מה זה לחשוב חופשי?

זה אולי יישמע פשטני או לא אמין אבל אחרי 40 שנות ניסיון – אני יכול לומר שנוסחה למחשבה חופשית בהחלט קיימת. ואני מתכוון לקצר לך את הדרך אליה. בהמשך אפרט את ששת הכלים שמאפשרים ״לחשוב חופשי״.

הגעתי למחשבה חופשית כשניסיתי לעלות ״רמה״ מהמחשבה על המרוץ שלי להצלחה אל ההבנה לגבי איך אני חושב ומה גורם לי להתקדם. מחשבה חופשית זו בעצם שיטת מחשבה שמייצרת מחשבה טובה יותר, מחשבה בכמה רמות. אנחנו תמיד מנסים ״לבנות מחשבה״ ממשהו שהוא בסבירות גבוהה אמיתי ולא מפחדים לנפץ מיתוסים או ״דעות של אנשים״ לעומת דברים שהם לא דעה כדוגמה ״כדור הארץ עגול״.

כשמפעילים ״מחשבה חופשית״ על ״מחשבה חופשית״ מקבלים שצריכים לראות רווח מהמחשבה ולא סתם דעות של הוגה דעות' כלומר רווח כספי, בריאותי, חברתי ובכלל להרוויח.

אם כן, מובאת פה הנוסחה למחשבה חופשית אבל כמו כל דבר חדש – צריך לתרגל אותה. אומנם לוקח שנים להגיע לרמת מומחיות, אבל השיפור הראשוני הוא מיידי.

מחשבה חופשית מתווה את הדרך לקבלת החלטות על ידי הצלבה של מידע ממגוון תחומי ידע, כמו מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדע, אבולוציה, אנתרופולוגיה, היגיון ונטרול הנחות לא מאומתות. במחשבה חופשית בדרך כלל מקבלים את ההחלטה הטובה ביותר בסבירות הגבוהה ביותר.

הצלבה של כמה מקורות מידע עם ההיגיון זה הבסיס למחשבה חופשית. כשאתם שואלים משהו שהתשובה עליו היא ״ככה זה״ או ״ככה כולם עושים״ בדרך כלל מחשבה חופשית תראה שזו טעות.

איפה כולם?

השאלה ששואלים אותי הכי הרבה היא, ״אם מה שאתה אומר על תזונה, חינוך, בריאות, ממשל, עסקים, איכות הסביבה וכדומה הוא נכון, אז איפה כולם?״

למה הפרופסורים לתזונה לא אומרים שיש רעלנים בירקות?

למה הממשל לא מפריד רשויות?

למה לא מגדלים תרנגולות חופש כדי שהביצים לא יהיו רעילות לנו?

איך משרד החינוך לא סוחף את כולם להיות מצוינים בחשבון, אם זה בהישג של כולם?

יש לזה הסבר הגיוני, תישארו איתי רגע.

למה להקשיב לי?

אני לא חושב שנכון להקשיב לי בלי לנסות להגיע למסקנות האלה לבד או לבדוק אם הדברים באמת עובדים, כל זה בלי לקחת סיכון, כמובן. אבל כדאי לשים לב למסלול החיים הייחודי שלי שעיצב את הדרך שבה אני חושב: גדלתי לאימא עובדת סוציאלית ולאבא מהנדס חשמל. הוריהם היו ניצולי השואה היחידים במשפחתם. השואה הייתה נוכחת בבית כל הזמן והביאה איתה את היצר לחשוב בגדול ושונה.

כשהייתי בן 10 עברנו לגור בעמק הסיליקון לשנתיים. בשנים האלה נחשפתי לתרבות האמריקאית – לצורך לעשות הכול מושלם ולבנות שיטה לכל דבר. בנוסף, רכשתי את המיומנות בשפה שנייה שאיתה באה חשיבה בשתי שפות, בשני נתיבים שונים. בשנות התיכון התעסקתי בבורסה וקראתי עיתוני כלכלה. לאחר מכן למדתי הנדסת חשמל בטכניון וסיימתי כמצטיין דיקן לאחר שבעה סמסטרים. במהלך הלימודים הקמתי את החברה הראשונה שלי – פלטפורמה מקוונת לבלאק-ג׳ק; לאחר מכן הקמתי קזינו באינטרנט; ואז אתר שש-בש בתשלום. לבסוף הקמנו את Plus500 שהכניסה בעשור האחרון מעל 2 מיליארד דולר.

לאחר ההצלחה של Plus500 התחלתי להתעסק עם מחשבה חופשית שאינה קשורה לעשיית כסף והצלחתי לפתור לבד, בעזרת קבלת החלטות בשיטה זו, כל מיני ענייני בריאות שהציקו לי.

מסלול החיים שלי הביא אותי לנסות להבין מה השיטה שלי, לארגן אותה ולחשוב איך אפשר להעביר אותה הלאה, לקצר את הדרך לאחרים.

עם זאת, צריך לזכור שאני בסך הכול מהנדס חשמל מהטכניון. אני לא רופא ולא אלוף בצבא וגם לא פסיכולוג, פוליטיקאי, סוציולוג, אנתרופולוג, סופר, מתמטיקאי או פילוסוף. אבל אני לא מפחד לחקור את כל הנושאים האלה ולגעת בהם עם מחשבה חופשית. אפס פחד.

אני לא קואוצ׳ר

רוב הקואוצ׳רים המציאו שיטה ועשו מזה כסף. אני עשיתי כסף ומביא לכם את השיטה.

העובדה שהצלחתי בעסקים, לבדה, לא מספיקה כדי להבטיח שאני צודק. הרעיון המרכזי הוא לאפשר לך ללמוד את השיטה – לחשוב חופשי, להגיע למסקנות באופן עצמאי, לייצר את הרווח, לחיות את החיים שתמיד חלמת. קריאה של הספר או הקשבה להרצאה – יסייעו לך לפתח בעצמך את המחשבה החופשית.

סיכוי נמוך שהקול ״החופשי״ יגיע אליך

אנשים שנתקלים בתשובות ובפתרונות שעולים כתוצאה ממחשבה חופשית, שואלים ״אם כל הציבור מוטעה, אז למה הפרופסורים לא אומרים שום דבר?״

 אחת התשובות היא מעולם ״המדעים״ – כדי שיושמע הקול הזה – מישהו צריך להגיע לאמת, להשמיע את הקול שלו, שהקול הזה יגיע אליכם ושאתם תסכימו להקשיב לו. זה הכפלה של ארבע הסתברויות. סיכוי נמוך. בנוסף, לוקח זמן עד שממצאי מחקר חדש משולבים הלכה למעשה בחיי היום-יום מכיוון שתהליך תרגום המחקר לפרקטיקה, המכונה ״תרגום ידע״, יכול להימשך שנים רבות.

אין רווח בפתרון הפשוט

תשובה נוספת לשאלה זו מגיעה ״מעולם הכלכלה״. אם הפלסטיקאי שמרוויח מטיפולי שאיבת שומן, יאמר למטופלים שלו פשוט לשנות תזונה – להוריד מוצרי חיטה, שמן וסוכר – לא תהיה לו פרנסה. אז בתיאוריה זה יכול להיות פשוט וקל, אבל בפועל המטופלים כנראה לא היו מקשיבים לו, ואולי גם הרופאים עצמם לא מאמינים בפתרון הזה. ולכן, מוכרים שאיבת שומן ב-20,000 שקל ולא תזונה חופשית ב-80 שקל כמו הספר.

הפתרונות הגדולים לרוב מובאים על ידי חברות עסקיות. לעומת זאת, פתרונות של מחשבה חופשית לרוב אינם מצריכים קניית תרופות או השקעה כספית גדולה, ולכן בהיעדר מודל כלכלי ואינטרס עסקי, לא נשמע אותם מבעלי מקצוע או מתעשיות שונות. לדוגמה – יהיה קשה לבנות מודל עסקי משינוי תזונתי עבור חולי סוכרת.

אנשים רוצים פתרון מהיר ללא מאמץ

רוב בני האדם רוצים להשקיע את המאמץ הקטן ביותר כדי להשיג את הרווח הגדול ביותר. כלומר, רוצים אוכל טוב, בני זוג יפים, כסף, בית מסודר, גינה ענקית, בושם יוקרתי, מעמד – אבל – לא רוצים להשקיע אנרגייה רבה וגם לא לעבוד קשה בשביל כל זה.

מחשבה חופשית מנסה להשיג את הרווח הגדול ביותר במאמץ הקטן ביותר. אבל רוב האנשים לא מבינים את זה, עדיין.

ברור לי שללמוד מקצוע טוב, יותר מתאים לאנשים עצלנים מאשר להיות שליח וולט. כי במקצוע טוב אפשר להיות עצלנים. אני תמיד הייתי עצלן, לכן למדתי מקצוע שבו המחשב עובד בשבילי. לדוגמה מנהל השקעות שלמד כלכלה, לאחר ארבע שנות לימודים קשות, עובד פחות קשה משליח וולט, שצריך כל היום להיות בנסיעה. מה שמטעה הוא המאמץ הרב שנדרש בתחילת הדרך, למרות שאחריו מושקע מאמץ נמוך יותר במקצוע טוב לאורך שנים. ממוצע המאמץ הכולל נמוך יותר. הבעיה שאנשים נרתעים מהמאמץ ההתחלתי, זו טעות חשבונית של חישוב ממוצע.

דוגמה נוספת למאמץ קטן ורווח רב – כשאדם מתלונן לרופא על צרבות, הרופא ישר ייתן לו כדור נוגד חומצה. הוא כנראה לא יסביר לו שהצרבת נגרמה מהתזונה שלו – הרעלנים באורז או השמן שאכל. לי ברור שקל יותר לשנות את התזונה ולפתור את הבעיה לתמיד מאשר לקחת כדורים באופן קבוע ואף לסבול מתופעות הלוואי שלהם.

אין הרבה חושבים חופשיים

היום אין הרבה חושבים חופשיים, בעיקר כי קשה מאוד להתנתק מהדעות שגדלנו עליהן ולשנות את דעתנו. להיות חושב חופשי לא קשור לאינטליגנציה או לאייקיו, זה קשור רק להכרת שיטת חשיבה שונה כמו זו שמופיע בחוקים לחשיבה חופשית.

בשנים האחרונות השתפרה מאוד טכנולוגיית המידע, והיום אפשר לקרוא כל ספר שאי פעם יצא, לקבל תמצות של מחקר וכן לשאול את ChatGPT שאלות מורכבות שבעבר היה צריך להסתובב בשבילן חודשים באוניברסיטאות. כלומר, לא היה ממש מועיל להיות חושב חופשי לפני 50 שנה כשהמידע, הידע והמדעים היו כל כך שונים מהיום.

אז איפה הרווח שלכם? הרווח שלכם הוא לחשוב חופשי בדרך הייחודית לכם, לא להסתמך עליי, אני טועה הרבה, למרות שזה בדרך כלל כי מטעים אותי.

כל אחד יפה בדרך שלו, תנצלו את היופי הזה לחשוב חופשי בדרך שלכם.

מכורים להמצאות טכנולוגיות ומדעיות

העולם מכור להמצאות טכנולוגיות ומדעיות, העיתונים מאוהבים בהן, והאנושות תולה בהן את העתיד שלה. אבל למעשה טכנולוגיה ומדע לא ישפרו לנו את החיים, להפך. דווקא גילויים שאינם טכנולוגיים נשכחים ואינם מדוברים למרות שההשפעה שלהם גדולה הרבה יותר על חייכם מכל המצאה טכנולוגית. מחשבה חופשית מביאה לרוב לגילויים שאינם מדעיים או טכנולוגיים. כשהאבות המייסדים של ארצות הברית כתבו את מגילת העצמאות ואת מבנה הממשל האמריקאי, העיתונות לא יצאה בהכרזה ״הומצאה שיטת הממשל שתהפוך את ארצות הברית לאימפריה.״ ההמצאות החשובות הן לא מדעיות, הן אנושיות. המצאות טכנולוגיות מעתיקים, אבל המצאות תרבותיות ובין-אישיות נזנחות. לפני כמה שנים כשגילו שהחיטה רעילה לאנשים בגלל הרעלנים שנמצאים בה כדי למנוע ממזיקים להרוס את הצמח, אף אחד לא דיבר על זה כהמצאת המאה, עד היום זה כבר נשכח לגמרי, אבל עדיין מרעיל מאות מיליוני אנשים. בודדים מבינים את זה. עכשיו אתם מהבודדים האלה.

התנגדות לשינוי

כמו בכל תחום, גם ברפואה ובמדע יש תמיד התנגדות לשינוי. אולי בגלל אמונות מושרשות, אינטרסים פיננסיים או פשוט הנטייה האנושית להישאר עם המוכר והידוע. המחשבה שלנו עצלנית. תעזרו לה להתעורר. תחשבו חופשי.

הכי מסוכן אלה ההנחות שגדלנו עליהן

הרווח הלא נתפס

הרווח הלא כספי המטורף ביותר ממחשבה חופשית הוא בלסתור את ההנחות שגדלנו עליהן. ההנחות האלה, שאף אחד לא בודק אם הן נכונות או לא, תקועות לכם בחיים כמו סוכנים זרים בתוככם… לדוגמה ״תאכל ירק, זה בריא,״ עד גיל 46 לא בדקתי את ההנחה הזו בכלל. וכשבדקתי – הופתעתי, תוכלו לקרוא על כך בתזונה חופשית.

הפוך, בדיוק הפוך

עבודה קשה, לברוח מהבורסה כשכולם יוצאים, לקנות בגדים יקרים, לעשות כל דבר הכי טוב שלנו, לא להכליל קבוצות על פי סטריאוטיפים ולא להניח הנחות – אלה דברים שלא טובים לרווח שלנו, לא רק הכספי. האמת היא, הרבה פעמים, הפוכה לגמרי. לא נסביר פה הכול, אבל ״לעבוד קשה״ זה ממש ערך מסוכן. האנשים הכי מסוכנים בעסק הם הנמרצים והלא-חכמים, כי הם מפיצים את השטויות בנמרצות בחברה.

לא עבודה קשה, אלא עבודה במינימום מאמץ ובמקסימום רווח מביאה את הריווחיות הכי גדולה לאורך זמן. לייצר הכללות סטריאוטיפיות זו תכונה אבולוציונית להגנה, לפעמים אנחנו צריכים תוך שבריר שנייה להחליט אם הבן אדם מולנו מסוכן לנו או לו, ברור שסטריאוטיפ עוזר לנו בנקודה הזו.

הגדרה משעממת למחשבה חופשית

חופש מחשבתי חשוב לא פחות מחופש פיזי. מחשבה חופשית זו דרך חדשה לחשוב. היא עוזרת להשיג את החופש המחשבתי ובמידה – גם את החופש הפיזי (עשיית כסף וכדומה). בשילוב של שניהם יש חופש אמיתי – liberty. המדע וההיגיון לא טועים ביחד אז כששניהם מסמנים משהו זה מעניין. כשיש ניגוד ביניהם צריך להפעיל מחשבה חופשית.

פעם בני אדם גדלו אפילו עם ההבנה שעבדות היא הגיונית, לכן למה שגדלנו עליו אין הרבה משמעות, אם לא ננסה להבין הכול בעצמנו.

רוב השאלות הקשות בעולם פתירות בעזרת מידע, מדע, היגיון, אבולוציה, היסטוריה, אנתרופולוגיה ומחשבה חופשית – שהיא הארגון של כל הכלים הללו.

מחשבה חופשית מחפשת בכל דבר השקעת אנרגייה מינימלית לרווח עצום, בכל תחום בחיים, ככה הגעתי להקים את Plus500. החברה עשתה פי 10,000 על ההשקעה.

מה שאתם שומעים היא דעה ולאו דווקא האמת. מה שאתם רואים זאת נקודת מבט ולאו דווקא המציאות. אל תהיו מוגבלים מדעות ומהדימיון המוגבל של אחרים. לדוגמה אנחנו רוצים להבין אם צריך נעליים לריצה: האבולוציה מראה שרוב הזמן התנועעו יחפים. ההיגיון אומר שנעליים משנות את צורת הריצה בגלל שינוי הזוויות של הפגיעה בקרקע. יש מדע שמראה שאכן בריצה יחפה הזעזועים יותר קטנים. יש הצלבה בין היגיון, אבולוציה ומדע. עכשיו בשביל צפייה צריך לנסות את זה על עצמנו. יש פיצוח במחשבה חופשית.

אנחנו טובעים במידע אבל משתוקקים לתובנות עליו. כאן באה מחשבה חופשית לנסות לבודד את הסיגנל מהרעש. מחשבה חופשית זה המשחק בין ההיגיון למידע (מידע יכול להתקבל על ידי מדע, מתמטיקה, ניסוי, צפייה או כל דבר שמביא עובדה ברמת סבירות גבוהה). המידע מוביל אותנו לכיוון הנכון אבל מי שמקבל בסוף את ההחלטה צריך להיות ההיגיון שלנו עם כמה שפחות רגש. רגש מערפל את המציאות. המידע תלוי בהיגיון, ולכן צריך להתאמן בלדעת מתי המידע נכון בסבירות גבוהה.

מחשבה חופשית היא חשיבה עצמאית לגבי כל נושא בעולם המבוססת על הנחות שאמיתותן הוכחה בסבירות גבוהה. זוהי ״שיטת״ חשיבה בדיוק כמו ״שיטת״ בעיטה בכדור או כל שיטה אחרת.לאמת (בסבירות גבוהה) הזאת אפשר להגיע על ידי זמן, לוגיקה, שכל והתבוננות אמפירית וכל זאת בשיטת מחשבה חופשית. אין במחשבה חופשית שום דבר ״רוחני״ או ״מיסטי״, נהפוך הוא, היא מבוססת על שיטה ליישום לוגיקה על מידע ולהקדיש לכך זמן שאחרים לא היו מקדישים. כדי לחשוב חופשי חייבים להבין את ההטיות המחשבתיות שלנו.

מחשבה חופשית אמורה להוביל אתכם למקור העניין, לרוב אחרים לא רואים את זה כי הם לא מאמינים שיש דרך אחרת. דוגמה: האם יכול להיות שחלק גדול מבעיות השיניים של ילדים הם נשימה מהפה ולא מהאף?

אומרים שהסביבה שלנו וַהֲגֵנִים שלנו קובעים איך ייראו חיינו, אבל קבלת ההחלטות שלנו היא הגורם השלישי היותר חשוב והיא יעילה הרבה יותר כשיש מחשבה חופשית.

ה״פיצוח הגדול״ הוא שבדרך כלל חושבים חופשיים לא באו מתחום אנליטי כמו הנדסה, אלא מתחומים הומניים. השילוב הזה מחשבה חופשית של המחשבה החופשית – לחשוב הנדסית על כל התחומים בעולם, ובעיקר בתחומים כמו ממשל או בריאות שלרוב מהנדסים לא מתעסקים בהם ברמה המחשבתית.דוגמה-קואלה אוסטרלית אוכלת עלה ספציפי של האקליפטוס ורק אותו כמעט. כל שאר החיות יסבלו עד כדי מוות מאכילת העלים הרעילים של האקליפטוס. בהפעלת מחשבה חופשית אפשר להניח בסבירות גבוהה שלכל חיה מתאים אוכל יחסית ספציפי. מכאן אפשר להתקדם במחשבה ולהניח שבני האדם לא נועדו לאכול הכול, אלא רק אוכל יחסית מסוים שהיו חשופים אליו אלפי שנים.

לדוגמה – שחקן כדורסל, טוב שיהיה גבוה, אבל האם אפשר ללמד גובה? ומכאן מתחילה מחשבה חופשית –

• האם גובה הוא המדד היחידי להצלחה בכדורסל?
• מה התכונות החזקות ביותר אצל שחקני כדורסל גדולים?
• מה כן אפשר ללמד שחקן מתחיל?
• האם בכלל כדאי לנסות להיות מקצועי בכדורסל? מה הסיכוי?

אפשר להקנות כלים, בעזרת אימונים רבים למשל, כדי להביא לשיפור.כשבוחנים ספורטאים מצליחים מבינים כי השתתפותם בענפי ספורט נוספים נתנה להם יתרון הם קיבלו ״כלי-מלחמה״ שאין לאחרים. ומכאן אפשר לעבור לנקודה כללית יותר – בכל תחום עיסוק כשיש ניסיון גם ממקצועות אחרים, יש לזה יתרון גדול. לדוגמה משקיע שהיה גם מנכ״ל, יידע טוב יותר את רזי העסק.תמיד יש לנו סיפור בראש, על כל דבר, מעין הנחות יסוד, מה הנחת היסוד שמלווה אותנו ולא מאפשרת לנו לראות הנחות יסוד אחרות?״בכל ארוחה צריך לאכול פחמימה, דגן וקטנייה.״״אם אעשה את מה שהיא עשתה, אצליח.״ ״סוכר פירות זה בריא.״ כדי שתבינו מה זו מחשבה חופשית, אתם צריכים למחוק את הנחות היסוד שלכם ולבנות אותן מחדש. לשאול ״איך אתה יודע?״ כדי להגיע בסוף לשאלה אם הכול מבוסס על טעות או על דבר אמיתי. ידע מתמטי וסטטיסטיקה עוזרים בכך כי הם עוזרים לפתח מחשבה מבוססת נתונים ולא ״הרגשה״.

לפרויקט מחשבה חופשית יש נקודת מבט שלרוב מנוגדת לתפיסה הרווחת, אולי בגלל שמחשבה חופשית מבוססת על היגיון, עובדות, שינוי דעה ומתן הזדמנות. ככלל, קשה לנו לקבל עובדות שנוגדות את תפיסת העולם שלנו בכל נושא ולו הברור ביותר. אנחנו עצלנים מחשבתית ב-DNA שלנו, ולכן כנראה מעדיפים להישאר באזור הנוחות שלנו, בלי להתעמק במחקר.

אדם שחושב חופשי הוא אדם שמעצב את הרעיונות ואת הדעות שלו ומתבסס על עובדות שהן 'self evident', כלומר מוכיחות את עצמן. מחשבה היא כמו הליכה – מי שהולך בכיוון יותר זמן רואה יותר מקומות חדשים, ללא קשר לאינטליגנציה או לחוכמה, זה פשוט עניין של זמן – תלכו פיזית ותלכו מחשבתית ותראו מקומות חדשים.בפרויקט מחשבה חופשית יש את כל המידע שצברתי בשנים האחרונות יחד עם הצעות לשיפור רמת החיים של כל מי שקורא עכשיו את הטקסט הזה. הידע שלי מתבסס על מחקרים ועל ספרים שקראתי בשילוב עם התנסות אישית וכמובן מחשבה חופשית. המטרה של הפרויקט היא להנגיש את המידע לכולם ולפתח אצלכם מחשבה חופשית – כי רק כך, ולא על ידי טכנולוגיה, אפשר לעשות טוב.

בפרויקט מחשבה חופשית אני מעודד לחשיבה פתוחה, ביקורתית ומחקרית, ובכל זאת, עם מידת הצניעות הראויה, עדיין מדובר בהשקפה והתבוננות בדברים דרך העיניים שלי וההתנסות האישית שלי. ברור לי שאנחנו כבני אדם שונים אחד מהשני בהרבה אופנים ואין אחידות או התאמה של מאה אחוז בכל הרעיונות המובאים פה. אך נסו בזמן הקריאה לאתגר את עצמכם ולבדוק בכנות ועל אף ההתנגדות שחלק מהכתוב יעלה בכם, להתעמק, לשאול שאלות ולהטיל ספק עד שתגיעו לאמת שלכם.

נקודה חשובה להבנה של מחשבה חופשית: ״זה שכולם עושים משהו, זה לא אומר שזה הדבר הנכון.״

יש להפעיל חשיבה עצמאית לגבי כל נושא בעולם. וכמו מדען או חוקר להטיל ספק בכל מה שאומרים לכם שהוא לא נכון, ואחר כך לנסות לברר אולי אני בעצם טועה, והדבר כן נכון.

היעדר חשיבה חופשית לא נובע מהיעדר חוכמה, אלא רק מהיעדר תרגול, והיא יכולה לסתור כל הנחה מקובלת. חלק מההנחות הללו אנחנו מכירים היטב: ״כשקר בחוץ, אפשר להצטנן, ״חייבים ללמוד לנגן כי נגינה מפתחת ומעשירה את יכולותינו.״ השאלה היא – איך עושים את זה? איך מפתחים חשיבה חופשית?

איך לפתח חשיבה חופשית

כדי לפתח חשיבה חופשית צריך קודם כל לקבל את הרעיון שהנחות שנתפסות בעינינו כאמת אבסולוטית, יכולות גם הן להתערער ולהשתנות. פעם חשבנו שסוכר זה בריא, שהעולם שטוח, שנשים הן מכשפות שמטילות אימה על העולם. היום זה מצחיק אותנו אפילו לחשוב על זה, אבל פעם אלה היו אמיתות שלא היו שנויות במחלוקת בכלל, ואם יצאת עם הסירה לים, היית צריך להיזהר מאוד לא ליפול בקצה העולם על ראשו של אטלס המסכן. לכן, פעמים רבות צריך להבין למה דבר מסוים נכון או לא נכון, מאיפה הגיע המידע, מי העביר אותו ואיך הוא הגיע למסקנה הזאת. בדרך כלל יש סיבה או חוק (חוק פיזיקה כזה או אחר) שעוזרים לדעת אם מה שבודקים נכון או לא.

דוגמה: האם אפשר להעביר תשדורת בצורה מיידית? תשובה: לא, כי אי אפשר לעבור את מהירות האור. החוק שעוזר לנו הוא חוק הגבלת מהירות האור.

דרך נוספת לפתח ולאמן את החשיבה החופשית היא קריאת ספרים עיוניים, שבהם ניתן למצוא שפע של תיאוריות מעניינות ומגוון רחב של הנחות. נקודת המפתח כדי לפרוץ את גבולות המחשבות הלא-עצמאיות שהורגלנו אליהן, היא להגיע להבנות יסוד שהן נכונות ואמיתיות ומבוססות על נתונים עובדתיים.

העניין הוא שהדעות שלנו לגבי נושאים רבים מבוססות על הנחות יסוד אחרות שצברנו כילדים וכמתבגרים ומתוך פעולות שעשינו בשנים מוקדמות של חיינו.

כאשר אנחנו, למשל, מבקשים מארכיטקטית לתכנן עבורנו בית גדול, אנחנו נשענים על הנחת היסוד שבית גדול זה דבר טוב ושהוא יכול לספק לנו איכות חיים טובה יותר. אלה דברים שרבים מאיתנו שמעו בילדותם, בבית ההורים או במקומות אחרים. על מה בעצם מבוססת הנחת היסוד הזו? ואיך אצל אנשים רבים היא הפכה לעובדה? האם עדות שמיעה יכולה לתת לנו קרקע בטוחה להניח עליה את הדעות המשמעותיות שנחזיק כאנשים בוגרים? אני טוען שלא. בית גדול, למשל, מצריך יותר ניקיון ותחזוקה ובעל ״תביעת רגל סביבתית״ גדולה יותר.״טבע גורם לי אושר,״ זו בהחלט הנחה בטוחה. ״הפרטיות שלי חשובה לי,״ זו הנחה בטוחה. בעזרת מחשבה חופשית אני מבין שמה שחשוב לי באמת זה להיות קרוב לטבע בבית, להרגיש את הרוח נכנסת ולקבל פרטיות. אחרי שניתחתי בעזרת מחשבה חופשית את העובדות, אני מגיע למסקנה שאת הדברים האלה אוכל כמובן לקבל גם בבית קטן. מגורים בבית גדול אינם הכרחיים לי. זה אוסף ההנחות שלי לגבי מהו בית שנכון עבורי. עבור מישהו אחר, אלה יהיו תנאים אחרים. מה שחשוב הוא להיצמד אל האמת שלך, והאמת הזו מבוססת על הרבה אמיתות קטנות שווידאת לאורך הדרך, והן נכונות עבורך.

ועדיין – עם מחשבה חופשית, אתם יכולים לסתור הכול.

להרצל היה מה לומר על מחשבה חופשית

הרצל לדעתי היה בין גדולי החושבים החופשיים. הוא חלם וכתב על החלום שלו. אך יותר מלחלום, הוא כתב וביצע. בספרו ״אלטנוילנד״ הוא ניסח קצת באגרסיביות ולא בדיוק באופן פוליטיקלי קורקט לתקופתנו את האמונות הלא נכונות שגדלנו עליהן: ״האספסוף האנושי ניזון מדעות קדומות מהעריסה עד הקבר, ולכן, כיוון שאנחנו לא יכולים לבטל את הדעות הקדומות, אנחנו צריכים לכבוש אותן למען עצמנו.״

כמו כולם, הוא לא צדק במאה אחוז, כי למעשה כולנו גדלנו עם אמונות לא נכונות, לא רק האספסוף. על מחשבה חופשית הגדיל הרצל לכתוב ״אבל שימו לב – כל מה שנטעתם במקום הזה יהיה חסר ערך ויקמול, אם חופש המחשבה והביטוי, הנדיבות ואהבת הבריות, לא יפרחו בו. אתם חייבים לטפח את כל אלה ולאפשר להם לצמוח ולשגשג ביניכם״ ובהמשך – ״זאת החירות, שבזכותה אנחנו נעשים לבני אדם של ממש.״

ידע הוא כוח

פרנסיס בייקון (1626-1561) היה פילוסוף, מדינאי ומדען אנגלי שטבע את האמרה ״ידע הוא כוח״ביצירתו הגדולה ביותר "Meditationes Sacrae".

האמירה ״ידע הוא כוח״ מדגישה את החשיבות של רכישת ידע, וכיצד הוא יכול להעצים יחידים וחברות. השגת ידע מאפשרת להבין טוב יותר את העולם, לקבל החלטות מושכלות ולמצוא פתרונות לבעיות. הביטוי גם מדגיש את הפוטנציאל של ידע לשמש ככלי לשליטה, הן מבחינת שליטה עצמית והן בהקשר של השפעה על אחרים.

בתקופתו של בייקון הייתה האמירה הזו מהפכנית שכן היא קראה תיגר על ההסתמכות המסורתית על סמכות ועודדה אנשים לחפש ידע באמצעות התבוננות, ניסויים וחשיבה ביקורתית. הדגש על השיטה המדעית ועל ערכן של ראיות אמפיריות השפיעה רבות על התפתחות המדע המודרני ועל החתירה לידע בדיסציפלינות שונות.

מחשבה חופשית היא שיטה מחשבתית ולא מדעית להגיע לתובנות.

הטיול של סוקרטס

ישעיהו ליבוביץ (1994-1903) היה אינטלקטואל, מדען ופילוסוף ישראלי והיה ידוע בדעותיו השנויות במחלוקת ומעוררות המחשבה במגוון נושאים, לרבות דת, פוליטיקה ואתיקה. הוא היה מבקר גלוי של מדיניות ישראל ותומך נלהב בהפרדת דת ומדינה.

ליבוביץ לא התייחס במפורש למושג ״חשיבה חופשית״ כמו פילוסופים אחרים, אך ניתן לקשר חלק מהשקפותיו למושג. באופן כללי הוא שם דגש על חשיבה ביקורתית, עצמאות אינטלקטואלית ואחריות אישית. הוא טען שאנשים צריכים לחשוב בעצמם ולא ללכת באופן עיוור לפי סמכות או מסורת.

ליבוביץ מתח ביקורת על הדוגמטיות הדתית והזהיר מפני הפיכת הדת לאידיאולוגיה. הוא האמין שמנהגים דתיים צריכים להיות ממוקדים בעבודת האל ולא לשמש כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות, לאומיות או אישיות. הוא גם טען שתפקידו של הפרט להטיל ספק ברשויות הדתיות ולאתגר אותן בעת ​​הצורך, תוך שימת דגש על חשיבות האוטונומיה האינטלקטואלית והספקנות.

סוקרטס (בערך 399-470 לפנה״ס) היה פילוסוף יווני קדום. סוקרטס ידוע בשיטתו הסוקרטית הכוללת שאילת שאלות כדי לעורר חשיבה ביקורתית ולחשוף סתירות באמונותיו. הוא הדגיש את החשיבות של חיפוש אמת וחוכמה באמצעות שאלות ודיאלוג.

סוקרטס היה ידוע בשיטת החקירה הדיאלקטית שלו שבעזרתה חקר אנשים כדי לעזור להם להגיע להבנה שלהם לגבי רעיונות מורכבים. גישה זו הובילה לא פעם למצבים משעשעים.

מספרים שבאחד הימים, סוקרטס טייל בשוק האתונאי כשנתקל בקבוצה של צעירים שדנו במושג החשיבה החופשית. סוקרטס, מסוקרן, החליט להצטרף לשיחה.

הצעירים התלבטו אם עדיף ללכת לפי הנורמות של החברה או לחשוב באופן עצמאי. אחד מהם, בשם טופטוס, טען שחשיבה חופשית חיונית להתקדמות החברה. אחר, בשם קריטו, התעקש שהקפדה על הנורמות החברתיות חיונית לשמירה על סדר ויציבות.

סוקרטס, עם שנינותו וסקרנותו, הציג שאלה בפני הצעירים: ״האם אתם יכולים להגיד לי מה ההבדל בין חושב חופשי למישהו שסתם מבולבל?״

הצעירים, להוטים להציג את הידע שלהם, פתחו בוויכוח נמרץ. טופטס טען כי חושב חופשי הוא מישהו שמטיל ספק בסטטוס קוו ולא חושש לחקור רעיונות חדשים. קריטו טען מנגד כי אדם מבולבל גם יטיל ספק באמונות מבוססות, אך יעשה זאת ללא כל כיוון או מטרה ברורה.

סוקרטס הקשיב היטב. כשהצעירים מיצו את ויכוחיהם, הוא דיבר. ״שניכם העליתם נקודות נכונות,״ הוא אמר. ״עם זאת, אני רוצה להציע כי חושב חופשי אמיתי הוא אחד שלא רק מטיל ספק בסטטוס קוו, אלא מנסה למצוא את הכי קרוב לאמת שאפשר ולהרוויח מהאמת, את האמת אי אפשר לדעת בוודאות. בלי רווח אין מחשבה חופשית. לעומת זאת, אדם מבולבל שואל ללא כל הבנה או ניתוח אמיתי של המושגים שהם מפקפקים בהם.״

הצעירים הופתעו מחוכמת דבריו של סוקרטס. הם הבינו שאומנות החשיבה החופשית דורשת יותר מסתם תשאול; היא דורשת רווח והימור. זה דורש גם הבנה מעמיקה יותר ויכולת ניתוח וסנתוז מידע. זה דורש להמר על האמת. רוב מה שהוא ״עובדתי״ גם ניתן להפרכה או שהוא הימור על הדבר הכי קרוב לאמת. פעם זו הייתה עובדה שהעולם שטוח או שירקות זה בריא. הרעיון של להמר על האמת מכל הנתונים שיש בידך זו מחשבה חופשית, הרווח הכרחי כי אחרת אתה סתם הוגה דעות. רווח מייצר קשר למציאות.

אני כמובן המצאתי את הסיפור רק כדי להעביר נקודה. אהבתם?

דברים שניתן להבין בעזרת מחשבה חופשית

• במרדף אחר היופי ניתן לטעון שהמטרה הסופית של האנושות היא להגיע לשלמות אסתטית.
• בישראל, מערכת הבחירות והשלטון, ולא האנשים עצמם, הם שורש הבעיה. השקעה סולידית לעתיד היא חינוך הכולל צורות שונות כמו למידה בילדות ואקדמיה.
• שמנים צמחיים זוהו כגורם תורם למגפת ההשמנה, מה שהופך אותם לבחירה גרועה לאורח חיים בריא.
• חשוב להטיל ספק במידע שמגיע מהרשתות החברתיות, מצהובונים ומאנשים מסוימים שכן חלק ניכר ממנו מבוסס על הנחות שגויות ויש להתייחס אליו כאל דעתו של המחבר.
• הצורך בנעלי ריצה כדי לספוג זעזועים אינו חשוב כפי שחשבו בעבר; במקום זאת, הדרך שבה אנו פועלים יכולה להיות הבעיה האמיתית.
• קריאה מטפחת אינטליגנציה אצל ילדים, מה שהופך אותה לפעילות בעלת ערך לקידום.
• למרות שזה אולי נראה מנוגד לאינטואיציה, לצמחים יש מנגנונים שונים שיכולים להתפרש כניסיון ״להרוג״ או להרתיע אותנו.
• מהנדסים הם בין אנשי המקצוע המרוויחים ביותר בעולם, ומגמה זו צפויה להימשך. הרדיפה הבלתי פוסקת אחר טכנולוגיה עלולה שלא להוביל אותנו לעתיד הרצוי, שכן היא תורמת להרס סביבתי. במקום זאת, אימוץ גישה אנטי-טכנולוגית והתמקדות בתהליכים טבעיים יכולה להיות גישה בת-קיימא יותר.
• למרות שלרופאים יש את הכישורים לטפל בנושאים קריטיים ולהציל חיים, הכשרתם לרוב חסרה התמקדות בזיהוי הגורמים השורשיים לבעיות. לבעיות מורכבות רבות יכולים להיות פתרונות פשוטים כאשר בוחנים אותם מקרוב.
• בשילוב כוחות הטבע והטכנולוגיה אפשר להעניק שגשוג לכולם. עם זאת, זה דורש שינוי מהותי בהלך הרוח לעבר חשיבה טבעית, עבודה בהרמוניה עם הטבע ולא נגדו. הטבע אינו זקוק להתערבותנו, אלא עלינו לאמץ אותו וללמוד מחוכמתו בתחומים כמו גידול בעלי חיים, הגנת הסביבה ותזונה טבעית.

6 הכלים כדי לחשוב חופשי

הכלים הבאים יעזרו לכם לחשוב חופשי ולהרוויח כשיש הזדמנות. שימו לב שרוב הזמן אין הזדמנות לרווח. רווח יכול להיות כספי, גופני, רוחני או אפילו כשהבן שלך הבקיע גול. מה שחובה לדעת שלוקח זמן לשלוט במחשבה חופשית, זה כמו לנגן בפסנתר. צריך לתרגל אותה, אי אפשר רק לקרוא עליה, ולצפות שיקרה הקסם.

כלי 1 – ההיגיון

יש לכם היגיון משלכם, הוא מגדיר אתכם. אצל כל אחד הוא שונה ומייצר לו מציאות שונה. אתם חייבים להפעיל את ההיגיון שלכם עצמכם כדי לחשוב חופשי, אחרת אתם לא חופשיים באמת. כשאתם מפעילים ״מחשבה חופשית״, בסוף ההיגיון מחבר את כל העקרונות ואמור לתת תשובה. תתרגלו כשתשאלו את עצמכם שאלות שאין עליהן תשובה ברורה – ״למה יש אנשים חייכנים?״ או ״למה תמיד מעבירים אשמה לאחרים ולא לוקחים אחריות?״

בהיגיון נשלב הצלבות, אם קיבלתם מכמה מקומות אישור לטענה שלכם או להחלטה זה מעלה מאוד את ההסתברות שאתם צודקים.

כלי 2 – התצפית

בשנות ה-30 של המאה ה-19 נסע צ'ארלס דרווין על ה-HMS ביגל כחוקר טבע. מסעו לקח אותו לסביבות רבות ומגוונות, כולל איי גלפגוס הייחודיים. שם הוא צפה במינים קרובים אך נבדלים, כמו צבים וחוחיות, כל אחד מותאם לאי הספציפי שלו. מסוקרן מהווריאציות, הוא למד יותר על מינים שונים וסביבותיהם בבית. תצפיות אלו הובילו אותו להציע את תיאוריית הברירה הטבעית המציעה שמינים מתפתחים לאורך דורות באמצעות התאמות המועילות להישרדות. לפיכך, כישורי התצפית החדים של דרווין מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב הבנתו את האבולוציה.

דרווין היה חושב חופשי מהגדולים אי-פעם. זהו החוק הכי חשוב במחשבה חופשית – החושים שלכם צריכים לספק את הרמזים לציד הבא. חוש הראייה הוא הכי קריטי, לא סתם חלק ענק במוח שלנו עסוק בלפענח מה אנחנו רואים. היופי בתצפית שלרוב היא ייחודית לכם הרבה פעמים, ומה שתראו בעיניים שלכם – הוא תחילת הפתרון.

הוא הניסיון האישי שלכם עם השאלה או הבעיה. תשתמשו בו ובכל המידע הנקלט ביתר החושים שלכם.

כלי 3 – הנתונים

בשונה מתחום המדעים שבו אתם עושים את החישובים ומקבלים מסקנה, בנתונים ובמידע אתם מתבססים על חישובים ופתרונות של אחרים.

הבסיס למחשבה חופשית הוא ידע ותובנות מהרבה תחומים שאינם בהכרח קשורים זה לזה. הדרך היחידה לצבור את המידע היא קריאת ספרים ועיתונים. לפעמים הפתרון לשאלה חשובה מצוי בידיעה בעיתון שקראתם לפני 9 שנים. היסטוריה היא מידע. מה שהיה, הרבה פעמים הוא מה שיהיה. מה שעבד טוב על בני האדם לאורך ההיסטוריה האנושית, פעמים רבות יהיה טוב גם לנו. עם זאת, חשוב לתת משקל למהו מקור המידע. האמינות של כתבה וואלה! שונה מזו של מחקר מדעי מסטנפורד.

כלי 4 – הספק

תשאירו תמיד פתח לספק, אפילו שהקול הפנימי שלכם כבר העיף אתכם לכיוון מסוים, משהו כמו ״זה ברור שהוא גנב.״

תטילו ספק גם באינטואיציה שלכם או בתשובה הראשונה שהמוח שלכם נותן. המוח שלנו עצלן, לכן המחשבה שלנו עצלנית, היא לא תמיד בודקת הכול עד הסוף, אין למוח כוח כל הזמן לחשוב על הכול, אז הוא שולף תשובות.

תטילו ספק עד שתגיעו לאמת שלכם, לא לזו של אחרים, שלכם!

זה שמשהו כתוב בקופת חולים כלשהי או שפרופסור אמר משהו, זה לא אומר כלום בלי שתפעילו על זה מחשבה חופשית.

כן, גם בדברים שאני אומר. תבדקו מה עובד בשבילכם ומה לא.

כן, כולם טועים לפעמים, לשחות נגד הזרם לא אומר שתטבע בנהר. לפעמים כולם טועים, ואתה צודק.

כלי 5 – חשיבה של ילד

ילדים קטנים חושבים שהכול אפשרי והם לא מפחדים לדמיין את זה. תגשו ככה לדברים שאתם חושבים עליהם.

בחשיבה חופשית קריטי לאפשר לעצמנו לחשוב על הכול, לא רק בתחום שאנחנו מרגישים נוח. כלומר אם עד עכשיו חשבנו על תחומים מ-0 עד 10, להגדיל את האפשרויות שלנו עד 100.

נניח שאנחנו חושבים על הפקקים בארץ, ואז אנחנו מוגבלים במחשבה לפתרון של הוספת נתיבים. תנסו לחשוב על שיטות אחרות ממדינות אחרות או מתחומים אחרים. אולי בכלל להגביל כניסת מכוניות לערים. זו סתם דוגמה כמובן איך לפתוח את המחשבה.

כלי 6 – רמות – מן הכלל אל הפרט ובחזרה

תקפצו מן הפרט אל הכלל ובחזרה מתי שאפשר. וכן, תמיד תנסו למצוא חוק גבוה יותר.

אם אני סובל מכאבי בטן כשאני אוכל גלוטן, ואין לי רגישות מוכחת, יש סבירות רבה שאני לא האדם היחידי בעולם שרגיש לגלוטן מבלי להיחשב צליאקי ומכאן תחזרו אל הכלל: כולם רגישים לגלוטן. אבל את זה צריך להמשיך לחקור, ובעצם בחקר הזה אתם כנראה ראשונים שמנסים להבין ״האם כולם רגישים לגלוטן?״

לפעמים מקרה פרטי עוזר לנו עם הימור למצוא כלל גבוה יותר. לדוגמה כשאנחנו רואים בן אדם בלי שיניים מעשן סמים, אפשר להניח שעישון סמים גורם לנשירת שיניים בגלל מחסור במינרלים. זה אומנם מסוכן לקפוץ מהפרט אל הכלל, אך גם מאוד רווחי, מכיוון שכשאנחנו נעזרים בצפייה יש דברים שרק אנחנו רואים ואז הרווח ייחודי לנו.

בחלק הזה נכנס גם חוק ממקום אחר שתקף למקרה פרטי. לדוגמה לפי החוק של האנטרופיה, היקום הולך לכיוון של אי סדר, וצריך להשקיע אנרגיה כדי להחזיר את הסדר על כנו. באותו אופן, לא צריך אנרגיה כדי לבלגן את הבית, אבל צריך הרבה אנרגיה כדי לסדר אותו. הקפיצות הללו ברמות לקיחת ״מסגורים״ למקרים פרטיים ממש שימושי.

בחלק זה נדרש ללמוד להפריד בין סימפטום לבין הבעיה. כשיוצאים מהמיקוד בסימפטום, מגיעים לשורש הבעיה.

כואב לכם הגב? זה לא בגלל הכיסא שאתם יושבים עליו. יצא לכם פצע? אתם סובלים מנדודי שינה? אל תחפשו סיבה מיידית. בצעו בדיקה רחבה של הסיבה.

כלי 7 – מדע

בכלי המדעי הכוונה לשימוש במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, הסתברות וביולוגיה ברמה שתוכלו לחשוב לבד אם השאלה הגיונית. עם החישובים וההבנה שלכם תגיעו להחלטה אם המדע הוא נכון בסבירות מספקת.

אם זה אפשרי, תמיד צריך לחזור למדע. המדע נותן לנו הרבה פעמים תשובות ודאיות, ועם תשובות ודאיות אפשר להתקדם בחיפוש אחר תשובה. לדוגמה בשאלה אם סוכר בריא לנו – המדע מסביר ממש יפה למה סוכר נקי לא טוב לרוב מערכות הגוף.

הסתברות וחשבון יעזרו לכם לחשוב חופשי כדי לקבל הסתברות לתוצאות. מחשבה חופשית משתמשת בכלים הסתברותיים כדי להשיג מקסימום רווח במינימום מאמץ. קשה מאוד להגיע לאמת מוחלטת ב-100%אבל לפעמים 80%מספיקים. לדוגמה: האם בשר אדום מתאים לבני אדם? אין פה תשובה ברורה אבל יש תשובה ששווה להמר עליה. אם הרוב המוחלט של המהנדסים בוגרי הטכניון ירוויחו 50 אלף שקל בחודש בתוך שנתיים מסיום לימודיהם, לעומת בוגרי הנדסה מהאוניברסיטאות, עדיף ללמוד בטכניון, זה לא ודאי, אבל זה קרוב. חשוב להבין שגם אם התוצאה לא טובה בסוף, ההחלטה הייתה נכונה.

ידע בחשבון הוא כלי חשוב לחשיבה חופשית. חשיבה מתמטית אינה מערבבת דעות, ולכן היא כלי מופלא שעוזר לחתור כמה שיותר קרוב לאמת. הבנה של מתמטיקה היא כמו אינטליגנצייה שנייה, כאשר משלבים מידע ומודלים עם מתמטיקה מקבלים אמת בסיסית שעוזרת לפענח את המציאות. בסופו של דבר, כל הכלים האלה נועדו לעזור לנו להבין את המציאות ולחזות קצת קדימה, לפחות יותר מאחרים. היתרון שלכם נובע מ״לרוץ״ יותר מאחרים ולאו דווקא מהירות ״הריצה״. קבלו החלטות טובות בשילוב מידע, מתמטיקה והיגיון, וזוהי בדיוק מחשבה חופשית. אני הקמתי את Plus500 בהתבסס על משוואה פשוטה שמניחה שמסחר לטווח קצר הוא רנדומלי, ומכאן שהתוחלת של 0 באין-סוף נשארת 0. למדנו משהו דומה בטכניון. היה לי יתרון קטן על אחרים והשתמשתי בו (ובעזרת כלי מספר 5) כדי להקים חברה עם שותפים מדהימים.

מכלי זה נובעת ריבית דריבית compounding. זהו חוק אוניברסלי שתקף לא רק להשקעות, הוא אחד מפלאי עולם ובחינוך הוא אחד מהכלים הקריטיים ביותר. כשאתם משקיעים את מה שלמדתם, כלומר – את ״הריבית״ – חזרה בחיים, הגידול ביכולות הוא אדיר. דוגמה מכלכלה – השקעה של 10,000 שקל ל-25 שנה בריבית 10% שנתית תניב 110,000 שקל. זה פי 11 על הכסף. דוגמה בקריירה: כשכל יום לומדים משהו חדש על ידע, קריאה עצמית, קורס, לימודים אקדמיים (או כל דרך אחרת) נפתחות אין-ספור אפשרויות ליישום הנשענות על הידע החדש שצברנו. מי שלא לומד, יישאר תמיד במקום שבו הוא עצר… זה בעצם ריבית דה-ריבית בלימוד שיכולה להניב רווח ענק. תשקיעו חזרה את מה שלמדתם כדי לשפר יכולות, זה מה שאנשים חכמים ומצליחים עושים.

כשיש שני מקורות למידע שנותן לכם אפשרות לחשוב חופשי, זה מעלה את ההסתברות.

נניח בשאלה ״האם אנשים היום יותר מאושרים מאנשים בשבטים?״ נחפש משהו קרוב מספיק לשבטים, למשל – ״האם אנשים בכפר יותר מאושרים מאנשים בעיר?״ וגם נצליב את זה עם סרט טבע שראיתי שבו חברי השבט לא הפסיקו לצחוק. זו דוגמה להצלבת מידע בין מחקר לבין מה שראיתי בעיניים. ואז אם התשובה שלילית, שווה לשאול שאלה יותר רחבה ״למה אנשים בשבטים היו מאושרים יותר מהיום?״ עליית הרמה מביאה תשובות מאוד מעניינות.

כלי 8 – למסגר

״למסגר״ משמעו כמו בחינת מידע היסטורי, אבל לגבי תהליך שאתם זוכרים. תמסגרו את המציאות ותעבירו את המסגרות בין תחומים. מסגרות זה משהו שאתם מסגרתם מהמדע או ממידע שצברתם. החוכמה היא לדעת מה חשוב ומה פחות.

בכל תחום יש מודלים במוח שלנו, תבניות מוכנות להתמודדות מהירה עם מצבים דומים שמגדירים את המציאות. יש אלפי מודלים כאלה להבנה מהירה של מה שאתם רואים. לדוגמה אתם רואים מישהו מולכם מחייך ואתם ישר מרגישים פחות מאוימים – זה מודל מחשבתי! אין לנו מספיק זמן להתמחות בכל התחומים ולהגדיר ולהבין מודלים רבים – לכן הרעיון הוא לחשוב על מודלים קיימים מתחומים שונים ולבדוק אותם על מודלים חדשים שאנחנו רוצים לקדם. דוגמה – נשים רבות אוהבות איפור. אבל אולי הן יפות יותר בלי איפור? באותו אופן – אולי גינות ציבוריות מטופחות יהיו יפות יותר אם יהיו טבעיות? זו העברת מודל פשוטה. ספר טוב בנושא.

העברת מודל מחשבתי > מדינה > חברה > בן אדם:

כמו שחברה עסקית צריכה להתאים את עצמה לשינויי הזמן כדי לשרוד הרבה שנים (לפי ספרו של ג'ים קולינס – לנצח נבנו Building Companies to last – Jim Collins), אפשר לקחת את המודל הזה גם למדינה – מדינות צריכות לחקור ולהתאים את שיטת הממשל שלהן כדי לשגשג הרבה שנים. וכן לבני אדם – כדי לשגשג צריך להשתנות ולהתאים את הדעות שלנו ואת הפעולות שלנו למציאות ולמידע חדש.

מחשבה חופשית נותנת חלק גדול מהפתרונות שלה דרך העברת מודלים, מסגרות והתאמתם.

דוגמה למודל כזה נמצא בפעילות השבטים הרחוקים מהמודרניזציה. בטבע האדם היה ללא נעליים. ואז ממסגרים את זה למודל ״הרגליים שלנו נבנו ללכת יחפים ויש לזה משמעויות,״ ואז כשבוחנים נעליים שמים את המסגור הנ״ל ומבינים שנעליים מינימליסטיות שמדמות את ההליכה היחפה, היא מה שהאדם צריך.

עיקרון הפארטו (כלל 80/20) הוא מודל מנטלי שמציע שכ-80% מהתוצאות נובעות מ-20% מהסיבות. אפשר ליישם עיקרון זה על תחומים שונים, כגון ניהול זמן (התמקדות במשימות המשפיעות ביותר), מכירות (מיקוד ללקוחות הרווחיים ביותר) או פיתוח תוכנה (תיקון הבאגים הקריטיים ביותר).

כלי עזר

השאלה

אני וחבר קרוב הלכנו בעלייה ושאלתי אותו משום מקום ״תגיד, כשאתה עולה בעלייה, אתה דוחף את עצמך עם האצבעות?״, רציתי לדעת מהי הצורה הנכונה ללכת עם כף הרגל.

אז כמו בדוגמה הקודמת, ״האם כולם רגישים לגלוטן?״ – כששואלים שאלה שהיא מאוד נדירה ואתם כנראה היחידים ששאלו אותה- יש סיכוי טוב שאתם בכיוון הנכון. לא מעט פעמים קורה שאני שואל שאלות, את עצמי או את האחרים, שאני לא מאמין שנשאלו אי פעם.

היפוך

לפעמים ניתן לפתור את המידע החסר מהיפוך.

לשאלה – האם פעם היו מחמיצים לחם?

התשובה נמצאת בהיפוך המצווה, לא לאכול חמץ בפסח. אם היה איסור לאכול חמץ שזה מחמצת, ניתן להסיק שבשאר הזמן אכלו לחם מוחמץ. וכך קיבלנו תשובה מהיפוך.

גם בשאלה ״למה רוב האנשים לא עושים ספורט?״ השאלה שיותר קל להגיע לתשובה היא ״למה אנשים כן עושים ספורט?״הרבה פעמים צריך פשוט ״להפוך״ כדי להגיע לתשובה הנכונה כנראה. תזכרו זה בדרך כלל – כנראה.

להמר

לפעמים צריך לקפוץ בהימור מחשבתי כי אין ודאות.

כשיש להימור שלכם סיכוי טוב להצליח, תהמרו כדי לנסות להגיע לתשובה. לפעמים אנחנו תקועים וחייבים להמר קצת. חשוב להמר חכם.

מסקנות ביניים

בדיוק כמו שפותרים שאלה ארוכה בחשבון, יש חישובי ביניים. כך בדיוק עם מסקנת ביניים. היא עוזרת לנו להגיע לתשובה הסופית.

יישום הכלים בעזרת דוגמאות

בכל הדוגמאות תראו שמחשבה חופשית מתגלגלת ממקום למקום עד שמגיעים לתשובה הנכונה ביותר, לא במאה אחוז אלא באחוז גבוה. בדיוק כמו ChatGPT שחוזר מילה אחרי מילה ולא את כל המשפט – ככה בדיוק אנחנו חושבים, מנסים לחשוב על המילה הבאה או על המחשבה הבאה, באותה צורה, מחשבה חופשית לא קופצת, אלא נוסעת מתחנה לתחנה. לכל אחד היגיון שונה ודרך שונה, אבל אני מאמין שרוב התוצאות יהיו קרובות.

איך לשפר את רמת הכדורגל?

כשמסתכלים על מדינות שמצליחות לגדל שחקנים טובים ממעט אזרחים מבינים שבעצם מה שחשוב הוא לתת לילדים אפשרות טובה להתאמן. כלומר זה מסגור של תובנה כללית שישמתי בכדורגל, ״אימון מייצר יכולת״. בכדורגל זה קצת יותר מורכב כי צריך גם חופש פעולה לנסות דברים חדשים. אנחנו בעצם לא רק משפרים את רמת הכדורגל, אלא גם גורמים לילדים ליהנות עם מגרשים ליד הבית ואימון שהוא מעין משחק בשכונה, שהוא הכי כיף. הרווח פה הוא עצום, גם הילד נהנה וגם מייצרים שחקנים טובים.

הדבר הכי חשוב שנעלם בשנים האחרונות מהעולם בגלל האינטרנט וההסתגרות, הוא המשחקים בשכונה. רואים בקלות שבמדינות ובשכונות שילדים משחקים עם חברים בחוץ – גדלים שחקנים טובים. לכן צריך לייצר הזדמנויות יזומות למשחקים כאלה על ידי כך שייתנו לילדים לשחק כמו בשכונה, באימון בלי מאמן, זה ידמה את החופש שיש בשכונה.

כמובן שדבר נוסף שיכול לעזור הוא לוודא שיש מגרשי כדורגל ליד הבתים. הנוחות לשחק שם תגרום למגרשים להתמלא. ככה עשינו איפה שאני גר, בנינו מגרש והוא כמובן מלא בילדים ובמבוגרים המשחקים כדורגל, כדורסל וטניס.

אם רוצים לרדת עוד רמה, מבינים שככל שהילד קטן יותר, ככה צריך לשחק עם מספר מצומצם יותר של ילדים, והמון מאמנים חוטאים בזה, ובגילאי 7 מאפשרים למשחק של 7 על 7 להתקיים. בגילאי 7 הם צריכים לשחק לדוגמה רק 3 על 3 כדי שיוכלו לראות למי למסור ולא תהיה ״ערימת ילדים״ על הכדור.

האם יש דרך נכונה ללכת?

נתחיל בתצפית

כל אחד ברחוב הולך בצורה שונה מהאחר, בנוסף רואים שעם השנים צורת ההליכה של אנשים משתנה. זו תצפית מאוד מעניינת, ואותה לא ראיתי במחקרים פשוט ראיתי את זה במו עיניי. זה נקרא תצפית במחשבה חופשית.

שולף שאלה

עכשיו אני שולף כלי של שאלה: ״האם בני האדם צריכים ללכת באותה צורה או לכל אחד הליכה משלו?״

זו שאלה טובה כי תשובה עליה תסביר לנו בוודאות אם רוב האנשים הולכים בצורה שגויה, כי אם יש דרך אחת ללכת וכל אחד הולך שונה, אז בטוח שהרוב טועים.

מחפשים תשובה

התשובה לשאלה מגיעה מההיגיון שלי עם קצת מסגרות מכלי המדע, כלומר אני משתמש בשלושה כלים בו-זמנית כדי לנסות לקבל תשובה. המפרקים שלנו נבנו והותאמו במיליוני שנות אבולוציה. הליכה היא הדבר כמעט הכי נפוץ שבני האדם עשו, ולכן סיכוי טוב שקיבלה דגש אבולוציוני. המכניקה של המפרקים נשענת על הנחות פיזיות של התנועה, רוב הסיכויים שיש צורת הליכה ספציפית שאנחנו מותאמים לה. אם נלך בצורה לא מותאמת, שלא ניפצע ישר, אבל סביר שהמפרק לא בנוי לזה ובסופו של דבר ניפצע ונגרום נזקים למפרקים.

אבל לא נסתמך רק על המדע, נבדוק מה קורה אצל שאר החיות בהליכה, שזה בעצם לנסות לעלות רמה, לבדוק את כל החיות ולא רק את בני האדם שהם סוג של חיה. ופה יש פיצוח יפה כי רואים בוודאות שכל החיות ממין מסוים הולכות בצורה זהה; כלבים, זברות, שימפנזים וכדומה הולכים זהה. עכשיו נשתמש שוב בתצפית ונסתכל גם על אנשים משבטים מסרטי טבע, הם ממש דומים בהליכה שלהם. יש שוני אבל הוא ממש קטן.

כלומר השוני בהליכה הוא רק אצל בני אדם מודרנים, ולכן אפשר להניח שכולנו צריכים ללכת בצורה מסוימת, אך לא עושים את זה.

אישה דמיונית על נעלי עקב

בהפעלת היגיון על התצפיות השונות מבינים שלחיות אין נעליים ושלאנשי השבטים יש נעליים מאוד שטוחות, אם בכלל.

כשאני מדמיין אישה הולכת עם נעלי עקב אני ישר רואה איך ההליכה שלה משתנה, זו תצפית דמיונית, מסתבר שיש גם כלי כזה, עכשיו גיליתי שנחמד להשתמש גם בו.

אז מאוד הגיוני לתת פה מסקנת ביניים שהיא ״כלי עזר״ חשוב במחשבה חופשית. מסקנות הביניים היא שנעליים משנות את ההליכה שלנו.

ואכן אני יודע שגזרות הנעליים כל הזמן משתנות, ועם השנים נוספו להם בלוני אוויר וכן יש נעליים צרות ועוד כל מיני דברים שתומכים בטענה.

למה אדם הולך בצורה מסוימת?

אדם הולך בצורה מסוימת בגלל הנעליים, אך לא רק. בתצפית ראיתי שלילדים יש הרבה פעמים הליכה להוריהם, ואפשר להניח ולהמר שכמו הצחוק, גם ההליכה מושפעת מהסביבה (מצפייה בהורים) ופחות מהגנים. אפשר היה לבדוק את זה על תאומים זהים שגדלו בבתים שונים, אך לא מצאתי מחקרים כאלה, ולכן אני מבצע הימור שהוא חלק מכלי עזר במחשבה חופשית. אני זוכר ששאלתי חבר ״איך אתה הולך ועומד כל כך זקוף?״ הוא ענה, ״אבא שלי גם הולך זקוף ועומד זקוף״.

הגענו למסקנת ביניים שצורת ההליכה משתנה מדור לדור כי כל דור רואה את הוריו הולכים קצת שונה ממה שצריך וכן מכיוון שהנעליים משנות לנו את ההליכה.

חכו לי, אני בא יחף!

אז התשובה לשאלה היא שיש דרך אחת נכונה ללכת, והרוב לא הולכים בה.

עכשיו נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה ללכת, וכנראה למנוע מיליוני בעיות שקשורות להליכה לא נכונה. כן, כולם טועים, אבל אנחנו במאמץ קטן נשיג רווח גדול. כנראה אלפי רופאים פותרים לאנשים סימפטום ולא את הבעיה שהיא צורת ההליכה.

בתצפית ושימוש במסגור ״היופי״ מבינים שדוגמניות הולכות בצורה שנראית לנו יפה כי היא זקופה ומשדרת בריאות. מסגרתי את הרעיון הבא ״מה שמשדר יופי הרבה פעמים הוא הצורה הנכונה״ והחלתי אותו על הליכה. זקוף זה יפה, שפוף מכוער. זקוף זה בריא, שפוף לא בריא, זה לא משהו שלמדתם, ילד בן שנתיים יכול לומר מה יפה ומה לא. זה אינסטינקט שלנו להבין מי בריא ומי חולה. שיניים לבנות ושחורות באותו מסגור.

כשמסתכלים גם על שבטים הולכים, שמים לב שהם לרוב הולכים בצעדים קטנים ומאוד זקופים כשהרגליים מתיישרות והגוף לא כפוף קדימה, כמו שהמון אנשים הולכים, רצים ועומדים, זה ישר משדר משהו לא יפה, ולכן כנראה גם לא בריא. ואכן רואים שעם השנים אנשים נוטים להתכופף, גם בגלל המזון, אך גם בגלל צורת ההליכה, הישיבה והעמידה.

והרווח שלנו מפה, שהוא ממש מאמץ מינימלי לרווח מקסימלי, הוא ללכת זקוף ומתוח עם נעליים מינימליות ואפילו יחפים. והרווח הנוסף יהיה כשנבין מפה עוד הרבה דברים, וגם מהם אולי נרוויח…

האם צריך להוסיף מלח?

מלח בעיניים

נתחיל עם תצפית, במאכלים רבים אנחנו מוסיפים מלח ידנית או שהיצרן הוסיף מלח. בתצפית שמתי לב שכשאני רגיל לאכול ללא מלח, זה לא מפריע לי. אבל כשאני רגיל להוסיף מלח, זה מפריע לי שאין תוספת מלח. בנוסף, שמתי לב שכשאני אוכל מאכלים עם מלח, כמו בשר, זה מצמיא ואני שותה לפחות ליטר מים. בנוסף, אני חש הרגשה מוזרה, לא נעימה במיוחד, אחרי מאכלים מלוחים מאוד.

נתחיל בספק, אני מטיל ספק גדול בכך שצריך להוסיף מלח לכל מאכל, למרות שכולם עושים את זה.

מהתצפית מסגרתי שמלח, כמו הרבה חומרים אחרים למשל כמו סוכר, טעים לנו כי התרגלנו אליו. אם מתרגלים להוריד אותו, נהנים מהאוכל באותה מידה.

כלומר הטלתי ספק בטענה שגדלנו עליה, ״בלי מלח – האוכל לא טעים!״

מה הקדמונים עשו בלי מלח

נמשיך בנתונים מעניינים.

העדויות המוקדמות ביותר לעיבוד מלח מתוארכות לסביבות שנת 6,000 לפני הספירה, כאשר אנשים שחיו במה שהיא כיום רומניה, הרתיחו מי מעיינות כדי לחלץ את המלחים; מפעל מלח בסין מתוארך בערך לאותה תקופה.

הומו ספיינס שזה מין האדם שלנו קיימים בערך 300 אלף שנה.

קופי אדם קיימים 7 מיליון שנה.

מהמדע למדים שמלח שהוא סודיום-כלוריד מורכב מ-40% סודיום ומ-60% כלוריד.

נתעלם מהכלוריד ונתרכז רק בסודיום.

בכפית מלח יש בערך 6 גרם מלח שהם 2.4 גרם סודיום.

עכשיו משתמשים בכלי עזר – ושואלים ״כמה סודיום צורכים ללא תוספת מלח בכלל?״

זה יוצא בערך 0.5 גרם סודיום ליום.

ב-100 גרם סטייק יש 0.06 גרם סודיום. ב-100 גרם קמח חיטה יש בערך 0.005 סודיום.

בבדיקה מדגמית של נתונים דרך גוגל ו-ChatGPT מבינים שהיום בן אדם ממוצע צורך בערך 3.4 גרם סודיום ביום, כמו כפית וחצי מלח.

והינה המחשבה החופשית הראשונה עד לכאן: האדם ברוב שנות האבולוציה צרך 0.5 גרם סודיום ליום. לפני כמה אלפי שנים התחילה מגמת עלייה והיום זה ב-3.4 גרם.

זה פי 7.

לא נעים לשתות 14 ליטר מים

עכשיו נשתמש במסגור מתצפית. אני שותה בערך 2 ליטר מים ביום. אם אשתה פי 7 מים, כלומר 14 ליטר, איך ארגיש? רע מאוד.

עכשיו אני עולה רמה עם הימור וממסגר פה; חומרים שבני אדם צורכים ניתן לשנות בכ-25%, והגוף יידע להתמודד איתם היטב. פי 7 זה מופרע לגמרי. זהו, מסגרתי.

רוב המדע מראה שיש קשר בין עלייה בצריכת המלח ומחלות שונות. אז אני בכיוון הכללי. אפשר לרדת גם לרזולוציה של הכליות: לכליות תפקיד מכריע בשמירה על איזון המינרלים השונים בגוף, כולל סידן. כאשר צריכת הנתרן (מלח) גבוהה, הכליות יפרישו יותר נתרן בשתן כדי לשמור על איזון. עם זאת, הפרשת נתרן מוגברת זו יכולה להוביל גם להפרשת סידן מוגברת.

נתרן וסידן משתמשים שניהם באותם מנגנוני הובלה בכליות. כאשר יש הרבה נתרן להפריש, הוא יכול ״להתחרות״ על סידן לספיגה מחדש, מה שאומר שיותר סידן בסופו של דבר מופרש בשתן.

עם הזמן, הפרשת סידן מוגברת זו יכולה לתרום להתפתחות אוסטאופורוזיס, מכיוון שהגוף עלול להתחיל לפרק את העצם כדי להחליף את הסידן שאבד. כמו כן, ראוי לציין שרמות גבוהות של סידן בשתן יכולות לתרום להיווצרות אבנים בכליות.

עזבו את הביולוגיה, תלכו מעליה

המחשבה החופשית פה היא לא לנסות להבין בדיוק למה מלח לא טוב לנו מבחינה כימית וביולוגית, אלא לתת לחוקי העל, כלומר חוקים מרמות אחרות, להנחות אותנו.

כלי עזר שייתן לנו עוד רווח הוא לשאול:

למה בני האדם הגבירו את צריכת המלח במהלך השנים?

למה חברות המזון והמסעדות מוסיפות לכל דבר מלח?

למה בני האדם מקבלים את הוספת המלח הזו? איפה כולם?

ים המוות או ים של מלח

עכשיו מחברים הכול עם ההיגיון שלי. כמובן שלכל אחד יש היגיון אחר. ההיגיון שלי אומר שמיותר להוסיף מלח כי הוא גורם למחלות שאנחנו בכלל לא מבינים. רוב שנות האבולוציה הסתדרנו בלי מלח. מסיבות של טעם נרכש הוספנו מלח לכל מאכל עד שהגענו היום למצב שאין מאכל שלא נוסף לו מלח. לכל מזון יש מלח טבעי שלו. תוספת המלח מבלבלת את מערכות הטעם בגוף.

בסוף, נזכרתי בתצפית נוספת – יש בארצות הברית קופסאות שימורים של סלמון וטונה ללא תוספת מלח בכלל, והן טובות לכמה שנים. טעמתי אותן, והן ממש טעימות.

האם בנות יותר תקשורתיות מבנים?

מהתצפית שלי אני רואה שבנות מדברות הרבה יותר מבנים.

אני נזכר שאוטיזם פחות נפוץ אצל בנות מאשר אצל בנים. אני שולף מסגרת מהזיכרון שאוטיזם זה ההיפך מתקשורתיות, ואז אני רוצה להמר שאוטיזם פחות נפוץ אצל בנות כי הבסיס שלהן מההתחלה תקשורתי יותר. וזאת השאלה האחרת – למה אוטיזם פחות נפוץ אצל בנות? התשובה פה מסתדרת.

אני ממשיך מהמדע האבולוציוני שבנות היו צריכות לתקשר עם המשפחה ועם משפחות אחרות כשהגברים יצאו לציד, ולכן ההימור הוא שהן נבררו טבעית להיות יותר תקשורתיות, וזה עוד מדע.

אני שולף מתצפית שבנים שהיו ריאליים, היו פחות תקשורתיים, והיו הרבה יותר בנים ריאליים מבנות, ואז מהמר שיש פה תן וקח בין ריאליות לתקשורתיות.

בסוף אני משתמש במדע כדי להסיק שאכן בנות באופן ממוצע יותר תקשורתיות מבנים.

שאלה יפה שצריכה להישאל היא אם זה בגלל הסביבה או הגנים? חד משמעית – הגנים.