סביבה חדשה

זה מה שנשאר

'אווטאר' הוא אחד הסרטים האהובים אליי, ממש סרט מופת. באווטאר אנשי הנאבי נלחמים כדי לשמור על הבית שלהם ומראים שהחיים בשילוב הטבע עדיפים ומאושרים יותר מהחיים הסופר-מודרניים. קצת כמו מה שקורה בימים אלה אצלנו במושב.

אנחנו גרים במושב רגוע, קרוב לים. כדי לשמר את החיים במושב, בנו אסדת גז כמה ק״מ מהבית. עכשיו מבקשים לבנות שדה תעופה וחוות דלקים ליד המושב. החשש שלנו הוא שאם יקרה משהו לחוות הדלקים, כל המושב ייפגע. באותה מידה אפשר לבנות גם כור אטומי קטן בגן משחקים באמצע המושב, זה הגיוני בדיוק כמו חוות דלקים.

זה הכיוון שאליו העולם הולך. האנרגייה לא מושקעת בשחזור הטבע, אלא בבנייה עליו, ולא לידו. המלחמה היא לשמר את מה שיש. בדיוק כמו במושב שאנחנו נלחמים על הבית, כל תושבי ישראל וכדור הארץ צריכים להילחם על הבית.

ספר יוצא דופן בחקר קריסת תרבויות שונות מההיסטוריה, Collapse, Jared Diamond, שבו מסופר שעובדתית תרבויות קרסו לא רק מפאת הרס הסביבה, אלא גם בשל יחס הממשל לאותו הרס. כדוגמה לשרידות מובא הכי איסלנד שידע להתאים את החיים באיסלנד ולהימנע כמה שניתן מהרס הסביבה. במבט על ההיסטוריה ניתן להבין טוב יותר את המצב היום. ההיסטוריה מראה שהורדת יערות, בעיות אדמה הקשורות בחקלאות והשקיית יתר, ציד יתר, דיג יתר, גידול אוכלוסייה והרס הסביבה הביאו בעבר לקריסת תרבויות. נראה שהיום הסכנה היא לא רק על תרבות מסוימת, אלא על כלל האנושות. שריפת פחם בסין משפיעה על מזג האוויר בקנדה. בדיוק כמו שכולם מושפעים, ככה התגובה צריכה להיות עולמית.

הרע זוכה בלוטו, הטוב משנה דרכיו

גם אם האנושות תמצא פתרון טכנולוגי להתחממות כדור הארץ והרס הסביבה, אם טבע האדם יימשך כמו שהוא – פשוט ייגרם נזק אחר. לכן הפתרון צריך לבוא מחינוך ומשינוי התנהגות לזרימה עם הטבע ועם הטוב. 300-200 אלף שנה מתהלכים בני האדם (הומו ספיינס) על כדור הארץ. כתוצאה מפעילותם ב־50 השנים האחרונות נשארו עשרות שנים עד שיהיה פה חם מדי, וכבר היום רואים את השינוי בכל מיני מקומות בעולם. חשוב להבין שזו אינה רק התחממות, אלא גם החמצת האוקיינוסים, היכחדות זנים ביולוגיים, פגיעה באוזון ועוד שלל בעיות בכדור הארץ, שאנחנו לא יודעים מהן ההשפעות שלהן. נראה שהדרך היחידה היא להפסיק להילחם בטבע ולחפש טכנולוגיות חדשות, אלא לעשות ״שלום״ עם הטבע. במלחמה של האדם מול הטבע, ההיסטוריה וההיגיון מראים שהטבע יישאר. הפתרון מגיע בהפעלת מחשבה חופשית.

יש צורך להתמודד עם עובדות קשוות ולהגיב להן, לא להתעלם מהן. כדאי לדמיין את כדור הארץ במראהו הטבעי שוב וליישם את הפתרונות הרצויים, גם אם הם קשים.

דעו כי יש לנו סיבה להיות פסימיים. הרי בני האדם אינם שומרים על עצמם, ניתן לראות זאת במגפת ההשמנה העולמית, אז איך ישמרו על הסביבה. הרי ברור שהאנשים חושבים על עצמם יותר מאשר על הסביבה.

אנחנו כמו כדור הארץ

היום האנושות מרעילה את כדור הארץ בדיוק כמו שהיא מרעילה את עצמה בתזונה לא תואמת. זו הדדיות מעניינת. כדי להיות בריאים, אין צורך לעשות שינויים גדולים, אלא רק לאכול אוכל שמתאים לנו, ככה בדיוק בכדור הארץ – לא צריך לעשות פעולות מיוחדות, אלא רק לא לפגוע בתהליכים הטבעיים שלו.

להוציא פחמן מהאטמוספרה בצורה מלאכותית זה בדיוק כמו לקחת כדור בשביל סוכרת. הפחמן לא צריך להיות באטמוספירה בכלל.

יש משהו אירוני בזה שאנחנו מרעילים את מי שכביכול יצר אותנו, כדור הארץ.

הדרך הנכונה היא לאזן את האחיזה של בני האדם בטבע, היום אנחנו לופתים את הטבע במחנק מוות. אנחנו צריכים לשנות את האיזון בין האדם לטבע, ולא לקחת מהטבע יותר מדי כדי להשאיר טבע גם לנכדים שלנו.

שכחו להוסיף תשלום על נזק

היום אין שום רכיב בכלכלה שמתחשב בפגיעה בסביבה. הכוח שמוליך הכול הוא כלכלי, וכל תהליך כלכלי מחשב רווח והפסד בלי שקלול של גורמים נוספים במשוואה. הכרחי שהמדינה תתערב בעניין ותשית קנס או פרס, תעניק פרס על כל מהלך של ייצור או שירות שאינם פוגעים בסביבה.

הדרך היחידה למנוע פגיעה בתהליכים הטבעיים בכדור הארץ היא לתת לפגיעה בהם תג מחיר, היום ברוב המקרים הוא פשוט קרוב לאפס. נניח שעל חברה שמייצרת חומר שגורם לזיהום מי-תהום, יושת תשלום בגובה ניקוי מי-התהום האלה. כיום אין כל עלות לפגיעה בסביבה בתהליכים העסקיים. לכן רק המדינה, ועדיף כמובן שכל העולם, תשית תשלום על פגיעה בסביבה בדיוק בערך שעולה לתקן את הנזק.

המשימה הזו צריכה להיות מוטלת ולהתבצע על ידי המשרד לאיכות הסביבה שיעשה את תפקידו ויפעל בהתאם לחזון השמירה על הסביבה.

זה יהיה מדהים לראות כמה מהר הכלכלה תסדר את עצמה מחדש עם פגיעה אפסית בסביבה כשיהיה אילוץ של תשלום על פגיעה בסביבה.

מהלך כזה עשוי לשנות את מבנה הכלכלה, שהשיקול היחיד שלה היום הוא כסף. הכלכלה מונעת מהרצון של האדם להיות עצל, רוב העסקים עוזרים לנו ״לעבוד״ קל יותר, אך חובה להוסיף מרכיב של שמירה על הסביבה לנוסחה של מינימום ״עבודה״ – למען העתיד נראה ששווה לוותר על העצלות.

טסלה התפתחה בדיוק בגלל ״פרס ממשלתי״ של ארה״ב, וזו למעשה דוגמה כיצד אינטרס כספי יכול לפתור את הרעלת העולם, קרי כדור הארץ.

באשר לגודל האוכלוסייה! נדרש להקטין את אוכלוסיית כדור הארץ באמצעות הגבלת ילודה. קשה אבל הכרחי. מומלץ לצפות בפרק 4 מצב איכות האוויר בארץ במצב לא טוב בגלל חוסר הבנה של הממשל את המצב.

עצים, דגים ומרעה

כדי להאכיל את האנושות ולשמור עם הסביבה צריך ללכת עם הטבע ולא נגדו.

הפתרון הוא באוקיינוסים, בימים ובגידולי עצים.

בימים יש מספיק מקום לדוג לכלל האנושות, ויש גם מספיק דגים. אבל נדרש משטר עולמי על הדיג ועל איכות הימים כדי שיהיו מספיק דגים, שהם גם האוכל המתאים ביותר לבני אדם.

לגידולי פירות על העצים יש יתרון סביבתי מכיוון שלא צריך להשאיר אדמה חשופה ולא צריך לחרוש אותה כל עונה, דבר שגורם לנזק סביבתי עצום.

גידולי השדה החשובים הם אורז, חיטה וטף, צריך לגדל אותם באזורים שהכי מתאימים להם. צריך להפסיק לגמרי את הגידולים למען האכלת חיות משק הבית ולהאכיל את הפרות, כבשים, עיזים ותרנגולות בעשב טבעי.

באשר לבשר הגדל במעבדה עלינו לברר מה העלויות שלו, מה מידת הנזק הסביבתי, אילו מינרלים יש בו ואם הוא רעיל לבני אדם. אני בספק שהתשובות לשאלות הללו יהיו חיוביות. במרעה הטבעי יש את הפתרון לגידול פרות, כבשים ועיזים. צריך, בהחלטה ובניהול של המדינה, לאפשר את הגידול שלהם בשמורות טבע ובשטחים פתוחים ולאסור גידול ברפת, בלול וכדומה שהוא למעשה התעללות בחיות, פגיעה בהיותן כשרות (כי רוח התנ״ך אוסרת על התעללות בבעלי חיים) ופגיעה באיכות הבשר שלהן שהופך ללא מותאם לבני האדם בגלל המזון שאכלו ותנאי הגידול שלהן.

זה אפשרי, רק צריך החלטת מדינה וניהול שלה את הנושא.

ניסוי מחשבתי ראשון

דמיינו שאתם רואים את כדור הארץ שיצרתם מלמעלה, איך הייתם מעדיפים לראות את בני האדם:

• מחפשים טכנולוגיות חדשות לשמירה על כדור הארץ?
• חוזרים לתהליכים טבעיים ומתקיימים מהטבע בעזרת הידע העכשווי?

ניסוי מחשבתי שני

דמיינו שאתם בשנת 2100 ונשארו על כדור הארץ רק מיליון איש לאחר שהטמפרטורות שעלו אינן מאפשרות חיים במרבית המקומות. מה הייתם ממליצים לנו לעשות לו הייתם חוזרים אחורה בזמן לתקופתנו?

הטכנולוגיה הכניסה אותנו לבור, אך לא תוציא אותנו מתוכו

הטכנולוגיה נמדדת רק על פי התוחלת המיידית שלה ולא על פי השפעתה על הסביבה. לא ידעו שהטכנולוגיה בעייתית לתהליכים בכדור הארץ, וגם אם היו יודעים, היו מתעלמים.

בעוד שהטכנולוגיה הובילה להתקדמות רבה ולנוחות, היא גם גרמה להידרדרות סביבתית.

אם לא לקחתם מפה עד עכשיו כלום, לפחות קחו את זה; הפתרון לאיכות הסביבה ולהתחממות כדור הארץ היא לא עוד טכנולוגיה, אלא שינוי התנהלות והתנהגות. כל הטכנולוגיה שאנו צריכים כדי לחיות עם הטבע, ולא עליו, קיימת.

או כמו שכתב הרצל בספרו 'אלטנוילנד': ״עם הרעיונות, האמצעים והידע המצויים בידי האנושות היום, 31 בדצמבר 1902, היא יכולה בהחלט לעזור לעצמה. אין צורך באבן החוכמה ולא בשום המצאות חדשות, כל מה שדרוש כדי לעשות את העולם טוב יותר כבר מצוי בו.״

מדהים כמה האנושות חכמה ואפילו הביאה אדם לירח, אך לא מוכנה לוותר על טיסה לרודוס או על מכונית 7,000 סמ״ק. האנושות נלחמה בהיטלר ואיבדה מיליוני אנשים, אך לא מוכנה לוותר על ״איכות חיים״ שבעצם מטרתה להבריא את כדור הארץ.

כדור הארץ חי ובועט

כדור הארץ הוא מעין יצור חי עם מיליוני תהליכים שמשמרים את תנאי החיים שבו. טכנולוגיה לא תחליף את התהליכים הטבעיים הללו. בדיוק כפי שטכנולוגיה אינה פותרת בעיות בריאות אצל בני אדם, רק תהליך טבעי יפתור את שורש הבעיה, וכך גם בכדור הארץ.

ניתן לאתר את שורש הבעיות הסביבתיות של ימינו בתלות שלנו בטכנולוגיה, שלעיתים קרובות נותנת עדיפות ליתרונות לטווח קצר על פני השפעה סביבתית ארוכת טווח. גישה קצרת רואי זו הביאה לתוצאות מזיקות, כמו התחממות כדור הארץ, זיהום אוויר והחמצת האוקיינוסים. כדור הארץ, מערכת חיים מורכבת עם מיליוני תהליכים השומרים על חיים, מושפע באופן משמעותי משימוש לרעה בטכנולוגיה למילוי צרכים אנושיים, כגון אנרגיה, מזון ומשאבים אחרים.

רק שינוי התנהגות של בני אדם

טיפול בבעיות סביבתיות מחייב ניצול ידע קיים וצמצום השימוש בטכנולוגיות מזיקות. פרקטיקות בנות-קיימא יכולות לספק את הצרכים האנושיים בלי לפגוע בסביבה. לדוגמה אימוץ דיור קטן יותר וידידותי לסביבה יכול לשמור או אפילו לשפר את רמת האושר הכוללת. רתימת מקורות אנרגיה מתחדשים, קידום חקלאות בת-קיימא ותרגול אחראי בניהול פסולת יכולים גם הם לתרום לכדור הארץ בריא יותר.

מספר גורמים פוגעים בפתרון בעיות סביבתיות. גורם אחד כזה הוא היעדר ממשלה עולמית או סמכות גלובלית מאוחדת המאפשרת לחשיבה לטווח קצר לשלוט בהחלטות המדיניות ותמנע התעלמות מההשפעה המזיקה של הטכנולוגיה על הסביבה.

בעזרת הידע שיש היום אפשר לספק את כל הצרכים הבסיסיים של בני האדם בלי להרוס את כדור הארץ. רמת האושר לא תרד, אלא תעלה.

או כולם או אף אחד

על מנת להתמודד ביעילות עם האתגרים הסביבתיים, שיתוף פעולה בין מעצמות כמו ארצות הברית וסין הוא חיוני. למדינות אלו יש פוטנציאל להשפיע על מדינות אחרות ולקדם יוזמות גלובליות המתמקדות בפיתוח בר- קיימא ובשימור הסביבה. נדרשים צעדים קיצוניים ועולמיים כדי להפוך את הנזק שנגרם לכדור הארץ ולהבטיח את עתידו.

התמודדות עם אתגרים סביבתיים מחייבת גישה מקיפה המשלבת טכנולוגיה בת-קיימא, שיתוף פעולה גלובלי ושינוי חשיבה מרווחים קצרי טווח לניהול סביבתי ארוך טווח. על ידי רתימת הידע הקיים וקידום שיטות ידידותיות לסביבה, ניתן לספק את הצרכים האנושיים ולשמר את כדור הארץ עבור הדורות הבאים.

תסריט אפשרויות

אפשרות א	אפשרות ב
לחכות ולראות כמה כדור הארץ מתחמם כדור הארץ	לשנות הרגלי צריכה וייצור עכשיו
לבקש את עזרת הציבור במיון הזבל	שינוי חוקי כלכלה כך שיתמכו בתהליכים סביבתיים
להחליף את כל המכוניות	לצמצם נסיעות למינימום
לחפש שיטה שתוציא CO2 מהאטמוספירה	לא לכרות יערות, לשתול עצים
לחפש טכנולוגיות להפחתת החתימה הסביבתית של בני האדם	לצמצם ילודה
לחפש טכנולוגיה לגידול דגים בחוות	רגולציה עולמית על הדיג שתאפשר התרבות הדגים
לחפש טכנולוגיה לייצור בשר במעבדה	לגדל חיות בצורה טבעית ולצמצם חתימת סביבתית
מפלט על מאדים	לסדר את הסביבה מחדש
לחפש תחליפי בשר	לגדל בשר בצורה טבעית
לאסוף חלקי פלסטיק	לא לייצר אותם מלכתחילה
כלכלה מבוססת צריכה וייצור שפוגעים בסביבה	כלכלה מבוססת חתימה סביבתית אפסית בייצור. שינוי ממשלתי
לתת לכל אחד חתימה סביבתית כפי יכולתו	לתת לכל אדם מכסה שנתית לחתימה סביבתית
להגן על חיות ספציפיות כגון צבי-ים	שמירה על כל המערכת הטבעית של כדור הארץ
כל אחד שומר על איכות הסביבה כראות עיניו	רגולציה עולמית לשימור הסביבה

אנושות אינטליגנטית הייתה משנה היום

אנושות אינטליגנטית תבצע כמה שינויים משמעותיים כדי לשמור על הסביבה ולהבטיח עתיד בר-קיימא.

במסגרת השינויים האלה נדרש:

• לשנות את חוקי המס כדי לעודד ייצור ושירותים ידידותיים לסביבה תוך ענישה של אלה שגורמים נזק לסביבה. גישה זו תמריץ עסקים לאמץ שיטות ירוקות יותר.
• ליישם אמצעי בקרת אוכלוסין, כגון הגבלת משפחות לילד אחד למשפחה באזורים מסוימים. למשל, ישראל יכולה לשאוף לאוכלוסייה של מיליארד איש. זה יעזור לנהל את צריכת המשאבים ולהפחית את העומס הסביבתי.
• להקצות מכסת חתימה סביבתית ליחידים שתרד בהדרגה עם הזמן. למרות שצעד זה עלול לפגוע בפרטיות ולדרוש ניטור, הוא יקדם שימוש אחראי במשאבים ויפחית את ההשפעה הסביבתית הקולקטיבית שלנו.
• להגדיר חלקים משמעותיים מכדור הארץ כשמורות טבע והגנה על ״הריאות הירוקות״ הללו כדי לשמר תהליכים טבעיים חיוניים ולשמור על איזון אקולוגי.
• לשנות פרדיגמה בנושאי ייצור וצריכה של מזון עם התמקדות בבקר ובתרנגולות שגדלו באופן טבעי, במזון אורגני ובשיטות דיג בר-קיימא. גישה זו לא רק תועיל לסביבה, אלא גם תשפר את בריאות האדם. התאמת התזונה שלנו עשויה להיות מאתגרת, אבל היתרונות ארוכי הטווח עולים בהרבה על העלויות הפוטנציאליות לדורות הבאים.
• לתת עדיפות לתחבורה ידידותית לסביבה ועידוד השימוש באמצעי תחבורה ברי-קיימא לצרכים לא חיוניים. הפקת אנרגיה תסתמך אך ורק על מקורות מתחדשים, כגון אנרגיית השמש והרוח כדי למזער את הנזק הסביבתי.
• להפחית פסולת וזיהום באמצעות ייצור מוצרים מתכלים ואורגניים בלבד בתעשיית הייצור. ייצור פלסטיק יהיה מוסדר וייאסר ייצור של פריטי פלסטיק שאינם ניתנים למחזור.
• לנהל באופן מוקפד את משאבי המים כדי להבטיח מים נקיים לכולם. החקלאות תעבור חזרה לפרקטיקות טבעיות וברות-קיימא שמתעדפות שימור אקולוגי.
• לצמצם את התעשייה הכימית כדי להפחית את הזיהום, תוך מעבר לחלופות נקיות וירוקות יותר.

למה האנושות אינה פועלת למען הטווח הארוך

חשיבה לטווח ארוך חיונית להתמודדות יעילה עם בעיות סביבתיות ולהבטחת עתיד בר-קיימא לאנושות. עם זאת, גורמים שונים מונעים אימוץ גישה כזו, לרבות בגלל מתן תגמולים לטווח קצר, התמקדות ברווחים מיידיים והצורך בתיאום גלובלי. מחקרים הראו שאנשים נוטים לתעדף תגמולים מיידיים על פני רווחים עתידיים רחוקים, זוהי הטיה קוגניטיבית המכונה 'הנחה זמנית' (Frederick, Loewenstein, & O'Donoghue, 2002). התמקדות קצרת טווח זו מונעת מאנשים לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהם. מנהיגות חזקה נחוצה כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית לעבר יעדים ארוכי טווח שכן מנהיגים יכולים לעורר פעולה קולקטיבית ולעודד קבלת החלטות עם ראיית הנולד (Bennis & Nanus, 1985).

עסקים ותעשיות רבים נותנים עדיפות לרווחים מיידיים על פני שמירה על תהליכים ומשאבים טבעיים. התמקדות זו ברווחים לטווח קצר מערערת את הקיימות בטווח הארוך ותורמת להידרדרות סביבתית. שילוב שיקולים סביבתיים בחישובים כלכליים, כגון באמצעות חשבונאות הון טבעי, יכול לסייע בטיפול בסוגיה זו (Costanza et al., 1997).

חלק ניכר מאוכלוסיית העולם עסוק בהישרדות יום-יומית, מה שמשאיר מעט מקום לתכנון ארוך טווח. עוני ואי שוויון כלכלי מחריפים בעיה זו שכן אנשים הנאבקים לספק את צרכיהם הבסיסיים נוטים יותר לתעדף תגמולים לטווח קצר (Haushofer & Fehr, 2014).

לתאגידים גדולים יש השפעה ניכרת על החלטות פוליטיות וכלכליות, ולעיתים קרובות נותנים עדיפות למקסום רווחים על פני ניהול סביבתי. אחריות סביבתית מוגבלת בפרקטיקות של תאגידים תורמת להידרדרות מתמשכת של משאבי טבע (Vogel, 2005).

טיפול בבעיות סביבתיות דורש תיאום עולמי שכן מאמצים חד-צדדיים של מדינות בודדות אינם מספיקים כדי להשיג שינוי משמעותי. שיתוף פעולה והסכמים בין-לאומיים, כגון הסכם פריז, חיוניים להחלת פעולה קולקטיבית ולקידום חשיבה לטווח ארוך (בודנסקי, 2016).

המאבק לתעדוף חשיבה ארוכת טווח בטיפול בבעיות סביבתיות מושפע מגורמים שונים, לרבות הטיות קוגניטיביות, מנהיגות, שיקולים כלכליים והצורך בתיאום גלובלי. כדי להתגבר על אתגרים אלו, יש לטפח מנהיגות חזקה, אחריות תאגידית ושיתוף פעולה בין-לאומי כדי להעביר את המיקוד של האנושות מרווחים קצרי טווח לקיימות ארוכת טווח.

טוב לסביבה, כלכלי, טעים, בריא

אנחנו רוצים פתרון אמיתי – טוב לסביבה, כלכלי, טעים, בריא. צריך לזכור שאין קלוריות – זה אומר לא טעים.

בשר – חשוב לגדל בצורה טבעית את החיות. תרנגולת ועז ממירות עשב וכדומה לקלוריות בצורה טובה ויעילה עבור בני האדם. כלומר, ביצים וחלב עיזים הם אידיאלים ואכן היו כך אלפי שנים. היתרון הענק בעז ובתרנגולת שהן אוכלות דברים שאתם לא צריכים לגדל. תרנגולת אוכלת הכול וגם עז.

חלב עיזים, ביצים, פירות, דגים, פירות למיניהם (עדיף שומניים ושנשמרים). ירקות זה מאוד לא יעיל לגדל כי דרושה עבודת ידיים. לעומת זאת, עצים מאוד יעילים לגידול. בננות נותנות פרי כל השנה – זה יתרון עצום.