שיטה לרווח גדול, מאמץ קטן

מדינה קפיטליסטית וסוציאליסטית

מדינה קפיטליסטית היא עדיפה כי הכלכלה חופשית והמניע של האנשים הוא אישי. אין מדינות לא קפיטליסטיות מוצלחות בעולם או שהאזרחים שלהן משגשגים. הגנה על ההון והרווח מהיוזמה האישית הן חובה בגלל הטבע האנושי. לא פלא שכל המדינות הקומוניסטיות הן כישלון. סין התקדמה בצעדי ענק רק כשהוסיפה אופציות לרווח אישי מיוזמה.

בנוסף, וזה העניין הקריטי, המדינה חייבת להיות סוציאליסטית במובן הזה של לדאוג לחלשים ולכל האזרחים שנשארו מאחור. הסיבה לכך היא דווקא לטובתן של האליטות ושל השאר. כאשר משאירים אוכלוסיות מאחור, ובדרך כלל אלה רוב העם, זה כמו קפיץ שנמתח. הוא בסוף קופץ וחוזר כמו בומרנג לאליטות. לעם שנשאר מאחור לא נותנים חינוך טוב, ולכן קל למכור להם שקרים, והם מאמינים. ואז אחרי כמה ניסיונות על ידי שקרים וסילוף עובדות, בא מנהיג ומסביר להם למה מצבם של האחרים יותר טוב, ומפה מגיעה התדרדרות. זה מה שאנחנו רואים היום בישראל. העם אינו רואה את האמת כי לא קיבלו חינוך מתאים. לכן הם אינם יכולים להביט מעבר לכלי התקשורת. האשמה היא של האליטות שמאפשרות לרוב העם להשתרך מאחור. זה לדעתי הסיפור בקטן. כל ההיסטוריה שלנו מלאה בזה. זה לא אינטואיטיבי ״לדאוג לחלש כי זה טוב לי לטווח הארוך״.

דוד מלך ישראל

דוד בנה ממלכה לתפארת, היה בה הכול. אבל היה חסר בה משהו קריטי – שיטה שתדאג שכל דור יתקדם, ובכלל – שהמשטר יתקיים. חלק מהשיטה הוא לסדר את השיטה עצמה. הבעיה בשיטה המלוכנית מתחילה כאשר יש מלך לא מתאים, ואז כל הממלכה קורסת. ג׳ינגיס חאן היה מנהיג דגול, אך גם הוא לא השאיר שיטה, למשל לסדר את התרבות של האזרחים, הוא השאיר שטחים כבושים. בגרמניה היטלר הראה לעולם איך מיישרים דור שלם לעקרונות החולניים של השלטון. אבל עדיף כמובן עקרונות טובים.

דמיינו מחשב שתקוע עם מערכת ההפעלה DOS. מערכת הפעלה היא כמו הממשל, אם לא משדרגים אותו, הוא תקוע. ג׳פרסון ופרנקלין השאירו אחריהם שיטה לשלטון עם מנגנון תיקון עצמי, ועם זאת היא הייתה מספיק טובה כך שגם בלי שינויים רבים, היא התאימה כמעט מאתיים שנה מאוחר יותר. היום מתחילים להרגיש שגם השיטה הזו של ארה״ב צריכה שדרוג גדול ושאין להם מנגנון ליישם אותו.

זה הסוד הגדול בממשלים. זו הסיבה שלא היה המשך לדוד וכן היה המשך לג׳פרסון. צריך להשאיר שיטה אחריכם, אחרת אתם משאירים ״כסף״, והדור החדש ״יבזבז״ אותו. זה לא אינסטינקטיבי לחשוב כל הזמן על השיטה, כי אנחנו רוצים לקדם את עצמנו או את הרעיונות שלנו.

בשורה התחתונה הרווח הגדול במאמץ קטן הוא לייעל את הממשל, הוא הגורם שמשפיע בעיקר על טיב חיינו, בכל תחומי החיים, החל מחוף נקי וכלה בשמים נקיים. תחת שיטת ממשל שיודעת להתאים את עצמה לתקופה ופועלת לשגשוג האזרחים, תמצא אזרחים עם שביעות רצון מהחיים, בריאות טובה יותר וכן שמירת ההון שלהם והגדלתו. כל אלה מדידים בקלות.

הרומאים, הטורקים, האנגלים ואנחנו

כל פעם באה מעצמה אחרת ושיחקה בנו לאינטרסים הפרטיים שלה.

כל כמה שנים הם התחלפו, אבל היום בא האויב הכי ותיק של עם ישראל, עם ישראל עצמו.

• אנחנו, שושלת דוד המלך (הממלכה המאוחדת של ישראל ויהודה) – שלטה באזור סביב 1000 לפנה״ס עד 930 לפנה״ס.
• ממלכות ישראל ויהודה המחולקות – 930 לפנה״ס עד 722 לפנה״ס (ישראל) ו-586 לפנה״ס (יהודה).
• האשורים – כבשו את ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה״ס.
• הבבלים – כבשו את ממלכת יהודה בשנת 586 לפנה״ס.
• הפרסים – שלטו באזור מ-539 לפנה״ס עד 332 לפנה״ס, לאחר כיבוש בבל.
• השלטון היווני – 332 לפנה״ס עד 167 לפנה״ס, כולל האימפריות התלמאיות והסלאוקיות.
• שושלת החשמונאים (עצמאות יהודית) – 167 לפנה״ס עד 63 לפנה״ס.
• הרומאים – שלטו באזור משנת 63 לפנה״ס עד 324 לספירה.
• ערבים (ח'ליפות איסלמיות) – המאה ה-7 עד 1516.
• טורקים (האימפריה העות'מאנית) – 1516 עד 1917.
• בריטים (ממשלת המנדט) – 1917 עד 1948.
• אנחנו הימנים ואנחנו השמאלנים – מ-1948.

אנחנו שולטים בגורל שלנו אחרי שלושת אלפים שנה. תשבו רגע ותקראו את ההמשך, זה חשוב.

למה הציונות החדשה?

הרצל רצה מדינת יהודים, ז׳בוטינסקי נלחם שילחמו עליה, ובן גוריון הקים אותה. עכשיו זה המשך הציונות, ״הציונות החדשה״ היא ״מדינה חדשה״. אנחנו לא צריכים עוד מדינה, אנחנו צריכים רק לשדרג את המדינה הקיימת – זה קל יותר.

כולם מטפלים בסימפטום ולא בבעיה. הבעיה היא רשויות לא מופרדות ובחירת מפלגות ולא בחירות שמיות.

אם מפעילים כלי מחשבה חופשית על השינויים הנדרשים בשיטת הממשל בישראל, מגיעים לרעיונות המופיעים פה תחת ״הציונות החדשה״.

כל אזרח הוא בן מלך

כל אחד נוצר ״בן מלך״ לפי שירו של ז׳בוטינסקי, אבל זה לא מספיק לשיר את זה, צריכים להתייחס לכל התושבים כמלכים ולעשות כל מעשה וכל החלטה לשגשוג התושבים. זה לא קורה בימינו בישראל וכמעט בשום מקום בעולם חוץ מבמדינות הנורדיות וחלקית בארה״ב. שגשוג אזרחים זה מדד שכולל את הבריאות של האזרחים, שביעות הרצון שלהם מהחיים וכן רמת החיים הנמדדת בכסף.

שמירה על ההון מייצרת עוד הון

ארה״ב הראתה ששמירה על ההון של האזרחים בעזרת חוקים ואכיפה, תורמת בצורה ענקית לשגשוג האזרחים, האזרחים בונים את עצמם ותוך כדי את המדינה. כששומרים על ההון שלהם, הם מרגישים בטוחים ליצור.

בישראל נראה שיש את האנשים הכי כישרוניים בעולם, אבל זה לא מתבטא ברמת החיים ובשגשוג התושבים, משהו לא עובד כפי שהיית מצפה מאנשים איכותיים כאלו.

נפל לי האסימון כשנסעתי באובר עם נהג מונית ויאטנמי שאבא שלו היה קצין בכיר בצבא דרום ויאטנם וקיבל חסות מארה״ב. הוא היה עם דמעות בעיניים למרות שהוא בצבא ארה״ב היום ועבר לארה״ב לפני שלושים שנה. הוא סיפר לי בלהט על ויאטנם ושהיא הגיעה לתחתית בגלל מניע של כסף והשתלטות על ממון הדרום העשיר על ידי הצפון העני. זה התחבר לי למה שקורה בארץ, כשמשטר לא מגן על הממון של האנשים והחופש שלהם אלא מחפש דרכים לקחת אותם, קורים דברים רעים מאוד במדינה. לכן חשוב לחיי המדינה שהשלטון יגן על הממון של האנשים ועל החופש שלהם. ממון הוא סוג של חופש. ארה״ב בנויה בדיוק על זה עם חוקים מדהימים להגנה על ממון וחירות. אני לא מדבר על לא לקחת מיסים, אלא על הגנה על הרכוש של האנשים.

לא רק אני חושב ככה, גם דאגלס נורת׳ שזכה בפרס נובל.

תרומתו העיקרית של נורת' הייתה התמקדותו ב״מוסדות״ כמניע בסיסי לביצועים כלכליים. מוסדות הם 'כללי המשחק' בחברה, הן פורמליות (כמו חוקים) והן לא פורמליות (כמו נורמות חברתיות). אלה כוללים הכול, החל מזכויות קניין ואכיפת חוזים ועד לשלטון החוק ומערכות ממשל שקופות.

הממשלה, לדעת נורת', היא היוצרת והאוכפת העיקרית של כללים אלה. לכן, במידה שמסגרות מוסדיות אלו מעודדות פעילות כלכלית יצרנית, חדשנות וחילופי דברים, הממשלה אכן תורמת לשגשוג העם.

לדוגמה, על ידי אכיפת זכויות קניין, ממשלות מספקות לאנשים ולעסקים את הביטחון להשקיע ולחדש, בידיעה שההשקעות שלהם יהיו מוגנות. על ידי שמירה על שלטון החוק ומתן סביבה פוליטית יציבה, ממשלות יכולות לעזור ליצור את הניבוי שעסקים צריכים לתכנן את העתיד.

כשמודדים יודעים אם שיפרו או הרסו

בסופו של דבר, מטרת הממשל היא לגרום לשגשוג התושבים והסביבה לטווח ארוך, אלה הפרמטרים שצריכים למקסם ולמדוד. במדינות השונות ניתן לראות בקלות כי שיטת הממשל הכי משפיעה על שגשוג התושבים. הממשל צריך להתרכז רק במה שמשפר את חיי האזרחים לטווח הארוך ולהתרכז רק בזה.

כשמודדים את השגשוג, האזרחים לא מושפעים רק מהתקשורת וממה שהממשל מוכר להם על טיב הממשל, אלא יש להם פרמטר מדיד אחד שהממשל נבחן על פיו, מדד השגשוג, עוד נגיע אליו בהמשך.

ההיגיון צריך להיות מאוד פשוט, לראות איפה בעולם יש את הדמוקרטיה הכי יציבה, עם הכי הרבה שנות ניסיון ומשם לגזור את השיטה הרצויה עם שיפורים שלנו. אז איפה קיימת כזאת שיטה? בארה״ב. יש שאלות?

מדינה יהודית

יש משהו מטעה בלומר בואו נפריד דת ממדינה, אך במציאות שבה ישראל נמצאת זה בלתי אפשרי.

אם לא נהיה מדינה יהודית, כנראה לא נהיה. השכנים שלנו לא ייתנו לנו להיות מדינה חופשית. לכן, ההגנה היחידה היא לעשות אותנו מדינה יהודית.

ביקום מקביל כמו בארה״ב לא צריך הגדרת דת. בישראל צריך הגדרה של דת כדי שנמשיך להיות עם חופשי.

באופן אישי, גם בלי האיום הקיומי מצד שכננו, הייתי חושב שעדיף שנוגדר מדינה יהודית, זה מאחד אותנו ונותן לנו ערכים יפהפיים לחברה ולפרט. אבל גם כשאני חושב על זה חופשי, בעיניים חילוניות לגמרי, זה דבר הכרחי במציאות הישראלית.

חופרים במקום להרים

בנק ישראל כבר שנים מפרסם מחקרים על שקל דיגיטלי. במקום להרים את השקל הדיגיטלי בכמה חודשים במוד של בטא, הם דנים ודנים ב״מה אם?״ לו היו מורגלים לעבוד כמו בשוק הפרטי, היו כבר מרימים את זה בכמה חודשים ורואים איך זה עובד. זו דוגמה לדרך הפעולה של כל הממשל ואיך הוא עובד. כדי לגרום לשגשוג האזרחים צריך לעשות שינוי כללי בדרך הפעולה של הממשל בארץ ובעולם.

החופש להבין, דברו פשוט!

האזרחים רוצים שפה פשוטה

אם האזרח לא מבין את מה שהממשל מדבר, יש בעיה להיות חופשיים באמת.

שימוש בשפה פשוטה בכל תחומי הממשל, לרבות במערכת המשפט ובמחלקות אחרות, חיוני מסיבות שונות. פישוט השפה מקדם שקיפות, נגישות, הבנה ויעילות, אשר בתורם עוזרים לטפח אמון, מעורבות והכלה בחברה דמוקרטית. על ידי פירוק ז'רגון מורכב ומינוחים משפטיים, הממשלה יכולה לתקשר ביעילות מדיניות והחלטות לציבור ולאפשר לו לבצע בחירות מושכלות ולהשתתף באופן פעיל יותר בעניינים אזרחיים. לבנות מערכת תשאול כמו ChatGPT מעל לחוק, זה כבר ממש קל. צריך גם להכריח חברות לדבר פשוט עם הלקוחות. לבטל לגמרי את האותיות הקטנות הלא מובנות.

הגרסה המורכבת כוללת שפה משפטית צפופה וניסוחים פורמליים, מה שיכול להפוך אותה למאתגרת עבור אנשים רבים להבין. לעומת זאת, הגרסה הפשוטה מעבירה את אותו מידע חיוני תוך שימוש בשפה ברורה ויום-יומית, נגישה יותר וקלה יותר לתפיסה עבור רוב האוכלוסייה.

גרסה מורכבת של חוק

במקרה של אי עמידה של שוכר בתנאים המוסכמים של חוזה שכירות, המשכיר ימסור לשוכר הודעה בכתב המפרטת את מהות ההפרה ואת אמצעי התיקון הנדרשים. לשוכר תינתן תקופה סבירה, שלא תעלה על שלושים יום, במסגרתה עליו לתקן את ההפרה האמורה או להסתכן בפתיחת הליכים משפטיים הנוגעים לסיום הסכם השכירות ולפינוי מהמקום.

גרסה פשוטה של חוק

אם שוכר מפר את כללי חוזה השכירות שלו, על המשכיר לתת לו אזהרה בכתב המסבירה מה עשה לא בסדר וכיצד לתקן זאת. לשוכר יש 30 יום לתקן את הבעיה או שהוא עלול לעמוד בפני תביעה משפטית לסיים את חוזה השכירות שלהם ולפנות אותם מהנכס.

בחירות שמיות לכנסת וגם לראשות הממשלה

מה הבעיה בבחירת מפלגה כמו בישראל

היום יש ״דוגמן״ שמוכר את המפלגה, ויחד איתו מקבלים רשימה של מועמדים שלא באמת בחרתם וכנראה לא הייתם בוחרים, פשוט תראו את האנשים שנכנסו לכנסת ישראל בשנים האחרונות, אני לא רוצה להעליב אותם אז לא אומר שמות. אני גם מקווה שתהיה בעיית ״דוגמנית״ ולא רק ״דוגמן״. בארה״ב בוחרים מועמדים לפי שם, כלומר בחירה שמית לסנט ולקונגרס, וברגע ששיטת הבחירה היא בחירה ישירה, מפלגה לא תעמיד אנשים לא ראויים, כי הציבור לא יבחר בהם. ניתן לראות את הבדלי הרמה של חברי הקונגרס בארה"ב לעומת הכנסת בישראל. מעטים הם חברי הקונגרס והסנט שהם ברמה נמוכה. הפתרון פשוט, בחירה ישירה שמית של כל מועמד לכנסת, ראשות ממשלה או בית הממשל.

בארה״ב בוחרים אנשים ספציפיים

בארצות הברית, כשאנשים הולכים להצביע בבחירות, הם טכנית בוחרים אדם, לא מפלגה. בואו נחלק את זה לפי סוגי הבחירות השונים.

בחירות לנשיאות

מדי ארבע שנים מצביעים האמריקאים לנשיא ולסגן נשיא. בעוד שמועמדים אלה משויכים בדרך כלל למפלגה פוליטית (כמו הדמוקרטים או הרפובליקנים), הבוחרים למעשה בוחרים את המועמדים הבודדים במקום רק לתמוך במפלגה. כך, אם אתה מצביע לג'יין דו שהיא דמוקרטית, אתה טכנית מצביע לג'יין דו, לא למפלגה הדמוקרטית.

בחירות לקונגרס

הקונגרס האמריקאי מורכב משני חלקים: בית הנבחרים והסנט. חברי הבית מכהנים קדנציות של שנתיים, בעוד שהסנטורים מכהנים קדנציות של שש שנים.

בית הנבחרים: כל אחד מ-435 המחוזות בארה״ב בוחר אדם אחד שייצג אותם בבית. כמו בבחירות לנשיאות, בעוד שלעיתים קרובות מועמדים משויכים למפלגה פוליטית, הבוחרים בוחרים את הפרט שהם חושבים שייצג בצורה הטובה ביותר את המחוז שלהם.

בחירות לסנט

כל מדינה בארה״ב, ללא קשר לגודלה, בוחרת שני סנטורים. הבחירות לסנט הן מדורגות, כלומר רק כשליש מ-100 המושבים בסנט עומדים לבחירה כל שנתיים. שוב, אתה מצביע לאדם ולא למפלגה.

בכל המקרים האלה הבוחרים בוחרים אנשים שהם מאמינים שייצגו את האינטרסים שלהם בצורה הטובה ביותר, בין אם זה ברמה הלאומית (כנשיא או בסנט) ובין אם זה ברמה המקומית (בבית הנבחרים). בעוד שמפלגה פוליטית של מועמד יכולה לספר הרבה על אמונותיו ומדיניותו, עדיין הבחירות עוסקות בבחירת אדם ולא במפלגה.

הנאמנות היא לבוחר ולא לראש המפלגה

בבחירות אישיות שבהן הבוחרים בוחרים מועמדים בודדים במקום להצביע לרשימת מפלגה, יש כמה יתרונות עצומים לבחירת ראש הממשלה, בית הממשל והכנסת. למשל ישנה השפעה משמעותית על איכות נבחרי הציבור. למרות שהם יהיו שייכים למפלגה, הם ירגישו נאמנות לעם שבחר בהם ולא למנהיג המפלגה ששם אותם ברשימה. הגברת הייצוג המקומי, בחירות אישיות יכולות לחזק את הקשר בין נציגים לבוחריהם מכיוון שלמועמדים יש סיכוי גבוה יותר להבנה עמוקה של סוגיות ושל בעיות מקומיות. זה יכול להבטיח השגת פתרונות ממוקדים ואפקטיביים יותר הנותנים מענה לצרכים הספציפיים של הקהילות שלהם.

בנוסף, כאשר הבוחרים בוחרים מועמדים בודדים במקום להצביע למפלגה, הנציגים אחראים יותר לבוחריהם. זה יכול לעודד אותם להגיב יותר לבעיות המקומיות ולעבוד קשה יותר כדי לקיים את הבטחות מסע הפרסום.

כישרון ויכולת ולא פוליטיקה

בחירות אישיות מעבירות את הדגש מהשתייכות מפלגתית אל המועמדים עצמם ומעודדות את הבוחרים להעריך את כישוריהם, ניסיונם ועמדות המדיניות שלהם. זה יכול לקדם תהליך בחירות מבוסס נושאים ומריטוקרטי יותר (מוכוון כישרון ויכולת).

אין רשימות מוכנות של עסקנים

הנאמנים של מנהיג המפלגה לא נכנסים אוטומטית, וזה דבר גדול, לא רוצה לתת שמות שנכנסו בשנים האחרונות לכנסת כנאמני מנהיג, כדי לא לפגוע בהם, אך לדעתי הציבור לא היה בוחר בהם ישירות לכנסת. בחירות מקוונות ושמיות מפחיתות את השפעת הפטרונות הפוליטית והנפוטיזם ומאפשרות תהליך מיון מריטוקרטי יותר שמבטיח שרק המועמדים המוכשרים והראויים ביותר יעלו לפסגה. בניגוד למה שקורה היום בישראל שהמפלגה קובעת מי נכנס לכנסת, בשיטה זו – העם יבדוק כל נציג שנכנס לכנסת.

בחירות אישיות יכולות להפחית גם את כוחה של הנהגת המפלגה ואת השפעתן של אג'נדות מפלגתיות על קביעת מדיניות. בכך יתאפשר תהליך חקיקה עצמאי ודיוני יותר שבו הנציגים חופשיים להצביע על פי מצפונם ועל פי האינטרסים של בוחריהם.

גיוון גדול יותר של ייצוג

בהיעדר הגבלת המועמדים ברשימות מפלגות או אידיאולוגיות, הבחירות האישיות יכולות להוביל למגוון רחב יותר של מועמדים, ובכך לקונגרס עם מגוון רחב יותר של נקודות מבט ורעיונות.

בשל הפחתת הדגש על נאמנות המפלגה, בחירות אישיות יכולות לטפח אווירה שיתופית ודו-מפלגתית יותר, כמו בקונגרס. נציגים עשויים להיות מוכנים יותר לעבוד מעבר לקווי המפלגה כדי למצוא בסיס משותף ולפתח פתרונות מדיניות יעילים.

גם בקנדה, אוסטרליה ויפן בוחרים מועמדים ולא מפלגות

קנדה, אוסטרליה ויפן משתמשות במערכות בחירות ייחודיות המדגישות, בדרכים שונות, את חשיבותם של מועמדים בודדים, לפעמים לצד או מעל השתייכותם למפלגה. במערכת של קנדה, חברי פרלמנט בודדים מייצגים אזורי בחירה ספציפיים. הדבר מחייב שהמועמדים יהיו מעורבים בעניינים מקומיים ויבססו מוניטין אישי, ללא תלות בהשתייכות למפלגה. כמה חברי פרלמנט קנדיים טיפחו לאורך זמן מותגים אישיים חזקים שנותרו עמידים גם כאשר הפופולריות הרחבה יותר של מפלגתם יורדת. אוסטרליה, לעומת זאת, משלבת שיטת הצבעה מועדפת לבית התחתון שלה עם קול יחיד שניתן להעברה לסנט. בעוד שמפלגות גדולות שולטות בבית התחתון, בסנט נראה לעיתים קרובות ייצוג מגוון הכולל אנשים שאינם מחוברים למפלגות ראשוניות. תמהיל זה מבטיח כי מגוון רחב יותר של השקפות נלקח בחשבון, והמפלגות הגדולות חייבות לשתף פעולה עם הקולות המגוונים הללו ולספק דיאלוג חקיקתי עשיר יותר. יפן משלבת את הגישה האלקטורלית שלה על ידי שילוב של ריבוי מחוזות עם מערכת ייצוג פרופורציונלית. במחוזות הדומים לגישה של קנדה, מועמדים בודדים צריכים להשיג יותר קולות מאשר המתחרים שלהם, תוך שימת דגש על הרלוונטיות המקומית והקשר שלהם עם הבוחרים. שילוב זה במערכת של יפן מייצר הרמוניה בין פוליטיקה מפלגתית להשפעה אינדיבידואלית, ומאפשר לפוליטיקאים שיכולים לבטא דאגות מקומיות לבסס נוכחות פוליטית משמעותית. לנטייתן של כמה מהמדינות העשירות בעולם לשלב מערכות שמעריכות פוליטיקאים בודדים יש כמה סיבות בסיסיות. דמוקרטיות מבוססות שנמצא לעיתים קרובות במדינות אמידות, צריכות יציבות פוליטית. על ידי בחירת נציגים, ולא מפלגות, מערכות אלו יכולות להתמודד עם קיטוב קיצוני ולטפח שיתוף פעולה דו-מפלגתי או רב-מפלגתי. מדינות אלה, עם המגוון הכלכלי והאזורי שלהן, נהנות ממועמדים בודדים שיכולים להביע את הדאגות הייחודיות של אזורי הבחירה שלהן תוך הבטחת מדיניות לאומית המשקפת צרכים מקומיים מגוונים. יתר על כן, כבדיקה נגד דומיננטיות צד בלתי מבוקרת, דגש זה על יחידים יכול להבטיח שקילה של מספר נקודות מבט בקבלת ההחלטות. מורכבויות כלכליות במדינות משגשגות מחייבות פתרונות מדיניות מגוונים שלעיתים קרובות מטופלים טוב יותר כאשר מגוון רחב יותר של דעות פוליטיות קיים בגופים המחוקקים. יתרה מכך, ככל שהדמוקרטיות הללו מתבגרות, הבוחרים מתחילים לדרוש ייצוג ניואנסים יותר, ולעיתים קרובות מחפשים מועמדים שמפגינים יושרה ומומחיות מעבר למניפסטים של המפלגה. בסך הכול, המערכות הפוליטיות במדינות אלו התפתחו כדי להדהד עם שינויים בצרכים החברתיים, בדינמיקה הגלובלית ובכלכלות הצומחות שלהן, מה שמשקף איזון בין יעדי המפלגה הכוללים לצרכים ספציפיים של אזורי הבחירה.

כמו גוגל רק לממשל

מהו חוק הספירלה?

חוק הספירלה הוא אחד הדברים החשובים לרווח ממחשבה חופשית.

התהליך הזה עובד בכל מקום; לנסות, לקבל פידבק, לשפר, לנסות שוב וכך הלאה. המוח שלנו עובד בדיוק כך, ככה אנחנו לומדים ללכת לדוגמה.

כדי שישראל, והאמת כל מדינה, תשפר את חיי האזרחים לדורות רדימה, התהליך חייב להיות מתמשך ולעולם לא להפסיק, הסביבה משתנה וגם אופי האזרחים, לכן כל מנגנוני הממשל צריכים כל הזמן לעבור התאמות ונסיונות.

יש נוסחה פשוטה לפיתוח מערכות והיא מודל הספירלה.

במודל הזה שקוראים לו Flywheel באנגלית כל הזמן משדרגים ובודקים אם השדרוג זה משפר את המוצר או את השירות. השירות של הממשל הוא שגשוג התושבים, יש סעיף שלם על איך למדוד את זה בקלות. יש ספר אגדי על השיטה של גלגל תנופה של ג׳ים קולנס.

טסלה נבנתה בשיטת הספירלה

אני נוסע בטסלה בימים אלה בעמק הסיליקון. קניתי את הטסלה כדי לראות אם שווה לקנות את המניה, וכשנסעתי את המאה מטר הראשונים, הבנתי הכול, זה הרגיש לי כמו האייפון ב-2009, כמה רמות מעבר למה שהכרתי. בטסלה יש שדרוגי תוכנה, ועם כל שדרוג כזה אני שם לב שהאוטו נוסע יותר טוב לבד, זה בדיוק גלגל התנופה שאילון מאסק בנה, האוטו משתפר כל כמה חודשים. אי אפשר להבין את טסלה בלי לנסוע באחת. אני השכרתי אותה באפליקציית Turo. ניסיתי גם את Lucid וגיליתי שהיא מסורבלת ושעשו בה בדיוק ההיפך מטסלה, סיבכו את מה שהנהג רואה, בקיצור עשיתי עליה שורט רק כדי לשחק קצת ולהחזיר את עלות הנסיעה לשנה של כל המשפחה. זה אכן החזיר את עלות הנסיעה.

שיטת הספירלה בממשל

עכשיו תדמיינו את שיטת הספירלה על הממשל – כל הזמן לשפר אותו, לפי השגשוג של האזרחים, לא ע״י ניחוש או ספין תקשורתי שקרי.

לא רק השירותים לתושבים, כגון כלכלה, בריאות, איכות סביבה וחינוך צריכים שדרוג, שזה ספירלה משלהם, אלא, ובעיקר, שיטת הממשל צריכה מנגנון שכל הזמן משפר אותה ומסדר אותה ולזה אני קורא בהמשך ״בית הממשל״.

אם אתם אומרים לעצמכם ״ממשל זה לא חברה עסקית״, אני חושב שאתם טועים. לשפר חברה עסקית זה בדיוק כמו לשפר ממשל ואפשר ללמוד המון מהתהליכים של חברות עסקיות על צורת ממשל טובה.

אם בכל תחום בממשל בישראל יונהגו שיטות של שיפור מתמיד, קבלת פידבק, ניסיון ואז המשך השיפור, ישראל תהיה המדינה הנאורה ביותר בעולם עם שגשוג התושבים שלא נראה על פני כדור הארץ מעולם. האויבים שלנו מסביב רק עזרו לנו להתחשל ואינם פוגעים בשגשוג האפשרי שלנו.

אפשר לעשות את המהלך הנכון רק כשמודדים

אם אין לכם כוח לקרוא הכול, קחו רק את זה – בסופו של דבר היינו רוצים שהממשל יעשה פשוט את הדבר הנכון. זה אומר שהאינטרס של הממשל צריך להיות ״שגשוג התושבים והסביבה לטווח ארוך״. אלה פרמטרים שצריכים למקסם ולמדוד!אחת הדרכים להשיג זאת היא להפריד בין השוטר, הממשלה, השופט והכנסת.

כמו פרנקלין ד' רוזוולט

בדיוק מה שפרנקלין עשה בארה״ב בשפל הגדול צריך להפעיל את חוק ״התוכי״ ולעשות בישראל בכל התחומים, כדי להוליד מדינה חדשה.

פרנקלין ד' רוזוולט, המכונה גם בראשי התיבות FDR, היה הנשיא ה-32 של ארצות הברית, כיהן ארבע קדנציות חסרות תקדים בין השנים 1933 ל-1945. נשיאותו שהתפרשה על פני השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה, התאפיינה בתעוזה שלו ובנכונות להתנסות בגישות ממשל חדשות.

אפשר לסכם את השקפתו של רוזוולט באחד הציטוטים המפורסמים ביותר שלו, ״זה היגיון בריא לקחת שיטה ולנסות אותה. אם היא נכשלת, הודו בזה בכנות ונסה אחרת. אבל מעל הכול, נסה משהו.״ פילוסופיה זו הפכה לעיקרון המנחה למה שלימים ייקרא ה-New Deal.

ה-New Deal של FDR שיושם בתגובה להשפעה הכלכלית ההרסנית של השפל הגדול, היה סדרה של תוכניות ניסוי, פרויקטים של עבודה ציבורית, רפורמות פיננסיות ותקנות. תוכניות אלו נועדו להקל על המובטלים ולעודד התאוששות כלכלית. הרעיונות האלה היו פורצי דרך באותה תקופה, ייצגו שינוי סיסמי ביחסים בין הממשלה לאזרחיה והרחיבו את תפקידו של הממשל הפדרלי בכלכלה.

כמה מתוכניות ה-New Deal המשמעותיות ביותר כללו את חיל השימור האזרחי (CCC), מינהל העבודה הציבורי (PWA), מינהל ההסתגלות החקלאית (AAA) ומינהל הביטוח הלאומי (SSA). כל אחת מהתוכניות הללו הייתה ניסוי חדש בממשל וייצגה את המחויבות של רוזוולט לפתרונות חדשניים.

גישתו של רוזוולט התרחבה מעבר למדיניות הפנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הנהגתו של FDR התאפיינה שוב בנכונות לפרוץ גבולות. לדוגמה, Lend-Lease Act משנת 1941 הייתה גישה חדשה למתן תמיכה למדינות בעלות הברית בלי לערב את ארה״ב ישירות בלחימה. זה היה פתרון פרגמטי וחדשני שעיצב מחדש את מדיניות החוץ האמריקאית ואת תפקידה בעולם.

בנוסף לשינויי המדיניות המשמעותיים הללו, רוזוולט הציג גם חידושים באופן שבו הנשיאות מתקשרת עם הציבור האמריקאי – ה״צ'אטים ליד האש״ שלו – שידורי רדיו הפונים לאומה – היו דרך חדשה עבור נשיא להגיע לאזרחים באופן ישיר ותדיר. זה היה שימוש חלוצי במדיום החדש יחסית של רדיו לתקשורת פוליטית.

למרות הביקורת וההתנגדות הפוליטית, רוזוולט היה בלתי מעורער בנכונותו להתנסות באסטרטגיות חדשות. הנכונות שלו לנסות דברים חדשים, גם מול אי ודאות וכישלון פוטנציאלי, היא חלק ממה שמגדיר את מורשתו הנשיאותית.

לאורך שתים עשרה שנות כהונתו, FDR הפגין גישה פרגמטית וניסיונית למנהיגות. נכונותו להסתכן בכישלון במרדף אחר פתרונות לאתגרים חסרי תקדים הגדירה מחדש את תפקיד השלטון בחברה האמריקאית, תוך יצירת תקדימים שממשיכים לעצב את המדיניות כיום.

מדד שגשוג האזרחים

ברמה הפרטית והמדינית יש נטייה לחשוב שחשוב למקסם את הכסף, אך למעשה זוהי טעות, ברמת המדינה, צריך למקסם את מדד שגשוג התושבים שנכללת בו גם בריאות.

מטרה מדידה

תפקיד הממשל לתת לאזרחים את הקרקע לפרוח ולשגשג, אך בלי להתערב יתר על המידה, האיזון בהקשר זה הוא קריטי.

כדי לאפיין את השיטה, צריך להבין מה המטרה שאליה אנחנו שואפים. המטרה היא לגרום לשגשוג האזרחים והיא מורכבת משני משתנים:

• בריאות האזרחים – מדד קל לחישוב – כולל למשל משקל או מספר ביקורים אצל רופאים.
• שביעות רצון האזרחים מהחיים בישראל – מדד קל לבדיקה בעזרת תשאול, וניתן לבחינה באמצעות אפליקציה לאומית שתאגד את כל השירותים והתקשורת בין הממשל לאזרחים – ושתפותח על ידי משרד הדיגיטל.
• אינטליגנציית האזרחים – מדידת האינטליגנצייה של האזרחים תעזור לדרבן את השלטון לשפר את החינוך. הסיבות העיקריות להידרדרות האינטליגנצייה הממוצעת של האוכלוסייה הן הידרדרות מערכת החינוך, חוסר קריאה ובהייה במסכים ובסרטונים. הדרך היחידה להפוך את המגמה היא מהפכה במערכת החינוך וסידור שיטת הממשל בארץ. מי שצריך הוכחה מספרית לכך שהאינטליגנצייה הממוצעת יורדת, אפשר לראות במחקר הזה.

שיטת ממשל הכי משפיעה על שגשוג

במדינות שונות בעולם ניתן לראות בקלות כי שיטת ממשל טובה היא הגורם שהכי משפיע על שגשוג התושבים. שיטת ממשל, כמו מערכת הפעלה למחשבים, לא תעבוד טוב ללא שדרוגים תכופים – אך בפועל אינה זוכה לעדכונים אלו בגלל שאין גוף שאחראי על העדכונים האלה.

המחשבים אינם מעדכנים את עצמם, אלא מקבלים עדכונים ממיקרוסופט או מאפל. כך בדיוק שיטת הממשל צריכה לקבל עדכון, אך לא מהגוף ששולט – אלא מגורם חיצוני. הגורם החיצוני הזה הוא בית הממשל או בית עליון.

הפרדת הרשויות וחוקה

כנסת רק מחוקקת ולא מושלת

הכנסת היא הרשות המחוקקת של ישראל, בית הנבחרים. מכהנים בה 120 חברים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות חשאיות, בתהליך נפרד מהבחירות לנשיאות המדינה ובבחירות לבית הממשל.

בשיטה החדשה החברות בבית הנבחרים תוגבל לארבע קדנציות (16 שנה), בנוסף לתנאי סף להתמודדות.

ממשלה – להפריד מהכנסת ולהקים רשות מבצעת

הממשלה מורכבת משרים ומנשיא, היא כפופה לכנסת ואחראית לניהול כלל זרועותיה של הרשות המבצעת.

תפקיד ראש הממשלה בישראל יתאחד עם תפקיד נשיא המדינה, כפי שנהוג בשיטת הממשל בארה״ב, והוא יוגבל לשתי קדנציות לכל חייו.

השרים נבחרים וממונים על ידי הנשיא המכהן בלבד, באישור בית הממשל. לשרים יהיה רקע מקצועי רלוונטי למשרד הממשלתי שבראשו יעמדו והם יעמדו בתנאי הסף שקבע בית הממשל.

מי שכיהן כשר לא יורשה לכהן כחבר בבית הממשל או בבית הנבחרים.

הפרדה בין מושל ומחוקק תוארה היטב בספרו של הרצל ״אלטנוילנד״: ״המשרות בשכר מאוישות אך ורק על בסיס הכישורים המקצועיים של מועמדים. עסקנים מפלגתיים, ללא הבדל מפלגה, נתקלים בדעות קדומות בריאות, מצד כל הציבור. על פקידים פעילים נאסר בכלל להשתתף בוויכוחים ציבוריים.״

הרשות השופטת

סמכויות השפיטה בישראל נתונות בידי הרשות השופטת. הרשות השופטת מורכבת ממערכת בתי המשפט בישראל שבראשה עומד בית המשפט העליון ומבתי הדין. במערכת בתי המשפט שלוש ערכאות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. עצמאות הרשות השופטת מובטחת מפני התערבות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

רשות לקביעת כללי המשחק – ״בית הממשל״

בית הממשל אמון על שיטת הבחירות ועל שאלות הנוגעות לבחירות.

הממשל אינו יכול לתקן את עצמו, זה טבעם של גופים ציבוריים ופרטיים (וגם של בני אנוש). לכן נחוץ מוסד חדש שיהיה אמון על שינוי מבנה הממשל, על הבחירות, על הטמעת טכנולוגיות חדשות ועל התאמת המבנה למציאות החדשה שמשתנה כל הזמן!

תפקיד בית הממשל הוא לשמור על הדמוקרטיה היהודית ולהתאים את שיטת הממשל והבחירות למציאות המשתנה, לתקן פגמים ולייעל תהליכים על ידי 24 חברים (או כל מספר הגיוני אחר) שהם מהחכמים והישרים שבעם.

בית הממשל מתעסק במבנה הארגוני ולא בהחלטות ובין תפקידיו לבטל או להוסיף משרדים, כגון משרד הצרכנות או משרד היעדים.

אנשים, חברות ומדינות צריכים להתאים את עצמם למציאות המשתנה כדי להיות מוצלחים (כמו שג׳ים קולינס כתב בספרו ״נבנו לנצח״). בית הממשל נועד בדיוק בשביל זה – לוודא שהשיטה (מערכת ההפעלה של הממשל) תהיה עדכנית ותיתן תשתית טובה לניהול המדינה.

תנאי סף של השכלה וניסיון לבחירה לבית הממשל: אדם שלא היה בעברו משויך למפלגה (לא היה בממשלה או בכנסת) בשילוב עם תנאי סף נוספים, כגון גיל מינימלי 40, שופטים מחוזיים לשעבר, תתי אלופים לשעבר, תואר שלישי מאוניברסיטאות מוכרות, השכלה תורנית מרמה מסוימת ובתנאי שצברו ניסיון של 10 שנים לפחות בעשייה.

בית הממשל ימנה 24 נבחרים שייבחרו על ידי העם בבחירות דמוקרטיות חשאיות. כל נבחר יכהן בתפקיד במשך שש שנים.

הבחירות לנבחרי בית הממשל ייערכו מדי שנתיים ובכל סבב כזה יועמדו לבחירה חוזרת 8 נבחרים. הסיבה לכך היא שיהיו תמיד חלק מחברי בית הממשל עם ניסיון ולא כולם יוחלפו באותו מועד; כך שכל שנתיים מוחלפים שליש מהנבחרים.

דוגמאות לתפקידי בית הממשל:

• הוספה או ביטול משרד ממשלתי ייחשבו שינוי ממשל ויהיו חייבים באישור נבחרי בית הממשל.
• בקרה על תפקוד בית הנבחרים (הכנסת).
• בדיקה של אי אכיפת חוקים – אם יש חוק שלא נאכף – לבטלו או לאכוף אותו.
• בחירות דיגיטליות.

חוקה כדי להגן עלינו מעצמנו

לכל עם, כולל ישראל, דרושה חוקה מכמה סיבות, למשל שמירה על החירות בכלל ועל החירות האישית בפרט. דוגמה להגנה זו תהיה הבטחה שלפרטים תהיה הזכות לחופש ביטוי. סיבה נוספת היא טיפוח הלכידות בין האזרחים שניתן להשיג על ידי הקמת מערך משותף של ערכים ועקרונות שכולם יכולים לעמוד בהם.

יתר על כן, חוקה יכולה לסייע בפתרון מחלוקות על ידי מתן מסגרת לטיפול בסכסוכים. למשל אם יש מחלוקת בין שני צדדים לגבי זכויות קניין, החוקה יכולה להתוות את הערוצים המשפטיים המתאימים לפתרון הבעיה. בנוסף, חוקות משמשות כבסיס למערכת המשפטית של מדינה ומנחות את בתי המשפט בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

כמה עקרונות חיוניים לחוקה, כמו זו של ישראל, כוללים הכרה במדינה כמדינה יהודית, דמוקרטית ונשיאותית. הדבר מבטיח שמירה על הזהות התרבותית הייחודית של המדינה תוך שמירה על ערכים דמוקרטיים.

עיקרון חיוני נוסף הוא ההטבה לתיקוני חוקה, שכן חברות מתפתחות, ומערכות חייבות להסתגל בהתאם. לדוגמה, ארצות הברית שינתה את החוקה שלה 27 פעמים כדי לטפל בסוגיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות שונות.

חוקה צריכה גם להגדיר בבירור את היקף החירות של האדם, כמו גם את הנסיבות שבהן ניתן להגביל זכויות אלה. לדוגמה חופש הביטוי עשוי להיות מוגבל במקרים שבהם הוא מסית לאלימות או מהווה איום על הביטחון הלאומי.

לבסוף, הפרדת הרשויות היא היבט מכריע של חוקה. משמעות הדבר היא חלוקת סמכויות בין הרשות המחוקקת (למשל בית הנבחרים), הרשות המבצעת (למשל הנשיא והממשלה שהם ממנים) והרשות השופטת (למשל בתי המשפט). הפרדה זו מסייעת במניעת ריכוז הכוח בידי רשות אחת ומקיימת מערכת בלמים.

בחירות מקוונות

לא מוצא חיסרון אחד

במניעה של הצבעות מקוונות, זה לא שיש איזו קונספירציה, פשוט המושלים מאמינים לשטויות על סודיות וביטחון. כשאיש IT בכיר אמר לי שמסוכן לעשות הצבעות מקוונות בגלל זיופים, הבנתי למה זה לא מבוצע מלפני עשרות שנים, פחד סתמי מהלא נודע. הרי מעבירים מיליארדי שקלים כל יום בלי זיופים, ברור שזה אפשרי גם להצבעות מקוונות.

בחירות מקוונות ושמיות מספקות יתרונות רבים, כולל נוחות מוגברת, עלויות מופחתות, אחוז הצבעה גבוה יותר ואבטחה משופרת. כשאני מנסה לחשוב על חסרונות אני לא מוצא אפילו חסרון אחד.

העברות של מיליוני דולרים – כן, ובחירות מקוונות – לא?

כשהייתי מנכ״ל Plus500 העברתי סכום של מיליון ש״ח וחתמתי על הסכמים של מאות מיליוני ש״ח והכול בלחיצת כפתור ובתחושת ביטחון מוחלט במערכות האלה, הרבה יותר מפקס או משיחת טלפון. גם האדם הממוצע חותם היום על משכנתה בצורה דיגיטלית. אלו החלטות שמרגישות לנו יותר הרות גורל ברמה האישית מבחירות. אז ברור שאין כל מניעה מבחירות מקוונות.

כל הבחירות ינוהלו בצורה דיגיטלית על ידי ועדת הבחירות שימנה בית הממשל.

פעם בארבע שנים נבחר נשיא לישראל בבחירות שמיות דיגיטליות. הנשיא ממנה את השרים המקצועיים של הממשלה שאינם חברי כנסת או חברי בית הממשל.

פעם בשנתיים נבחרים 8 חברים חדשים לבית הממשל וגם הם בבחירות דיגיטליות. ופעם בשנתיים נבחרים 60 נציגים לבית הנבחרים בבחירות דיגיטליות.

הינה כמה יתרונות בבחירות מקוונות ושמיות לאדם מסוים:

קלות הצבעה לאזרחים

הצבעה מקוונת מאפשרת לאנשים להצביע מנוחות ביתם או ממקום העבודה ומבטלת את הצורך לנסוע לקלפי. זה מועיל במיוחד עבור אנשים עם בעיות ניידות או אנשים המתגוררים באזורים מרוחקים.

 

תקציב נמוך לבחירות

הצבעה מקוונת מפחיתה את הצורך בתשתיות פיזיות כמו קלפיות ותאי הצבעה. זה מוביל לחיסכון משמעותי בעלויות, מפנה משאבים שניתן להקצות לתחומים חשובים אחרים, כגון חינוך או בריאות.

 

אין יום חופש

מכיוון שאנשים יכולים להצביע באינטרנט כשנוח להם, אין צורך בחג לאומי כדי להקל על ההצבעה. המשמעות היא שעסקים ובתי ספר יכולים להמשיך לפעול ובכך לצמצם שיבושים בכלכלה ובחיי היומיום.

 

צמצום האפשרות לזיוף

מערכות הצבעה מקוונות יכולות להשתמש באמצעי אבטחה מתקדמים, כגון טכנולוגיית בלוקצ'יין, כדי להבטיח שההצבעות מאובטחות ומוגנות מפני פגיעה.

 

אין פתקים פסולים

בבחירות מקוונות, קיים סיכון נמוך יותר להצבעות פסולים עקב טעות אנוש, כמו פתקי הצבעה שגויים או פתקים לא תקינים.

 

אחוז הצבעה גבוה

הנוחות של הצבעה מקוונת יכולה לעודד השתתפות גבוהה יותר של מצביעים מכיוון שאנשים נוטים יותר להצביע כאשר זה קל ונגיש.

 

אפשרות לישראלים להצביע גם בחו״ל

הצבעה מקוונת מאפשרת לאזרחים המתגוררים בחו״ל להשתתף בבחירות במדינת מולדתם ללא צורך בנסיעה חזרה. זה יכול להוביל למעורבות פוליטית וייצוג גדול יותר עבור אנשים אלה.

 

תוצאות מיידיות

בהצבעה מקוונת ניתן לסמן ולהכריז על התוצאות כמעט מיד לאחר סגירת הקלפיות ולבטל את העיכובים הקשורים לספירת קולות ידנית.

 

אפשרות למשאלי עם בקלות

פלטפורמות ההצבעה המקוונות יכולות להקל על קיום משאלי עם בנושאים חשובים ולאפשר דמוקרטיה ישירה יותר שבה לאזרחים יש אמירה מיידית בהחלטות מדיניות המשפיעות על חייהם.

 

יתרונות לשיטה נשיאותית בישראל

שיטה נשיאותית בישראל תאפשר לטפל בבעיה ולא בסימפטום. טיפול בבעיה נדרש פעם אחת והוא מונע את חזרתם של הסימפטומים. דוגמה לסימפטום: מנדלבליט מצטייר כאיש אמת, משכמו ומעלה. אילנה דיין הביאה ריאיון מאיר עיניים. מנדלבליט אומר בצדק, ״אני שומר חוק, והחוק אמר להגיש כתב אישום.״ ביבי אומר באופן טבעי, ״לא עשיתי את זה. אני חף מפשע.״ זכותו המלאה. שניהם צודקים! וכמובן שלא צודק לשפוט את בנימין נתניהו בלי משפט ואת מנדלבליט על שפעל לפי החוק והפרשנות שלו לחוק. אבל מהו שורש הבעיה? מה שחשוב זה שגשוג האזרחים ולא הצדק הפרטי של בנימין או של מנדלבליט. בשביל שגשוג האזרחים אסור ש-7 שנים יתעסקו במשהו שכאזרח מעניין לי את הבxxx – זה לא ישפיע על חינוך ילדינו או על הכסף שנרוויח או על רמת הבריאות שלנו. לשגשוג האזרחים צריכים גורם חיצוני (בית הממשל – רשות חדשה) שיתערב כאשר יש באגים במערכת הממשלתית. הבעיה היא לא באפליקציה, הבעיה היא ב״מערכת ההפעלה״! זה בדיוק כמו שהילדים שלי רבים בסלון – אין מה להתחיל לחקור מי אשם ומי ומה – אין לי עניין בזה – הבעיה שלי היא שהם רבים בסלון. אם כן, הפתרון לטווח הארוך כדי לטפל בבעיה ולא בסימפטום הוא לא לחקור ראשי ממשלה מכהנים, אלא להגביל את כהונת ראש ממשלה ל-2 קדנציות. אני מעדיף ראש ממשלה שלא מטרידים אותו ושיטפל בנו האזרחים. בדיוק כמו שאתם לא רוצים שהמנתח שלכם (לא עלינו) ינתח אתכם כשיש לו יתוש בעין. בית ממשל היה פותר את זה מהר ולתמיד. פתרונות מהסוג הזה צריכים תמיד להיכנס לתוקף בעתיד ולחול על הבאים בממשל ולא על המכהנים על מנת למנוע ניגוד עניינים.

תקופת מייסדים מתמשכת – בארה״ב עבודת המייסדים של וושינגטון, ג׳פרסון, אדאמס להטמעת השיטה יצרה את האימפריה האמריקאית המאוחדת שעובדת כבר למעלה מ-200 שנה. בשיטה המוצעת ״תקופת מייסדים״ מתמשכת עם גוף, שבדיוק כמו המייסדים של ארה״ב, אמון על עדכון השיטה. היום צריך מערכת הפעלה חדשה ולא רק שדרוג. צריך ממשלה יציבה במשך 4 שנים.

שיטת ממשל טובה גורמת לאנשים ליהנות מעבודת הממשל לטובתם. צריך לראות את המדינה כחברה עסקית שצריכה שינוי גדול לפני שהיא פושטת רגל וזוהי בדיוק השיטה החדשה המוצעת.

איך תעבוד השיטה?

• שיטת ממשל נשיאותית – נשיא שנבחר וממנה את השרים שמחויבים להיות אנשי מקצוע בתחומם.
• שינוי שיטת הבחירות – בחירות לנשיא ולבית המחוקקים.
• בית ממשל – בית עליון שאחראי על ביקורת ושיפור הממשל.
• הפרדת רשויות – בזכות הפרדת הרשויות יתבטלו אינטרסים מנוגדים. הפרדה כזו באופן כללי עובדת בצורה מצוינת בצבא, בפיתוח תוכנה ועוד. זה מראה היכן הבעיות ומאפשר לשדרג חלק מהמערכת בלי לפגוע בכולה.
• מדד הצלחה שלטונית – מדד מספרי שיפורסם כל חודש ויכלול נתונים של שגשוג האזרחים והמדינה. מנהיגים ייבחנו על תוצאות מדד השגשוג בסוף כהונתם, וזה יגרום להם לחשוב לטווח ארוך (כמו מנכ״לים הנבחנים על הרווח). מדד זה ניתן להשיג רק על ידי אפליקציה לאומית שתאגד את כל השירותים והתקשורת בין הממשל לאזרחים – תפותח ע״י משרד הדיגיטל.
• מחקר ופיתוח – צריך להיעשות על ידי גוף בלתי תלוי פוליטית (כגון בתי המשפט שאינם תלויים פוליטית). המחקר צריך להיות לא רק תיאורטי, אלא גם מעשי ומגובה בניסוי והפקת לקחים לפני הטמעת השיטה בפריסה כלל ארצית. מדד ההצלחה היחיד צריך להיות מדד שגשוג התושבים. בנוסף נדרש תקציב גדול שיופנה לפיתוח, למחקר ולשדרוג שיטת הממשל. למרות ההשפעה האדירה שמחקר ופיתוח כזה יכולים לחולל, היום יש לזה 0 תקציב.

 

בשיטת ממשל נכונה עתיד המדינה לא תלוי במנהיג כזה או אחר כי השיטה יכולה להשתנות על ידי בית הממשל כמו בחיל האוויר – יש שיטה שעובדת לייצור טייסים, והשיטה כל הזמן מתעדכנת ומשתנה.

והמדד יכול להביא מנהיגים בדירוג של 5 כוכבים.

מה ממוצע הרווח?

העיקרון הבא חשוב וקריטי בממשל תקין והוא ״עקרון ממוצע הרווח לאזרחים״. אם 50% נפגעים 10 יחידות ו-50% מרוויחים 20 יחידות – זהו רווח ממוצע של 10 יחידות, תמיד להסתכל על ממוצע הרווח כדי לעלות את שגשוג התושבים. חשוב להסתכל על ממוצע הרווח – כי אין חוק שאין מפסידים.

למשל בסוגיה אם לאפשר לטרקטורון אוויר לטוס מעל יישובים – מי שטס בטרקטורון – נהנה, אך הוא גורם רעש ואי נוחות נניח ל-500 תושבים שנפגעים מהמטרד. מסקנה פשוטה פה היא לא לאפשר לטרקטורון אוויר לטוס מעל או ליד יישובים וכן לא בחוף הים. החלטה שמתבססת על ממוצע הרווח.

האם שווה לעקוב אחרי עבריינים לשעבר כמה שנים אחרי שהשתחררו מהכלא?

נניח שציבור של 8 מיליון איש ייהנה מפחות פשעים וש-10,000 עבריינים ירגישו אי נוחות כי פגעו להם בפרטיות, ממוצע הרווח לאזרח פה הוא גבוה במיוחד.

ישראל חופשית – ״גוש החופש״

לאחד למחנה ״החופש״ את הרוב בעם – כל עוד זה אפשרי: אחוז המצביעים שונה לטובת הגוש החופשי מהאחוזים בכלל האוכלוסייה.

המספרים ב-2023 הם:

• חילוניים 44%;
• שומרי שבת 24%;
• חרדים 13%;
• ערבים 20%.

בהנחה שאפשר לצרף לגוש החופש 80% מהחילוניים, 50% משומרי השבת, 30% מהערבים, 15% מהחרדים – נגיע ל-54% במקרה הטוב כדי להעביר את ישראל להגנה על המיעוט ולישראל חופשייה. הצעד הראשון יהיה להתאחד. מנהיג אחד לגוש ״החופש״. ללא איחוד של ״גוש החופש״ יהיה קשה מאוד להגן על החרדים מעצמם ובכלל על קבוצות המיעוט מעצמן. הפעולות של קבוצות המיעוט פוגעות בהן בטווח הארוך.

בתקופת המלחמה הקרה שנמשכה בין 1945 ל-1991, המונח ״העולם החופשי״ שימש בדרך כלל כדי להתייחס לגוש המערבי ולמדינות הקשורות אליו. למונח היה קונוטציה רחבה יותר שהקיף את כל הדמוקרטיות הליברליות, בניגוד למשטרים אוטוריטריים כמו מדינות קומוניסטיות. המדינות המיושרות למערב, כולל ארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט״ו, היו הנושאים העיקריים של המונח. הביטוי ״מנהיג העולם החופשי״ שימש לעיתים קרובות כדי להציע מנהיגות סמלית ואתית, במיוחד במהלך המלחמה הקרה, כאשר נשיא ארצות הברית משמש כנקודת ההתייחסות.

הבעיה בישראל היא לא רק במערכת המשפט, הבעיה היא גם במערכת החינוך ובמערכת הבריאות והאמת שברוב מערכות המשק. לאן שאני מסתכל, אני רואה הזנחה, וזה כואב כי זה מתדרדר ולא משתפר. כישראלים אנחנו מחפשים את האשם ואת פתרונות הקסם, אבל האשם הוא לא בן אדם ולא השמאלנים או הימנים, לא הערבים ולא החרדים. האשם הוא בשיטת הממשל. זהו. במצבים דומים בעולם הראשונים לברוח בהדרדרות כזאת הם מובילי המשק, וזה מתחיל גם אצלנו – זה לא רעש, זה איתות חשוב.

תמוה מאוד שממשלות משקיעות מיליארדי דולרים בניסויים של פיזיקה, תשתיות מחקר רפואי וכדומה, אך כמעט אין תקציב למחקר של שיטת ממשל אידיאלית, שהיא משפיעה באופן ישיר ורחב יותר על חיי התושבים יותר מאשר טכנולוגיה חדשה בתחום הבריאות או סלילת כביש חדש.

דמיינו שאתם הייתם צריכים לנהל את הבית שלכם כשהאויבים הכי גדולים שלכם לידכם כל היום.

ככה פועלת היום הכנסת, במקום לנהל את המשק ב-100% כמו שהיינו רוצים, היא מתעסקת במשחק הישרדותי הכולל הצבעות אי אמון, פרישת ח״כים, איום של מפלגות קטנות לפרוש וכו'. התוצאה של שיטת ממשל טובה היא בחירת מנהיגים ומנהיגות איכותיים (כמו דירוג 5 כוכבים) שמוכנים לשנות את הדעה שלהם כשיש עובדות חדשות, גמישים במחשבתם וחושבים כמו מדענים (לפי עובדות ומידע ולא לפי רגש), וכן מנהיגים שאשכרה עושים מה שהם מבטיחים. היום הרמה הממוצעת של מי שנמצאים בשלטון היא נמוכה מאוד (דירוג של 2 כוכבים בלבד).

יש לשנות בצעד אמיץ את ״שיטת הניהול״ ואת ״ההנהלה״, כמו שאומרים – ויפה שעה אחת קודם. מיום הקמתה עד היום מצויה ישראל במצב חירום כרוני על פי רשויות השלטון, הרבה פעולות לא ראויות בוצעו כבר מאז 1948 עד היום ולא מצאו לנכון לתקן את המצב הזה – זה אומר דרשני.

רצוי לקרוא את הטיית ״אני גדול ואני יפה כי אחרת לא הייתי על הבמה״ או בשמה הקצר ״אני על במה״ כדי להבין מה שיטת ממשל טובה צריכה למנוע.

איך נראית שיטת ממשל?

משרד הדיגיטל – המשרד החשוב בעולם

תפקיד משרד הדיגיטל הוא לייעל את השירותים הדיגיטליים לאזרחים.

משרד הדיגיטל מנהל את החברה הממשלתית רפא״ד – הרשות לפיתוח אמצעים דיגיטליים. בדיוק כמו רפא״ל, רק בתחום הדיגיטל – רפא״ל תרמה לביטחון המדינה ובדיוק כך יתרום משרד הדיגיטל לייעול כל התהליכים במדינה.כיום יש פער עצום בדיגיטציה בין העולם הפרטי לעולם הציבורי (שירותים מקוונים: אפליקציות, אתרים, תשלומים און-ליין, מילוי מסמכים, בקשות וכד'). לכל אדם יש טלפון נייד, דבר שלא היה בעידן המחשב, ולכן יש דרך קלה לייעל את כל פעילות המדינה והיא דרך דיגיטליזציה מלאה של כלל המשק.

תוספת של משרד דיגיטל תשנה את הדרך שבה מחליטים – החלטות שמבוססות על רגש ועל פוליטיקה יינטשו לטובת החלטות המבוססות על נתונים.

אפליקציה לאומית

פיתוח אפליקציה לאומית יכול לשפר משמעותית את היחסים בין הממשלה לאזרחיה. על ידי ריכוז שירותים ופונקציות שונות, ממשלות יכולות לייעל תהליכים, להגביר את היעילות ולשפר את שביעות רצון האזרחים הכוללת. הינה כמה דוגמאות מרחבי העולם:

• אסטוניה – האומה הבלטית הקטנה של אסטוניה הטמיעה מערכת ממשל אלקטרוני מוצלחת ביותר הידועה בשם e-Estonia. מערכת זו כוללת תעודת זהות דיגיטלית מאובטחת המאפשרת לאזרחים גישה לשירותים ממשלתיים שונים, כגון הצבעה, הגשת מיסים וגישה לרישומי בריאות, והכול באמצעות פלטפורמה אחת.
• סינגפור – עיר-מדינת סינגפור פיתחה את האפליקציה לנייד SingPass המאפשרת לאזרחים לגשת ליותר מ-1,000 שירותי ממשלה באמצעות כניסה אחת ומאובטחת. באמצעות SingPass, אזרחים יכולים לתקשר בקלות עם סוכנויות ממשלתיות, להשתתף בהצבעות מקומיות וארציות ולנהל עסקאות אישיות ועסקיות שונות.
• הודו – תוכנית Aadhaar של הודו מספקת מספרי זיהוי ייחודיים לכל תושביה. Aadhaar משמשת כפלטפורמת זהות דיגיטלית המאפשרת לאזרחים לגשת לשירותים ממשלתיים, לפתוח חשבונות בנק ולקבל סובסידיות. הפלטפורמה מפשטת תהליכים כמו הגשת מס וחלוקת רווחה, מה שמוביל למערכת יעילה ושקופה יותר.

באמצעות דוגמאות אלה כהשראה, יישום לאומי יכול להציע את התכונות הבאות:

• זיהוי לאומי מאוחד – מערכת זיהוי יחידה, כמו תעודת הזהות הדיגיטלית של אסטוניה או Aadhaar של הודו המאמתת אזרחים או עסקים בשירותים ממשלתיים שונים.
• תקשורת משופרת – פלטפורמה דומה לאפליקציית SingPass של סינגפור המאפשרת תקשורת חלקה בין אזרחים לסוכנויות ממשלתיות.
• הצבעה ומשאלי עם – הצבעות מקומיות וארציות, כמו גם משאלי עם, יכולים להתנהל בצורה מאובטחת ויעילה באמצעות האפליקציה הארצית.
• דיווח והגשת מס – האפליקציה יכולה לאפשר דיווח והגשת דוחות מס הכנסה בצורה קלה ומאובטחת תוך ייעול התהליך עבור האזרחים והממשלה.
• מדד שגשוג האזרחים – האפליקציה הלאומית יכולה לאסוף נתונים עבור סקרים ומדדים אחרים, לעזור לממשלה להעריך ולשפר את רווחתם של האזרחים.
• תשלומים – האפליקציה יכולה להקל על תשלומים בטוחים ויעילים בין הממשלה לאזרחים, לרבות סובסידיות, החזרי מס ועסקאות אחרות.

איחוד של כלל היהודים בעולם

לאפשר ליהודים מחוץ לישראל להיות באפליקציה הלאומית תחת ״יהודי שאינו תושב״. לאפשר להם הצבעות בנושאים מסוימים. אפשרות זו תגרום לאיחוד כלל היהודים בעולם. הדבר יחזק את הקשר הישיר של ישראל לתפוצות, יתרום לעידוד העלייה ולקשר ישיר בין כלל היהודים בעולם. ישראל גם תדע כמה יהודים יש בכל מדינה בעולם, במקרה הצורך נוכל להפעיל אותם.

לאפליקציה כזו יש כוח עצום כשהיא באה ממדינה ולא מחברה פרטית.

כמובן שהמדינה לא צריכה לפתח אפליקציה כזו אלא להוציא אותה למכרז.

משרד הדיגיטל הוא הסופרמן של הממשל

משרד הדיגיטל, גוף ממשלתי עצמאי הדומה למשרד הביטחון, שנותן שירות לכל המשרדים, צריך להיות אחראי על דיגיטציה של כל מוסדות הממשלה, תחום שבו הם נמצאים כיום מאחור. את המשרד צריך להוביל מנכ״ל בעל ניסיון מוכח מחברות התוכנה המצליחות במשק.

פעילות משרד הדיגיטל צריכה לכלול ניהול פרויקטים ממשלתיים הן בעצמם והן באמצעות מיקור חוץ, וכן שיתוף פעולה עם חברות מסחריות בפרויקטים משרדיים. לדוגמה בנקים יכולים להתחבר למערכת זיהוי לאומית ולחסוך משאבים בעת פתיחת חשבונות חדשים. שיתוף פעולה זה יבנה תשתית המאפשרת לחברות מסחריות להתחבר למערכת המסחר האלקטרוני הלאומי ולהציע שירותים לעסקים ולאזרחים.

יש לשים דגש על שימור ושיתוף מידע כדי לטפח אמון בין ההנהגה לאזרחים. כמו כן, על המשרד לשאוף למצוינות בשירות, מדידת ביצועים ושביעות רצון האזרחים באמצעות סקרים פשוטים וידידותיים למשתמש. לאחר כל פרויקט יש לערוך דוח המשך עם הצעות לשיפור ולייעול. יש להפיק לקחים מהצלחות, טעויות ומפרקטיקות גלובליות כדי להבטיח שיפור מתמיד.

משרד הדיגיטל יגייס אנשי תוכנה ומנהלי מוצר לפיקוח על הדיגיטציה של כל מוסדות הממשלה, כגון ביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד התחבורה (אתרים, אפליקציות, מסמכים דיגיטליים). גישה זו תסייע בפתרון סוגיית הגיוס של מנהלי תוכנה ומוצרים מתאימים למגזר הציבורי.

לכל משרד ממשלתי צריך להיות מנהל קוד וצוות דיגיטלי המתמקד אך ורק בעובדי המשרד. למרות שהמשרד הדיגיטלי יבנה את המערכות הטכנולוגיות, כל משרד צריך לשמור על אוטונומיה מסוימת בנושאי הרחבה וניהול. כך למשל, משרד השיכון עשוי להעסיק מתכנתים וגרפיקאים לפיתוח מערכת מקוונת לקנייה ולמכירה של מגרשים על בסיס תשתית המשרד הדיגיטלי, כאשר במשרד השיכון יוצב צוות ממשרד הדיגיטל להפעלת המערכת.

יועיל לאחד את התשתיות של כל המערכות הכלכליות למערכת לאומית שכן הן חולקות קווי דמיון רבים, כגון זיהוי, סליקת תשלומים, מאגרי מידע, שירות לקוחות, מפות, ממשקי משתמש, התראות, אתרי ניהול, מחשבונים, רכש, מדידות וסטטיסטיקה. על ידי דיגיטציה של כל מגזרי המשק ומניעה ממשרדים בודדים לעשות זאת לבד, ניתן לייעל את המגזר הציבורי בצורה משמעותית יותר.

איך לבנות את משרד הדיגיטל

כדי לבנות משרד חדש בממשלה המכונה משרד הדיגיטל, חיוני להתחיל במינוי מנכ״ל מנוסה ובעל ידע המסוגל להרכיב צוות יוצא דופן. יכולתו של מנהיג זה להפגיש בין האנשים הנכונים תהיה גורם מכריע בהצלחת המשרד החדש. כדי להבטיח רף גבוה של עובדים, חיוני לבסס מדדי ביצועים ולהעריך אותם בהתבסס על יכולתם לעמוד או לעלות על מדדי כישלון והצלחה.

כדי ליצור התלהבות ותמיכה במשרד החדש הזה, יש למתג אותו כפרויקט לאומי. גישה זו תעודד כישרונות צעירים להצטרף לשורות משרד הדיגיטל על ידי מתן הזדמנויות שירות למי שמחפש כעת גיוס לצבא. על ידי הדגשת החשיבות של יוזמה זו, הממשלה יכולה למשוך כוח עבודה חדור מוטיבציה ומיומן.

בנוסף לאסטרטגיות אלו, חיוני להקים חבילות תגמול תחרותיות המשקפות את הסטנדרטים בשוק ההייטק. על ידי הצעת משכורות דומות לאלה שבמגזר הפרטי, הממשלה יכולה להבטיח שהיא מושכת את הכישרונות הטובים ביותר הזמינים עבור המשרד הדיגיטלי, ובסופו של דבר לתרום להצלחת המשרד הממשלתי החדש הזה.

להפוך את המשרדים הממשלתיים לחיות רעות

משרד הדיגיטל ישפר כל מגזר ממשלתי על ידי פיתוח תכונות מותאמות באמצעות אפליקציה לאומית או אפליקציות נפרדות למשרדים השונים. בדיוק כמו שהמחשבים ייעלו עסקים, כך משרד הדיגיטל צריך לייעל את הממשל. כך משרד הדיגיטל ישפר את התחומים הבאים:

• חינוך – משרד הדיגיטל ימדוד את שביעות הרצון ממערכת החינוך כדי לשכלל אותה באופן מתמיד. המערכת תכלול שליחת הודעות להורים, העברת אישורים לטיולים ולחיסונים, ייעול תלונות וטיפול חירום.
• בריאות – המשרד ישדרג את המערכת הדיגיטלית של משרד הבריאות בשיתוף עם קופות החולים ויבטיח נגישות וניהול טובים יותר לשירותי הבריאות.
• זיהוי לאומי – המשרד יצור מערכת זיהוי מקיפה המאפשרת זיהוי מהיר, קל ובטוח באמצעות זיהוי פנים, סריקת טביעות אצבע או זיהוי קולי.
• כלכלה – באמצעות דיגיטציה של תהליכים כלכליים, המשרד ישפר את היעילות וייצור מערכת נגישה ושקופה יותר לאזרחים.
• מטבע דיגיטלי – המשרד יפתח תשתית לשקל דיגיטלי ויסלול את הדרך למערכת מוניטרית בטוחה ונוחה יותר.
• איכות הסביבה – באמצעות משרד הדיגיטל יתאפשרו ניטור וניהול טובים יותר של נתונים סביבתיים וכן קבלת החלטות מושכלת יותר ושיפור המדיניות הסביבתית.
• משפטי – המשרד יקל על ניהול מקוון של חוקים וראיות. ניתן להשתמש במערכת דומה ל-Chatbot GPT כדי לענות על שאילתות לגבי כללים וחוקים.
• רווחה ושוויון – המשרד יפעיל פתרונות דיגיטליים לשיפור השירותים החברתיים ולקידום גישה שווה להזדמנויות ומשאבים.
• ביטחון פנים – המשרד ישפר את ביטחון הפנים באמצעות תיאום טוב יותר בין הגורמים ושיתוף וניתוח נתונים יעילים יותר.
• רשויות מקומיות – באמצעות דיגיטציה של תהליכים, המשרד יאפשר לרשויות המקומיות להציע שירותים משופרים, לשפר את התקשורת עם האזרחים ולקבל החלטות מושכלות יותר.
• דיור – המשרד ייעל את תחום הדיור באמצעות אספקת פלטפורמות מקוונות לקנייה ולמכירה של מגרשים ושיפור הנגישות למידע ושירותים הקשורים לדיור.

בתנ"ך כבר נכתב ״בפשע ארץ שרים רבים״

כמו בחברות מסחריות עם מעט סמנכ"לים, גם במשטר מתקדם שרים צריכים להיבחר מתוך מניע מקצועי ולא כדי להשביע רצון קבוצה מסוימת.

הממשלות בזמן התנ״ך היו קטנות:

• בממשלה של שאול המלך היה רק שר אחד – שר הצבא (שמואל א יד50).
• בממשלה של דוד המלך היו 8 שרים (שמואל ב כ 26-23).
• בממשלה של שלמה המלך היו 11 שרים (מלכים א ד 6-2).
• בממשלה של אחשוורוש, מלך פרס ומדי המושל מהודו ועד כוש על 127 מדינות, היו רק 7 שרים (אסתר א 14).

ענייני הפנים

פעילות משרד הפנים חשובה מאוד ליעילות העבודה של המשק, והמשרד צריך לשפר את המנגנונים שלו כל הזמן ולקבל משוב על מה שעובד ועל מה שלא, ולהשקיע במה שעובד.

אפשר לעשות שינוי עצום בפעילות המשרד, בהשקעת אנרגיה בהגירה חכמה, במערכת הזדהות לאומית, ברישוי עסקים נוח ובמתן כוח ובונוסים לרשויות מקומיות! ההיסטוריה מראה שהגירה חכמה יכולה לשנות את פני המדינה – אנשים עם איכויות ודעות שונות מגיעים למדינה ומפתחים אותה, כפי שעשו מהגרים בארה״ב, וביניהם אילון מאסק שהגיע מדרום אפריקה, ומייסדי גוגל שהגיעו מרוסיה. אם זה נראה לכם מוזר, אפשר לדמות את זה לשחקני חיזוק שמגיעים מחו״ל לקבוצות כדורגל וכדורסל בישראל ומתאזרחים בה.

שינויי מפתח בענייני פנים

• דיגיטליזציה – דיגיטליזציה מלאה של משרד הפנים במטרה להבין כמה עולה (בזמן ובכסף) לקבל ממשרד הפנים שירות ספציפי כגון פתיחת עסק, בקשת רישיון עבודה וכדומה.
• ביטול כל התעודות הפיזיות – רישיון נהיגה, תעודת זהות וכו'.
• ניהול מערכת הזדהות לאומית – הדבר ישפר את התחרות בין הבנקים משום שיהיה קל לאנשים פרטיים לפתוח חשבונות בנק חדשים ולהזדהות מול עסקים והמדינה.
• רישוי עסקים – לפי השיטה המקובלת היום, מקבלים רישיון ורק אחר כך מתחילים להפעיל את העסק. השיטה הרצויה היא לסמוך על בעלי העסקים שמקיימים את כל תנאי הרישיון ולתת להם לפעול, אך אם הם אינם עומדים בתנאי הרישיון – לסגור את העסק ולהטיל עונשים כבדים. מוצע לעשות כן רק לעסקים שאינם גדולים מאוד ופתיחתם אינה מסכנת חיי אזרחים. לסיכום: לאפשר לעסקים להתחיל לעבוד מיד ולאכוף את החוק ולהעניש על פיו אם צריך.
• רשויות מקומיות – מדידה וקבלת תקציבים לפי שְׁלוֹמוּת (well being) התושבים. לכל רשות מקומית יש עניינים משל עצמה ולכן חשוב להקנות לה כוח רב ומשילות בסוגיות מקומיות כגון קנסות, פקחים וארנונה.

הגירה חכמה לישראל

אנשים מפחדים ממהגרים, אך ההיסטוריה מראה שאם מכוונים להגירה חכמה וטובה, דברים מופלאים קורים למדינה בכל המישורים. מהגרים טובים בנו את הארצות המתקדמות בעולם, ובהן ארה״ב, קנדה וניו זילנד, ומעובדה זו אפשר ללמוד רבות. מהגרים בונים בארה״ב ותורמים לה במידה שלא תיאמן.

הגירה חכמה משמעה פתיחת אפשרות ההגירה לישראל לאנשים הנחוצים לפיתוח הארץ, בעיקר למהגרים בעלי תואר ראשון במקצועות ריאליים וכן הגדרת סף הגירה חכם לבעלי מקצועות נחוצים, כגון רופאים, מהנדסים, חוקרים, מורים ומשקיעים.

כמו שכתב הרצל על הגירה בספרו ״אלטנוילנד״: ״אלה שמצטרפים אלינו בשלב מאוחר יחסית לא מרוששים את הארץ, אלא דווקא מעשירים אותה. ככל שיבואו הנה יותר עובדים יימצא כאן יותר לחם, בתנאי שהסדר החברתי יהיה צודק כמו שלנו.״

משפט וצדק חופשי

מי צריך משפט?

משמעות הצדק בכל היבטי החיים על פני כדור הארץ הוכרה עוד מימי קדם. הרהור על מערכת המשפט והשיפורים שניתן להביא בה, הודות להתקדמות האינטלקטואלית, המשפטית והטכנולוגית שהשגנו כיום, היא חיונית. הצדק לא רק מרתיע את הפשיעה, אלא גם מבטיח הערכה נכונה של ראיות ויחס הוגן לנאשם.

מערכת המשפט היא אחת המערכות המכריעות ביותר בכל מדינה, היא ממלאת תפקיד חיוני בתעשיות שונות. כפי שאמר פעם נלסון מנדלה, ״לשלול מאנשים את זכויות האדם שלהם, זה לאתגר את עצם האנושיות שלהם״. הצדק משפיע על הביטחון הפנימי שלנו כמו גם על ההיבטים האישיים, הכלכליים והבריאותיים שלנו, נוגע כמעט בכל תחום בחיינו.

על ידי שמירה על החוק והבטחת הגינות ביחסים בין אנשים, מערכת המשפט מעודדת אנשים לדבוק בשלטון החוק. מרטין לותר קינג ג'וניור הדגיש זאת וקבע: ״חוסר צדק בכל מקום הוא איום על הצדק בכל מקום״. הנטייה האנושית המולדת היא להתעמת ולעסוק בקונפליקטים; עם זאת, כאשר קיים גוף אינטלקטואלי המתפקד היטב כדי לפתור מחלוקות, זה מפחית מטבעו את האלימות והצדקנות בחברה.

מהטמה גנדי האמין בכוחה של אי אלימות והדגיש את חשיבות הצדק, ואמר: ״עין תחת עין רק עושה את העולם כולו עיוור״. ככזה, חיוני לחברה להכיר בערך של מערכת משפט הוגנת ושוויונית שיכולה להתאים את עצמה לצרכים המשתנים של הזמן תוך שמירה על עקרונות היסוד של הוגנות וזכויות אדם.

איטיות מעצבנת

מערכת המשפט מסתגלת באיטיות לקצב השינויים הטכנולוגיים. באופן מסורתי, משפטים נערכו באופן אישי, כאשר עדים מעידים בבית המשפט ומושבעים דנים באופן אישי. עם זאת, האינטרנט ושיחות הוועידה בווידאו אפשרו לנהל משפטים מקוונים, כאשר עדים מעידים מרחוק ומושבעים מתלבטים באינטרנט.

למשפטים מקוונים יש מספר יתרונות על פני משפטים מסורתיים. הם יעילים יותר שכן הם יכולים להתנהל ללא צורך של כולם לנסוע למקום מרכזי. הם גם נוחים יותר שכן הם יכולים להתנהל בכל שעה ביום או בלילה. והם נגישים יותר מכיוון שהם יכולים להתנהל על ידי אנשים המתגוררים באזורים מרוחקים או בעלי מוגבלויות.

עם זאת, ישנם גם כמה אתגרים הקשורים למשפטים מקוונים. הם יכולים להיות פחות אישיים מכיוון שיכול להיות קשה ליצור קרבה עם עדים ומושבעים כאשר הם לא באותו חדר. הם גם יכולים להיות פחות מאובטחים מכיוון שיש סיכון של פריצה או שיבושים אחרים.

למרות האתגרים, משפטים מקוונים הם העתיד של מערכת המשפט. הם יעילים, נוחים ונגישים יותר ממשפטים מסורתיים. והם הדרך הטובה ביותר להבטיח שהצדק ייעשה בזמן והוגן.

הינה כמה דוגמאות לאופן שבו נעשה שימוש במשפטים מקוונים באזורים שונים של העולם:

• בארצות הברית, מדינת אריזונה עורכת משפטים מקוונים מאז 2011. המדינה דיווחה כי משפטים מקוונים חסכו כסף וזמן, וכי הם היו יעילים לא פחות ממשפטים מסורתיים.
• בבריטניה, משרד המשפטים מתנסה במשפטים מקוונים מאז 2015. המשרד דיווח כי משפטים מקוונים התקבלו בברכה על ידי המשתתפים, וכי יש להם פוטנציאל לחסוך כסף וזמן.
• באוסטרליה, מדינת ניו סאות' ויילס עורכת משפטים מקוונים מאז 2017. המדינה דיווחה כי משפטים מקוונים הצליחו לצמצם את הזמן הנדרש לפתרון מקרים, וכי הם התקבלו היטב על ידי המשתתפים.

השימוש במשפטים מקוונים עדיין בשלביו הראשונים, אך ברור שיש להם פוטנציאל לחולל מהפכה במערכת המשפט. הם יעילים, נוחים ונגישים יותר ממשפטים מסורתיים, והם הדרך הטובה ביותר להבטיח שהצדק ייעשה בזמן ובאופן הוגן.

איך לבנות מערכת למשפט צדק?

מערכת המשפט גורמת לשגשוג האזרחים (זה אנחנו), לכן היא גורם קריטי בממשל תקין. המונח 'שגשוג התושבים' מתייחס לכל מה שגורם לאזרח להיות מסופק מהחיים, בין היתר לצאת מהבית ולראות ירוק, גם תקווה היא חלק משמעותי משגשוג. לפני שמתחילים לשפר את מערכת המשפט, צריך להצביע על פרמטר אחד שכולם מכירים ולשפר אותו – לדעתי ״זמן ממוצע של המשפט״ ובנוסף ״שביעות רצון הצדדים מתוצאות המשפט או הפשרה״, למשל משפטים של שבוע יגרמו לשגשוג התושבים זה אפשרי. צריך קודם לדמיין את זה ואז לבצע. אם אין פרמטר לשיפור, אז כולם מהמרים וחיים מרגשות ומדיווחי התקשורת כמו הכלכלה הישנה ולא כמו הרצוי לפעול לשיפור מתמיד כמו טסלה או גוגל. מערכת המשפט חייבת להיות עצמאית במסגרת ה״רשות השופטת״ ולא כרשות מחוקקת. בישראל הרשות המחוקקת והמבצעת מעורבבות ובנוסף אין רשות ״מתקנת״, מה שאני קורא לו ״בית הממשל״. הרשות השופטת נאלצת ״לחוקק״ כי אין כאמור הפרדה בין הרשות ״המבצעת״ ו״המחוקקת״. בנוסף חוקה מגנה על האזרחים מהרשויות וכשאין חוקה זה מייצר עוד סיבוכים. ישראל לא יכולה להיות דמוקרטית לגמרי כי יש אילוצים של יהודים ו״השאר״, אם ה״שאר״ ישלטו עלינו כנראה לא נהיה פה כאנשים חופשיים. שורה תחתונה צריך לשנות מקצה לקצה את מערכת המשפט מהסיבות הנכונות – כל השינויים צריכים לחול על הקדנציה הבאה כדי להימנע מניגוד עניינים באמצעות סוג של ״מנהל פרויקט״. כמובן מערכת המשפט צריכה לעבור שינויים ע״י ״בית הממשל״ ולא ע״י צד נגוע – ״הממשלה״. אין היום ״בית ממשל״ אז לאף אחד אין מנדט לשנות את השיטה או את אחת הרשויות.

שינוי מהיסוד של המערכת

חשוב להבין: נחוצה מהפכה במערכת הצדק בישראל ובניהול המשפטים, והיא תתאפשר רק אם האדם שניצב בראש מערכת המשפט יידע להשתמש בטכנולוגיה ויוכל לבנות את מערכת הצדק מחדש.

להפסיק להשתמש בבית משפט כמחוקק

בארץ נהוגה שיטת ״המשפט המקובל״, ולפיה חלק גדול מפסקי הדין מהווים מעין חוקים. צריך להמיר פסקי דין בחוקים ולא להתבסס על פסקי דין מפני שבית המשפט לא אמור להיות מחוקק: אם בית המשפט נתקל בבעיה, שיחזיר אותה למחוקקים. צריך לפתח מנגנון חדש שחוקים לא ברורים מוחזרים למחוקק ולא מתבססים על פסיקת בית המשפט. השיטה הזו גרמה בארץ לבעייתיות בבית המשפט העליון.

גוף ייעודי במערכת בתי המשפט שדוחף לסגירת פרצות בחוק ולתיקון חוקים לא ברורים – הגוף יוודא שהרשות המחוקקת (בית הנבחרים, הכנסת) תדאג לתיקון חקיקה לא־ברורה ושבשלה נגררים משפטים רבים. דוגמה לחוק כזה שגוף אזרחי דוחף.

לא לפחד מטכנולוגיה

להשתמש בכל טכנולוגיה שיכולה לקדם את הצדק: וידאו, ניידים, מעקב מרצון, מאגר מסמכים לאומי ועוד. כל דבר שמקדם משפט צדק ונוחות למתדיינים לקדם. השמרנות היא אויב המשפט.

למדוד כדי לשפר

בתיקון מערכת המשפט נדרשת התמקדות בצדק, במהירות, בנוחות של המשפט, בטיב השופטים ובצדק מניעתי באמצעות מדידה ושיפור תמידי. רכיבי מדד הצדק צריכים להיות: האם היה משפט צדק, כמה זמן הוא נמשך, כמה זמן חיכו לו ומה היה מחירו לכל אחד מהצדדים ולמדינה, וכמה משפטים מתחומים שונים היו. משוב על דרגת הענישה בכל התחומים המשפטיים – ימולא ע״י שופטים, נתבעים, תובעים, עו״ד, עדים – האם להעלות את דרגת הענישה או להוריד אותה לפי הישנות חוזרת על הפשעים מול חומרת הענישה?

למנוע מראש סכסוכים

להתמקד בצדק מניעתי, קרי לבדוק מאיפה נובעים הסכסוכים ולמנוע אותם מראש באמצעות רגולציה ומערכות טכנולוגיות (כגון ניהול חתימות, מערכת חוזים, מערכת מסחר בנדל״ן) שיפותחו ויופעלו על ידי חברות פרטיות שייבחרו במכרזי מדינה. מטרת העל היא יותר צדק בפחות משפטים ופחות זמן.

חוקה כדי לעשות סדר

כינון חוקה לישראל – בית המשפט לא צריך לחוקק חוקים במקום הרשות המחוקקת אלא רק לוודא שלא עברו על החוקים ולדאוג ליישומם. במצבים שבהם אין חוק על בית המשפט להחזיר את הנושא למחוקק.

חוק 2.0 – חוק דיגיטלי שלפיו יוכל האזרח לשלוח שאילתות בצורה מקוונת ובשפה עממית (לדוגמה: האם מותר להרעיש אחרי 5 בערב?).

כן, משפט יכול לקחת שבוע

קיצור הזמן למשפט ממספר שנים למספר שבועות – באמצעות שינוי של מהלך המשפט והתאמתו לטכנולוגיה שקיימת היום (במקום שאפשר), למשל הזמנה למשפט דרך מערכת הזדהות לאומית – יהיה קשה מאוד להתנער מאחריות וקל לזמן עדים ונאשמים.

תתקדמו למשפט מקוון

ניהול משפט בצורה דיגיטלית (מקוונת) ועדות און-ליין בווידאו (במקרים מסוימים, לדוגמה במשפט אונס) שיכולה להיות מוקלטת בבית או במקומות מורשים. בכל תחנת משטרה יכול להיות חדר למתן עדות. בצורה זו עדים לא יפחדו לעמוד מול הנאשמים במשפט. העברת הוכחות בצורה מקוונת – אם הצדדים מסכימים. אם יש התנגדות להוכחה, יעבירו אותה בצורה פיזית, ואם ההוכחה מתקבלת, הצד שהתנגד ישלם קנס.

להפסיק את נוהל הערעור

להקשות את האפשרות לערעור במשפט – היום יש קלות בלתי הגיונית בערעור, כולם מערערים והעונשים משתנים. צריך לאפשר ערעור, אבל לא בקלות. 

נאשמים חוזרים

אומנם זהו תפקיד המשטרה למנוע חזרת עבריינים למעגל הפשיעה, אך בית המשפט צריך להיות מבקר נוסף של התהליך. נאשמים חוזרים צריכים לקבל יחס אחר לגמרי וכן עונשים אחרים אם חזרו לדרכם הרעה. מטרה נעלה של בית המשפט היא שפושעים לא יחזרו לבצע פשעים.

לשאוף להוצאת הנאשמים הפליליים ממעגל הפשע בעונשים כבדים או בשיקום איכותי עם מערכת תמיכה להסבת מקצוע. וכן להוסיף להם שימוש באמצעים טכנולוגיים כגון מעקב מתמיד עד להסרת ההגבלות.

שופטים טובים מביאים שופטים טובים

שר המשפטים צריך להגיע מתחום המשפט וההיי-טק כדי לבצע את המהפכה במערכת הצדק.

מדד ברור לטיב השופט: שביעות רצון עורכי הדין של שני הצדדים – הנאשמים, הנתבעים והתובעים במשפט והערכת השופט על ידי שופטים אחרים.

מנהל אחד טוב שיעמידו בראש מערכת המשפט יכול לעשות את המהפכה הנדרשת, לכן חשוב לבחור בצוות הנכון שיעמוד בראש המערכת וירכז את השיפורים והשינויים הנחוצים. בנוסף, יש לבדוק באופן שוטף וקבוע את שיטת בחירת השופטים – האם היא מביאה שופטים טובים מהעבר?

רווחה ושוויון

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

שר מקצועי שיעשה מהפכה

יש הבדל ענק בין תאורטיקן לאיש מעשה, ואי אפשר לדעת מי מנהל טוב עד שלא רואים אותו מנהל, בדיוק שלא ניתן לדעת מי יהיה לוחם טוב עד שלא רואים אותו נלחם.

בממשל תקין שלו יש מבנה תקין, תנאי הכרחי למדינת רווחה, שר הרווחה יהיה מקצועי, יכהן בתפקיד ארבע שנים לפחות ויבצע את המהפכה ברווחה, הוא חייב להיות עם רקע ניהולי מהמגזר הפרטי, כדי להביא את השיטות מהמגזר הפרטי. כמובן, המהפכה תהיה מדידה. זו אגב המחלה של מוסדות אקדמיים, הפרופסורים והדיקנים הרבה פעמים לא ניהלו כלום בעצמם, אלא עשו רק מחקר.

באקדמיה ראיתי את זה קורה עם דיקנית של פקולטה לחינוך שבמקום לנהל את המזכירה שלה להפיק אירוע שהיה עולה 50,000 ש״ח היא לקחה חברה חיצונית ובזבוז מוגזם שהגיע למעל 400,000 ש"ח.

מה תיתן לי מדינת רווחה?

״אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.״

המשפט הזה נכון גם לתקופתנו, כדי שיהיה לנו טוב, אנחנו צריכים להיות טובים לחלשים. זה אולי נשמע מוזר, אבל החברה נמדדת ביחס שלה לחלשים. אם לא נדאג להם, המדינה לא תתפקד כי תהיה קבוצה מאוד מרירה. קבוצה מרירה מנסה לנקום את המרירות שלה ובצדק, קל לאסוף אותה גם עם עלילת דם שקרית, כגון ״בעלי ההון מנצלים אתכם״ או כמו בגרמניה ״היהודים אשמים במצבכם״ וכמו באיראן היום. רואים את זה היום עם הערבים בישראל וכן עם אוכלוסיות מוחלשות אחרות.

בשורה התחתונה, זו לא רק מצווה לדאוג לחלשים בלי קשר לדת, לאום, גזע או מין, אלא זה עוזר בטווח הארוך גם למי שאינו חלש.

על חשיבות הזכות לשוויון כתב יפה בית המשפט:

״השוויון הוא ערך מרכזי לכל חברה דמוקרטית… הצורך להבטיח שוויון הוא טבעי לאדם. מבוסס על שיקולים של צדק והגינות. הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה. אכן אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשות שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם.״

כמו שהרצל כתב בספרו אלטנוילנד: ״אתה לא חושב, מר קינגסקורט, שבני האדם היו טובים יותר אם מצבם היה טוב יותר?״ – ברור שכן.

שוויון הזדמנויות

החוכמה במדינת רווחה היא לא לפגוע בגודל העוגה, אלא לחלק אותה באופן שוויוני יותר, כך שתניב לכולם תפוקה גדולה יותר, ואולי אף להגדיל אותה. הדרך היחידה לעשות זאת היא שילוב של קפיטליזם ודרגת רווחה גבוהה עם הכוונה של המגזר הפרטי לכיוון הנכון, לדוגמה פיתוח תשתית למסחר אלקטרוני על ידי רשת הפצה ארצית, וזהו שילוב שאפשר לבצעו רק אם המנהיגים מיטיבים עם העם בטווח הארוך, ומנהיגים כאלה יהיו כאשר תיושם שיטת הממשל החדשה.

לבדוק את איכות החיים של כולם במטרה להשתפר, למדוד את השיפור ולקבוע היכן התרחש. בלי מדידה קשה מאוד לשפר בדיוק כמו שמוח האדם בנוי על פידבק כדי לתקן. משוב לשם שיפור, ייעול או ביטול חוקים ותקנות.

חינוך הוא הגורם החשוב ביותר בשוויון הזדמנויות וברווחה של התושבים, ולכן צריך להתמקד בו.

המטרה של המדינה היא שהעוגה תתחלק באופן שוויוני יותר באמצעות חינוך מתאים לחלשים ועזרה של המדינה למי שאינם יכולים לעבוד.

לחלק טוב יותר את ״רווחי התאגידים״״ בין בעליהם, עובדיהם ואזרחים שזקוקים לכסף. רק המדינה יכולה לשנות את המאזן הזה.

להקפיד על הגבול הדק שבין ״לא יכול״ ל״לא רוצה״ אצל האזרחים הנזקקים.

קפיטליזם עובד אבל אינו סותר מדינת רווחה, נהפוך הוא, יש רעיון יפה לסוציאליזם, אך הוא לא תואם לאופי האדם המודרני שחונך לחשוב על עצמו לפני הקבוצה. מהסוציאליזם צריך לקחת רק את השאיפה לשוויון, בעיקר שוויון הזדמנויות וכרית ביטחון ב-6 נושאים: סמים ואלכוהול, תזונה, דיור, אוכל, חינוך ובריאות. סמים ואלכוהול ברשימה כי הם חשובים לא פחות מהשאר, הם הורסים מדינת רווחה וגורמים לחוסר שוויון.

סמים הם אויבי מדינת רווחה

רוב בעיות הרווחה קשורות במישרין או בעקיפין לסמים ולאלכוהול, צריך לתקוף את הבעיה ולא לטפל בסימפטומים שחלק מהם כוללים: התעללות בילדים, אונס, אלימות במשפחה, זנות ועוד סימפטומים של התמכרות.

וכן, היום כולם טועים ומטפלים בסימפטומים ולא בבעיה, והסימפטומים הם אין-סופיים.

והבעיה היא לא הסברתית, הבעיה היא יד קלה למפיצים והזנחת המכורים.

אפשר לטפל בבעיה, יש דוגמה לכך בסינגפור ובעוד כמה מדינות רואים שענישה כבדה תורמת להדברת הסמים בחברה:

• יפן – ליפן יש מדיניות סמים קפדנית עם השלכות משפטיות חמורות על החזקה ושימוש בסמים. עובדה זו בשילוב עם ערכים תרבותיים חזקים וסטיגמה חברתית סביב שימוש בסמים, תורמים לשיעורי צריכה נמוכים.
• סינגפור – סינגפור ידועה בחוקי הסמים הקשים שלה, כולל עונש מוות על סחר בסמים. מדיניות קפדנית זו בשילוב עם רמה גבוהה של אי הסכמה חברתית וערכי משפחה חזקים, מובילים לצריכת סמים נמוכה.
• ערב הסעודית – לסעודיה יש מדיניות סמים נוקשה ועונשים חמורים על עבירות הקשורות לסמים. בנוסף, התרבות השמרנית והערכים הדתיים של המדינה עשויים לתרום לצריכת סמים נמוכה.
• איסלנד – איסלנד ראתה ירידה משמעותית בצריכת הסמים בקרב בני הנוער שלה עקב שילוב של כמה גורמים, כולל תוכניות חברתיות חזקות, מעורבות הורים ופעילויות פנאי בחסות הממשלה.
• דרום קוריאה – צריכת הסמים הנמוכה של דרום קוריאה יכולה להיות מיוחסת לחוקי סמים נוקשים, דגש חזק על חינוך ונורמות תרבותיות שמרתיעות שימוש בסמים.

אפשר להסתכל על זה ברמה הסתברותית: האם אין דרך למנוע ממכורים להמשיך להכות בחברה? ברור שיש דרך רק צריך למצוא אותה.

כשאדם בתוך סמים ואלכוהול שום דבר לא יכול לעזור לו חוץ מלנקות אותו!

המדינה צריכה לסמן מכורים לאלכוהול וסמים כדי שתוכל לדעת אילו שיטות הצליחו להוציא אותם מההתמכרות, אחרת כל שירותי רווחה לא יעזרו.

סימון אדם כמכור יכול להשתנות אחרי תקופה שהוא נקי. הסימון הזה יכול לעזור בפענוח פשעים ובכלל כאיום על המכור. בהינתן שיש את האפליקציה הלאומית להזדהות, המדינה יכולה לדעת איפה המכורים מסתובבים. זו אכן פגיעה קשה בפרטיות שלהם, אך זוהי הבעיה הקטנה ביותר שלהם. צריך ללכת פה מהסוף להתחלה, בישראל כמעט לא יהיו מכורים לסמים ואלכוהול, ועכשיו צריך ליישם את זה.

במקום כלא, יש לספק בדיקות יומיות ולקבל תמורתן תשלום. להשתמש בכלא כאיום על אי ניקיון מסמים ומאלכוהול. במקביל לתת תחליפי סם ואלכוהול. בטוח יש דרך לגרום לאנשים לא להפוך להיות זומבים.

חלק גדול מתקציב הרווחה מוקצב לבעיות שנוצרות משימוש בסמים אשר גורמים בעיות נפשיות.

חיוב טיפול במרכזים לטיפול בהתמכרויות ומעקב תמידי ובדיקות דחופות, ומי שלא יעמוד בזה, יחולו עליו מגבלות. ולבסוף למי שלא עזר שום דבר, לחשוב על חלוקת סם אלכוהול במקומות מוגנים, שלא יוכלו לעשות נזק לסביבה.

לסיכום, אפשר להפחית משמעותית את הנזק הבלתי נתפס שגורמים הסמים לחברה על ידי ענישה כבדה בצד אחד, הסברה נרחבת וניקיון בלתי מתפשר של המכורים באמצעות סימונם והצבת רשות חזקה למלחמה בסמים ובאלכוהול.

חינוך הוא החבר הכי טוב של מדינת רווחה

הדרך היחידה לצמצם פערים היא דרך חינוך וחינוך חופשי בפרט, אין דרך אחרת.

הבטחת גישה שווה לחינוך איכותי חיונית לפיתוח חברתי וכלכלי. בפינלנד, החינוך נחשב בראש סדר העדיפויות, והממשלה מציעה חינוך חינם ואיכותי מהילדות המוקדמת ועד להשכלה גבוהה. מערכת החינוך של פינלנד ידועה בהתמקדותה בשוויון, במקצועיות המורים ובלמידה פרטנית. גישה זו הובילה לציונים גבוהים בעקביות בהערכות בין-לאומיות כגון PISA, המדגימה את היעילות של מדיניות החינוך שלהן בטיפוח לכידות חברתית וצמצום פערים.

תזונה

נדרשת מדידה למי מתושבי המדינה יש מחסור במזון. בלי מדידה – אין פידבק, ובלי פידבק אי אפשר לשפר. הדרך הנכונה למדידה היא כנראה דרך שירותי הרווחה וכן באפליקציה הלאומית על ידי דיווח עצמי כשיש למשתמש מחסור במזון.

הבעיה הגדולה של השכבות החלשות היא שהן ניזונות מתזונה שגורמת לבעיות בריאות קשות, ולכן הן גם סובלות יותר מבעיות בריאות ומתוחלת חיים נמוכה משאר האוכלוסייה. זה פתיר אך צריכים לדחוף תזונה חופשית ע״י רגולציה ואיסור מכירת מזונות רעילים במחלקות הרגילות בסופר, אלא רק במחלקת ״הרעלים״ בסופר. כך אולי מי שיירצה לקנות אוכל שמרעיל אותו ואת משפחתו, יחוש קצת בושה.

הבטחת תזונה נאותה ואבטחת מזון היא בראש סדר העדיפויות במדינות בעלות מודעות חברתית, ועדיף תזונה חופשית. בברזיל, למשל, יישמה הממשלה את תוכנית 'אפס רעב' (Fome Zero) שמטרתה למגר רעב ותת-תזונה. התוכנית כוללת יוזמות שונות כמו הבולסה פמיליה המעניקה סיוע כספי למשפחות מעוטות יכולת בתנאי שילדיהן ילמדו בבית הספר ויקבלו חיסונים. בנוסף, הוכנסו תוכניות האכלה לבית הספר כדי לספק ארוחות מזינות לתלמידים, המסייעות לשפר הן את בריאותם והן את הביצועים האקדמיים שלהם.

 

דיור

על דיור במחשבה חופשית תוכלו לקרוא פה בדיור חופשי.

המדינה צריכה למדוד את רמת הדיור לכל תושב ולדאוג לדיור מינימלי. המדינה צריכה לייצר תמונת מצב עדכנית למי יש דיור שאינו הולם. בהקשר זה צפוי קושי למנוע ניצול של מערך הרווחה.

הבסיס של אדם זה מחסה ומזון. המדינה צריכה לדאוג למינימום שיוגדר בחוק כקורת גג.

מענה לצורך בדיור בר השגה ובטוח חיוני בקידום הרווחה החברתית. בסינגפור, הממשלה הקימה את מועצת הדיור והפיתוח (HDB) כדי לספק דיור ציבורי לרוב אזרחיה. דירות HDB מתומחרות במחיר סביר, עם מענקי דיור שונים זמינים כדי לסייע למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה יותר. באמצעות מאמצים אלה, סינגפור השיגה את אחד משיעורי הבעלות על בתים מהגבוהים בעולם ותורמת ליציבות חברתית ולניידות כלכלית.

בריאות

המדינה צריכה לדאוג לבריאות כל התושבים, דרך אחת היא דרך בריאות חופשית. העם לא יכול לדאוג לעצמו בגלל ריבוי הפרסומות השקריות והדעות שנולדנו איתן. העם חושב לטווח הקצר, ועל המדינה להתערב ולגרום לו לחשוב לטווח הארוך.

מתן שירותי בריאות נגישים ומקיפים חיוני למדינה בעלת מודעות חברתית, אך מה שחשוב זו דרך חיים ותזונה בריאה פי אלף יותר משירותי בריאות, אשר לא צריכים אותם כמעט אם חיים חיים בריאים ותזונה מתאימה. בקנדה, הממשלה הטמיעה מערכת בריאות אוניברסלית המכונה Medicare. מערכת זו במימון ציבורי מבטיחה שלכל אזרחי קנדה ותושבי קבע תהיה גישה לשירותים הדרושים מבחינה רפואית, ללא קשר ליכולתם לשלם. מערכת הבריאות הקנדית מצוטטת לעיתים קרובות כדוגמה לשירותי בריאות מוצלחים במימון המדינה המובילים לתוצאות בריאות טובות יותר ותוחלת חיים גבוהה יותר עבור אזרחיה בהשוואה למדינות עם שירותי בריאות פחות מקיפים.

מיסוי פרוגרסיבי?

מיסוי לא מצמצם פערים, רק חינוך מצמצם פערים. רצוי מס פרוגרסיבי כדי שיהיה תקציב גדול לחינוך ועזרה לחלקים החלשים בחברה. זה אפשרי, רק צריך לדחוף את זה בלי פשרות.

הבעיה של המיסוי בארץ היא שהוא לא משתמש בטכנולוגיה החדשה ולא פועל למחשב הכול, כולל חשבוניות, תשלומים, מטבע דיגיטלי וניהול חשבונות לאומי.

מיסוי ירושות לדוגמה חסר בישראל, אין צדק והיגיון שבירושה של מיליארד ש״ח יש אפס מס.

לקבל פידבק כמותי כדי לשפר

מדידה, מדידה, מדידה! והכי חשוב: איך מודדים שיפור? כשיש נתון אחד מרכזי שרוצים לשפר, הכול מדיד ויש משוב, כמו גם פחות ויכוחים, השערות והימורים.

דמיינו שלשר הרווחה יש את כל הנתונים על רמת איכות החיים – בריאות, אושר, דיור, משמעות בחיים – של כל אזרחי ישראל. ועם הנתונים האלה ידע השר מה יש לשנות במטרה לשפר את איכות החיים לשכבות רבות יותר וחלשות יותר בעם. כל פרויקט יימדד במידת השיפור באיכות החיים!

קל למדוד את איכות החיים של האזרחים באמצעות שאלונים פשוטים. המדד החשוב השני הוא הפערים ברמת השוויוניות בהכנסות המדינה, שידוע בשם מדד ג׳יני.

איך יודעים מה אנשים מרגישים?

שואלים אותם, דרך אפליקציה ייעודית של הממשל.

המציאו כבר אפליקציה

אפליקציה שתושבים יתקינו ותיתן למדינה ״תמונת מצב״ יחד עם עובדים סוציאליים וגורמי רווחה. כל המידע יהיה במקום אחד. מערכת אחת שמרכזת הכול! המצב הרצוי הוא ידיעת איכות החיים הנוכחית של אזרחי המדינה ויצירת שיטה למעקב אחריה ולשיפורה. הנתונים על האנשים שזקוקים לתמיכת הרווחה צריכים להיות זמינים, כמובן גם איכות החיים שלהם, הוצאות המדינה וכן העמותות שתומכות בהם. אפשר בהחלט לקחת שיטות קיימות שעובדות בחברות היי-טק גדולות וליישם על התושבים על ידי המדינה.

תחבורה

כמו בכל דבר שמפעילים עליו מחשבה חופשית, מחפשים שינויים שדרושה להם אנרגייה מעטה והאפקט שלהם גדול. מטרת העל של השינויים המוצעים היא ייעול התנועה של הנוסעים בכבישים ולאפס את החתימה הסביבתית של התחבורה, לדוגמה מוניות אוטונומיות יכולות כבר היום לנסוע בכבישים בין־עירוניים, צריך רק להתאים את הכביש במעט. קל לשפר את התחבורה כי לא נעשו בה שיפורים מהפכניים ב־50 השנים האחרונות.

בעזרת מדידה מתמדת נוכל לדעת איך אנחנו משפרים את התחבורה.

השקעת תקציב וריכוז המאמץ

השקעת כלל המאמץ בהכנת התשתית לתחבורה חכמה ל־20 שנה קדימה:

• הפסקה מדורגת של השקעת התקציב בבניית מחלפים, נתיבי תחבורה ציבורית ופסי רכבת. עד לכניסה של רכבים אוטונומיים. השקעה בניהול תשתית החשמל והתחבורה של הטענת רכבים חשמליים.
• תקציב התחבורה היום מספיק לשינויים המתבקשים, נחוצים רק אנשים שאינם מפחדים משינוי ויודעים לבצע.
• הגדרת סטנדרטים גבוהים כלל־ארציים: מדרכות, חניות נוחות מחוץ לבתי עסק, כבישים, חיוב בשתילת עצים. דוגמה.
• הפסקת הגידול של צמחייה שדורשת גינון ומעבר לצמחייה טבעית ללא גינון; והשקיה במחלפים ובשולי כבישים.

צמצום מספר תאונות הדרכים

מספר תאונות הדרכים והנפגעים עשוי להצטמצם אם יתממשו הרעיונות הבאים:

• מדידה – בעזרת המדידה המדינה תוכל לקבוע מחיר נסיעה לק״מ לפי הנהג, לנהג מסוכן המחיר יהיה גבוה יותר.
• לפי הסטטיסטיקה העולמית, מוניות אוטונומיות לא יהיו מעורבות כמעט בתאונות דרכים.

מדידת כל הנסיעות ודיגיטציה

• בעזרת מדידות נוכל לייעל את צריכת הדלק והחשמל ולהבין אם משרד התחבורה מבצע את עבודתו ומשפר את השירות לנוסעים בכבישים.
• למדוד את כלל הנסיעות בכבישים באמצעות אפליקציה שמותקנת בטלפונים: דרך, זמן, צריכת דלק או חשמל.
• כל הביטוחים, הרישיונות, הדוחות והאגרות ישולמו באפליקציה.
• נתונים שייאספו במדידה יראו היכן ומתי מתקיימות הבעיות הגדולות.
• מדידה מדויקת של מיקום תאונות הדרכים ומועד התרחשותן.

תשלום על נסיעות

• כדי לפזר את הנסיעות לאורך היום ולגרום לאנשים רבים יותר לנסוע יחד, צריך לגבות תשלום בכל נסיעה.
• לכל נסיעה יהיה מחיר שייקבע לפי אופיה (עסקית, פרטית או ציבורית), הכביש, השעה, הנהג ואילו עבירות יש לו, סוג המכונית – חשמל או בנזין – ומספר הנוסעים.
• ניתן לבטל את המס על הדלק כשנגבה תשלום בכל נסיעה.

נתיבי הליכה, אופניים וכלים חשמליים קטנים

לאמצעי התחבורה מסוג הליכה, אופניים וכלים חשמליים קטנים יש יתרונות מרובים: הם מהנים ובריאים למשתמש, אינם פוגעים בסביבה, אינם מייצרים זיהום רעש, עלות השבילים אינה גבוהה והכלים עצמם זולים וכל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות אותם! מה נדרש כדי שזה יקרה?

• סלילת נתיבים אלה בין יישובים וערים בארץ ובתוכם.
• עמדות טעינה ותאורה לאורך הנתיבים.

מכוניות אוטונומיות חשמליות כתחליף לכלל התחבורה הציבורית בישראל

דמיינו שמאות מכוניות אוטונומיות עוצרות בתחנות ייעודיות לפי הזמנה באפליקציה. אתם נוסעים במכונית לתחנה כזו ומזמינים באפליקציה מכונית אוטונומית, ותוך מספר דקות היא עוצרת לידכם ולוקחת אתכם לתחנה שבחרתם. הטכנולוגיה קיימת למכוניות אוטונומיות בכבישים בין־עירוניים – והנהיגה בהן קלה, חסרה רק מחשבה חופשית.בכבישים בין־עירוניים כשיש תשתית מתאימה מכוניות אלה טובות פי עשרה מרכבות.

למה צריך את זה?

• לנייד אנשים בקלות ובזול.
• לאפשר מגורים גם מחוץ לתל אביב.
• להוריד כמה שיותר מכוניות מהכביש.
• להיות דוגמה למדינות אחרות.
• לפתח תעשייה סביב מכוניות אוטונומיות.
• צריך להשקיע בעתיד ולא בעבר! המדינה משקיעה מיליארדים בפרויקטים מיותרים כמו בניית מחלפים והרחבת כבישים.

למה זה פותר את הבעיה?

• הטכנולוגיה בשלה למכוניות אוטונומיות בכבישים בין־עירוניים.
• עלות הפעלת המוניות זניחה ביחס לעלות הרכבת והתשתית שלה.
• בכביש ״פשוט״ כזה מספיקה הטכנולוגיה שיש כיום למכוניות אוטונומיות.
• אין הולכי רגל ומחסומים כפי שיש בערים ובדרכים.
• אפשרות להשתמש בכבישים קיימים עם נתיב ייחודי או בלעדיו.
• במונית אוטונומית אפשר להסיע גם 10 אנשים.
• הממשל צריך להתאים את הכביש ולפרסם מכרז למפעילי המוניות.
• על נסיעת מכוניות פרטיות בכביש בין־עירוני צריך לגבות כסף.

איך זה עובד?

• מכוניות רגילות אוטונומיות ייסעו על הכביש.
• הכביש מותאם למכוניות אוטונומיות ולסכנות שבו.
• הזמנת הרכבים נעשית באפליקציה בלבד.
• רכב יכול להסיע מספר אנשים ממספר תחנות או באופן פרטי תמורת תוספת למחיר.

היתרון על פני רכבת ומכונית פרטית

• לא כל התנועה מתנקזת לתחנות בודדות.
• לא צריך לחכות (כמו לרכבת או לאוטובוס), מזמינים מכונית באפליקציה והיא מגיעה.
• רכבת מזהמת את הסביבה והתשתית שלה יקרה.
• קרוב לבית, כי בכל מספר ק״מ יש תחנה.
• הרגשה של נסיעה פרטית.
• לא מרעיש כמו הרכבת או אוטובוס.
• קיבולת נוסעים גבוהה הרבה יותר, ויש אלפי רכבים כאלה.
• מבוסס על תשתית קיימת.
• השירות לא יושבת, כי יש אלפי מכוניות.
• אין צורך לעצור בתחנות כל הדרך.
• אין צורך לתחזק מסילה מופרעת וגשרים ומחסומים ומכונאים.
• אין צורך לתמוך בכסף ברכבת ובמנגנון שפועל סביבה.

הבית שלנו

כן, כולם טועים לגבי הדיור

מחירי הדיור הם סימפטום ולא הבעיה. הבעיה זה המוצר שהאזרח מקבל, מוצר לא טוב מספיק למה שהיה יכול לקבל לו הדיור היה מנוהל. בתים גדולים, קומות גבוהות, פנטהאוזים לא עושים דיירים מרוצים.

מה כן? שכנים טובים, טבע מסביב, הליכה לכל המקומות בצורה טובה, שבילי אופניים, פארק. כל הדברים האלה הם מחוץ לבית! וזו הטעות הגדולה של כולם.

למה בכלל להתעסק בדיור

דיור הוא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים על שגשוג האזרחים במדינה, והוא צריך להיות בעדיפות עליונה אצל כל ממשל שמכהן היום או שיבוא בעתיד.

ההוצאה בעבור דיור מהווה את אחד המרכיבים העיקריים בסך ההוצאות של כל משק בית בישראל, בערך 30 מההוצאות של משקי הבית. זוהי ההוצאה הגדולה ביותר.

הרעיון המרכזי הוא לייעל ולהוזיל את השיטות הקיימות עם פישוט ואיחוד תהליכי התכנון, הקנייה, המכירה והבנייה. כמו בכל נושא שמאפשרים בו מחשבה חופשית, מחפשים ליצור שינויים קטנים ופשוטים שיוצרים אפקט גדול.

מה זה אומר לדאוג לאזרח

כל אזרח זכאי לרכוש דיור הולם, מבחינת גודל ומרחב חיצוני.

מחירי דיור גבוהים שחלק גדול מהאוכלוסייה אינו יכול להרשות לעצמו הם סימפטום ולא הבעיה. את הבעיה רואים בניהול חלש וחסר חזון:

• נחישות – שינויים גדולים, גם כשהם נעשים בצעדים קטנים, מעוררים תחושת אי נוחות ולפעמים אפילו פגיעה בחלק מהתושבים. יש למצוא דרך להצעיד את המדינה קדימה לפי תכנון וליצור מערכת הוגנת לפיצוי של מי שנפגע מהשינויים האלה. הקבלנים רוצים רווחיות וכדאיות כלכלית וזה בא לפני האינטרס של האזרחים והסביבה, לכן המדינה חייבת להתערב עם רגולציה.
• חוסר תכנון לטווח ארוך!
• בירוקרטיה חמורה בכל תחום שקשור לתכנון ולבנייה.
• חוסר יעילות בתהליכי בנייה, בחזון ובפתרונות מפתח.

כלכלה חופשית

הכלכלה החופשית צריכה לעשות את שלה, אבל הממשל חייב לנתב אותה לטובת האזרחים והסביבה באמצעות רגולציה, חוקים, תמריצים ואכיפה.

המדינה צריכה לחוקק חוקים, לדחוף לבניית תשתית טובה, לנהל את הרגולציה של הבנייה ולפקח עליה, אך לא לבנות בעצמה.

לבנות עם הטבע ולא עליו

הטבע מגדל צמחים, שיחים ועצים בלי צורך בגינון, בהשקיה ובתכנון, ולכן אנחנו צריכים ללמוד לבנות בתוך הטבע בלי להשפיע עליו יותר מדי, זה אפשרי והרווח יהיה כפול כי גם איכות חיי האנשים תשתפר וגם הפגיעה בסביבה תפחת. דוגמה טובה היא עמק הסיליקון שהכול מלא עצים, ולכן לא נראה ממש עיר ברוב המקומות, אלא יותר כפר, כך בדיוק צריך לבנות. בנוסף, הגיוני לבנות בתים פרטיים עם עץ ולא עם בטון, הממשלה רק צריכה לעודד את זה.

פינלנד דורגה כמדינה עם האזרחים המאושרים בעולם.

ציטוט מכתבה שהתפרסמה בגלובס על פינלנד ממנה אפשר להבין את השפעת הטבע על אושר האזרחים:

חימנז סיפרה ל״CNBC״ שהיא נשאלת לעיתים קרובות מדוע הפינים כל כך מאושרים. מבחינתה, זה ״נובע ממערכת יחסים קרובה עם הטבע ואורח החיים הפשוט שלנו.״

המנכ״ל הפיני של חברת 'משוב הלקוחות' HappyOrNot מיקה מקיטלו הסכים עם הדברים. ״אנחנו מטפחים את האיזון שלנו בין עבודה לחיים, מאמינים בחברה שלנו ומקדישים זמן כדי להפיק תועלת מהקרבה שלנו לטבע״, אמר מיקה ל״CNBC״.

נחמד ללכת על איפוס החתימה הסביבתית של ערים ויישובים עד שנת 2030, קשה אבל אפשרי.

זה יפתח גם תעשיות דיור סביב ההגדרה הזו.

על הדרך צמצום פערים

צמצום פערים בין עשירים לעניים בדיור – הגבלת הבנייה של בתים ודירות פרטיות, אין היגיון בבתים של 1,000 מ״ר למשפחה של ארבעה אנשים, אלא אם ישלמו מיסי ענק. בתים קטנים לרוב הרבה יותר נוחים לאנשים אך הם פשוט לא מודעים לזה. כשגרנו בארה"ב בבית יחסית גדול, הייתה הפסקת חשמל למשך שלושה ימים. לאחר מכן עברנו לבית קטן של 90 מ״ר בערך, 5 אנשים. הילדים אהבו הרבה יותר את הבית הקטן וביקשו לחזור אליו. מה שחשוב זה הנוף והירוק מהבית ולא גודל הבית.

בנייה מהירה

בנייה מהירה – עידוד התעשייה המקומית באמצעות חוקי בנייה והטבות לבנייה תעשייתית, מודולרית וירוקה של בתים מוכנים, לדוגמה Boxabl. היום, בעזרת חברות בנייה תעשייתיות כאלה, אפשר להוזיל את מחיר הבנייה – מ-7,000 שקלים ל-1,000 שקלים למ״ר.

למה אכיפה טובה לנו?

נדרשת אכיפה מיידית וקשה של עבריינות נדל״ן. לתת לעברייני נדל״ן לפעול בלי עונש מעודד כאוס וגורר אי צדק.

ערים ויישובים סביב הולכי רגל ולא מכוניות

במרחק הליכה, כמו בקיבוצים, שבהם הכבישים נסללים בקו ההיקף של היישוב, וכל פנים היישוב נגיש להולכי רגל בלבד שצועדים על מדרכות ושבילים, שמובילים בקלות לכל מקום במשק.

חיבור של תושבי הערים ע״י קומת מסחר (דוגמת תל אביב) ומגרשי ספורט ואופניים. מסחר בתוך שכונות המגורים כדי שתושבים יקבלו את כל השירותים המסחריים ללא שימוש בתחבורה.

אפשרות קלה ונוחה להגיע למרכזי התעסוקה בערים הגדולות.

התכנון העירוני יתאים להליכה ולא לנסיעה בכלי רכב. בשכונות מגורים, יהיו כל השירותים הנדרשים.

כל יישוב יתוכנן בצורה ידידותית להולכי הרגל, כך שיהיה נגיש גם לעגלות תינוקות ולאנשים עם מוגבלות ונוח לרכיבה על אופניים. פתרון ליישום.

שימוש באדמות קיימות

שימוש יעיל יותר באדמות פנויות ובנויות – שימוש בקרקעות קיימות במקום לפתח קרקעות חדשות יכול לסייע בהפחתת ההשפעה האקולוגית של עיור, להגן על בתי גידול טבעיים ולשמור על המגוון הביולוגי.

להלן כמה אסטרטגיות לשימוש חוזר בקרקעות קיימות בלי לפגוע בטבע:

• זיהוי – אתרו וקטלגו אתרים חומים שהם שטחים שפותחו בעבר, שעלולים להיות מזוהמים, אך ניתן לנקותם ולעשות בהם שימוש חוזר.
• שיקום – השקיעו בניקוי אתרים חומים כדי שיתאימו לפיתוח מחדש.
• ייעוד – שנו את חוקי הייעוד כדי להקל על פיתוח מחדש של שדות חומים לנכסים למגורים, מסחריים או מעורבים.
• איתור – זהו חלקות פנויות או לא מנוצלות בתוך אזורים עירוניים או פרבריים קיימים שבהם פיתוח חדש יכול להתרחש בלי להתרחב לקרקע לא מפותחת.
• תכנון אזורי חכם – תקנו את חוקי הייעוד כדי לעודד פיתוח בצפיפות גבוהה יותר של שימושים מעורבים, תוך שימוש יעיל יותר בקרקע.

חיבור בין התושבים

התאמת סביבת המגורים בערים לחיבור ילדי השכונה כדוגמת יישובים וקיבוצים בעזרת מגרשי כדורגל וכדורסל ומסלולי אופניים. הגדרת מ״ר מגרשים לפי מספר הילדים ברדיוס מסוים.

איחוד רשויות

לאחד את רשות מקרקעי ישראל, טאבו, קרן קיימת לישראל וכו'. איחוד שכזה יוריד את הזמן הטיפול בבקשות ויעזור להוריד את ערך הדיור בישראל.

שלום אינטרנט, להתראות דפים

אז אנחנו בשנת 2023, הגיע הזמן שהכול יהיה מקוון. מאגר אדמות ומגרשים לאומי זמין לכולם באינטרנט.

קנייה ומכירה און-ליין של אדמות, מגרשים ובתים. עסקאות נדל״ן ייסגרו בצורה מקוונת באינטרנט.

מאגר לאומי של ספקי תשתיות לבתים – בהשכרה או במכירה של בית, החלפה של ספקי מים, אינטרנט, חשמל, ביוב… הכול ייעשה בקליק אחד.

מערך סליקה לאומי לכל נותני השירותים יאפשר לבתי האב לעקוב אחר ההוצאות השוטפות.

קיצור משך תהליכים חוקיים ובירוקרטיים מחודשים לשעות.

תחבורה היא חלק מדיור

תחבורה נוחה גורמת למקומות דיור להיות נוחים ונגישים. לדוגמה אם ממטולה לוקח 3 שעות להגיע לתל אביב, הרבה פחות אנשים ירצו לגור במטולה. אבל אם יש אוטוסטרדה עם מכוניות אוטונומיות ולוקח שעה וחצי לתל אביב, זה יפתח את מטולה להרבה יותר תושבים. תחבורה חכמה ומעבר למכוניות אוטונומיות, הטכנולוגיה זמינה לשימוש בכבישים בין־עירוניים, תשנה את פני הדיור בארץ מקצה לקצה.

איי תנועה וגינות

הפחתה עד העלמה של השקיה ותחזוקה של גינות ציבוריות ואיי תנועה. כל אלה אינם מוסיפים לעיר שום דבר. עדיף לשתול עצים ושיחים שלא דורשים השקיה או גינון.

לקבל פידבק כדי להתקדם

פידבק בפרויקטים כדי לשפר בפרויקט הבא. היום המתכנן לא מקבל פידבק כי לפרויקט לוקח 7 שנים ויותר לקום, והרבה פעמים הוא כבר לא בתפקיד, ואז אין למידת לקחים ושיפור הפרויקט. כמו בחברות עסקיות, גם בדיור חשוב שכל הזמן יהיה שיפור: בסביבה, שביעות רצון דיירים וכדומה.

כלכלה חופשית

זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ; וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת

כלכלה חופשית אבל…

כשהייתי בן 12 התחלתי לקרוא מדור כלכלה של 'הארץ' כי ראיתי את אבא שלי קורא את המדור וכנראה רציתי להיות קצת כמוהו. מאז לא הפסקתי לקרוא מדורי כלכלה, והיום זה כולל את הוול סטריט ג׳ורנל, כלכליסט, דה מרקר, FT ועוד כמה.

אבל עזבו אותי רגע, הממשלה חייבת לדחוף תעשיות, כמו התעשייה הצבאית, שהיום מפותחות בשוק הפרטי.

חייבים לפתח תעשייה סביב הכסף, נדל"ן, מסחר אלקטרוני, הם פשוט 100 שנה אחורה. המושלים בכלל לא מבינים את השוק. הם תקועים ברכבות ורכבת תחתית ונתיב תחבורה ציבורית כשהעולם מזמן במכוניות אוטונומיות.

כדי לקדם את ישראל, או כל מדינה אחרת, צריך לחשוב מחדש על איך לארגן את הכלכלה להתאמת האינטרסים של העסקים לאינטרסים של המדינה, שאנו מקווים כי היא מייצגת את צורכי האזרחים בטווח הארוך. העולם משתנה בקצב מהיר בעיקר בגלל שינויים טכנולוגיים, כגון ניידים, מחשבים, AI, אינטרנט וריבוי מהנדסים, אך ניהול הכלכלה לא השתנה ורצוי לשנות אותו בהתאם כדי להביא לשגשוג האזרחים.

הכלכלה צריכה להיות חופשית וקפיטליסטית, אך חייבת להיות מכוונת על ידי המדינה, ועם זאת, להיות כלכלה המאפשרת קפיטליזם עם דרגת רווחה גבוהה שקשה לנצל לרעה! אחרת, הכלכלה תפעל על פי אינטרסים קצרי טווח. התחשבות בסביבה, ייצור אוכל מקומי, חינוך או בריאות הציבור הם שיקולים שצריכים להיות מוכוונים על ידי המדינה, אחרת הכלכלה תתעלם מהם.

היום, הפן הכלכלי של איכות הסביבה אינו מובא בחשבון וכשמציעים מוצר או שירות מתחשבים רק ברווח.

לישראל תל"ג מהגבוהים בעולם, אך לדעתי רמת חיים בינונית. הבעיה נעוצה במגזר הציבורי ובהפעלתו.

הניתוק הגדול

הבנת ״הניתוק הגדול״ היא קריטית – הממשל לא שולט במגזר הציבורי באופן יעיל בגלל 3 דרגות ניהול ויותר ביניהם, ועדי עובדים ואינטרסים פוליטיים כשהמגזר הציבורי במרכזי המפלגות. ייתכן שבישראל המגזר הציבורי שולט קצת על הממשל.

בישראל 750,000 איש עובדים במגזר הציבורי עם עלות של 200 מיליארד ש״ח ו-40% מתקציב המדינה. היום המגזר הציבורי ״הולך״ לכיוון לא נכון ובמהירות לא מתאימה.

המגזר הציבורי הוא המפתח לשינוי החיים בארץ ישראל. השליטה של הממשל המרכזי עליו והממשל המקומי הוא המפתח לביצוע החלטות הממשלה.

למגזר ציבורי יעיל צריך אופציה לתגמול משמעותי של אנשים טובים ולפטר אנשים פחות טובים. אדם מבריק שווה למערכת פי 1,000 מאדם רגיל, לכן צריך אופציה לתגמל אותו בהתאם.

כל דרכי הפעולה של המגזר הציבורי חייבות להשתנות לדיגיטליות ומדידות בדיוק כמו המגזר הפרטי.

להעביר כל משרה אפשרית מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי. כדאי שהמגזר הציבורי יעסוק ברגולציה, פיקוח ומכרזים ופחות ב״הפעלה״.

פתרון ליכולת לשנות היא לא לפגוע בתנאי העובדים הקיימים ולהחיל את הכלכלה החדשה רק על העובדים החדשים.

ועדים – הדבר הכי קריטי שלא ימנעו פיטורים של עובדים. הדבר גורם לחוסר פחד מאי עבודה. הדבר פוגע בכלל העובדים!

מה הכלכלה בכלל צריכה להשיג?

המטרה של הכלכלה היא שגשוג האזרחים ולא הגדלת התוצר.

• ייעול ושליטה מלאה על המגזר הציבורי. המגזר הציבורי צריך להתמקד ברגולציה ובבדיקת המגזר הפרטי.
• מגזר פרטי – העברת כל משרה אפשרית מהמגזר הציבורי לפרטי.
• סגירת פערים בין מעמדות ושוויון הזדמנויות.
• הכוונת המשק לטווח ארוך – מסחר אלקטרוני, אנרגייה ירוקה ועוד.
• תשתית להובלת סחורות.
• תשתית נוחה לחקלאות.
• תשתית לתחרות וכניסה של שחקנים חדשים בבנקאות, ביטוח, כרטיסי אשראי.

כסף מניע

כסף מניע הכול, ואם נשפר את השימוש בו נשפר את חיינו.

ברור שבמדינה מודרנית וחכמה חובה להטמיע כסף דיגיטלי, וממנו נובע הצורך בזהויות דיגיטליות לכלל האזרחים וכן מערך חשבוניות לאומי!

בזמנים קדמוניים היו צריכים לסלול כבישים ומסילות ברזל כדי שתהיה תשתית לעסקים. היום צריך ״לסלול״ תשתית למסחר אלקטרוני שבחלקה היא וירטואלית כמו מאגר לאומי לזהויות שיקל על עסקים ולקוחותיהם וימנע רמאויות, סליקת תשלומים קלה. הקושי לבנות את התשתית הנ״ל היא שהממשל לא מבין לאן הולכת הכלכלה החדשה ומה היא צריכה כדי להתקדם.

ראו עם הביטקוין וחבריו שבלי רגולציה אין יציבות למטבעות, כי אין גוף מרכזי שאוכף את החוקים, לכן ברור שכדי שמטבע חדש יצליח, חובה שיהיה תחת פיקוח ממשלתי חכם, שייתן יתרונות על המטבע הישן לכלכלה ושיוכלו לבנות עליו תעשיות ועסקים שונים עם רגולציה ואכיפה.

מי ירוויח ומי יפסיד מכסף דיגיטלי?

אזרחי ישראל, אנשים כמוני, יכולים להעריך את היתרונות של כסף דיגיטלי, כמו עסקאות מהירות יותר ועמלות נמוכות יותר. לדוגמה מישהו שגר באזור כפרי ללא גישה לבנקים, יכול להשתמש בכסף דיגיטלי כדי לשלם חשבונות או לקבל תשלומים ולשפר את ההכללה הפיננסית שלו. מוסדות מדינה כמו משטרה, רשויות מס, רגולטורים ובתי משפט ייהנו משקיפות מוגברת, מה שיקל על זיהוי העלמות מס או הונאה.

חברות ישראליות, קטנות וגדולות כאחת, יכולות ליהנות מעסקאות מהירות יותר שיעזרו להן לנהל טוב יותר את תזרים המזומנים שלהן. לדוגמה, בעל עסק קטן יכול לקבל תשלומים באופן מיידי מה שיאפשר לו לשלם לספקים שלו בזמן. חברות חדשות המאמצות את השקל הדיגיטלי יכולות למשוך לקוחות מביני טכנולוגיה שמעדיפים תשלומים דיגיטליים, בעוד שחברות מסחר אלקטרוני עשויות לראות מכירות מוגברות ככל שיותר אנשים משתמשים בכסף דיגיטלי לקניות מקוונות, כמו מישהו שקונה מצרכים באינטרנט במטבע דיגיטלי.

חלק מהגורמים לא ירוויחו מכסף דיגיטלי, למשל פושעים המעורבים בפעילויות לא חוקיות יתמודדו עם קשיים בהסתרת העסקאות שלהם מכיוון שכסף דיגיטלי מקל על המעקב. לדוגמה רשויות אכיפת החוק יכולות להתחקות ביתר קלות אחרי סוחר סמים שמשתמש בכסף דיגיטלי. בנקים וחברות כרטיסי אשראי עלולים להפסיד עסקים מכיוון שכסף דיגיטלי יכול לספק אפשרויות תשלום מהירות וזולות יותר, למשל להשתמש במטבע דיגיטלי כדי להעביר כסף בין-לאומי עם עמלות נמוכות יותר. חברות הביטוח יכולות להתמודד עם תחרות רבה יותר מכיוון שאנשים יכולים בקלות להחליף ולשלם עבור אפשרויות אחרות, למשל להשוות פוליסות ביטוח רכב באינטרנט והחלפת ספקים בכמה קליקים.

המעורבים בטרור, בהחלפת כספים, בשוק האפור או בזיוף חשבוניות וגיוס הכנסות ייאבקו במטבע הדיגיטלי בשל הגברת השקיפות וקלות המעקב אחר הפעילות הפיננסית שלהם. לדוגמה למלבין הון עלול להיות קשה יותר להסתיר את העסקאות שבוצעו עם כסף דיגיטלי מכיוון שהרשויות יכולות לעקוב ביתר קלות אחר זרימת הכספים.

כסף דיגיטלי טוב ליהודים

מטבע דיגיטלי טוב מכמה סיבות. הוא יגביר את המסחר הדיגיטלי בישראל ויקל על הקניות באינטרנט. הוא גם יאפשר לעקוב אחר אזרחים באופן אנונימי תוך שימוש במידע כדי לשפר את השירותים הציבוריים והתשתיות בהתאם לצרכיהם.

מטבע דיגיטלי גם מעודד תחרות במגזר הפיננסי מכיוון שהוא מאפשר לשחקנים חדשים להציע אשראי ומפחית את ההסתמכות על בנקים וכרטיסי אשראי מסורתיים. תחרות זו יכולה להוביל לעמלות נמוכות יותר עבור שירותים כמו המרות מט״ח ובכך להוזיל החלפת כסף לקראת נסיעה או שליחת כסף לחו״ל.

עם מטבע דיגיטלי, עסקאות קטנות, כמו תרומה של שקל אחד לצדקה, הופכות לאפשריות יותר. המטבע הדיגיטלי גם מקדם תחרות בין בנקים על חשבונות חיסכון וריביות על פיקדונות לטובת לקוחות שיכולים למצוא עסקאות טובות יותר. אכיפת הריבית המקסימלית על הלוואות הופכת לקלה יותר תוך הגנה על הלווים מפני שיעורים גבוהים.

מטבע דיגיטלי מבטל את הצורך בכרטיסי אשראי ומאפשר לאנשים לבצע תשלומים ישירות מהארנקים הדיגיטליים שלהם. זה גם אומר שאין צורך לשאת ארנק פיזי, מה שהופך את העסקאות היום-יומיות לנוחות יותר. המדינה גם תוכל להבין טוב יותר את הכלכלה מכיוון שיהיה קל יותר לעקוב ולנתח עסקאות במטבעות דיגיטליים.

קשה יותר לגנוב כסף דיגיטלי, והוא מציע יותר אבטחה למשתמשים. שימוש בכסף דיגיטלי גם מפחית את הצורך בחשבוניות פיזיות, מייעל תשלומים, חשבוניות ודיווח מס. כאשר אתה משלם לעסק, מופקת אוטומטית חשבונית עם דיווח מס, מה שמפשט את התהליך הן ללקוחות והן לעסקים.

לבסוף, מטבע דיגיטלי יוצר תעשיות חדשות המתרכזות סביבו, מניע חדשנות ומציע הזדמנויות עבודה חדשות במגזרים כמו פיתוח ארנק דיגיטלי או חילופי מטבעות דיגיטליים

למה מזומן לא טוב לכלכלה?

למזומן אין יתרונות על פני כסף דיגיטלי משום שהוא:

• נגנב בקלות;
• קשה למנות לו נאמןן;
• תופס מקום;
• מקל על פעילות טרור;
• מקל על הלבנת הון;
• מקל על זיוף חשבוניות;
• קשה לאתר את מעבר הכסף;
• עלות הובלה גבוהה;
• קל לזיוף;
• עלות ייצור גבוהה;
• מאפשר לבנקים ולחברות שונות לגבות עמלות מיותרות;
• מגדיל את הכדאיות של שוד;
• מקשה על מס הכנסה לוודא אמיתות של דיווחים;
• מזין שוק שחור.

ככה כסף דיגיטלי צריך לעבוד בישראל

• המדינה תנהל את השקל הדיגיטלי והוא יפוקח על ידה;
• המדינה יכולה להנפיק כסף דיגיטלי והיא אחראית לו כפי שהיא אחראית לביטחון, לא הבנקים;
• שימוש רק בכסף דיגיטלי, ללא מזומן כלל, המזומן יוצא מחוץ לחוק לחלוטין;
• הנתונים של הכסף יישמרו במאגר לאומי;
• חברות מורשות יתפעלו את הארנקים של אזרחי ישראל ויקבלו רשות להתחבר למאגר הלאומי;
• אזרחים וחברות יוכלו להתחבר ישירות למאגר הלאומי
• חובה: חשבוניות דיגיטליות ברמה לאומית, כולם חייבים להשתמש בהן ולהימנע מחשבוניות נייר. בנוסף נחוץ מאגר זהויות לאומי לתמיכה בכסף הדיגיטלי;
• בהעברה לצורך ״עסקי״ תונפק חשבונית בצורה אוטומטית;
• הכול ינוהל דרך api שאליו יהיה לחברות ולארגונים קל ונוח להתחבר;
• לכל חשבון יוכלו להיפתח תתי חשבון עם הרשאות – מי יכול לעשות מה (לילדים וכדומה);
• לכל אדם וחברה בישראל תהיה זהות דיגיטלית שתקושר לכמות הכסף שברשותם;
• כל העברה כספית תיעשה מזהות אחת לזהות אחרת;
• לאנשים זרים שרוצים להחזיק שקל דיגיטלי תהיה זהות דיגיטלית בישראל;
• לשקול לנהל גם מטבעות אחרים;
• ישראל תפקח על עמלה מקסימלית על העברת כסף, הלוואות, פתיחת תתי חשבונות וכדומה;
• העברות כסף יוכלו להתבטל במקרה של גניבה וכדומה;
• כסף יוכל להיות ״מוקפא״ בחשבונות, ורק מי שיקבל הרשאה – יקבל גישה (לערבון, להלוואה וכדומה);
• אפשר להגביל בהוראת קבע את סכום הכסף המרבי שגוף יוכל למשוך מחשבון, לדוגמה להתיר לבזק למשוך עד 1,000 שקלים
• לקוח יוכל להקצות סכום בחשבון לניהול על ידי בנקים וחברות דומות (ללא העברתו לחשבונן). חברות אלה ישלטו בסכום שייקבע, והלקוח יוכל לראות את פעולותיהן בקלות.

למה לא יצרו שקל דיגיטלי לפני 10 שנים?

התשובה לשאלה למה עדיין אין לנו שקל דיגיטלי היא מפני שאין גוף טכנולוגי כמו משרד הדיגיטל שיוכל לחזות טכנולוגיה מתקדמת ולהטמיע אותה במערכות הקיימות.

מה הקשר בין הכלכלה לסביבה

ויש גם פתרון לסביבה דרך הכלכלה: הפחתת מס כשהמוצר או השירות עוזר לסביבה והטלת ״קנס״ כשהמוצר פוגע בסביבה; להגביל את המשק לפגיעה מינימלית בסביבה. קביעת מכסה שנתית לחתימה סביבתית לאדם, מדידת החתימה והפחתת המכסה עם השנים; תגמול או מתן קנס עסקים ושירותים לפי הפגיעה בסביבה.

ועדי עובדים ושביתות

נדרש לקבוע בבירור מה מותר לוועדי עובדים ותאגידים לפי האינטרס של המדינה לטווח הארוך.

המגזר הפרטי

בישראל כ-2.3 מיליון איש עובדים משרה מלאה במגזר הפרטי, לפיכך נדרש:

• להחמיר בעונשים על עבירות עסקיות של מרמה, הפרת אמונים וזיוף במסמכי תאגיד ולהגביר את האכיפה. פעולה כזאת לא רק תעשה צדק, אלא גם תגרום לאנשים לסמוך יותר זה על זה.
• לקצר את משך המשפטים העסקיים לשבועות בודדים.
• לייצר מהפכה במערכת בתי המשפט – מינוי שופטים נמרצים וחזקים בבתי משפט כלכליים ובמשפטים של עבירות כלכליות או עסקיות.
• לפתח מאגר ממשלתי ונוח לשימוש של קרדיט רייטינג.
• לחוקק חוקים ברורים להתאגדות עובדים.
• לוודא שהעסקת עובדים ופיטוריהם תתאפשר בקלות תוך שמירה על זכויותיהם לטווח הארוך.
• להגדיר באופן ברור מהו ״עובד קבלן״ ב״כלכלה החדשה״.
• להטמיע את האנגלית בכלל מערכות המשק.

מסחר אלקטרוני של העתיד

כדי לעודד מסחר אלקטרוני עתידי נדרש:

• לעודד פתיחה של חנויות מקוונות לייעול המסחר ולהוזלת מחירים.
• לוודא הקמה קלה ונוחה של עסקים ושל חברות כגורם קריטי לשוויון הזדמנויות ולמשק משוכלל.
• להוריד את התלות בנדל״ן למסחר, מה שיאפשר ליזמים להקים בקלות עסקים חדשים ויקל את התחרות של יזמים בחברות ענק כאמאזון.

קישור לדוגמה מהודו שבה היישום נעשה בהצלחה רבה: רשת מסחר הודית בעידוד המדינה

כמו שכתב הרצל בספר ״אלטנוילנד״: ״כי כולם ידעו שחברות המשלוחים עם רשימת המחירים, הקטלוגים והפרסומים בעיתונים – יקדימו אותם. המסחר הזעיר והרוכלות לא היו ריווחיים יותר.״ היום הסחר האלקטרוני מחליף את החנויות הפיזיות, והמדינה צריכה לעזור לזה להיות שוויוני ולא מנוהל ע״י חברה בודדת. זה אפשרי על ידי הקמת תשתית לאומית למשלוחים המנוהלת על ידי חברות פרטיות.

המשרד החדש שמגן עליכם מהעסקים

בהפעלת ״מחשבה חופשית״ מבינים שהאינטרס של העסקים הוא להרוויח יותר, אך הרבה פעמים זה מנוגד לטובת הצרכן. הגופים שאמורים להגן על הצרכן, בישראל זו ״הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן״ ובארה״ב זה ה-FTC, הם חלשים מאוד.

כדי שאזרחי המדינה ירוויחו ולא יפסידו, התפקיד שלהם חייב להיות מרכזי ומשמעותי הרבה יותר.

אין משהו חשוב יותר מלהגן על צרכנים כי האזרחים הם צרכנים רוב הזמן.

לדוגמה מוצר שדורש הגנה של משרד הצרכנות: במשחות שיניים כגון סנסודיין יש היום חומר שכנראה רעיל: titanium dioxide. זו דוגמה קטנה מאלפי דוגמאות. היום בארץ ובארה״ב אין גוף רציני שמגן על הצרכנים.

כן, משרד הצרכנות

צריך להקים משרד חדש – משרד הצרכנות – שיהיה משרד נפרד וחזק. היום המגזר העסקי שולט באזרחים. כמו שתראו בהמשך, לאזרחים-צרכנים, שאלה כולנו, אין גוף אמיתי שמגן עליהם ומנתב את המגזר העסקי. אחרי שמפעילים ״מחשבה חופשית״, מבינים שאפשר לעשות זאת באמצעות מערכות דירוג לאומיות, הבעת עמדה וכן דיגיטליזציה של כלל המוצרים במשק.

שקט הוא רפש

שתיקה בנושאים חשובים כמו בריאות, פיננסים ועוד, כמוהו בדיוק כמו פעולת ״המרעיל״.

היום אין עמדה בריאותית תקיפה, כגון מתן תמריץ לעסקי מזון להגיש מנות מתאימות לבני אדם, ללא שמן, מלח או סוכר, ושהמזון הנמכר לציבור יתאים לבני אדם. משרד צרכנות חזק עם חזון יכול לכוון את המוצרים לכיוונים בריאים יותר. היום יש מערב פרוע לא מפוקח, לפעמים רק מידע ודירוג יספיקו לצרכן.

אין היום גם אמירה ברורה במוצרים פיננסיים שמתאימים לחוסכים לטווח הארוך. אין אמירה ברורה על ריביות רצחניות וכרטיסי אשראי. ואלה רק דוגמאות קטנות. כן החלשים מנוצלים טוב טוב.

גם הצרכנים צריכים וגם העסקים

הפרסום המטעה על מוצרים חוגג ומטעה מיליוני צרכנים. חובה גוף עם כוח שייתן הנחיות ברורות מה מותר לפרסם ומה אסור.

מצד שני, העסקים היום צריכים להתעסק עם משרד הבריאות, משרד הדתות, משרד הכלכלה ועוד משרדים כדי לדעת אם עומדים בדרישות החוק.

הכול צריך להיות מרוכז במקום אחד – במשרד הצרכנות עם מומחים בתחומים השונים.

משרד כזה יפתור את בעיית העסקים ובעיית הצרכנים ביחד.

תפקיד משרד הצרכנות הוא שהמידע לצרכנים יהיה מדויק עד כמה שניתן, ובכך ישדרג את איכות המוצרים והשירותים במשק.

ניגוד העניינים היום בין הכלכלה לאזרחים

יש ניגוד אינטרסים בין להגן על הציבור מעסקים ובין משרד הכלכלה שרוצה שעסקים יצמחו. לכן צריכים משרד עצמאי למשרד הצרכנות.

משרד האוצר והכלכלה רוצים בעצם להגדיל את הכלכלה, ללא אינטרס להגן על הצרכן.

הגנה על הצרכנים שהיא תפקיד של משרד הצרכנות, היא הבלם והמגן של ״כלכלה חופשית״, שהיא חשובה מאוד לתפוקה גדולה ונכונה למשק. משרד הצרכנות יגן על הצרכנים מניצול וגם מהטעיה לא־מכוונת של חברות.

איך להפוך את האותיות הקטנות לגדולות?

כיום אותיות קטנות ושפה משפטית גבוהה מונעות מהצרכנים להבין מה הסכנה העומדת מולם.

דיגיטליזציה של כל המוצרים ושינוי "האותיות הקטנות" במוצרים ובשירותים לשפה פשוטה, למשל לאפשר לסרוק בר קוד ולקבל תיאור פשוט, יפתרו את הבעיה.

בנוסף, אם כל מוצר שמוצע לאזרחים יועלה לאתר משרד הצרכנות, למעקב, משרד הצרכנות יוכל לעקוב אחרי כל המוצרים ולשפר את השירותים והמוצרים לאזרחים כי יוכלו לדעת מה מוצע להם.

תשתית לאומית לדירוג שירותים ומוצרים

בניית תשתית לאומית לדירוג העסקים על ידי הלקוחות תעזור מאוד למסחר האלקטרוני ולקבלת שירותים ומוצרים טובים לאזרחים. כמוכן, בניית תשתית ארצית לדירוג המוצרים על ידי הלקוחות תבטיח את העלאת איכות המוצרים והשירותים לצרכנים. כמובן שתשתית כזו צריכה להיות מפותחת על ידי חברות פרטיות. יש דוגמה למערכת כזו שעובדת מצוין – של אמאזון.

איך למדוד את פעילות משרד הצרכנות?

מדידה של הצלחת המשרד תבוצע על ידי מדד שמורכב משביעות הרצון של האזרחים מהשירותים ומהמוצרים שהם מקבלים. מדד זה קל לחישוב ע״י ממוצע הדירוגים של הצרכנים לגבי השירותים והמוצרים שקנו, נתונים הקיימים, כרגע בדמיון החופשי שלי, במערכת הדירוג הלאומית של השירותים והמוצרים.

פועל יוצא של משרד הצרכנות הוא הקטנת יוקר המחיה כי משרד הצרכנות תומך בתחרות על ידי דירוג רשימת העסקים.

איך מנצלים היום את האזרחים?

הדבר העצוב ביותר הוא שהחלשים בחברה הכי מנוצלים מפרסום מטעה ומשרלטנים, כי החלשים בחברה הם הכי פחות משכילים. נכון שרק על ידי חינוך ניתן לעזור לחלשים בחברה, אך למשרד צרכנות חזק תהיה השפעה ענקית עליהם.

לאזרחים היום קשה לדעת אם לקבלן או לרופא יש רישיון, לכן יהיה חכם לפתח מערכת לאומית אחת לבחינת רישיונות אנשים ועסקים, ללא תעודות פיזיות. ישנם הרבה ״מומחים״ ללא רישיון, כגון ידעונים, בעלי אוב ומטפלים שונים שחובה להגביל את הפרסום שלהם לצרכנים.

בית משפט זריז לצרכנים מול עסקים

יהיה חכם מאוד להקים תיווך בין הצרכנים לחברות לפני הליכה למשפט. ואם זה לא יעזור, אז מעין בית משפט לתביעות קטנות של עד סכום מסוים נמוך של עסקים מצרכנים והפוך. זה ימנע סחבת משפטים והוצאות משפט גבוהות. בית המשפט לא יכול להיות מתחת למשרד הצרכנות בגלל ניגוד עניינים, משרד הצרכנות יעשה בשכל לדחוף הקמת בית משפט מיוחד כזה. בית משפט כזה גם יטפל בתביעות מול חברות זרות שהיום יכולות לנצל את העובדה שקשה לתבוע אותן כי אינן בישראל.

עקרונות כלליים לשיטת ממשל מוצלחת

• התושבים במרכז, שביעות הרצון שלהם מהחיים, ביטחון אישי ועוד.
• לאפשר אבולוציה לשיטת הממשל – חלק נכבד מהבעיות בישראל מקורן בשיטת ממשל שאינה תואמת את המציאות. ״חולשת השיטה של בלמים ואיזונים בישראל באה לידי ביטוי כאשר הרשות המחוקקת בנויה מבית אחד, הוא הכנסת, ללא בית שני (כמו הסנט בארה״ב ובית הלורדים באנגליה) שיוכל לאזן ולרסן את הבית הראשון,״ כתב יצחק זמיר בספרו ״בית המשפט העליון״. כדי לאפשר אבולוציה לשיטת הממשל צריכים להבין קודם כל שצריך להחליט על מנגנון לשינוי השיטה שמשאיר את המדינה דמוקרטית אך עדיין מנסה למצוא את השיטה הכי מתאימה.
• החלטות על סמך עובדות ומידע עדכני – אפשר להפוך את ישראל למופת לאזרחיה ודוגמה לשאר האומות רק בשינוי שיטת הממשל: שינוי מבנה השלטון ושיטת הבחירות.
• לסדר! לסדר! לסדר! אסור להתפשר על מדינה בינונית – רק הגעה למושלם תספיק, ולהשקיע הרבה אנרגייה וכוחות בניהול הסדר ובנראות והתנהגות האזרחים. ההבדל בין ארה״ב והמדינות הנורדיות לישראל אינו בחוכמת האנשים, אלא רק בסדרי השלטון ובסדר התהליכים בכלל.
• הדיונים והוויכוחים שיידרשו להגעה לשיטת הממשל הנכונה צריכים להיות מדעיים (מבוססים על עובדות) ולא רגשיים.
• להעתיק לשיטת הממשל את המנגנונים הטובים בקבלת ההחלטות מהחברות המוצלחות בעולם כמו טסלה או גוגל. אין סיבה שהממשל לא יהיה יעיל כמו חברות.
• חברות נמדדות בכסף, והממשל יימדד בשגשוג האזרחים.
• אם עבודה במגזר הציבורי תהיה ״אות כבוד״, יהיה קל יותר לגייס אנשים טובים ולא רק באמצעות שכר גבוה.
• עד היום משטרים החליפו את שיטת הממשל רק אחרי אירועים קיצוניים – ארה״ב (מלחמה עם אנגלייה), יפן, גרמניה (מלחמת עולם), ישראל (שואה). ניתן לראות שאחרי סדר משטרי חדש, יש פריחה ואחריה דעיכה משום שהמשטר החדש היה נכון לתקופתו, אך לא המשיך להשתנות עם הזמן! וזו הבעיה במשטרים – המבנה ושיטת הבחירות אינם משתנים, כי אין גוף אובייקטיבי שמכתיב להם את השינוי – כאן חובה לייסד גוף חשוב כזה כדוגמה – בית הממשל.
• חשוב להסכים שצריך לשנות את השיטה ולאו דווקא להסכים מה תהיה השיטה – זו טענה שהיא self-evident.
• אין חשיבות לימין או לשמאל, שמרנות או ליברליות. כל סוגיה צריכה פתרון שמבוסס על נתונים ועל ראייה לטווח ארוך. כמה שיותר להתבסס על היגיון בריא (common sense) בשיתוף מידע, אך לשם כך צריך מנהיג ברמת ״5 כוכבים״.
• בארץ היה חצי ניסיון לשינוי שיטת הבחירות, אך לא לשינוי שיטת הממשל.