את הידיים, אפשר להבין מזה הרבה.

אי אפשר להצליח בלי כישלונות. חשוב לספר על כישלונות ולמה קרו. טוב להיכשל אבל כן להבין איפה הטעות ולא לחזור עליה. מילוי מטלות בבית מחנך לעצמאות ולהכרת תודה.

לחשוף אחרת לא ידעו

לחשוף! ילדים יצברו את רוב הידע והיכולות בכוחות עצמם, היופי הוא להתניע את התהליך. האופי של הילד יוביל אותו בסופו של דבר להתמקד בעניין אחד ולהשליך הצידה עניין אחר. לדוגמה: לפתוח לילד חשבון בנק ולהראות לו איך מפקידים כסף ואיך קונים מניה. אני זוכר שאבא שלי קנה לי קומודור פעם ראשונה כדי שאראה איך המחשב האישי החדש עובד.

עזבו את הסימפטום

לפתור את הבעיה ולא את הסימפטום זה בגדול תמצית מחשבה חופשית. ג׳ף בזוס שבנה את החברה ששינתה את הדרך שאנשים קונים, אמר את המשפט החזק הזה: ״אתה לא מתקן את הסימפטום, אתה מסדר את הבעיה שגרמה לסימפטום – וזה סוד ההצלחה של אמאזון ב-20 שנה האחרונות״ (דקה 12:33 ביוטיוב הזה).

מה חשוב שההורים ידעו

באופן טבעי, ילדים רוצים להיות עצמאיים.

בית, תוכניות, עסק, בריאות, הרצונות שלנו הולכים ומתבלגנים או מתכלים עם הזמן, לכן אנחנו כל הזמן צריכים להשקיע אנרגיה בסידור שלהם – חינוך לסדר ולא לקבל את הבלאגן הוא קריטי מגיל צעיר.

טוב לב עובר לדור הבא – חשוב להראות זאת בדוגמה אישית.

ילדים מעתיקים מה שהם רואים ויגדלו עם מה שראו, ככה הטבע יצר אותנו.

חינוך לקריאה או למתמטיקה הוא כמו ריבית דריבית, משקיעים את הידע הקודם בידע נוסף והתשואה בלתי נתפסת.

קושי, מחסור והתמודדות עמם טובים לבניית אופי חזק ורצון להשתפר.

גנים

החינוך בגן מהווה בסיס חיוני ללמידה והתפתחות של ילדים. הסביבות החינוכיות המוקדמות הללו לא רק תומכות במשפחות על ידי שיפור המאמצים החינוכיים שלהן, אלא חשוב שיטפחו אהבה לטבע והערכה לעולם הסובב אותנו. באמצעות פעילויות בניית אופי, הילדים לומדים את חשיבות המשמעת העצמית, כמו גם את ההבדל בין מטרות לטווח קצר לטווח ארוך.

יתרה מכך, חינוך בגן משרה תחושה של פטריוטיות ואהבה לארצו, תוך שהוא מלמד מיומנויות חברתיות חיוניות כגון נימוס, אמפתיה ושיתוף פעולה יעיל בתוך צוות. על ידי קידום הרגלי תזונה טובים, לומדים צעירים מעודדים לעשות בחירות בריאות התורמות לרווחתם הכללית.

פעילויות קריאה יום-יומיות בגן עוזרות לילדים לפתח מיומנויות אוריינות ולטפח את אהבתם לספרים. בנוסף, מסגרות חינוכיות אלו מדגישות את הערך של מינימליזם ושביעות רצון, ומלמדות ילדים להעריך פשטות ולמצוא אושר בפחות. לבסוף, גני ילדים מספקים הזדמנויות לילדים להכיר מספרים, שיתופים וחשבון פשוט ומניחים את הבסיס לכישורים האנליטיים שלהם ולהצלחתם העתידית במתמטיקה.

אנשים הכי אוהבים להיות עם חברים

הדבר שילדים הכי אוהבים זה לשחק עם ילדים. זה מאוד פשוט. זה נובע ממאות אלפי שנה של אבולוציה, כשחיו בשבטים והיה צריך לדאוג אחד לשני כמבוגרים, האימון לזה התרחש אצל הילדים. הטבע בנה לנו מנגנון שמתגמל אותנו כשאנחנו עם חברים. גם מבוגרים, הכי טבעי להם להיות בחברת חברים קרובים. בחברה המודרנית אתה רואה חבר לארבע שעות בשבוע במקרה הטוב, בעבר שלנו רואים בשבטים שהם לפחות 8 שעות יומיות עם חברים בשבט. זו אחת הסיבות ששבטים שלא נגעה בהם המודרניזציה, יותר מאושרים מהאדם המודרני.

כמה מחקרים מצאו שאנשים בחברות שבטיות יכולות להיות בעלי רמות גבוהות יחסית של אושר ורווחה. לדוגמה מחקרים על אנשי האדזה בטנזניה ואנשי צימאן בבוליביה הראו שהם חווים רמות גבוהות של סיפוק ורווחה מהחיים. גורמים כמו קשרים חברתיים חזקים, עבודה משמעותית וחיבור עמוק לטבע נחשבים כתורמים לאושרם.

זוהי נקודה שלא לוקחים בחשבון בבנייה מודרנית מלאה חומות וכן בשכונות חדשות. גם מערכת החינוך לא נוגעת בזה מספיק, למשל לתת לילדים בוגרים ללמד ילדים קטנים יותר, זה אפשרי לגמרי, אבל לא מבוצע בבתי ספר.

אוניברסיטה מקדמת בטירוף את החברה

למה האוניברסיטה מקדמת את החברה ואיך היא יכולה לעשות זאת יותר?

  • זהו המקום שבו מכשירים מהנדסים ואת מובילי הכלכלה.
  • חובת לימודי תוכנה בכל הפקולטות גם בספרות.
  • כל הקורסים און-ליין – לחייב את האוניברסיטאות לאפשר לכל אחד להצטרף ללימודים בהן במסלול מקוון.
  • לכל פקולטה יהיה קורס במתמטיקה.
  • השתלבות מעשית בתעשייה במסגרת הלימודים.
  • מתן אופציות לשילוב חברות חדשות מתוך האוניברסיטאות.
  • קורסים בקבלת החלטות ובשינוי דעה.

קראתי והחכמתי

ספרים ספציפיים על חינוך שהשפיעו רבות על החשיבה שלי:

אסתר, שאת שם משפחתה אני לא יודע איך כותבים בעברית, והיא לדעתי המורה הטובה בעולם, הרצתה בעמק הסיליקון בבית הספר של הבן שלי. אני ואשתי הלכנו לראות את ההרצאה שלה. אחרי דקה הבנתי למה היא מורה אגדית בעמק הסיליקון עם אלפי תלמידים שמעריצים אותה. היא עונה בביטחון תהומי, עם מבט חכם ורואים שהיא ראתה כמעט הכול. שורה תחתונה היא סמכה על התלמידים שלה, וזה נתן להם כוח נפשי לא לפחד ללמוד. תוך כדי ההרצאה שלה, כבר קניתי את הספר שלה ב-audible, ואשתי הזמינה את הספר המודפס. בהרצאה אסתר ציינה שהכי חשוב לחנך ילדים לעצמאות, אמון, אדיבות, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. עצמאות אומרת לסמוך על הילדים לא בכאילו, אלא באמת, כמו לתת להם לעשות חביתה בגיל 6, לקום לבד לבית ספר ולקבל אחריות על היום שלהם.

מומלץ לקרוא את הספר של כנראה המורה הטובה בעולם – Esther Wojcicski.

בהרצאה אחת האמהות שאלה, ״מה לעשות אם הבת שלי רוצה ללכת עם נעליים קרועות ופתוחות לבית ספר בלי לאכול?״ אסתר חייכה וענתה ״זה מפריע לה או מסכן אותה?״ האימא הבינה בלי הסבר נוסף, לתת לילדה ללכת ככה. זו בעיה שלה. וזה בדיוק חינוך לעצמאות לתת לילד לקחת אחריות על המעשים שלו כל עוד זה לא מסכן את החיים שלו.

למדוד מה שאפשר

למדוד את מה שאפשר כדי להרוויח זה מסגרת חשובה.

עוד ספר שמאוד חשוב למחשבה למרות שהוא לא מעולם החינוך, הוא ״תמדדו את מה שחשוב״ של ג׳ון דור מהמשקיעים הראשונים של גוגל ועוד חברות. הספר מדגים איך על ידי מדידה והיזון חוזר אפשר כל הזמן להשתפר על ידי שיטה שנקראת OKR (ראשי תיבות של ״מטרות ותוצאות מפתח״). זו שיטה של מהנדסים שתשפר מאוד את מערכת החינוך כשהכןל יהיה מדיד ועם יעדים ברורים ומדידים. זוהי מסגרת להגדרת מטרות וניהול ביצועים המסייעת לארגונים וליחידים להגדיר יעדים ברורים ומדידים ולעקוב אחר ההתקדמות לקראת השגתם. OKRs מורכבים משני מרכיבים:

  • מטרה: מטרה איכותית מוגדרת בבירור, שאפתנית ומעוררת השראה.
  • תוצאות עיקריות: קבוצה של תוצאות הניתנות לכימות ולמדידה, המעידות אם המטרה הושגה.

דוגמה: נניח שחברה רוצה לשפר את שביעות רצון הלקוחות שלה. הינה דוגמה ל-OKR עבור מטרה זו:

  • מטרה: שיפור שביעות רצון ונאמנות הלקוחות.
  • תוצאות מפתח:
  • צמצם את זמן התגובה הממוצע של תמיכת לקוחות מ-24 שעות ל-8 שעות תוך 3 חודשים.
  • השג שיעור שביעות רצון של 90% בסקרי משוב לקוחות במהלך 6 החודשים הבאים.

המטרה היא איכותית ומעוררת השראה, בעוד שתוצאות המפתח ניתנות לכימות ומספקות יעדים ספציפיים למדידת ההתקדמות.

איך פעם חינכו ילדים

עוד ספר מאוד מומלץ Hunt Gather Parent, מראה איך היו מגדלים ילדים בחברות שבטיות. תמצאו שם מידע מפתיע על פעולות שנעלמו מהציוויליזציה של היום. הספר חשוב מאוד כי הרבה פתרונות לחינוך נכון נעלמו לנו עם המודרניזציה. אחד הדברים ששינו לי תפיסה היא שהאמהות של פעם היו צמודות אל התינוק שלהם בשנים הראשונות, ישנו איתו, הניקו אותו ולא נתנו לו לבכות כלל, זה משנה לגמרי את הגישה האינטואיטיבית המערבית האומרת לגדל תינוק בחדר אחר, לתת לו לבכות ולחנך אותו להיות לבד, לישון לבד מגיל צעיר. בחברה השבטית בשנותיו הראשונות הוא כל היום צמוד לאימא, יונק מתי שהוא רוצה.

״ציידים, לקטים, הורים״ הוא ספר מאת ד״ר מייקלין דוקלף, שיצא לאור בשנת 2021. הספר, שילוב של אנתרופולוגיה, היסטוריה ועצות הורות, מציג גישה חלופית לשיטות הורות מודרניות. ד״ר דוקלף בוחנת שיטות הורות מסורתיות המשמשות את חברות הציידים-לקטים ומשתפת בתובנות ולקחים חשובים שניתן ליישם על הורות בעולם של היום.

בספר מספרת ד״ר דוקלף על חוויותיה בנסיעות עם בתה הצעירה לפגוש משפחות ילידים במקומות שונים בעולם, כולל משפחות המאיה באי יוקטק במקסיקו, האינואיטים בקנדה הארקטית וההדזבה בטנזניה. היא בחנה את שיטות ההורות שלהם וזיהתה עקרונות משותפים התורמים לגידול ילדים משתפי פעולה, עמידים ומאושרים:

  • עבודת צוות – עידוד ילדים להיות תורמים פעילים למשימות משפחתיות וקהילתיות מטפח שיתוף פעולה ותחושת שייכות.
  • התנהגות דוגמנות – ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר באמצעות התבוננות וחיקוי של הוריהם וחברי קהילה אחרים.
  • טיפוח אוטונומיה – מתן אפשרות לילדים לחקור וללמוד בקצב שלהם, עם הדרכה ותמיכה, עוזר לבנות עצמאות וביטחון עצמי.
  • תמיכה רגשית – מתן סביבה מטפחת המאמתת את רגשותיהם של ילדים תוך כדי ללמד אותם לווסת את רגשותיהם תורמת לרווחתם הרגשית.

בסך הכול, ״ציידים, לקטים, הורים״ מאתגר את נורמות ההורות המערביות המקובלות ומציע גישה חלופית המדגישה שיתוף פעולה, אינטליגנציה רגשית ומעורבות קהילתית לגידול ילדים מותאמים היטב.

מערכות חינוך מוצלחות בעולם

הספר Cleverlands הוא ספר מאת המחנכת והחוקרת לוסי קריהן החוקר את מערכות החינוך של חמש מדינות הידועות במצוינות האקדמית שלהן: פינלנד, יפן, סינגפור, סין וקנדה. הספר סוקר את הסודות מאחורי הצלחתן של מעצמות החינוך בעולם ויכול לשמש ככלי במחשבה חופשית ״להעתיק הצלחה ולשפר״, לראות מה עובד במערכות החינוך הטובות בעולם וליישם.

בספרה קריהן משלבת את חוויותיה האישיות, ראיונות עם מורים, הורים ותלמידים וסקירה מקיפה של מחקר חינוכי כדי לחשוף את העקרונות המרכזיים מאחורי מערכות מוצלחות אלו:

  • שוויון – כל חמש המדינות נותנות עדיפות לשוויון במערכות החינוך שלהן ומבטיחות שלכל התלמידים תהיה גישה לחינוך איכותי ללא קשר לרקע החברתי-כלכלי שלהם. הדבר מושג באמצעות הקצאת מימון, תמיכה מקיפה ברווחה והתערבויות לתלמידים מתקשים.
  • מורים איכותיים – מדינות אלו משקיעות רבות בגיוס, הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים. הם מבטיחים שהוראה היא מקצוע מכובד, מושך כישרונות מובילים ומספק להם משאבים ותמיכה נאותים.
  • תוכנית לימודים מותאמת – תוכניות הלימודים במדינות אלו נועדו להיות רלוונטיות מבחינה תרבותית, מבוססות ראיות ומתמקדות בפיתוח מיומנויות ליבה. מעודדים את התלמידים לחשוב בביקורתיות, לפתור בעיות ולעסוק בלמידה שיתופית.
  • ציפיות גבוהות ואחריות – מערכות החינוך במדינות אלו מציבות ציפיות גבוהות הן לתלמידים והן למורים. הם משתמשים בהערכות סטנדרטיות כדי לעקוב אחר ההתקדמות ולחייב בתי ספר ומורים אחראים לתוצאות התלמידים.
  • איזון בין אוטונומיה לריכוזיות – יש איזון בין מתן אוטונומיה לבתי ספר ולמורים בשיטות ההוראה ובתוכנית הלימודים שלהם תוך שמירה על מידה מסוימת של ריכוזיות כדי להבטיח עקביות ואיכות בכל המערכת.

מסגרות בכל מקום

מחשבה חופשית היא בעצם העברת מודלים מחשבתיים מתחום אחד לאחר, עשיתי את זה בהקמת Plus500, כשהבנתי שמסחר לטווח קצר הוא רנדומלי, כך השתמשתי במודל מתמטי כללי שנבנה לי בראש על מסחר לטווח קצר. עוד דוגמה להעברת מודל – כשרואים שחיות בטבע לא משמינות למרות שיש להם לפעמים אוכל בכמויות עצומות, המסגרת המחשבתית היא ״אוכל אין-סופי, לא משמינות, מנגנון בקרה״ בהעברת המסגרת לבני אדם מבינים שבהשמנת בני אדם הבעיה היא לא הכמות. אפשר להעביר את המסגרת לבני אדם כי גם אנחנו סוג של חיה.

הספר ״Framers״ חוקר את כוחה של ההכרה האנושית ואת יכולתה הייחודית לבנות מודלים או ״פריימים״ מנטליים. הספר מתעמק כיצד מסגור משפיע על קבלת החלטות, פתרון בעיות וחדשנות ומדגים כיצד שימוש נכון במסגרות יכול לעזור לנו לנווט בנושאים מורכבים ולהסתגל לעולם המשתנה במהירות. על ידי הבנה ורתימת כוח המסגור, אנשים וחברות יכולים לשפר את יכולתם להתמודד עם אתגרים ולעצב עתיד טוב יותר. הספר חשוב להבנה מה מערכת החינוך עושה בעצם, שזה עוזרת לילדים לבנות מודלים מחשבתיים של המציאות סביבם, קרי מסגור.

מסגור הוא תהליך קוגניטיבי שבו אנשים בונים מודלים מנטליים או ״מסגרות״ כדי להבין, לפרש ולארגן מידע בעולם הסובב אותם. מסגרות אלו מעצבות את נקודות המבט שלנו, משפיעות על קבלת ההחלטות שלנו ומנחות את פתרון הבעיות והתקשורת שלנו. מסגור עוזר לנו להבין מצבים מורכבים, לתעדף נושאים ולנווט את כמות המידע העצומה שאנו פוגשים מדי יום.

מסגור יכול להיות גם מודע וגם לא מודע, ולעיתים קרובות הוא משקף את החוויות האישיות שלנו, הרקע התרבותי וההטיות הקוגניטיביות שלנו. האופן שבו בעיה או מצב ממוסגרים יכול להשפיע באופן משמעותי על התפיסה שלנו לגביה, כמו גם על הפתרונות שאנו שוקלים ועל הפעולות שאנו נוקטים. כשאנו מודעים לאופן שבו המסגרת עובדת ולהתאמת המסגרות המנטליות שלנו, אנו יכולים לשפר את יכולתנו לגשת לאתגרים ולקבל החלטות טובות יותר בהיבטים שונים של החיים.

חשיבה מופשטת

חשיבה מופשטת חשובה מכמה סיבות, כולל פתרון בעיות, יצירתיות ויכולת הסתגלות. היא מאפשר לאנשים להבין מושגים מורכבים, ליצור קשרים בין רעיונות שלכאורה אינם קשורים ולגשת למצבים מנקודות מבט מרובות. ניתן להקל על הוראת חשיבה מופשטת לילדים באמצעות שיטות שונות, כגון טיפוח חשיבה צמיחה, שימוש באנלוגיות, השתתפות בשיחות פתוחות, עידוד יצירתיות, קידום חשיבה ביקורתית ומתן הזדמנויות לרפלקציה.

פתרון בעיות חשוב לחשיבה מופשטת כי הוא מאפשר לאנשים לפרק בעיות מורכבות למרכיבים פשוטים יותר ולמצוא קשרים בין אלמנטים שונים. יכולת קוגניטיבית זו עוזרת לילדים להבין היבטים שונים של בעיה, לשקול פתרונות שונים ולפתח אסטרטגיות לפתרון.

חשיבה מופשטת מטפחת יצירתיות בכך שהיא מאפשרת לילדים לדמיין אפשרויות חדשות, לייצר רעיונות מקוריים ולחקור פתרונות לא שגרתיים. מיומנות זו מסייעת לביטוי אומנותי, חדשנות והמצאה.

ככל שילדים מפתחים מיומנויות חשיבה מופשטות, הם נעשים מצוידים יותר להסתגל למצבים ולאתגרים חדשים. גמישות קוגניטיבית זו חיונית בעולם המשתנה במהירות, מכיוון שהיא מאפשרת לילדים ללמוד וליישם מידע חדש ביעילות.

כדי ללמד ילדים חשיבה מופשטת, עודדו את הילדים לאמץ אתגרים ולראות כישלון כהזדמנות ללמוד. על ידי טיפוח חשיבה צמיחה, אתם יכולים לעזור להם לפתח חוסן והתמדה, החיוניים לחשיבה מופשטת.

אנלוגיות הן כלי רב עוצמה להוראת חשיבה מופשטת, שכן הן עוזרות לילדים ליצור קשרים בין מושגים שלכאורה אינם קשורים זה לזה. השתמשו בדוגמאות יום-יומיות כדי להמחיש רעיונות מורכבים ועודדו ילדים להמציא אנלוגיות משלהם.

עודדו את הילדים לבטא את מחשבותיהם, רעיונותיהם ורגשותיהם בגלוי. שאלו שאלות פתוחות המקדמות חשיבה ביקורתית ומעוררות סקרנות אינטלקטואלית.

ספקו הזדמנויות לילדים לעסוק בפעילויות יצירתיות כגון ציור, כתיבה או בנייה. זה יעזור להם לפתח את הדמיון ולחשוב מחוץ לקופסה.

למדו את הילדים לנתח מידע, להעריך ראיות ולהטיל ספק בהנחות. הציגו להם חשיבה לוגית, טיעון ותהליכי קבלת החלטות.

עודדו את הילדים להרהר בחוויותיהם, במחשבותיהם וברגשותיהם. מודעות עצמית זו יכולה לעזור להם לזהות דפוסים, להסיק מסקנות וליצור קשרים בין היבטים שונים של חייהם.

טווח ארוך מנצח בדרך כלל טווח קצר

בבחירת הדרך הנכונה בין עצלות לטווח ארוך, כדאי להתנגד לעצלות וללכת על הטווח הארוך.

בני האדם נוטים לחשוב על הרגע הנוכחי, בעיקר בגלל האבולוציה, פעם המציאות שלנו הייתה יותר הישרדותית, לכן הטווח הקצר היה חשוב מהארוך, כמו הריח של האריה שדרש פעולה ישירה מהירה באותו הרגע. אצל ילדים זה בולט במיוחד הרצון לבידור לטווח קצר: מהצגות (שעתיים) לסרטים, לסדרות, לריאליטי, ליוטיוב ולטיקטוק (15 שניות).יש לחשיבה לטווח ארוך כוח מיוחד כי אפשר להגיע ליכולות ולהישגים כשחושבים רק לטווח ארוך, כגון הקמת חברה שדורשת בדרך כלל כמה שנים של עבודה מאומצת וחשיבה לטווח ארוך, שבסופן אפשר להרוויח יכולת והון שלעולם לא היו מושגים בדרך אחרת. רוב האנשים לא חושבים לטווח ארוך בחיי היום יום, ולכן זה נותן יתרון גדול למי שכן.

הנטייה תמיד היא לפרש את מה שקרה היום או אתמול, אך למעשה הרבה יותר חכם להבין את המגמה של כמה שנים ולא להישען על אירועי היום או אתמול.

לדוגמה ממשלה רוצה לשנות את בתי המשפט, עדיף לפרש את זה בטווח של שנים – הידרדרות טיב הממשל.

הנטייה לעבוד קל יותר, הרבה פעמים תנצח את הטווח הארוך – רואים את הרצון לא לעבוד קשה בכל עסק או טכנולוגיה: מכונית במקום הליכה, מנה חמה במקום אוכל טרי, תנור גז במקום מדורה, אמאזון… וזו היא הנקודה הכי קריטית:אתם רוצים לנצח? תתאמנו בלחשוב לטווח ארוך ואז לאט לאט תתחילו לחשוב לטווח ארוך! להתאמן לחשוב לטווח ארוך זה בעצם לדחות סיפוקים בהרבה מקרים.

מערכות יחסים יותר מסוכנות מעישון

בניגוד לטיגריס שחי לבד, בני האדם, בדומה לחיות, הם יצורים שבטיים שצריכים חברה על מנת לשרוד. אנחנו כמובן יכולים לשרוד גם לבד, אבל הטבע שלנו הוא שבטי, חברתי. בעיתות סכנה או חירום, אנחנו תמיד מתגבשים ומתאחדים על מנת לשרוד. לכן ביולוגית יש לנו תגמול כשאנחנו ליד אנשים אחרים וזה בא לידי ביטוי בקשרים ארוכי טווח. לכן לא מפתיע שמחקר ארוך שנים מצא שמערכות יחסים הם הגורם הכי חשוב לאריכות ואיכות החיים, יותר מתזונה ויותר מכל דבר אחר. זה מסתדר עם האבולוציה, מדע וההיגיון, ולכן יש פיצוח יפה במחשבה חופשית.

מחקר ארוך שנים מצא שמערכות יחסים הן הגורם הבריאותי מהבולטים ביותר המנבא אריכות חיים ואושר. הם כתבו עליו גם ספר בשם Good Life. מערכות יחסים טובות וארוכות טווח גורמות לשגשוג ולבריאות. אולם יש תחושה היום שהנטייה היא לחשוב לטווח קצר – הפסקת מערכות יחסים בתדירות גבוהה בשביל ה״התרגשות הבאה״ של תחילת מערכת חדשה; החלפת בני זוג לצעירים יותר; אנשים שלא נכנסים למערכות יחסים בכלל כדי להישאר צעירים וחופשיים.

ההבדל בין חברות של שנה לחברות של 29 שנים היא שמים וארץ. הנטייה הטבעית ההישרדותית שלנו היא להיות עם אנשים שאנחנו מכירים הרבה זמן (שבט), כך יצרה אותנו האבולוציה.

במערכות יחסים לטווח ארוך הצדדים מכירים אחד את השנייה לעומק ומפתחים באופן טבעי שפה משותפת וייחודית המאפשרת לבני הזוג לקדם את האינטרסים המשותפים שלהם. ופה היתרון האדיר.

אותו רעיון עובד גם בעסקים. היכרות ארוכת טווח ויחסים טובים בעסקים מאפשרת להתקדם מהר בלי בעיות של חוסר אמון שגוררות הרבה זמן מיותר על הסכמי שותפות, עו״ד ואין ספור גישושים ובדיקות.

היום ״הציד המשותף״ של פעם יכול לבוא לידי ביטוי בזוגיות טובה וניהול ה״עסק המשפחתי״ או בעבודה עם חברים על מטרה משותפת. אני הרגשתי את מחסור ה״שבט״ במיוחד כשעזבתי את Plus500 אחרי שעבדנו יחד שנים במטרה משותפת והיכרות מעמיקה.

השקעות טווח ארוך אם לא בא לכם להפסיד

כן קריפטו, מסחר יומי במניות, הימורי ספורט זה הכול השקעה לטווח קצר, ואתם כנראה תפסידו.

יש קושי רב להאמין ולתכנן רווח של מיליון ש״ח עוד עשר שנים אך לא על להרוויח עשרת אלפים ש״ח מחר. השקעות לטווח ארוך מובילות בממוצע לתשואה גבוהה יותר מטווח קצר מפני שהן חוסכות עלויות וכן תזמונים של מתי להיכנס ומתי לצאת. שוק המניות עלה ב-50 השנה האחרונות בממוצע שנתי של 7% מעל האינפלציה.כלומר, בערך כל 10 שנים תכפילו את הכסף שלכם אם רק תיצמדו למדדים בלי לצאת ולהיכנס. לעומתם סוחרים יומיים (השקעות בטווח הקצר) ברובם מפסידים את כל כספם, כאשר הכסף הולך לעמלות וריביות לבורסות, לברוקרים ולבנקים. אז תגידו לי למי משתי הקבוצות הללו כדאי להשתייך?

לימודים טווח ארוך

  • רובנו מונעים מהרצון לעבוד קל (טווח קצר) ולהיות מעט עצלים. אך כמו בהרבה דברים שווה לוותר על העצלות למען עתיד טוב יותר (טווח ארוך).
  • לתכנן לימודים ל-20-10 שנה קדימה נותן יתרון עצום על פני אחרים וגם לעצמכם. מאמץ של כמה שנים (נניח 4) בודדות נותן תשואה לחיים שלמים (נניח 50).
  • לימודים בבית ספר קריטיים לחשוב לטווח ארוך! כשאנחנו שוקלים אם ללמוד מתמטיקה או פיזיקה בטווח הקצר זה לא ייתן לנו הרבה, אך בטווח הארוך ישפר את החשיבה שלנו וייתן לנו יתרון בכל מקצוע שנבחר.
  • דוגמה: האם ללמוד באוניברסיטה או מכללה? כתבה על ההבדל בשכר בין מכללות לאוניברסיטה. האם שווה להשקיע שנתיים בשיפור ציונים כדי להתקבל לאוניברסיטה מוכרת? ברור. בוגרי אוניברסיטאות נהנים משכר ממוצע של 23% יותר מבוגרי מכללות, כך, גם תחזירו את ההשקעה תוך מספר שנים בודדות וגם תפתחו קשרים חזקים מהאוניברסיטה.

עסקים טווח ארוך

  • בעסקים זה קריטי במיוחד לחשוב לטווח ארוך כי עסק טוב אמור להיות בנוי להרבה שנים, ולוקח הרבה זמן להגיע ליעד (לדוגמה בניית מכונית חשמלית).
  • שם טוב – טוב שם משמן טוב – הביטוי פה שמייצג יושרה ואמת מסביר בצורה יפה את הכלל שעדיף להיות ישר ועם מוניטין טוב, מאשר להיות מלא בכסף רע. ופעילות עסקית הגונה לאורך זמן תיתן רווח גדול בהרבה מעקיצות מהירות (נחמד לראות שהרשע פה נענש ברווח נמוך).
  • המיתוג של עסק (כמו השם של האדם) עושה את ההבדל הרבה פעמים בין עסק מצליח לעסק נכשל – מיתוג לפי הגדרה הוא לטווח ארוך.
  • החברה שאני מכיר שחושבת הכי רחוק היא אמאזון. היא חושבת הרבה שנים קדימה. השוני בינה לבין האחרות שהיא לא חושבת איך להרוויח עכשיו, אלא איך לשפר ללקוח את השירות והמוצרים. אמאזון שמה את הלקוח במרכז. שני דברים היא כל הזמן משפרת כי ג׳ף בזוס הבין שזה מה שאנשים מחפשים: מחיר יותר זול למוצרים ומשלוח מהיר יותר. אין ספק לגבי שניהם – הם משפרים את חיי הלקוחות.

קריאה ושמיעה של ספרים

החיים מאתגרים, כי בחיים אנחנו קודם נבחנים ורק אחרי זה לומדים, אך בעזרת ספרים אפשר להפוך את הסדר הנ״ל. קריאה היא אחת הדרכים החשובות להתקדמות בחיים ולמפגש עם מציאות שעוד לא ראינו לפני שהמציאות תיתקל בנו.

זו רשימת הספרים שקראתי ואהבתי ועזרו לנו, בין היתר, להקים את Plus500 ולחשוב חופשי: ספרים מומלצים שקראתי.

העשירים קוראים ספרים

88 אחוז מהאנשים העשירים ״מקדישים שלושים דקות או יותר בכל יום לקריאה לחינוך עצמי או לשיפור עצמי.״

אנשים מצליחים קוראים הרבה. ידוע שאנשים עשירים מפתחים הרגלים יום-יומיים כמו פעילות גופנית, יוגה, שגרת שינה בריאה וקריאה.

יד המקרה? אני חושב שלא! זוכרים את מה שאמרנו למעלה על האופן שבו קריאה משפרת את התפקודים הקוגניטיביים שלך?

אם אתה סקרן מהם הספרים שהם מעדיפים, בדוק את רשימת הספרים המובילים שאנשים מצליחים קוראים ושגם אני קראתי.

למה חשוב לכם ולילדיכם לקרוא ספרים עיוניים וביוגרפיות

אנשים שכותבים ספרים בדרך כלל חושבים מופשט, ולכן סביר להניח שכדאי להקשיב להם, לעומת אנשים שלא כותבים ספרים.

תארו לכם את זה – סופרים הם כמו שפים, אבל המרכיבים שלהם הם רעיונות, לא ירקות. הם מקפיצים מחשבות, מקפיצים תובנות ומגישים הכול על צלחת דפים, מעוטרים בחוכמה. אז אם לא תסרב לארוחה מגורדון רמזי, למה שתוותר על ספר של סופר מוכשר? זה כמו לבחור המבורגר ממזון מהיר על פני ארוחת חמישה כוכבים במסעדה.

אולי תשאלו: ״מדוע שאעדיף ספרי עיון ועיתונאים על פני ספרים בעלי עלילות?״ ובכן, תחשבו על זה כך: ספרי עיון הם כמו מפגשי כושר עבור המוח שלך. הם ממריצים את שרירי ההיגיון שלך הרבה יותר מהרומן הבלשי הממוצע שבו לפעמים נראה שההיגיון של הבלש מופעל על ידי שעועית קסם.

עם זאת, אל תבינו אותי לא נכון, סיפורים בדיוניים יכולים להיות גם אימון הגון למוח שלכם. הם דומים יותר ליוגה – מותחים את הדמיון והאמפתיה שלך במקום להיגיון.

חשבו על זה, לא תסמכו על ילד בן חמש שינהג במכונית, נכון? אז למה לסמוך על מישהו שלא קורא שיניע שיחה? הקריאה מחדדת את היכולות הקוגניטיביות שלנו, בדיוק כמו ששיעורי נהיגה מחדדים את כישורי הנהיגה.

תהיתם פעם איך אנחנו מאמנים בינה מלאכותית? זה תהליך די דומה לאופן שבו אנו בני האדם לומדים. בדיוק כמו שאנחנו מאכילים בינה מלאכותית עם טונות של נתונים, אנחנו מאכילים את המוח שלנו במידע, שהרבה ממנו מגיע מספרים. אז, בעצם, קריאת ספר היא כמו שדרוג התוכנה הפנימית שלך – אין צורך בקידוד!

בספרים אתם מוצאים חוכמה מזוקקת, כמו למצוא פנינה בצדפה. העברת ידע זו דומה להעברת ירושה משפחתית מדור לדור, לא יסולא בפז ונצחית.

כעת, לא כל הספרים נוצרו שווים. קריאת ספר שנכתב על ידי אדם מוסמך, כגון אקדמאי או יזם מצליח, היא כמו לקבל עצות ממאמן חיים ותיק. הם מסוג הספרים שנותנים לך מנה של מציאות, לא הפנטזיות מצופות הסוכר.

תחשבו על זה, רוב האנשים שהשאירו חותם על העולם הזה הם תולעי ספרים. מאיינשטיין, שכנראה אהב ספרים יותר מאשר את מברשת השיער שלו, לאילון מאסק, שאולי זומם לבנות ספרייה על מאדים, ועד ביל גייטס, שכנראה יוכל להקים מבצר עם אוסף הספרים שלו.

הפוך זאת עם, נניח, TikTok. זה כמו להשוות עוגת תפוחים תוצרת בית עם בר ממתקים שנקנה בחנות. בטח, הסוכרייה עשויה לגרום לך לברז סוכר מהיר, אבל הפשטידה משביעה ומזינה לאין שיעור. ספר שנכתב על ידי פרופסור לכלכלה יהיה בדרך כלל יותר מהותי מאשר סרטון TikTok שנוצר כדי לצבור את הלייקים.

קחו למשל את וורן באפט, האיש שכנראה קורא יותר ביום ממה שרוב האנשים עושים בחודש. מנטרה להצלחה שלו? ספר, ״המשקיע החכם״. זה לא שהוא מצליח ומכאן קורא, אלא שהוא קורא ומכאן מצליח. אז בפעם הבאה שאתם מהססים לקחת ספר, זכרו, אתם רק ספר אחד מלהיות הוורן באפט הבא. טוב, סוג של.

איך לשמוע ספרים ואיפה לקנות ספרים

  • ספרי שמע – השמיעה היא יכולת שיש לנו כמה מיליוני שנים לעומת קריאה שהיא כמה אלפי שנה – המסקנה ברורה – הרבה יותר טבעי להקשיב לספר מאשר לקרוא אותו. הסיבה שחלק מהאנשים מעדיפים לקרוא נובעת מהרגל בלבד ולא מיכולת. יש אנשים שלא קוראים הרבה, ולכך יש הרבה סיבות, ובהן גם לקויות קריאה שמקשות על קריאה רצופה של ספרים ארוכים. במקום הזה נכנסים ספרי אודיו (ספרים מוקלטים שאפשר לשמוע בטלפון או בכל מכשיר המחובר לאינטרנט). ספרי אודיו היא דרך נפלאה לקבל את כל הידע והחוכמה הקיימים בעולם בלי להקדיש זמן מיוחד לקריאה. אני בעצמי נוהג לשמוע ספרי אודיו בזמן הנהיגה. בהפעלת מחשבה חופשית מבינים ששמיעת ספרים וקריאת ספרים דומות מאוד.
  • שמיעת ספרים אפשרית ב: audible, storytel.
  • קניית ספרים עד הבית: אמאזון וסטימצקי.

למה ספרים חשובים לנו כל כך?

  • עשיית כסף – ספרים נותנים לנו כיווני מחשבה חדשים על העולם הכלכלי והכוחות שבו. כאן חשובים בעיקר עיתונים כלכליים איכותיים כגון wsj, דה-מרקר.
  • בקריאה אנחנו מדמיינים את מה שאנחנו קוראים או שומעים, וכך הדמיון והחשיבה מתפתחים מאוד.
  • ספרים נכתבים בדרך כלל על ידי אנשים אינטליגנטיים מאוד ונבחרים על ידי הוצאות לאור, וזה סינון טוב מאוד.
  • בקריאה, בעיקר של ספרים עיוניים, אנחנו בעצם לומדים דברים חדשים, והלימוד מפתח את החשיבה ושומר על כושר מחשבתי.

לשון הרע זה רע

אני עשיתי שינוי על עצמי והפסקתי את הנוהג הלא יפה שהיה לי לצחוק על אחרים ולדבר עליהם בצורה מזלזלת, למרות שהגיע להם הרבה פעמים. הבנתי שזה מזיק בעיקר לי. תנסו את זה, זה עובד.

התנ״ך מלמד אותנו שלא לדבר רע על אחרים, ״לשון הרע״, ושזה קריטי לא רק לרווחתם של אחרים, אלא גם לרווחתנו שלנו. על ידי הימנעות מדיבור שלילי על אחרים, נוכל לשמור על בריאותנו הנפשית והרגשית ולתרום ליצירת סביבה חיובית סביבנו.

אחת הסיבות מדוע הימנעות מדיבור שלילי תורמת לרווחתנו היא שהיא עוזרת לנו לטפח דימוי עצמי חיובי. כאשר אנו מדברים בחביבות על אחרים, אנו מפגינים תכונות כמו חמלה, אמפתיה והבנה. תכונות אלו משקפות בצורה חיובית את האופי שלנו, וכאשר אנו מפתחים אותן, אנו מרגישים טוב יותר עם עצמנו. זה, בתורו, משפר את ההערכה העצמית ואת הרווחה הרגשית שלנו.

סיבה נוספת היא שלא לדבר רע על אחרים יכול להוביל למערכות יחסים חזקות ותומכות יותר. כאשר אנו נמנעים מרכילות ומהשמצות, אנו בונים אמון עם הסובבים אותנו, מטפחים תחושת קהילה ושייכות. בתורו, אנו נהנים מהתמיכה והעידוד הרגשיים הנובעים מקיום יחסים חיוביים. תמיכה חברתית זו יכולה להיות חיונית לבריאות הנפשית ולרווחה הכללית שלנו.

בנוסף, הימנעות מדיבור שלילי מסייעת במניעת קונפליקטים ואי הבנות שעלולים להיות סוחטים רגשית ומלחיצים. על ידי דיבור אדיב ומכבד על אחרים, אנו מקדמים סביבה שלווה והרמונית. זה מקטין את הסבירות לוויכוחים ולמחלוקות ומאפשר לנו ליהנות מאינטראקציות וחוויות חיוביות יותר. כתוצאה מכך, רמות הלחץ שלנו יורדות, והרווחה הרגשית שלנו משתפרת.

יתרה מכך, כאשר אנו נמנעים מלדבר רע על אחרים, אנו מיישרים קו עם התורה והמצוות של התנ״ך. התאמה זו יכולה לספק לנו תחושת מטרה וכיוון, מה שתורם לרווחה הכללית שלנו. עבור אנשים רבים, חיים על פי אמונותיהם הרוחניות מביאים נחמה, שלווה פנימית ותחושת סיפוק עמוקה יותר.

הטיות מחשבתיות

המוח שלנו עובד עלינו

אומרים שהסביבה והגנים שלנו קובעים איך ייראו חיינו, אבל קבלת ההחלטות שלנו חשובה הרבה יותר משניהם.הטיית חשיבה היא חשיבה מתוך דחף שבו אין היגיון וקשר לצרכים של מי שמחשבתו מוטה. בודדים יוצרים את ה״מציאות״ שלהם מתוך תפיסת העולם שלהם בלי להיות מוטים.

דוגמה להטיה מחשבתית: כשמישהו קונה מכונית יקרה רק משום שיש לשכן שלו מכונית יקרה. אין כל סיבה רציונלית להתנהגות הזו ומקורה בקנאה בשכן – ״הטיה מקנאה״.

כדי לחשוב נכון ובהיר אנחנו חייבים לדעת מה גורם לנו לחשוב לא נכון ולא בהיר. בדיוק כמו שנמנעים מאלכוהול לפני נסיעה או מבחן גורלי. קבלת החלטות ושיקול דעת הם הגורמים המשפיעים העיקריים על חיי היום־יום שלנו, אך לא רק קבלת ההחלטות שלנו, אלא גם של כל הגורמים שמשפיעים עלינו. לכן חשוב להבין מה משפיע על קבלת ההחלטות ולשפר אותן.

הטיות קיימות בשל סיבות אבולוציוניות שונות. למשל, חלק גדול מצורת החשיבה שלנו בנוי לצייד-לקט, אך אנחנו חיים בסביבה מודרנית, שבה לקניות בסופר לא דרושה יכולת ציד מתקדמת, גם לא יכולת ליקוט מיוחדת. לכן סביר להניח שהטיות אלה מתועלות למקומות אחרים ומעוותות את החשיבה שלנו. אפשר לתקן עיוות זה בעזרת הבנה של ההטיות הגורמות לו. כמו החיות גם אנחנו פועלים בעיקר להשגת אוכל, מחסה ולהתרבות וכן להשיג אינפורמציה על שלושת אלה.

המידע המונח לפניכם פה נאסף בעמידה על כתפי ענקים כמו צ׳ארלי מאנגר ורבים אחרים. בעבר ההטיות היו טובות יותר מאשר רעות, אחרת הן היו נמחקות במהלך האבולוציה של בני האדם. הן עובדות טוב למדי אם מתחשבים ביכולת המנטלית של בני האדם וזו הסיבה שנשמרו במהלך האבולוציה. אפשר להשתמש בהטיות להפצת טוב וכן להפצת רוע.

אחד הגורמים המשמעותיים להטיות השונות הוא הרצון שלנו לקונסיסטנטיות – שהפעולות והדעות בעבר יהיו תואמות למציאות ולדעות שלנו היום – אם אין התאמה כזו אנחנו מסבירים את זה בדרך כלל על ידי שינוי המציאות ולא הדעות.

אנחנו רוצים שה״אני״ לא ישתנה כי אז המשמעות היא שהוא טעה, ואז יש לנו חוסר יציבות. לכן, בהרבה מקרים כשיש מלחמה בין ״אני״ ל״מציאות״, ה״אני״ מנצח. כי אני לא טעיתי כי אני מיוחד ויציב בדעות שלי.

איפה המלכוד? כאשר כמה הטיות פועלות באותו זמן, אנחנו מאבדים לגמרי את החשיבה ההגיונית והנכונה לנו או לסביבה. לדוגמה בהימורים בשולחן פוקר פועלות עלינו ההטיות תמריצים, אסוציאציה והדדיות, בדיוק כפי שפיצה פועלת על 3 מנגנונים שונים שאינם קיימים בטבע: סוכר, שומן וחלבונים. אנחנו לא יכולים להתמודד עם הגירויים האלה כשהם מופיעים יחד!

דוגמה לשימוש חיובי בהטיות האלה – הטיית השפעת יתר של בעל סמכות: בבתי חולים כדי להימנע מהטיית בעל סמכות, קרי הרופאים, האחיות לא לוקחות הכול כמובן מאליו ובודקות מה שהרופאים מבקשים.

הטיית ״קנאה״

״זו לא החמדנות שמניעה את העולם, זו הקנאה.״אחת ההטיות הכי לא מדוברות שיש, אך אחת החשובות ביותר. חשבו על דוגמה אחרת להטיה הזו.

הבינו את כוחה של קנאה בשנים קדמוניות: משלי כז ״אַכְזְרִיּוּת חֵמָה, וְשֶׁטֶף אָף; וּמִי יַעֲמֹד, לִפְנֵי קִנְאָה.״

הקנאה גורמת לנו לקבל החלטות לא נכונות לטווח הארוך, כמו לקנות מכונית ספורט כי לשכן שלנו יש אחת כזו. תתאמנו להתעלם מהקנאה שמדי פעם רוצה לפרוץ.

הטיית ״ככה גדלתי״

זוהי ההטיה הגדולה ביותר על הכדור המתחמם שלנו והיא תת הטיה של הטיה על בעלות. רוב הדעות שלנו ניטעו בנו על ידי הורינו ואחרות הגיעו מהסביבה שבה גדלנו בלי שהקדשנו מחשבה אם הן נכונות או לא? ואם לא תיקחו מפה כלום, קחו את הנקודה הזו לפחות – לא הקדשנו מחשבה לרוב הדעות והמודלים שקיימים לנו בראש, כי גדלנו לתוכם!

לא חשבתם אף פעם אם באמת עדיף ״בית גדול״, ״ירקות זה בריא״, ״נעלי ריצה לבלום זעזועים״ כי גדלתם לתוך הידיעה שכל זה נכון (לא!).

תחת הטיה זו נכנסת הנטייה לשמור על סטטוס קוו, אנחנו מעדיפים טעויות ממה שעושים עכשיו מאשר הפחד לעשות שינוי ואז לטעות!

רואים את זה יפה במשטרים שלא משתנים וכן ביחס לחרדים בישראל שהתווה בן גוריון.

הטיית ״הבמה״

אני גדול ואני יפה, אחרת לא הייתי על הבמה או בשמה הקצר – ״אני על במה״.

זוהי הטיה שפועלת על העומדים על ״במות״, כגון ראשי ממשלה, מנכ״לים, מפקדים, רופאים, פסיכולוגים, טייסים, סלבריטאים וכל מי שהציבור מסתכל עליו בערגה. העומד על ״במה״ רואה את ההערצה של חלק מהקהל ומסביר את זה לעצמו בתת-מודע לאיכויות שלו ולשיקול הדעת שלו. הקרובים אליו מושפעים מהקהל וכמובן מקבלים את דעותיו בלי הרבה פקפוק ומעצימים עוד יותר את ״האיכויות״ שלו. כאן נכנסת גם ״הטיית השרשת דעה מפעילות״ – מעצם היותו על במה הוא משריש את הדעות שלו מהפעילות ומזה שהוא מדבר עליהן! וכמובן שהצופים שבאו לראות, גם עשו פעולה ומשרישים את הדעה בגלל הפעילות.

צריך להיות על ״במה״ כדי להרגיש את עוצמת אהבת הקהל. בדיוק כמו סמים, ההערצה והכוח מנתקים את העומד על הבמה מהמציאות כל עוד הוא לא מתנגד לכך וגם מקיף עצמו באנשי "כן" ולא באנשי אמת שיחזירו אותו למציאות. מי שסובלים מההטיה הם הצופים כי עליהם מושפעת הטיית ״בעל הסמכות״, ואז ישנה ״חגיגה״ כי העומד על ה״במה״ סובל מהטיית ״אני גדול״, והצופים סובלים מהטיית ״בעל הסמכות״. כשאני ירדתי פעם ראשונה מבמה הרגשתי את ה״היי״, ראיתי איך אני מעריץ את עצמי ורציתי עוד מזה. אבל נלחמתי בזה כדי לחזור למציאות.

אויב המחשבה החופשית הגדול ביותר הוא האגו שלנו, הוא לא מאפשר לנו לפקפק בדעות הקיימות שלנו ומעצים את ההטיות ״ככה גדלתי״, ״השרשת דעות מפעילות״,״הטיה מהכחשה״ ועוד רבות וטובות.

ברגע שהבנו שאין תחליף לחשיבה העצמאית (מחשבה חופשית) שלנו ואי אפשר לקנות אותה ממישהו בכסף, הבנו שיעור חשוב לחיים בכלל והתקדמנו במחשבה חופשית בפרט. כנ״ל לגבי קבלת ייעוץ, היועץ אומר לך מה טוב, ולרוב אתה מקבל את העצה מהיועץ בתשלום כמובן מאליו, ואוי לך. יש שתי דרכים להתמודד עם זה: להבין שהוא מפספס בייעוץ ולתקן כפי שצלף מתקן את פגיעותיו כשנושבת רוח, או – הדרך הנכונה – ללמוד בעצמך במחשבה חופשית קצת על הנושא בעזרת הייעוץ ולהבין מהי הדרך הנכונה שבה יש לפעול.

הטיית ״הבעלות״

זוהי הטיה מהגדולות והעיקריות שלנו על דעה, מוצר או שירות. בגללה אנחנו קונים בתים גדולים, לא משנים את דעותנו ונוטים לראות את עצמנו מיוחדים.

כשאנחנו הבעלים של מוצר, דעה או כל דבר אחר אנחנו מייחסים לבעלות יותר ערך ממה שהוא שווה. אם אנחנו בנינו את המוצר או חשבנו על הדעה, הערך של הבעלות מתעצם עוד יותר. כשאנחנו בונים בית, מחקרים מראים שנעריך אותו במחיר גבוה ממחיר השוק. כשאנחנו הוגים רעיון (כמו זה למשל), נחשוב שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא באמת.

מההטיה מבעלות נובעת תת-הטיה "הגנה על הדעות הקיימות" (אישור מה שאני יודע).

המוח שלנו בנוי על ביצור העמדות שלנו מפני כובשים, בדיוק כמו מבצר – מכניסים רק מי שמוכר ומתעלמים מכל האחרים. המוח אינו רוצה לבזבז אנרגייה מיותרת על דעות אחרות ורוצה כל הזמן להיות בשלמות מבחינתו. זו הטיה דומה ל״ככה גדלתי״, אך היא שונה כי יש הנחה שיש כבר דעה שעליה חשבתי או מודל בראש.

רואים את זה מדהים אצל כלבים: נסו להוציא מרוטוויילר בשר שקיבל.

תת הטיה – ״נטייה לחוסר פעולה״ – הטיית הבעלות גורמת לנו קושי ״להרוג״ דברים, ולכן הנטייה שלנו היא תמיד לחוסר פעולה. לכן אנחנו מעדיפים להשאיר את הדברים כמו שהם, אך במצב הזה חוסר פעולה הוא בדיוק כמו פעולה ״לתת לתהליך להמשיך להתקיים״. לכן חשוב לקבוע מראש קריטריונים של מצב ותאריך כדי "להרוג״ תהליכים.

הטיית ״תמריצים וחיזוקים על שיקול דעת״

זירוקס ניסו להבין למה המכונה החדשה לא נמכרת כמו הישנה עד ששינו את התגמול לאנשי המכירות. אנשים פועלים ומשנים דעות לפי תמריצים וחיזוקים.

לכן אם רוצים להבין החלטה או המלצה של מישהו, רצוי לדעת מה התמריצים שלו.

הטיית ״האיש עם הפטיש״

האיש עם הפטיש מחפש איפה להכות בפטיש אפילו שיש אולי פתרונות אחרים ובעיות אחרות. בהשקעות, אנשים באים למערכות מסחר במטרה להכות בכפתור Buy – זה מה שהפטיש יודע לעשות, אך רוב הזמן לא צריך לעשות כלום. כשיש לנו מחלה או כאב, התסמונת באה לידי ביטוי כשלא עושים דבר ומחכים. כמה הטיות מתחברות יחד לתסמונת האיש והפטיש, ולכן היא חזקה כל כך: המוניטין המקצועי שלו תלוי בביצוע וזו הטיית תמריץ, הוא אוהב את עצמו ואת הרעיונות שלו והוא הביע אותם בפני אנשים אחרים – הטיית עקביות ומחויבות.

הטיית ״הסיבוך במקום פישוט״

מקור ההטיה באינטואיציה החזקה שלנו לפתור את הבעיה מולנו במקום את הבעיה שגרמה לבעי ולא לנסות לחשוב: אולי הנחת הבסיס שלנו שגויה?

הטיית ״ההכחשה״

תמצאו את האימהות של הפושעים הכי ברורים להרשעה, הן מאמינות תמיד שהבן שלהן חף מפשע. זו הגנה טובה על הנפש העדינה שלנו ולרוב היא עובדת מעולה, אך היא אינה מבחינה בין טוב לרע.

הטיית ״בחירת צד״

אנחנו בנויים לבחור צד, שחור או לבן, אף שהדרך הנכונה היא לרוב משהו באמצע. לדוגמה כששואלים ״האם אתה ימני או שמאלני?״ התשובה תהיה הגיונית הרבה יותר אם תינתן לשאלה ספציפית: ״בעד התנחלויות?״ ״מה חשוב בחינוך?״

״מי ינצח בבחירות?״ – התשובה הנכונה היא 44% גולדה ולא ״גולדה!״

שני אנשים: אחד עישן ומת בגיל 87, והאחר לא עישן ומת בגיל 40 – אנחנו רוצים לבחור פה צד, ״אפשר לעשן ולהגיע לגיל 87״, אבל המשפט הנכון הוא ״אפשר לעשן וב-15% להגיע לגיל 87.״

הטיית ״פעילות מייצרת דעה״

כשאנחנו מבצעים פעולה, אנחנו מקבעים את הרעיון חזק יותר. כשהדעה לא נכונה זה יכול להביא להטיה קשה של החשיבה. כשכיתה שלמה צועקת ״מוות ליהודים,״ עצם הצעקה מחזקת את הדעה הזו. במחנות חינוך מחדש למיניהם מכירים את הנטייה הזו מעולה. רואים את זה גם במערכות יחסים – האהבה מתפתחת מעצם היותם של אנשים ביחד.

בהטיה מבעלות כשבנינו את המוצר או חשבנו על הדעה, ההטיה מתעצמת עוד יותר.

הטיית ״אסוציאציה״

כשאנחנו רואים קאובוי על סוס מעשן סיגריה מרלבורו אנו עושים את החיבור השגוי בין האיש שעל הסוס לעישון. דברים נוראיים קורים בגלל ההטיה הנ״ל שנגרמת מהרצון שלנו להגיע להסבר מהיר לדברים – ״יש איש יפה על סוס?״ ״אהה, זה מהסיגריה.״ בסוואנה זה עבד טוב יותר: ״יש רעש של אריה?״ ״אהה, זה אריה!״ – בסוואנה לא ביימו את הסצנה.

הטיית ״הדדיות ונקמה״

נקמה

בביקור האחרון שלי בווגאס הפסדתי סכום נכבד בבלוף שעשיתי בשולחן פוקר.

במקביל, בעסקים, גוגל עלתה במחיר, וחשבתי ש-ChatGPT לוקח ממנה שוק עם מוצר יותר טוב. היה לי קשה לחיות עם ההפסד מפוקר בווגאס, אז נגד החוקים שלי עשיתי שורט על גוגל כדי להחזיר את ההפסד בפוקר. הפעם הצלחתי להחזיר את ההפסד, אבל מבחינתי זו הייתה נקמה על ההפסד, קצת מוזר אבל הבנתי שזו הטיה לגמרי.

במחקר של הרצון שלנו לנקמה רואים בצורה בהירה שבני אדם נוטים לנקמה למרות שהנקמה עצמה תגרום להם להרגיש הרבה פחות טוב ותגרום להם לחשוב על הצד השני הרבה יותר זמן. בגלל הטיה זו רואים כל כך הרבה מלחמות בין אנשים, משפחות, כפרים ומדינות.

הדדיות

לא פעם ולא פעמיים תשמעו ממוכרי מוצרים ״גם אני משתמש בטלוויזיה כזו בבית״ – כמובן שבמחשבה חופשית עם קצת מתמטיקה מבינים שהוא כנראה משקר, אבל זה עובד. אנחנו רוצים להיות חלק מקבוצה (פעם זה היה השבט) ברכישת אותם מוצרים ואותה ההתנהגות.

הדדיות יוצרת אחווה, אחווה גורמת לנו להרגיש שייכים.

אנשים משתגעים מהחזרות קטנות של דברים כי הם מחזירים לא רק חיבה, אלא גם איבה בגלל הנטייה להדדיות, ובמקרים אלה משברים קטנים יכולים להסלים עד שיצאו מכלל שליטה. הפחד מפספוס גורם לנו לעשות לפעמים דברים שאינם מועילים לנו וסוכני מכירות משתמשים בזה כצפוי: ״נשאר עוד שואב אבק אחד״.

הטיית ״לפעול כפי שמצפים מאיתנו״

תבקשו הרבה ואז תבקשו מעט – בניסוי מעניין ביקשו מעוברי אורח לקחת עברייני נוער לשבוע רצוף בגן חיות ואז הקטינו את הבקשה לאחר צוהריים אחד – השינוי הגביר מאוד את ההיענות לעומת שאלה ישירה על אחר צוהריים אחד. אנחנו לא רוצים לאכזב את הצד שמולנו.

הטיית ״העקביות והמחויבות״

אנחנו רוצים להיראות עקביים במה שאנחנו עושים וכמה שזה מטופש אף שזה בעצם מראה על חוכמה – החברה אינה רואה בעין טובה שינוי דעה: ״הוא מזגזג!״

הטיית ״השוואה״

כשנותנים לאנשים להעביר יד ממים קרים למים חמים וממים חמים למים בטמפרטורת החדר הם מייחסים למים בטמפרטורת החדר גודל שונה. אנחנו יצורים השוואתיים ויחסיים. רואים את ההטיה הזו באופן קיצוני אצל ילדים – לא אכפת להם כמה קיבלו העיקר שהאחים לא יקבלו יותר. וכאן נראית הטיית העוגן – כשיש לנו מחיר התחלתי למוצר.

הטיית ״בעל הסמכות״

הנאצים השתמשו, לרעה כמובן, בנטייה הטבעית של בני האדם ובתרבות הגרמנית למתן כבוד לסמכות – חלק גדול מהמנגנון הנאצי פעל לפי ״הוראה שקיבלתי מלמעלה.״

במערכות גדולות רואים את הטיית בעל הסמכות. למשל בבתי חולים רואים כל יום את השפעות התופעה ״ככה הרופא אמר״.

הטיית ״תלות כימית״

שימוש באלכוהול, בסמים ובכדורים למיניהם יגרום לעיוות המציאות ולקבלת החלטות שגויה (נחמד תמיד להיות מול שחקן שיכור בשולחן הפוקר). לרוב הטיית שיקול הדעת תלווה בהכחשה עיקשת ובמוסריות הולכת ומתדרדרת ולעיתים בהתמוטטות מוסרית מוחלטת. כמובן שהמוח שלנו אינו יודע להתמודד עם חומרים שאינם נמצאים בגופנו בטבע.

אינדיאנים החליפו 1,400 לשונות באפלו בשביל כמה גלונים של ויסקי מהאדם הלבן. זו הייתה החיה שהם חיו עליה אלפי שנים אך עדיין צדו 1,400 מהם רק בשביל הלשונות [My Life Among The Indians – 156 – Catlin].

הטיית ״החמצה״

במשחק שבו אתה בוחר את תוצאת ההגרלה, הסיכויים הם לרעת האנשים, אבל הם נתפסים להימור שלהם גם בגלל הטיית המחויבות והעקביות – הם בחרו במספר, לכן הוא כנראה הכי טוב. זה טוב הרבה יותר ממשחק שבו בוחרים לאנשים מספר. מכונות מזל משתמשות בזה בכל סיבוב שבו המהמר מחמיץ.

כשהילדים שלי נכנסנו למשחקייה, הם שיחקו רק במכונות שהיה בהן אלמנט של מזל ושחילקו כרטיסים לקניית מתנות. משחקים שלא נתנו מעין כסף לקניית מתנות, לא נלקחו בחשבון, רואים את ההטיה הזו מגיל צעיר!

הטיית ״מוח לא־מתמטי״

הטיית מוח לא-מתמטי נותנת לאנשים אנליטיים יתרון משמעותי בכל תחומי החיים המודרניים כמעט, שמבוססים על מחשבים ועל לוגיקה. למוח שלנו קשה מאוד לחשוב בצורה הסתברותית כמו ״הסיכוי של האירוע לקרות היה 80%, אך הוא לא קרה בסוף.״ אנחנו נזכור שלא קרה. בעטתי לשער והיו לי 80% להבקיע – אזכור שהחמצתי ולא שב-80% מהמקרים, אני כן מבקיע.

לדוגמה אנו נוטים לשחרר גנב שאומר ״לא עשיתי את זה בעבר, ולא אעשה את זה שוב,״ אבל מבחינת ההסתברות הוא עשה את זה בעבר ויעשה את זה שוב.

הטיית ״זמינות ובהירות מידע״

כשלפנינו עומדת כוס קולה נשתה ממנה הרבה יותר, בדיוק כפי שנשתמש בראיה שמונחת מול העיניים שלנו להסבר תופעה. במובן מסוים, הנטיות הפסיכולוגיות שלנו הופכות דברים ללא־זמינים כי כשאני קופץ מדבר לדבר הנטייה לעקביות ולמחויבות גורמת לי להינעל, בום! וזו השגיאה מספר אחת.

הטיית ״לחץ״

כשאנחנו בלחץ כל מנגנון קבלת ההחלטות שלנו משתבש מסיבות ביולוגיות. לחץ צריך לעזור לנו לברוח ולא לקבל החלטה אם להשקיע מיליון שקלים בדירה. רואים את זה במשחק פוקר בצורה מדהימה, כשמישהו מפסיד סכום גדול הוא נכנס לכעס וללחץ, וההחלטות הבאות שלו יהיו גרועות במיוחד. הפתרון הקל פה הוא לקום מהשולחן ולשחק רק כשאתם רגועים.

פיזיקה

וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם; אֵיפֹה הָיִיתָ, בְּיָסְדִי-אָרֶץ; הַגֵּד, אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.

פיזיקה נועדה לתאר תופעות שאנו עדים להן בחוקים ובנוסחאות. הבנה פיזיקלית בסיסית מאוד עוזרת למחשבה חופשית כי מודלים פיזיקליים אפשר לקחת להרבה תחומים.

בהפעלת מחשבה חופשית על פיזיקה אפשר להגיע להנחות נכונות בסבירות גבוהה. כל מה שתקראו פה זה הימורים עם הסתברויות גבוהות ולא יותר. כל ההשערות למטה מבוססות על מתמטיקה של 1+1 עם היגיון. זה לא מאמר מדעי ולא מתיימר להיות אחד כזה, זה מראה רק מחשבה חופשית על פיזיקה.

היקום סופי

קל מאוד לחשוב ולהמר על ההנחה שהיקום סופי, וזאת מפני שאין שום דבר אין-סופי בטבע. לכן נמשיך להשתמש במודל הזה ולהסיק את השערתנו כי לא נכון להמר על מודל שלא ניתן לדעת אם עובד במקומות אחרים, ודברים אין-סופיים כרגע לא הוכחו ולא נצפו.

  • אין דברים אין-סופיים בטבע.
  • היקום סופי, ולכן ניסוי מחשבתי כזה: כשאנו הולכים לכיוון מסוים, בסוף נחזור לאותה נקודה שבה אנחנו עכשיו. אחרת היקום הוא אין-סופי.

המפץ הגדול והשערה מתי יהיה המפץ הבא

לפי החוקרים אלה המסקנות מהתצפיות:

  • לפני 13.7 מיליארד שנה היה המפץ הגדול.
  • לפני 5 מיליארד שנה היקום התחיל להתפשט בתאוצה. ויקיפדיה.
  • מהמפץ הגדול עד לפני 5 מיליארד שנה היקום התפשט בתאוטה (הפוך מתאוצה).
  • הטבע מחזורי בכל מקום כמעט שאנחנו מסתכלים. לכל דבר מחזור חיים. הנחה טובה תהיה שגם ליקום זמן חיים שהוא ממפץ גדול אחד לשני.

מהנקודות למעלה וכן מההנחה שהיקום סופי (ולכן חוזרים לאותה נקודה) ניתן להסיק שעברנו את נקודת האמצע לפני 5 מיליארד שנה בערך. כלומר מה שגורם לתאוצת ההתפשטות של היקום הוא המשיכה של החומר ביקום לעצמו.

מכאן אפשר לחשב:

הזמן ממפץ למפץ [ 13.7 פחות 5 ] * 2 = 17.4 מיליארד שנה

הזמן מהיום למפץ הבא (חזרה לנקודה) = 17.4 פחות 13.7 = 3.7 מיליארד שנה

הזמן הוא בדיד

  • מההנחות שאין דברים רציפים בטבע ושאין אין-סוף ניתן להבין שיש יחידת זמן קטנה שפחות ממנה מגיעים לזמן 0 שבו הזמן לא זז.
  • יחידת הזמן הקטנה ביותר היא קבועה.

מהנקודה למעלה מבינים שאנחנו זזים כמו בפריימים בטלוויזיה או בקפיצות בעצם. אנחנו לא זזים באופן רציף.

הסבר להגבלה של מהירות האור

אנו יודעים מתצפיות ומתורת היחסות של איינשטיין:

  • אי אפשר לעבור את מהירות האור שהיא 300 אלף ק"מ בשנייה.
  • כשגוף מגביר מהירות יחסית לגוף אחר הזמן עובר אצלו יותר לאט.

הסבר שהמוח האנושי יכול להבין לשתי התופעות הללו וכן לכך שהזמן הוא בדיד, הוא שיש מעין גלי עדכון בכל מקום ביקום שמעדכנים את המיקום של כל חומר ביקום.

מהירות גלי העדכון היא בדיוק מהירות האור 300 אלף ק"מ בשנייה.

  • כשאנו מתקדמים עם גלי העדכון, הזמן שלנו עובר לאט יותר בגלל אפקט דופלר.
  • גלי העדכון גורמים לתנועה ביקום להיות כמו פריימים ולמרחב להיות מרוח בקו העדכון מפני שהעדכון הוא לא סימולטני בכלל היקום.
  • אם חומר נע קרוב למהירות האור, הזמן שלו כמעט נעצר כי גלי עדכון לא יכולים להגיע אליו.
  • במהירות האור עצמה אין מסה כי אין פגיעת גלי עדכון.
  • מהירות האור מוגבלת במשהו תשתיתי ביקום שהוא מעבר למהירות האור, כי גם גלי גרביטציה (כבידה) מוגבלים למהירות האור. כלומר גם גלי גרביטציה וגם האור מוגבלים לאותה מהירות. זה הסבר מעולה שיש גלי עדכון ביקום.

אין הוכחה לגלי עדכון, אך יהיה ניתן להראות שיש גלי עדכון אם יראו שיש משמעות לכיוון המהירות לזמן ולא רק לגודל המהירות.

כמובן זה הימור מושכל, לא חשבתי על ניסוי שיוכיח את זה. בינתיים רק מחשבה חופשית מוכיחה לי את זה.

חיים מחוץ לכדור הארץ

ההימור שלי הוא שאין חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ מהסיבות הבאות:

  • איפה הם? היה להם כמה מיליארדי שנה טובים להתפתח ולהגיע לפה.
  • כשחוזרים לאבולוציה ומגיעים לאורגניזמים שהם כמעט רק dna ניתן לשער שהחיים התחילו בכדור הארץ ולא הושתלו ע״י מטאוריט וכדומה. מומלץ לקרוא את Seven Clues to the Origin of Life.
  • ירח, שדה מגנטי, מרחק מהשמש, צדק למניעת פגיעת מטאוריטים, מים, הכחדות המוניות ו-3.5 מיליארד שנה של התפתחות ליונקים מראים שההסתברות מאוד קטנה.
  • כשמסתכלים למעלה על הכוכבים ישנה הרגשה שמי ששם אותנו פה רצה שנשאר בכדור הארץ. יש ריק גדול ומרחקים בלתי נתפסים.

רשימה אין-סופית לבתי ספר

  • שיפור יכולת החשיבה באמצעות לימוד מתמטיקה ושפה שנייה, שהם שניים מהמקצועות היחידים שמשפרים את יכולת החשיבה עצמה ולא רק את הידע בהם.
  • מדד להצלחה בבתי ספר – רמת ה-well being (שְׁלוֹמוּת) של התלמידים.
  • לימוד אנגלית ברמת שפת אם – אנגלית נותנת שער לידע עצום שצברה האנושות. כל הידע האקדמי הוא באנגלית וכן הספרות העיונית והספרים המקצועיים. הקשר לעולם מחוץ לישראל יתבצע באנגלית ומפני שהאנושות כל כך מקושרת לצורך כלכלי, לילדים זה כלי חובה.
  • סביבת בתי ספר – עצים, מגרשי ספורט וסביבה שנראית טבעית. ההשקעה משתלמת.
  • כדי ללמד חשיבה נכונה קריטי להסביר מה גורם לנו לחשוב בצורה לא נכונה. לימוד ״הטיות חשיבה״ יעזור לזה.
  • מקצועות החובה שכולם (כולל ערבים ודתיים) ילמדו בלי יוצא מן הכלל: עברית, אזרחות, חשבון, אנגלית, פיזיקה, ספורט ותזונה נכונה. אחת המטרות החשובות היא לאחד את כל אזרחי סביב אהבת ישראל בלי קשר לדת, למין או לגזע. הדבר קריטי לאיחוד אזרחי המדינה ולשוויון הזדמנויות בעתיד לתלמידים.
  • חופש פעולה למנהלי בתי ספר, במיוחד בקביעת מקצועות חובה נוספים וספציפיים לבתי ספר ומדידה ארצית.
  • יצירת מערך וידאו ואודיו לכל חומרי הלימוד לפי מקצוע וכיתה על ידי המורים הטובים ביותר. מערך השיעורים יעזור לתלמידים חולים ולמי שהפסידו ימי לימוד ולמי שרוצים ללמוד לבד. בבתי ספר מסוימים אפשר לחסוך בשעות עבודה של מורים אם סטודנטים ילמדו באמצעות הצגת השיעורים המוקלטים.
  • חינוך לעשייה – איך משלימים משימה ואיך עושים, באופן כללי.
  • חינוך לסדר ולארגון – לשם הצלחה במשימות והשגת מטרות חייבים להיות מסודרים. אפשר וחשוב ללמד כיצד עושים זאת ובאילו כלים להשתמש (אקסל, אסאנה, דף נייר וכו'). בארה"ב מלמדים בבתי ספר ארגון וסדר.
  • חינוך גופני.
  • חינוך פיננסי – איך המערכת הכלכלית עובדת ולמה כדאי להגדיל את ההון ולחסוך כסף לעתיד.
  • חשבון – המקצוע שבו נדרשת ההשקעה הרבה ביותר. מחקרים מראים שהפרדה בין בנים ובנות בלימוד מקצועות ריאליים משפרת את הישגי הבנות, לכן כדאי לשקול הפרדה בין המינים.
  • מקצוע חובה – פיזיקה בסיסית. לימוד פיזיקה עוזר מאוד להבין את העולם סביבנו ולבנות מודלים מחשבתיים נכונים.
  • קריאה בבית הספר – להקנות לתלמידים יכולת קריאה אם לא רכשו אותה בבית, היא נחוצה מאוד לחיים אינטליגנטיים.
  • פריימינג – הבנה של מהו מודל מחשבתי ואיך יוצרים אותו. לימוד אנליטי, עוזר מאוד ביצירת מסגרות חשיבה נכונות.
  • חינוך להשגת well being – בריאות, הישגיות, חשיבה חיובית, משמעות ומערכות יחסים. מומלץ לקרוא flourish של מרטין זליגמן.
  • חינוך לחשיבה עצמאית כהגנה מאינפורמציה מוטעית המגיעה ממקורות כמו יוטיוב, טיקטוק וכדומה. ללמד מהי הדרך הטובה ביותר אל האמת: אנליטיות, קריאה וחקירה והבנה של המציאות הקרובה ביותר לאמת.
  • שיעורי בית – חשוב לתת שיעורים ותרגילי בית שהכנתם מחנכת ללימוד עצמי ולדחיית סיפוקים. בכל התיאוריות השגויות שלפיהן יש להפחית משיעורי הבית, ההורה שם את עצמו במרכז (כדי להקל על עצמו) ולא את ילדיו.
  • לימוד optimize ״לאפטם״ – חשוב לחנך שאפשר וחשוב לדעת מה רוצים לאפטם במשימה מסוימת. רוב הילדים ניגשים לבעיה בלי לדעת מה רוצים לשפר ואיך למדוד את השיפור. בלי להבין מה רוצים לשפר ואיך למדוד קשה מאוד להגיע לפתרון הנכון. לדוגמה כשילד רוצה לבנות ערוץ יוטיוב – המדד לשיפור יהיה כמה אחוזים התחילו וסיימו לצפות. איך משפרים את זה: לימוד דיבור בהיר, שיפור המלודיה בקול, נושאים וכדומה. בדיקה איך כל כיווני שיפור משפר את המדד הכללי.